טוב, עבר כבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, וחלו לא מעט התפתחויות, אז הנה:
קודם כל, כל הרכיבים של הטלסקופ כבר נמצאים אצל מרקו, למעט מערכת המינוע (שאליה נגיע עוד מעט). המראה הראשית נמצאת אצלו כבר מזמן, ולפני כשבועיים הצטרפה אליו מראה משנית בקוטר משני של 4.5״ מתוצרת Antares Optics. לפי הבדיקה של אנטרס, מדובר במראה עם ערך PV - Peak to Valley - של 1/20 אורך גל (פנטסטי!). בנוסף לכך, בחודש פברואר הייתי בחופשה בונציה, ובבוקר בהיר וקר אחד לקחתי רכב שכור, ונסעתי כשעה וחצי לעיירה הקטנה שבה מרקו גר כדי לפגוש אותו, ולהעביר אליו עוד שני רכיבים שקניתי לטלסקופ - Paracorr תוצרת TeleVue ושובר אור קטן שירכב על הציקלופ - AstroTech AT-72EDii.
(בתמונה: אני ומרקו ליד אחד מיצירות המופת שלו)
מעבר לכיף וההנאה שבלפגוש פנים אל פנים את מי שמייצר ליי את הטלסקופ, הייתה לביקור גם מטרה פרקטית - לקבל החלטה ביחס למינוע של הטלסקופ - האם בכלל, ואם כן, אז איזה. המסקנה - בהחלט כן! איזה? שיטת מינוע חדשה שעוד לא יצאה לשוק, ושהטלסקופ שלי יהיה אחד מהראשונים שישתמשו בה - מערכת שעליה עובד סרג׳ אנטונוב, הבעלים של חברת AstroDevices (הממציא של ה-Nexus DSC). במהלך הביקור שלי עם מרקו קיימנו שיחת ועידה עם סרג׳ (שיושב באוסטרליה) כדי לדבר על היבטים שונים של הפיתוח שהיו צריכים להיסגר, ואני גם שימשתי כמתורגמן בין מרקו לסרג׳ 😀
אז איפה הדברים עומדים עכשיו?
ככה: מבחינה מכנית, מרקו יכול לסיים לבנות את הטלסקופ תוך בערך חודש. אבל - החלקים המכניים של המנוע כבר מוכנים, אך ה״מוח״ שלו עוד לא, וייקח לו עוד מספר חודשים עד שהוא יהיה מוכן. יכולתי לקבל לידי את הטלסקופ מוכן לשימוש Push-To כבר בשלב הזה, ואז להתקין בעצמי את ה-Controller כשהוא יהיה מוכן. בשלב זה נכנסו החיים והובילו להחלטה (הנכונה) לבקש ממרקו לדחות בשנה את הייצור והאספקה. לשמחתי, התקבלתי ללימודים של שנה בהרווארד, אז אני וכל המשפחה צפויים לעלות למטוס תוך שלושה חודשים ולטוס לשנה. מכאן הכותרת של הפוסט - לא הייתי רוצה שהטלסקופ יישב לו בודד וגלמוד כאן בארץ בעודי בנכר (ליבי במזרח, ואנוכי בקצה מערב...), במיוחד אם אני לא יכול לבדוק שהמנוע באמת עובד, ואז כשאני חוזר כבר עברה לה שנה ואין אחריות. אז - אני לומד להתאפק ולדחות סיפוקים (מי אמר שאני לא מתבגר), ומקבל את העובדה שאת מתנת גיל ה-40 שלי, אקבל רק בגיל 41.5...
מנגד, זה אומר שאני אהיה בארה"ב בזמן הליקוי המלא באפריל 2024, וגם שאהיה בארץ הקניות (האסטרונומיות) הבלתי מוגבלות, כך שייתכן מאוד שאחזור עם ציוד חדש מהשהות בנכר 😜
אחרי שלא יכולתי לרדת לדרום במולד הירח לפני שבוע, במהלך השבוע האחרון הסתמן שאצליח לרדת ביום חמישי, שלמרות שמדובר בג׳ אדר, הירח כבר היה 14% מלא, ושקע בשעה 21:14. במקביל, הילדים שלא ירדו איתי בחודש שעבר ממש לחצו עלי לקחת אותם איתי הפעם. המסקנה - ננסה לעשות תצפית משפחתית, עם זמן על האש בשעות החשיכה הראשונות עד לשקיעת הירח, ומשמעת חושך בהמשך. אז מה אם התחזית לא היתה מושלמת, והסיכוי למספר שעות כיסוי עננים היה לא מבוטל? הכי גרוע - זכינו בלילה משפחתי בשטח…
בתמונה: השמיים עדיין מעוננים בדרך דרומה
בתמונה: הגענו לשטח והשמים מתחילים להתבהר
יצאנו לדרך עם רכב עמוס לעייפה, והגענו לנקרות (הייד המועדף עם משפחות) כ-45 דקות לפני שקיעה. ואז גילינו שהחניון הפנימי תפוס על ידי קבוצה גדולה של נערים ונערות בטיול, עם אזור מטבח מלא תאורה, וחשש לרעש משמעותי ומלא אנשים שלא שמעו מעולם על משמעת חושך… לאחר התלבטות קצרה, החלטנו להמשיך עוד מעט דרומה לאחד החניונים הקבועים. לשמחתנו, הגענו לשטח ריק ושקט לחלוטין. התמקמנו מהר, הרמנו את האוהלים והקמתי את הטלסקופים עוד לפני שאור השמש נעלם מהשמיים, שהיו כמעט נטולי עננים. תצפית מהירה על נוגה, צדק והירח הייתה יפהפיה, ואז היה זמן על האש מעבר לרכב, כדי להפריד בין הציוד לגחלים…
בתמונה: נוגה, צדק והירח במופע מקסים לתחילת הערב
בתמונה: הציוד והאוהלים מוכנים
ב-21:14 צפינו דרך הטלסקופ בירח שוקע מעבר לגבעות, ומיד השמים החשיכו משמעותית. באותו שלב יכולתי עוד להראות למשפחה את אוריון, אנדרומדה והפליאדות לקולות השתאות ופליאה. ואז - העננים הגיעו והתצפית הופסקה. לאחר התלבטות, החלטתי רק לכסות את האופטיקה אבל לא לפרק את הטלסקופים, ולקראת 23:00 כולנו נכנסנו לישון.
בתמונה: זה לא כל כך נעים לראות ענן אפור
בהתאם לתחזית שצפתה שמיים בהירים בהמשך הלילה, התעוררתי לבד למשמרת שניה בשעה 2:00, וקיבלתי במתנה שמיים נקיים ובהירים (למרות שהשקיפות לא היתה מדהימה). אוריון והכלב שקעו ממזמן, אבל העקרב כבר היה בזוית לא רעה, והרבה צבירים וגלקסיות חיכו לי. בין תצפית משקפת, למעבר מהיר בין הגדלה נמוכה על שובר האור (עינית ה-36ממ, הגדלה של בערך פי 20) להגדלה גבוהה על ה-9.25 (עינית 10ממ, הגדלה של פי 235), עברתי בין הסומבררו, bode’s nebulas, וכמובן הצבירים היפים כמו הרקולס והצבירים שליד עקרב. לקינוח, שמתי על שובר האור את פילטר ה-NPB והצלחתי לראות את ערפילית המדוזה (לא jellyfish ) באופן עמום. למרות השקיפות הפחות מממוצעת, אני מרגיש שהצלחתי לראות לא רע בכלל - הקפדתי שלא להשתמש באור אדום בכלל, ומסך הטלפון היה על העוצמה הנמוכה ביותר עם פילטר אדום מלא. מצטרף למסקנה של @Guy בנוגע לחשיבות של משמעת חושך לחוויות צפיה מעולות.
בתמונה: שמים בהירים של אמצע הלילה
לקראת ארבע חזרתי לאוהל לעוד כמה שעות שינה, ובבוקר הילדים יצאו לכבוש את הגבעות הסמוכות בעוד שאני מקפל את המאהל.
בתמונה: כיבוש גבעה מוקדם בבוקר
בקיצור - אחלה של לילה ספונטני, עם רוגע, כיף משפחתי ותצפית נחמדה בהחלט. ללילה הבא אני רוצה לתכנן רשימת צפייה ברורה, עם כמה אובייקטים מאתגרים.
חלפו להם כמה חודשים מאז הזמנתי את הטלסקופ, ורציתי לשתף בהתפתחויות ובעדכונים שהיו לאורך הדרך.
אז בהמשך למה שעדכנתי בעדכון הקודם, ההתפתחות הפיזית הכי גדולה היא במראה הראשית: נורמן פולום קיבל את הזכוכית בתחילת נובמבר, ובאמצע נובמבר היא כבר הייתה עמוק בתוך תהליכי הליטוש.
בתמונה: המראה לאחר ליטוש ובתחילת עבודת העיצוב.
ללא ספק תמונה מלהיבה, אך החדשות היותר מרעישות היו הערכת הזמנים לסיום הכנת המראה - שבועיים-שלושה! ואכן, אתמול קיבלתי הודעה שהמראה מוכנה ונמצאת בתא הוואקום לציפוי רפלקטיבי. לשמחתי, קיבלתי גם את בדיקות הדיוק שנורמן ערך למראה, שהראו שלפי בדיקת Knife Edge, המראה בעלת ערך PV של 1/12.98 אורכי גל, וערך סטרהל של 0.983!
בתמונה: נתוני המראה
בתמונה: סימולציית Star test עם המראה
גם אם בפועל הנתונים מעט נמוכים יותר, זו ללא ספק מראה ברמת גימור מעולה, ואני כמובן לא יכול לחכות לבדוק אותה במדבר בעוד מספר חודשים...
בתמונה: המראה לאחר השלמת הציפוי, ולקראת שילוח לאיטליה
אז זה העדכון הכי משמעותי - המראה הראשית אמורה לצאת לדרכה בימים הקרובים, שם היא תחכה, ככל הנראה עד לחודש מרץ בערך, אז מרקו (DocTelescope) יגיע לייצור הטלסקופ שלי. אבל זה לא העדכון היחידי - מעבר לכך, אני ומרקו השלמנו את האפיון הסופי של הטלסקופ, שיכלול גם אוכף מיני-ויקסן לפיינדר, גם פוקוסר FeatherTouch עם מרווח תנועה של 2 אינץ׳, וגם מערכת Nexus DSC. התוספת החדשה לסיפור היא אוכף ויקסן שיהיה מורכב על החלק התחתון של הטלסקופ (ה-Rockerbox), שעליו ניתן יהיה להרכיב שובר אור קטן (60-72 מ״מ) לתצפיות שדה רחב.
לגבי מראה משנית, אני ממתין לעדכון מ-Antares Optics, שכרגע בהליך ייצור של אצוות מראות שטוחות בקוטר משני של 4.5 אינץ׳. התקווה היא שאחת מהמראות באצווה תהיה עם ערך PV של 1/20 או נמוך יותר. היה עיכוב בהליך הייצור בגלל תחלואה גבוהה של שפעת וקורונה בארה״ב...
ולבסוף - שאלת ה-Goto. כמו שאמרתי בפרקים הקודמים, אני עדיין ממתין כדי לראות מהן האפשרויות שקיימות בשוק. עם הפסקת הייצור של מערכת ה-Goto של StellarCat, צריך לחכות כדי לגלות אם יש חלופות עדכניות. מה שברור לי הוא שאני לא רוצה מערכת מינוע שפוגעת ביכולת התנועה הידנית של הטלסקופ. יש כיוון מעניין שראיתי בפורומים של CN, ואני בקשר עם כמה גורמים בקשר לזה - מדהים לראות איך הטלסקופ הזה הוא פרוייקט כלל עולמי, שבינתיים חובק ארבע יבשות.
והדובדבן שבקצפת - אם הכל הולך כמו שצריך, מרקו שינה את הערכת הזמנים שלו, והוא צפוי לספק את הטלסקופ בסוף חודש אפריל או תחילת מאי. נחזיק אצבעות שהכל יהיה בסדר...
חלפו להם כמה שבועות מאז שהסתיים השלב הראשון של המסע, וביצעתי את ההזמנה לטלסקופ 20" מתוצרת DocTelescope. מאז רמת ההתרגשות לא יורדת - והגעתי למסקנה שזה חלק משמעותי מההנאה מהמסע!
אז מה קרה בינתיים? מבחינה פרקטית, לא הרבה - העדכון הכי משמעותי הוא שנורמן פולום כבר הזמין את זכוכית הגלם עבור המראה שלי, והוא צפוי לקבל אותה בתחילת נובמבר, בערך חודש או חודשיים מוקדם יותר ממה שהוא ציפה! אם הכל ילך לפי התכנית, מרקו יוכל לקבל אליו את המראה הראשית המוכנה בסוף חודש פברואר או במהלך חודש מרץ 2023, ומועד האספקה של הטלסקופ המוגמר הוא מאי-יוני 2023 - נחזיק אצבעות שזה אכן יקרה!
חוץ מזה, אני ומרקו מנסים להיסגר סופית על רשימת התוספים לטלסקופ - אם מרקו יצליח לאזן את הבסיס, אז כנראה תתווסף לו תושבת לשובר אור 60מ"מ כך שאוכל לראות גם שדה רחב במקביל לשדה המפורט שאקבל מהדובסוני עצמו. בנוסף, אנחנו עדיין מתכננים ועורכים ניסויים עם מערכת עקיבה - כמו שציינתי בפוסט הקודם, חשוב לי מאוד שמערכת שכזו לא תפגע ביכולת ההזזה הידנית של הטלסקופ, ולפי מרקו, הניסיון שלו עם StellarCat מצביע על פגיעה כלשהי, גם אם קטנה. זו סוגיה מורכבת, אבל יש כיוונים מעניינים ואני מרגיש שאני נמצא בידיים טובות מאוד.
ההיבט האחר שבו התקדמתי היה להבין מהן התוספות הנדרשות עבורי כדי שאוכל לפעול עם הטלסקופ כשהוא יגיע. התשובה היא - עיניות עיניות ועוד עיניות.
מראה מהירה כמו זו שתהיה לי (f/3.6) מאוד לא סלחנית לעיניות, ונוצר בה מהר מאוד קומה (מריחה של הכוכבים מנקודות לקווים דמויי כוכבי שביט), במיוחד בשולי השדה. העיניות הקיימות שלי לא מסוגלות להתמודד עם מראה כזו. כאן נכנס ה-ParaCorr של TeleVue - רכיב אופטי שמתיישב על הפוקוסר ומבצע תיקון של התמונה. יופי של דבר, והכרחי לחלוטין ברגע שיורדים מתחת ל-f/5 (בערך). תופעת לוואי אחת של השימוש ב-Paracorr היא הגדלה של x1.15 - כלומר, אורך המוקד של הטלסקופ יהפוך מ-1800 מ"מ ל-2070 מ"מ.
כשביקרתי אצל אילן לפני כחודש, שיחקתי עם העיניות שלי על ה-Paracorr שלו, ועשיתי אותו הדבר גם במדבר לפני כמה שבועות. המסקנה - אני יכול לחיות עם העיניות האלה לטווח הקצר (למעט עם ה-36 מ"מ, שבה רואים את המראה המשנית באופן מובהק), אבל גם עם ה-Paracorr, יש קומה מורגשת בכל העיניות (כולן עיניות באדר Hyperion - מרחק מוקד של 36מ"מ, 17מ"מ, ו-10מ"מ). המסקנה היא, שעל מנת להוציא מהטלסקופ את מה שהוא יכול לתת, אהיה חייב לשדרג את העיניות (ולקנות Paracorr). אז לאחר מחקר קצר, נראה שהכיוון הברור (שגם אילן הלך אליו, וגם הרבה מבעלי הדובסוני הגדולים ב-CN הלכו אליו) הוא הרכב העיניות הבא:
1. Televue Nagler 31mm (הגדלה אפקטיבית של x67, שדה אפקטיבי של 1.23 מעלות) [למול הבאדר - הגדלה אפקטיבית של x58, שדה אפקטיבי של 1.25 מעלות (ההבדל בין עינית 72 מעלות לעינית 82 מעלות...)
2. Televue Ethos 21 (הגדלה אפקטיבית של x99, שדה אפקטיבי של 1.01 מעלות)
3. Televue Ethos 13 (הגדלה אפקטיבית של x159, שדה אפקטיבי של 0.63 מעלות)
4. Televue Ethos 8 (הגדלה אפקטיבית של x259, שדה אפקטיבי של 0.39 מעלות)
5. Televue Nagler Zoom 3-6 (הגדלה אפקטיבית של x345, x414, x517, x690 ; שדה אפקטיבי של 0.14, 0.12, 0.1, 0.07).
זהו לבינתיים - כרגיל, אשמח לשמוע את מחשבותיכם או הערות בעניין.
טוב, אז השלב הראשון נגמר, ולפני שעתיים הזמנתי לי טלסקופ דובסוני מתוצרת DoCTelescope עם מראת Optiques Fullum 20” f/3.6!
ההתלבטות היתה לא פשוטה, אבל בסופו של דבר העדפתי את המשקל הנמוך יותר, יחס המוקד הגבוה יותר והתפעול של ה-20״ על גבי תוספת 21% איסוף אור שב-22״ (וראו הדיון שהתפתח ב-CN בעקבות שאלה ששאלתי).
לגבי עקיבה, ההחלטה הסופית תתקבל עוד כמה חודשים, אחרי שנראה את כל המערכות שקיימות בשוק אחרי ש-StellarCar הפסיקו לייצר.
עכשיו מסתיים השלב הראשון ומתחיל השלב השני - ציפייה בכיליון עיניים 🙂 ביקשתי ממרקו ומנורמן שישלחו לי תמונות בשלבי הבניה והייצור השונים, ואשתף אותן כאן בהמשך.
כטיזר, הנה תמונה של הדגם, אם כי עם מראת 22" f/3 (תוצרת ג'קומטי), וסרטון קצר שמראה את קלות ההרכבה. עוד לא בחרתי את הצבעים של מוטות הכלוב המשני ושל קופסת המראה 😃 זה יגיע יותר מאוחר.
(בתמונה: DocTelescope LaserMAX II 22" f/3; תודה ל-Marco Guidi על האישור לעשות שימוש בתמונה)
אז, הסברתי כבר למה התחלתי במסע, מה היעד הסופי ומה האופציות השונות שעומדות על הפרק. אז למה עוד לא בחרתי?
אני ממש קרוב לבחירה. נראה לי שמבין היצרנים השונים כבר החלטתי שאת הטלסקופ שלי יבנה Marco Guidi מ-DoCTelescope. הביקורות על הטלסקופים של מרקו מעולות, והזמינות שלו - במיילים, בווטסאפ ובשיחות טלפון היתה הגבוהה ביותר (רק ריאן מ-NMT התקרב אליו; אילן ידע היטב על מי לסמוך). גם מבחינת מחיר, אפשרויות התאמה ואופטיקה אהבתי את מה שמרקו הציג, ומאוד הערכתי את הדרך שבה העלה את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, כדי שאני אוכל לבחור את האופציה שהכי מתאימה לי.
רציתי לעשות מעט בדיקות Sanity, כלומר לוודא שאני לא טועה לחלוטין עם כל הסיפור הזה של דובסוני, ועוד אחד כזה גדול. לשמחתי, כל הבדיקות עברו בלי בעיות 🙂 - שיחקתי לי עם הדובסוני של @שחר רייש בדרום לפני שבועיים, וההפעלה שלו הייתה נוחה ופשוטה; וידאתי שאני יכול להכניס את הטלסקופן לפי המידות שמרקו שלח אלי דרך הדלת האחורית של האוטו (ההפתעה הגדולה - גיליתי שהמפתח לגובה של הסקודה שלי יותר גדול ב-5 ס״מ מהמפתח של הטיגוון, למרות שהראשונה היא מכונית משפחתית והשניה היא SUV; בכל מקרה, בשני הרכבים אני יכול להכניס את ה-RockerBox מורכבת בתנאי שאני מפרק את חצאי הירח של ציר האלט); כמו כן, בשבוע שעבר ביקרתי את @Ilan Shapira והרכבתי (כמעט) לבדי את ה-20״ שלו, שיחקתי איתו קצת, ואז פירקתי. עובד יופי, ולא מרגיש לי גדול מדי, כבד מדי, או פשוט יותר מדי. אני אמשיך לשחק עם דובסונים שייקרו בדרכי, אבל מרגיש לי טוב להזמין אחד כזה גדול, וגם אני לא מרגיש צורך לעשות ״שלב ביניים״ על ידי קניית דובסוני בינוני.
(בתמונה: הטלסקופ המהמם של אילן לאחר שהרכבתי אותו)
אז למה לא בחרתי עדיין?
כי יש (והיו) עוד כמה התלבטויות. העיקרית שבהן הייתה שאלת איכות האופטיקה: מרקו עובד בעיקר עם שני יצרני מראות איטלקיים מצוינים - Zen ו-Giacometti. בגדלים שעליהם מדובר, ג׳קומטי הוא היצרן הרלבנטי, והוא כנראה יוצר מראות טובות מאוד (יחס סטרהל באזור ה-0.95) כאשר מדובר במראות לא גדולות מדי, או כאשר יחס המוקד הוא מהיר, אבל לא מהיר מדי (4.5-5). מראה שכזו הייתה יוצרת טלסקופ 20״ עם אורך מוקד של 2.25 - 2.5 מ׳, וזה ממש לא הכיוון שאליו אני הולך - גובה עינית בזניט של 1.70 - 1.75 מ׳. ברגע שיורדים ליחס מוקד של 3.6 (אורך מוקד של 1.80 מ׳), האיכות המובטחת של המראות שלו יורדת לאזור ה- 0.8 סטרהל. בהתחשב בכך שאני לא מתכנן לקנות עוד טלסקופ כזה, האופטיקה חשובה לי לא פחות מהמכניקה, ולכן החלטתי ללכת על מראה מתוצרת Normand Fullum הקנדי (אותו יצרן שייצר את המראה של הטלסקופ של אילן). נורמנד מבטיח שהמראות שלו - גם המהירות ביותר - יהיו ביחס של סטרהל של למעלה מ-0.95, ולרוב מדובר במראות ביחס של למעלה מ-0.97! אני כרגע נמצא בקשר איתו כדי לקבל ממנו את כל הנתונים ולהחליט איזו מראה אני לוקח.
וזה מוביל אותי לנקודה השנייה - גודל. עד כה, ביצעתי את כל ההשוואות על טלסקופים במפתח של 20״. עכשיו שבחרתי יצרן, בדקתי את האפשרות להגדיל עוד יותר את המפתח, לגדלים של 22״ או 24״. 24״ ירד מהר מאוד מהפרק לאחר שהבנתי שהפער במחיר הוא ממש משמעותי, וגם המשקל עולה בקצב שאינו לינארי. 22״, לעומת זאת, הוא גודל מעניין - הפער במחיר של המראה ושל הגוף אמנם קיים, אבל בסדר גודל אפשרי עבורי, והמשקל - כאן זה נהיה מעניין: רוב יצרני המראות מספקים מראות בגדלים האלה בעובי של 2״; המשקל של מראה 20״ כזו הוא בערך 17 ק״ג, ושל 22״ עולה כבר ל-25 ק״ג - אפשרי, אבל מתחיל להיות כבד (במיוחד אם אני מנייד את הטלסקופ במצב מפורק, כך שהמראה נמצאת בקופסה נפרדת ודורשת הרמה והתקנה בשטח; קצת מפחיד להפיל אותה...). המראות של פולום הן בעובי 1.5״ בלבד, מבלי לאבד נוקשות חומר, מה שמאפשר להן להיות קלות משמעותית וגם להתקרר הרבה יותר מהר! לשם השוואה, משקל מראה 22״ הוא רק 17.7 ק״ג (אני עדיין ממתין לנתוני המשקל של מראת 20״)! מראות קלות שכאלה מחייבות שינוי של הכלוב של המשנית והקטנת המשקל שלו, על מנת שלא יהיה צורך במשקולות נוספות כאשר עושים שימוש בציוד כבד יחסית, כמו פרקור ועיניות TeleVue.
המסקנה של כל זה היא, שאם הנתונים שאקבל מפולום יהיו חיוביים, גם מבחינת הבדלי המחיר וגם מבחינת הבדלי המשקל, כנראה אלך על טלסקופ 22״ ולא 20״… בכל מקרה, מועד אספקה של המראה הוא כחצי שנה (ל-20״) עד תשעה חודשים (ל-22״).
סוגייה שלישית שהתלבטתי בה (ואני עדיין מתלבט - מוזמנים להביע את עמדתכם בתגובות) היא מינוע. הטלסקופ מגיע עם Nexus DSC ואנקודרים, כך שאפשר תמיד להשתמש בו גם עם המחשב של נקסוס, וגם עם SkySafari דרך חיבור WiFi. אני די בטוח שרוב הזמן אעבוד איתו ידנית - זה כיף גדול, וכמו שאילן אמר לי, כשמגיעים לאזור של המון גלקסיות, רוצים פשוט לשוטט דרך העינית, ולא להחזיק כל הזמן שלט ביד…
אבל - יש יתרונות גם לקיומו של מנוע (נקודת המוצא היא שיש קלאצ׳ים ידניים טובים, ושברגע שפותחים אותם אפשר לעבוד ידנית גם אם יש מנוע) - גם לצילום (פלנטרי בעיקר, אבל אפשר גם EAA, למרות שמדובר באורך מוקד יחסית גבוה של 1800 מ״מ), וגם מאפשר עקיבה על אובייקטים לאורך זמן בלי כל הזמן לתקן ידנית. אני מרגיש שלא מדובר בפיצ׳ר שהוא הכרחי, אבל שהוא בהחלט נחמד. בסופו של דבר אני הולך להיות המשתמש העיקרי של הטלסקופ הזה, כך ששמירה על עקיבה עבור אנשים אחרים (בתצפית רחוב או כאשר מדובר בבני משפחה עם פחות ניסיון ומיומנות) היא פחות חשובה. תוספת המשקל שלו לא ממש גדולה - בערך 2 ק״ג סה״כ, וגם זו נקודה לחיוב. מנגד, נראה שהיצרן של StellarCat, שהיתה מערכת ההנעה שעבדה הכי טוב עם נקסוס, הפסיק לקבל לקוחות חדשים, ולמעשה החליט לפרוש מהעסק, ושכרגע אין בשוק מערכת חלופית. סרג׳, המפתח של נקסוס (AstroDevices), אמר לי שהמערכת החלופית שלו צפויה לצאת לשוק עד סוף השנה, ושהוא כבר נמצא בקשר עם מרקו כדי שהוא יוכל לנסות אותה בדגמים עתידיים שהוא ייצר. המשמעות היא, שאני לא חייב להחליט עכשיו, אלא יכול להתלבט עוד ולראות מה סרג׳ מציע, ואז להחליט קרוב יותר למועד האספקה של המראה. אני מנסה להבין האם יש אפשרות לתכנן כבר עכשיו את מערכת ההנעה עבור הטלסקופ, אבל לא לבנות אותה בפועל, ואז אם עוד כמה שנים ארצה להוסיף אותה, אפשר יהיה לעשות את זה גם ללא החזרה של הטלסקופ לאיטליה, או לפחות לא את כולו.
נקודה נוספת היא החול במדבר, והחשש שחול או אבנים קטנות יעופו בטעות על המראה. בטלסקופ ה-NMT של אילן ה-Rocker Box עשויה מעץ והיא אטומה מהצדדים. בקופסה של הטלסקופים שמרקו מייצר יש חורים, שאבנים עלולות לחדור דרכן. ההצעה של מרקו הייתה להאריך את ה-shroud בעוד מספר סנטימטרים, כך שהוא יגיע עד למתחת לבסיס המראה, ויגן עליה. זה נראה לי פתרון סביר, אבל אולי החשש שלי פשוט מיותר? או שלא מיותר בכלל, והפתרון הזה לא מספיק טוב? אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
זהו לבינתיים. אם יש לכם הערות, שאלות או נקודת מבט שאולי אני לא חשבתי עליה, מאוד אשמח לשמוע מכם!
באיחור קל, הגיע הזמן לעדכן בנוגע להתקדמות במסע. למי שלא קרא את החלק הראשון, מוזמן לחזור אחור ולקרוא אותו כאן.
אז - פניתי ליצרנים שונים כדי לקבל מידע ראשוני בנוגע לטלסקופים שהם מייצרים - מידות, משקלים, יצרן האופטיקה ואיכותה, אביזרים אפשריים, עלות (ועלות משלוח), זמן אספקה, וכו׳. מידת ההיענות השתנתה מיצרן ליצרן - יש כאלה שחזרו מיד, יש כאלה שלקחו את הזמן (ויש כאלה שגיליתי שהמייל שלי הגיע אליהם לספאם… ורק אחרי פניות נוספות מכתובת מייל אחרת הם גילו את המייל המקורי 🤦♂️).
רוב הפניות נענו במלואן, וחלק מאנשי הקשר (לרוב היצרנים עצמם, או בני הזוג שלהם) היו מאוד נחמדים, ונוצרה שרשרת התכתבויות שעזרה לי לענות על כל השאלות שהיו לי. אחרי שקיבלתי את התשובות, ניסיתי לערוך אותן לטבלה שתעזור לי (ולכם) להשוות בין המוצרים השונים. נראה לי שכאן המקום להעיר שהתועלת של ההשוואה הזו היא מוגבלת - בסופו של דבר, אמנם מדובר במוצרים מאותה קטגוריה - טלסקופים בעלי מפתח גדול - אבל השוני ביניהם הוא משמעותי, וההבדלים (גם באיכות, אבל גם בתכנון ובעיצוב, והדבר גם בא לידי ביטוי במשקל ובמחיר) מובילים לכך שהשוואה ״יבשה״ באמצעות נתונים בלבד עלולה להיות חסרה, לכל הפחות, או אולי אפילו להוביל להסקת מסקנות שגויות.
בנוסף, צריך לזכור רכיב נוסף שההשוואה בעניינו אינה פשוטה בכלל - ביקורות. ניסיתי להסתכל על ביקורות בנוגע ליצרנים השונים, בעיקר ב-CN אבל גם באתרים אחרים (Stargazerslounge ועוד), ובשורה התחתונה, למעט יצרן אחד שלא הצלחתי למצוא עליו אפילו ביקורת אחת באנגלית, כנראה ברמות המחירים האלה הכלל הוא שהמוצר עונה על הציפיות, שהן גבוהות מלכתחילה. ועדיין, נראה שיש מי שמרוצים, ומי ששטים להם בשמים מרוב תענוג. כמובן, היה יותר קל למצוא ביקורות על היצרנים האמריקאים מאשר על אלה האירופים.
(והערה לגבי המחיר - לא מדובר בטלסקופים זולים בכל אמת מידה שהיא. המחירים מן הסתם מתעדכנים ומשתנים, וגם תלויים בסופו של דבר באביזרים ובתוספות שמבקשים. מטעמים אלה, וגם על מנת להתמקד בעיקר, לא ציינתי את המחירים המדוייקים של הטלסקופים השונים. זה לא שהמחיר לא חשוב - הוא חשוב מאוד, אבל המחיר המדוייק פחות חשוב. צאו מנקודת הנחה שטלסקופים פרימיום כאלה מתחילים באזור ה-10,000$ (לא מחיר מדויק), ושכל תוספת $ בטבלה משקפת טווח של כ-5,000$ נוספים).
טוב, נפנה להצגת הנתונים:
Waite Research Renegade
Starstructure
Spica Eyes
New Moon
DoCTelescope
Reginato
Spacewalk
אתר
אתר Waite Research
אתר Starstructure
אתר Spica Eyes
אתר New Moon
אתר DocTelescope
אתר Reginato
אתר Spacewalk
קוטר מראה
20"
22" - אין 20״
20"
20"
20"
20"
20"
יחס מוקד
f/3.3
f/3.3
f/3
f/3.3
f/3.3
f/3.3
f/3.3
תוצרת מראה ראשית
עצמית
Ostahowski Optics
Ostahowski Optics
Fullum
Giacometti / Fullum
עצמית
עצמית
איכות מראה ראשית
מעולה; אין בדיקת Strehl, אבל גורדון זכה בתחרות המראה הטובה ביותר ב-Astrofest כמה שנים ברציפות, עד שהוא הפסיק להשתתף כי הפך מיצרן חובב למקצועי
טובה מאוד; כל מראה מגיעה עם בדיקה אינטרפרומטרית; באזור ה-0.95
טובה מאוד; כל מראה מגיעה עם בדיקה אינטרפרומטרית; באזור ה-0.95
מעולה; כל מראה מגיעה עם בדיקה אינטרפרומטרית, באזור 0.97
Giacometti ככל הנראה באיכות מעולה, לפי הביקורות של בעלי הטלסקופים ולפי מידע שאיתרתי באינטרנט, אך לא מגיע עם בדיקות רשמיות.
Fullum מעולה (0.97)
טובה מאוד. לפי הנתונים שהעבירו, ציון 0.94
בינונית - מתחייבים לציון גבוה מ-0.85
תוצרת מראה משנית
עצמית
Ostahowski Optics
Ostahowski Optics
Antares
Antares
עצמית
Antares
משקל כולל
50 ק"ג
84 ק"ג
100 ק"ג
50 ק״ג
57 ק"ג
68 ק"ג
40 ק"ג
משקל החלק הכבד ביותר
16 ק"ג
(מרגיש כמו 20 ק"ג עם המריצה)
72.5 ק"ג
27 ק"ג (מראה עם הקופסה)
20 ק"ג (המראה; braker box 14 ק"ג)
21 ק"ג
22 ק"ג
מידת קופסא בהובלה
לא מסר
76 ס"מ רוחב
79 ס"מ עומק
82 ס"מ גובה
76 ס"מ רוחב
102 ס"מ עומק
90 ס"מ גובה
72 ס"מ רוחב
69 ס"מ עומק
84 גובה
66 ס"מ רוחב
66 ס"מ עומק
80 ס"מ גובה
81 ס״מ רוחב
70 ס״מ עומק
67 ס״מ גובה
65 ס"מ רוחב
70 ס"מ עומק
74 ס"מ גובה
(ניתן לפירוק ואז:
65 רוחב
66 עומק
31 גובה)
חומרים
עץ ואלומיניום
בעיקר אלומיניום
אלומיניום
עץ וסיבי פחמן
אלומיניום וסיבי פחמן
אלומיניום
אלומיניום וסיבי פחמן
מספר חלקים להרכבה לאחר שינוע
1 (מוטות וכלוב יחדיו)
3 (מוטות תמיכה, כלוב עליון ומוט DSC)
3 (מוטות תמיכה, כלוב עליון ומוט DSC)
3 (מוטות תמיכה, כלוב עליון ומוט DSC)
3 (מוטות תמיכה, כלוב עליון ומוט DSC)
תלוי במידת הפירוק
5 בפירוק מלא
3 בפירוק חלקי
2 (מוטות תמיכה, כלוב עליון)
מנגנון תמיכה היקפית במראה
לא מסר
Whiffletree with contact plastic rollers 4 points
4 point floating edge
sling
whiffletree 4 point floating edge
סרב לספק מידע
4 ball bearing
מספר נקודות מגע בבסיס המראה
18
18
18
18
18
18
18
גובה עינית בזניט
לא מסר
178 ס"מ
157.5 ס"מ
1.63
1.68 ס"מ
173 ס"מ
152 ס״מ
פוקוסר
FeatherTouch
FeatherTouch
FeatherTouch
JMI Event Horizon (אפשר לשדרג ל-FeatherTouch)
FeatherTouch
Crayford (תוצר לא ידוע)
Baader SteelBack 11:1
מספר אוכפי אביזרים
1
1
0
לפי דרישה
1 או 2, לבחירתי
2
לא ענה
DSC
אפשרי
Nexus
Nexus (כלול במחיר)
אפשרי
אפשרי
אפשרי
אפשרי
ממונע
לא
ServoCat
SiTech (כלול במחיר)
אפשרי
אפשרי
לא
אפשרי
קלאצ'ים לעבודה ידנית
רק ידני
כן
כן (כלול במחיר)
כן
כן
רק ידני
כן
אוורור למראה ראשית
לא מסר
כן
כן (כלול במחיר)
כן (שלושה)
כן
אפשרי
כן
גלגלים וידיות לשינוע חלק תחתון
לא מסר
כן
כן (כלול במחיר)
כן (כלול במחיר)
כן (בתוספת מחיר)
אפשרי
לא
אביזרים נוספים כלולים
--
Telrad
Rigel QuickFinder
Shroud
ארגז לשינוע מוטות התמיכה
סוללה בבסיס הטלסקופ
מגש עיניות ו-DSC
כיסויים קדמי ואחורי לתיבת המראה
--
ידית כיוון
3 משקולות 5 ק"ג
ידית כיוון
ארגזים לכלוב משני, משקולות, ומוטות תמיכה
מכסים למראות
חימום למראה משנית
אביזרים נוספים אפשריים
Nexus
אופטיקה
תוספת אוכף לאביזר
כבל חשמל עד לכלוב המשני (למחמם או למצלמה)
אפשרות לשדרוג האופטיקה ל-Lockwood
Nexus
שדרוג לכלוב עליון היברידי (עץ ופחמן)
מגש עיניות
גלגלים וידיות שינוע
Nexus
ServoCat
Shroud
מזלג מתקפל
מאוורר למראה ראשית
רגליים מתכווננות ופלס מובנה
ידיות וגלגלים לשינוע
מוטות תמיכה מסיבי פחמן
קופסאות אחסון לכל החלקים
Shroud
Nexus
תיבת אחסון למראה ראשית
מוטות תמיכה מסיבי פחמן
זמן אספקה
9-11 חודשים
16 חודשים
12 חודשים
9-12 חודשים
6-9 חודשים
10 חודשים
9 חודשים
עלות
$$$
$$$$
$$$$$
$$$
$$/$$$ (תלוי באופטיקה)
$$$
$
זמינות המוכר לקבלת מידע
זמן תגובה ארוך, לא חזר לכל הפניות (בעיות רפואיות במשפחה)
מענה מהיר ומלא
מענה מהיר ומלא
מענה מהיר ומלא
מענה מהיר ומלא
מענה מהיר
זמן תגובה ארוך, לא חזר לכל הפניות, תגובות מעט פורמליות ולא מפורטות
ביקורות
מצוינות, ורבות
מצוינות
מצוינות ומהללות
מעולות ורבות, וכמובן שגם אילן מהלל
מצוינות
ביקורות מועטות, אבל מאוד חיוביות. אין התייחסות משמעותית לאופטיקה
אין ביקורות באנגלית; לא הצלחתי לאתר ביקורות משמעותיות (מעבר למשפט או שניים) בגרמנית
עד כאן להפעם. בפעם הבאה - אסביר למה עדיין לא החלטתי על מה אני הולך (למרות שיש לי נטיה ברורה), ובכלל, למה שווה לקחת את הזמן וליהנות מהדרך. עד אז, מוזמנים.ות לכתוב כאן בהערות מחשבות, תהיות, בקשות למידע נוסף (אם יש לי אתן, אבל לא מבטיח), וכל דבר אחר.
התצפית החודש הייתה מיוחדת.
לפני חודשיים נעמי, בתי הבכורה, חגגה בת מצוה וכחלק מהחגיגות היא יצאה ליום מיוחד עם כל אחד מסביה וסבתותיה, וגם עם אמא ואבא (לחוד), לעשות משהו כיף ומשמעותי ביחד. בגלל אילוצי לו"ז, והעובדה שבת המצוה עצמה הייתה קרובה מאוד למולד ירח, הבילוי איתי התעכב, אבל לשנינו היה ברור מה הוא יהיה - תצפית במדבר יחד עם הפורום.
אז לאחר ארגונים וסידורים, דאגתי הפעם להביא איתי שתי חצובות, שני ראשים ושני טלסקופים (במקום לעבוד עם הראש הכפול שלי), כך שנוכל לתצפת כל אחד בנפרד.
התחזית לא האירה לנו פנים, ובעקבות חשש לערפל ולחות 100% באתר הרגיל, פנינו לאתר חלופי בדרום, שידוע בתנאים היבשים שלו. הגענו לשטח בשעות אחר הצהריים, ובמקום כבר היום מספר צלמים - @Shimon Avitan, @Jonathan Elihisוגם @Assaf Hochberg. התמקמנו לידם והתחלנו להתארגן.
(בתמונה: תחילת ההתמקמות בשטח; נעמי מתקינה את ה-SSE על שובר האור)
כעבור זמן קצר הצטרפו אלינו תצפיתנים וצלמים נוספים - @שחר רייש, @Maria Mazos, דני , @Artyom , איתי ואחרי החשיכה גם הצטרף אלינו @Michael Tzukran.
(בתמונה: מריה מתכוננת לתחילת התצפית)
(בתמונה: מתכוננים לתצפית, אבל...)
ועוד חברה לא מוזמנת הצטרפה לתצפית - הרוח. עוד מראש ידענו שצפויים להיות משבים חזקים בתחילת הערב, אבל בפועל הייתה רוח חזקה שהעיפה אוהלים וגרמה לחצובות לרעוד עד השעות הקטנות של הלילה (בתמונה למעלה אפשר לראות את הכסא שהועף). היא התחילה לדעוך רק לקראת חצות, והייתה חלשה מספיק כדי לא להשפיע על החצובות אחרי השעה 1:00 לפנות בוקר. מה עושים? קצת זמן משקפת, והולכים לישון! מיד עם השקיעה שביל החלב התחיל להתגלות במלוא תפארתו, ומהר מאוד אפשר היה לטייל לאורכו וליהנות משלל האובייקטים שקפצו אל תוך השדה הרחב של המשקפת.
נעמי, בחכמה רבה, נכנסה לאוהל לקראת 21:00, ותפסה תנומה של ארבע שעות. אני עוד ניסיתי להאבק ברוח, הרמתי ידיים, הסתכלתי קצת במשקפת, ובסופו של דבר גם נכנסתי לתפוס תנומה של שעתיים. לפי @שחר רייש, זו הייתה ההחלטה הכי טובה שיכולתי לקבל, כי ברגע שנכנסתי לאוהל הרוח נרגעה ואיפשרה לו לתצפת 🙃... אגב, בזמני הרוח אפשר היה לראות את היתרון המשמעותי ביציבות שיש לטלסקופים דובסוניים - כי בזמן שאנחנו נחנו, שחר, מריה ודני נתנו עבודה.
(בתמונה: זמן משקפת איכותי)
התעוררתי ב-1:00, ולא שמעתי רוח. יצאתי החוצה, ארגנתי מחדש את הטלסקופים, והערתי את נעמי, שקמה מיד כמו נמרה אמיתית והתחילה לעבור על רשימת המטרות שלה ללילה הזה. ואיזה לילה - הצלחנו לעבור על שורה אורכה של אובייקטים - ערפיליות, גלקסיות, צבירים כדוריים ופתוחים וכמובן כוכבי הלכת. את כולם יכולנו לראות גם בשדה רחב ובהגדלה נמוכה בשובר האור, וגם בהגדלה גבוהה (x235) ב-9.25" (ניסיתי גם הגדלות גבוהות יותר, אבל התנאים האטמוספריים לא אפשרו זאת - צדק ושבתאי נראו מטושטשים וחסרי פרטים). בשלב כלשהו שאלתי משחר את פילטר ה-O3 שלו ואיתו יכולנו לראות בבירור את חלק מערפיליות הקיץ היפהפיות - הדהימו אותנו במיוחד ערפילית צפון אמריקה, שאפשר היה לראות כמעט את כולה בבירור דרך העינית, וגם ערפילית השקנאי הסמוכה. נהניתי מאוד גם מלעבוד עם הדובסוני של שחר בחלק מהלילה, להבין את קלות הניווט איתו, ולקבל יכולת איסוף אור משמעותית בשדה רחב יותר מזה שאני יכול לקבל עם ה-SCT שלי.
אבל ההנאה הכי גדולה של הערב היתה לראות את נעמי נהנית - אחרי כיול ראשוני של ה-SSE, והסבר על פתיחת הקלאצ'ים של המאונט הידני, היא היתה לגמרי עצמאית בשטח, החליטה לעצמה איזה אובייקטים לראות, חיפשה אותם ב-SSE, ואז הפנתה את הטלסקופ אליהם. קריאות ההתפעלות שלה לאורך הלילה העלו הרבה חיוכים על הפנים שלי, והיכולת לחלוק את התשוקה והאהבה שלי לכוכבים איתה רק הכפילה את ההנאה שלי מהתצפית.
לקראת 4:00, אחרי הצצה קצרה על הענק המתעורר במזרח, התקפלנו וחזרנו לאוהל לנוח לפני הנסיעה חזרה.
(בתמונה: אוריון המתעורר)
(בתמונה: מתארגנים בבוקר ליציאה)
אז מה למדנו?
שכיף לתצפת, גם כשיש רוח ותנאים לא אופטימליים; שיותר כיף עם חברים; ושהכי כיף לחלוק את זה עם האנשים שאוהבים. זכיתי.
רשימת אובייקטים חלקית
ערפיליות
NGC 6888 (Crescent Nebula)
M20 (Trifid Nebula)
M8 (Lagoon Nebula)
M17 (Omega Nebula)
M16 (Eagle Nebula)
NGC 6995 (Eastern Veil Nebula)
NGC 6960 (Western Veil Nebula)
NGC 7000 (North America Nebula)
IC 5070 (Pelican Nebula)
NGC 7023 (Iris Nebula)
ערפיליות פלנטריות:
M57 (Ring Nebula)
M27 (Dumbbell Nebula)
זהו. @Ilan Shapira קלקל אותי לגמרי. אחרי התצפית בתחילת החודש שבה ראיתי אובייקט אחר אובייקט בשמיים צלולים דרך מפתח של 20״ לא יכולתי להפסיק לחשוב על המראות המהממים שראיתי – הפרדת הכוכבים הברורה ב-M13; הפרטים שקופצים לעין בערפילית הנשר או הלגונה; הזרועות הספירליות של אנדרומדה. כל אלה נצרבו בעיני רוחי, ועם כל האהבה שיש לי לשני הטלסקופים המ-ה-מ-מ-י-ם שלי (ויש הרבה), הבנתי את מגבלות הכוח, או את שכרון המפתח (בפרפרזה על הפתגם הידוע – Aperture corrupts; great aperture corrupts greatly).
אז אחרי מספר שבועות של חלומות בהקיץ, עברתי לשם גלישת הפנטזיה – איסוף מידע ראשוני כדי להבין מה יש שם בחוץ, מהן האפשרויות שלי, ולאיזה כיוון אני הולך. דבר אחד ברור – בסופו של יום – עוד שנה, שנתיים שלוש? – אני אהיה ״איש חצי מטר״.
בפוסט הזה ובאלה שימשיכו אותו, אתאר את המסע שלי ואת התשובות שמצאתי לאורך הדרך. כבר עכשיו זה המקום להודות לאילן (או לקלל אותו) על העזרה עם המחשבות, ועל הדחיפה הקטנה שנתן לי להתחיל את תהליך החקר (או במילותיו של אילן: כבר עברת את נקודת האל חזור).
אז מעבר ללמה, שאותו הסברתי בתחילת הפוסט, השאלה העיקרית היא ״מה״. מפתח כה גדול אומר, כמובן, טלסקופ דובסוני, אבל גם כאן המבחר הוא אדיר. אז בואו נתחיל בצמצום: אני רוצה טלסקופ דובסוני שניתן לפרק אותו ולאחסן אותו באופן מודולרי (בצורה שלא תוביל לריבים עם בני הבית האחרים); שניתן לצפות בו לעבר הזניט בלי סולם; ושהרכיב הכי כבד שלו ניתן להרמה באמצעות שתי ידיים בלי לשבור את הגב (כלומר, לא יותר ממזוודת נסיעה ממוצעת – בערך 25 ק״ג). חוץ מזה, אני רוצה אופטיקה טובה מאוד (אם לא מעולה), איכות בניה מצוינת, נוחות תפעול והרכבה, ואם הוא יפה, אז זה Added Bonus רציני. מחפש חד-קרן? אולי, אבל לפי מה שראיתי שיש בחוץ, נראה לי שאני לא היחיד.
סוגיות שעוד לא נתתי עליהן את הדעת בשלב הנוכחי – האם אני מעוניין בטלסקופ ידני לחלוטין? עם אנקודרים ל-Push-To? עם מערכת Goto מלאה? וכמובן, מה לגבי המחיר?
חמוש בדרישות האלה, התחלתי לחרוש את האינטרנט (כמובן ש-Cloudy Nights עזר מאוד, ואילן גם ידע להפנות לחלק מהיצרנים המומלצים) והגעתי לרשימה של כעשרה יצרנים בארה״ב ובאירופה שמייצרים דובסונים ״פרימיום״ מהירים (לא מצאתי יצרנים רלבנטיים במזרח – GSO לא עומד בסטנדרטי האיכות הנדרשים, וגם לא בדרישת המהירות).
למה מהירים? כי מפתח של 20״ (שהוא בערך 508 מ״מ) משמעו אורך מוקד גדול, שבא לידי ביטוי בגובה העינית. כדי להשאיר את העינית בגובה של 1.75 מעל הקרקע (אם מתחשבים גם בכך שבסיס הדובסוני מתחת למראה תופס כמה סנטימטרים), אנחנו מדברים על מראות של יחס מוקד f/3-f/3.3. זה כמובן גם אומר משהו על איכות האופטיקה, כי לא כל יצרן מגיע לאיכויות כאלה, ודאי לא באמצעות מראות דקות יחסית, ששוקלות באזור ה-20 ק״ג.
לצערי, חלק מהיצרנים שמצאתי הפסיקו לייצר (StarMaster, שלהם דגם Super FX נהדר, או Teeter) או שלא מייצרים טלסקופים נמוכים בגדלים האלה (שוב Teeter, SDM Telescopes האוסטרלית, או Obsession Telescopes שבונה רק f/4). גם הורדתי את Taurus או Hubble Telescopes מרשימת האפשרויות בגלל חוות דעת שליליות.
בסופו של דבר, הצטמצמתי לשבעת היצרנים הבאים:
New Moon Telescopes – כמו הסקופ של אילן; סקופ יפהפה מתוצרת ארה״ב מעץ ואלומיניום, עם מראה מעולה של Optiques Fullum ביחס מוקד של f/3.3.
Starstructure Telescopes – טלסקופ מומלץ מתוצרת ארה״ב, נראה כולו מאלומיניום או פלדה. אין לי עדיין פרטים נוספים.
Equatorial Platforms Spics Eyes SlipStream Goto Drive – טלסקופ ״הכל כלול״ עם מערכת הנעה, אנקודרים, וכל תוספת שאתם יכולים לדמיין כלולה במחיר (ועל כן הוא יקר...). המראות הן תוצרת Ostahowski Optics או Lockwood Custom Optics, הראשון טוב מאוד, והשני נחשב לאחד מהטובים ביותר בתחום.
Waite Research Renegade – עוד טלסקופ אמריקאי שעשוי רובו מעץ בעבודת יד. המראה מיוצרת In-House – זכתה מספר שנים ברצף במקום ראשון בפסטיבל StellaFane.
SpaceWalker Horizon – טלסקופ מתוצרת גרמנית, עם הרבה סיבי פחמן ואלומיניום. המראה מיוצרת In-House, עוד אין לי הרבה פרטים, אך נראה אחד מהטלסקופים הקלים בקבוצה.
Reginato Telescopes SuperMaser – האלפא רומיאו של הטלסקופים. חברה איטלקית שמייצרת דובסונים מאוד מעניינים. מוזמנים להסתכל בוידאו הזה. אין לי עדיין פרטים נוספים.
DoCTelescope LaserMaxII – עוד יצרן איטלקי, שמייצר את הדובסונים שלו באמצעות חיתוך לייזר באלומיניום ובנוסף מסיבי פחמן. יוצאים דובסונים קלים ויפים, עושה שימוש באופטיקה מיצרנים שונים, לרוב ממליץ על אחד משני יצרנים איטלקיים, אבל גם עובד בשיתוף עם Optiques Fullum.
אתמול סיימתי לשלוח מיילי גישוש לכל היצרנים האלה, נחכה לראות מה נקבל חזרה...
זהו להפעם.
הערת סיום: זהו אמנם מסע אישי, אבל מאוד אשמח להערות, מחשבות או כל דבר אחר מכם. בשביל זה יש תגובות 😀
סוף סוף. כבר הרבה מאוד זמן שאני מפנטז על לילה ״אמיתי״ בדרום: לא בנקרות, לא באתר ״כמעט״, אלא במקום שבו (חלק מ)השמיים הם בורטל 3 אמיתי. בשבוע שעבר הצלחתי להגשים את הפנטזיה, ולא התאכזבתי. לקראת מולד הירח התארגנו להן שתי קבוצות לירידה דרומה, האחת ליום חמישי (ואני איתה), והשניה ליום שישי (מוזמנים לראות את הרשמים הנהדרים של @Joe כאן ושל @nirzon כאן; וכמובן היתה @Liron.na האמיצה שנשארה לשני לילות צילום רצופים, והוציאה תוצרים מ-ד-ה-י-מ-י-ם). יצאתי מוקדם כדי להקדים את הפקקים, ועצרתי לקצת ״עבודה מרחוק״ בארומה של עבדת, וחיכיתי לחבר׳ה שירדו. לקראת אחר הצהריים הצטרפו אלי @Ilan Shapira ו- @Guydive ויחד המשכנו לשטח, שם חיכתה לנו כבר @Joe. מעט אחרינו הגיעו עוד לא מעט אנשים, וביניהם יגאל, עמית, אלי, ועוד. התחלנו לפרוש ציוד ואוהלים ועם השקיעה המאוחרת היה לנו זמן ללכת לבקר את הצלמים במשטח שלהם, לשתות בירה (או סיידר), ואפילו להתארגן לתמונה קבוצתית!
בעזרתם של @Joe ושל @Liron.na, כיילתי את שני הטלסקופים שלי להצביע בדיוק על אותה נקודה, מה שאיפשר לי בהמשך הערב ליהנות משני שדות ראיה שונים (וגם מהאיכויות השונות ששובר אור ו-SCT נותנים) על אותו אובייקט. גם ה-SSE כויל לרמת דיוק גבוה מאוד מיד עם הופעת הכוכבים הראשונים, ורק היה צריך להמתין לעליית המסך ולתחילת ההצגה...
בתמונה: המכוניות והמתחם בהקמה לקראת הערב
בתמונה: מתחם הצלמים המרוחק
בתמונה: ההכנות בעיצומן
בתמונה: איש והטלסקופ שלו
בתמונה: צמד פוחזים
בתמונה: התצפיתנים בכבודם ובעצמם (עוד כמה הגיעו מאוחר יותר)
לאחר השקיעה, התחילה החגיגה האמיתית. ירח 2% הציץ לזמן קצר, אמר שלום, ונעלם לו מעבר לאופק, וגם אומגה סנטאורי נצפתה, אמנם לא במלוא הודה, אך גם במיקומה הנמוך בשמים מדובר ללא ספק בצביר מהמרשימים שראיתי. עם שעת דמדומים הגיעו עוד מספר תצפיתנים - יהודה ושמוליק, טל, ובהמשך גם ליאור. סך הכל היינו כ-15 תצפיתנים ועוד כעשרים צלמים באותו הלילה.
בתמונה: ירח דק אומר שלום
אחרי שחלף לו זמן בין הערביים, נגלו לעינינו פלא אדיר, אך באותה העת גם מפלצת. הפלא - ליבת שביל החלב המהממת באזור עקרב וקשת, שפשוט קפצה לה החוצה ועם חלוף השעות נהייתה יותר ויותר מובהקת. איכות הצפייה הייתה פשוט נהדרת, עם שמים שקופים ויציבים, כמו שלא ראיתי אותם, אולי מעולם. בשלב הזה הצטרפתי אל יגאל על אחד מהכסאות הקרויים על שמו, אחזנו כל אחד במשקפת (אני במשקפת ה-Nikon 7x50 שלי; יגאל עם משקפת מהממת של William Optics (נדמה לי שזו, שלצערי קשה מאוד להשיג אותה כיום)) וערכנו סיור קצר בשביל החלב. מי שלא קיבל סיור מודרך שכזה מיגאל, לא חווה תצפית משקפת מימיו - היה תענוג, ואני כבר מחכה לתצפית הבאה לסיור נוסף.
המפלצת, שגרמה למפח נפש לא קטן לרובנו, לפחות עד לשעות המוקדמות של הבוקר, היא התאורה המזעזעת שיצרה זיהום אור משמעותי לכיון צפון ומזרח, שהגיעה מבסיסי צה״ל באותם כיוונים. המעניין הוא שלקראת הבוקר כיבו את האורות, ואז פתאום ניתן היה לתצפת גם לעבר הפליאדות שעלו להן שם. נראה שנדרשת כאן עבודה כדי לנסות ולהחזיר את החושך גם לכיוונים אלה.
בתמונה: זיהום האור מבסיסי צה״ל, והפליאדות מעליו (צילום: @Ilan Shapira)
למרות הבעייתיות שבתצפית למזרח, זה היה ליל תצפית ייחודי, ונראה לי שגם אם לא הספקתי כמות מטרות כה רבה כפי שעשיתי במרתון מסייה, מבחינת איכותם התצפית, לא היו לה מתחרים. האובייקטים של עקרב וקשת - צביר הפרפר, צביר פטולמי, ערפילית אומגה, ערפילית הלגונה, M4 ועוד - כולם כאילו יצאו מתוך העינית והיו במיטבם. לצערי, היה קשה לי מאוד לראות בטלסקופים שלי את ערפילית הנשר, אך ראיתי אותה, וגם ערפיליות נוספות כמו ה-Veil, במפתח ה-20״ הענק יחד עם פילטר DGM NBP שממש עזר לערפיליות להיות מובהקות. בשעות המאוחרות יותר יכולנו לראות את אנדרומדה בשיא יופיה, וממש ניתן היה להבחין מעבר לליבה הענקית שלה בזרועות, אפילו לא בזווית העין!
כמובן שלא יכולתי שלא לנצל את החושך הנהדר וביקרתי גם את צביר הרקולס הנהדר, וכן את NGC 6441 (שאליו הפנה אותנו יהודה), את M3 היפהפה, ואת M5. בזירת הגלקסיות, מעבר לאנדרומדה צפיתי בבירור ב-M51 המהפנטת וגם יצאתי לטיול ב-Markarian's Chain בבתולה והלכתי לאיבוד בין הגלקסיות הרבות שנמצאות שם.
מקום של כבוד היה גם לאורח הנודד שלנו - C/2017 K2, שניתן היה לראות גם את הליבה שלו וגם את תחילתו של שובל בצורת טיפה. מבחינת תצפית ויזואלית - היתה יפה הרבה יותר מכוכב השביט האחרון של דצמבר 2021.
בשלב מסוים חתכתי לתפוס תנומה קצרה, וקמתי למשמרת שניה של כוכבי הלכת כשעה לפני הזריחה. בשלב הזה ניתן היה כבר לראות את כל כוכבי הלכת (למעט חמה) בסדר, וכך הצלחתי לתצפת על כולם למעט נפטון - כיוון שפתאום הבנתי שמרוב התפעלות מכוכבי הלכת השונים, השחר החל להפציע וכבר לא ניתן היה לראות אותו. בשלב זה אמרתי שלום אחרון לפליאדות, והמתנתי לחמה שיזרח. והמתנתי. בשלב כלשהו הבנתי שכנראה לא אצליח לראות אותו בעין בגלל ערפל נמוך שהתחיל, אז כיוונתי את שובר האור אל עבר האזור שבו חשבתי שהוא יהיה, והתחלתי לסרוק. תוך עשר שניות איתרתי אותו, ועברתי לצפות בו בהגדלה של x235 באמצעות ה-SCT. זו היתה הפעם הראשונה שהצלחתי לראות אותו, כך שהיה מדובר בסיום ראוי ללילה נהדר.
בתמונה: נוגה ומעליו (באיכות גרועה) הפליאדות
בתמונה: הבוקר עלה מעל הרכבים
את התצפית קינחתי בקפה טוב יחד עם @Gal Golan, ואז התקפלתי כדי ללכת לאסוף את הבת שלי מתצפית הכוכבים שלה (כן, איזה כיף שגם היא בקטע) יחד עם בית הספר לחלל של נוער שוחר מדע.
בתמונה: עייפים אך מרוצים
אז לסיכום - היה לילה נדיר ונהדר. הכוכבים שזרענו באביב (והשקינו הרבה בעננים בחודשים האחרונים) פרחו להם להפליא במולד הירח האחרון, ואני מאחל לנו שכמו בשיר, הם יוסיפו לפרוח ולזרוח כל השנה, ושנוכל להוסיף לראות אותם. השמיים הנהדרים, והחברה הנהדרת לא פחות, עשו את חוויית התצפית הפעם למיוחדת במינה - תודה לכל מי שהגיע ועשה את התצפית הזו למיוחדת עוד יותר.
מחכה כבר לתצפית הבאה ולפלאים שלה.
מאז חנוכה לא הייתה לי תצפית הגונה באזור חשוך. שלא תבינו אותי לא נכון - אני מת על התצפיות שלנו במצפה משואה, גם מבחינה חברתית וגם יש שם יחס עלות-תועלת נהדר בהינתן המרחק הקצר יחסית מהבית, אבל עדיין - אין כמו המדבר.
כמו כולנו, גם אני עקבתי בדאגה ובדכאון גדל והולך בעקבות מזג האוויר שהביא אלינו עננות או סופות בכל מולד ירח מדצמבר ועד עכשיו, והיה נראה שסוף מרץ לא יהיה שונה, עם עננות מתסכלת מדרום הנגב ועד לרמת הגולן.
רמת הדכאון רק עלתה בעקבות הציפייה לנסות ולעשות השנה את מרתון מסייה ש- @nirzon ו- @Joe בישלו לנו. ואז באים העננים והורסים את הכל. כדי לא לומר נואש, וכיוון שממילא הייתי אמור להיות בהשתלמות מהעבודה באילת לכמה ימים, החלטתי לא לעשות את הדרך לאילת בטיסה, אלא באוטו עמוס כל טוב בציוד אסטרונומיה ומחנאות, כדי שאם השמיים יאירו לי פנים, אדע לנצל זאת.
בתמונה: הציוד מחכה להעמסה לאוטו לפני היציאה לאילת
ניסיון ראשון - הכוונה הייתה לנסות ולהגיע למחנטוש לפנות ערב ביום שלישי, ה-29.3, יומיים לפני מולד הירח. הירח היה אמור לעלות ממש קרוב לזריחה, וגם אז להיות בשלביו האחרונים, כך שתאורה משמעותית משם לא הייתה צפויה, ונראה שיכול להיות ערב מהמם, אם רק מזג האוויר יאפשר.
מכשול נוסף שעמד בדרכי היה עניין החברה - מדבר לבד זה לא נחמד, ולפעמים גם לא נעים, ולכן ככלל אני לא יורד לבד לתצפיות. גם הפעם התכוונתי לרדת עם חברים - מהפורום או אחרים - אבל ברגע האחרון כל מי שחשב שיוכל לרדת איתי ביטל, ונותרתי בגפי... נסיונות להפעיל לחץ פיזי מתון על @Ehud Spiegel, @nirzon, @Ilan Shapira או @שחר ריישלא עבדו (מה גם ששחר חלה ברגע האחרון בקורונה, מקווה שהבראת בינתיים!), אז ניסיתי למצוא פתרונות אחרים.
ניסיון שני - הרמתי טלפון לפארק תמנע, שהוא פארק פרטי שבו בטח ארגיש יותר בנוח גם אם אני לבד. הם היו מאוד נחמדים ואישרו לי להיכנס ולהקים אוהל באזור נידח של הפארק כדי לא להיות ליד הפרוז׳קטורים הענקיים של האגם או של העמודים. הכל טוב על הנייר, עד שהגיע שלישי בצהריים ואיתו אובך מהגיהנום שלפי התחזיות אמור היה לשטוף את כל אזור הדרום ולהגיע לשיאו בחצות...
בתמונה: אפשר לראות בקושי את הרי ירדן בצד השני של מפרץ אילת/עקבה. באותו הבוקר הראות הייתה הרבה יותר טובה
אז מה עושים? מחכים. אין כמו ״המפלט האחרון״ כמקום טוב לאכול משהו, לקרוא ספר ולהעביר בו את הזמן ולראות אם יעבור זעם
אבל - לא עבר זעם, והמצב נהיה רק יותר גרוע. החלטתי שאין מה לעשות, צריך לקבל את רוע הגזירה, והתחלתי לנסוע חזרה הביתה עם הזנב בין הרגלים. בדרכי עברתי ליד פארק תמנע, והיה ברור שגם שם האובך פשוט מזעזע. אוף.
למזלי, את הנסיעה דרומה גם ניצלתי כדי להחזיר ציוד שהיה אצלי בבית לחברים שלנו שגרים בשדה בוקר, כך שבמקום לנסוע בדרך הקצרה הביתה (דרך כביש 90 כל הדרך לירושלים) נסעתי על כביש 40 דרך המכתש. ואז זה קרה - עם העלייה בגובה האובך ירד, והתחלתי לראות שמיים! בסביבות 16:30 הייתי באזור חניות נקרות מערב, שאמנם זיהום האור בו יותר משמעותי מבמחנטוש, אבל הסיכוי לפגוש בו מישהו ולא להיות לבד בלילה הוא גבוה יותר, וכך החל
הנסיון השלישי - נכנסתי לחניון, בתקווה שאמצא מישהו שארגיש בנוח להתמקם לידו. למזלי, במקום הייתה קבוצת תלמידים מבית הספר האנתרופוסופי בטבעון, יחד עם המורים שלהם, שהתחילו להתמקם ללילה. אחרי שיחה קצרה הם מאוד התלהבו מהרעיון של תצפית אסטרונומית, ואפילו הציעו לי להצטרף אליהם לארוחת ערב! בקיצור - הצלחה. התמקמתי לי במשטח הרחוק ביותר, הסברתי להם את הצורך שלא לסנוור אותי בלילה, והתחלתי לפרוק ציוד. תוך שעה קלה הכל היה מוכן, ואפילו נעזרתי בחלק מהתלמידים עם מנת לוודא ששני הטלסקופים מצביעים לאותה הנקודה - תענוג!
בתמונה: הציוד מוכן ומחכה לחשיכה
בתמונה: אחרי כוונון על עמוד חשמל רחוק, שני הטלסקופים מצביעים לאותה הנקודה
עם רדת החשיכה, היה ברור שאיכות הצפייה תהיה יותר טובה ממה שציפיתי - האובך נעלם כמעט לחלוטין, היציבות הייתה טובה, וחוץ משני מוקדי אור באזור צפון (מצפה רמון) ובדרום מזרח (שדמה) ועוד גבעה לאזור דרום מערב שמנעה ראות עד לאופק, השמיים היו פתוחים לרווחה ומזמינים. אז התחלתי:
במהלך כל הלילה עשיתי שימוש רק בחצובה הידנית, יחד עם ה-SSE שמותקן על גבי בולי (Celestron SCT 9.25"), ובמקביל SkySafari שפעל על הטלפון שלי לתיעוד התצפיות. הכנתי מבעוד מועד רשימת אובייקטים עבור המרתון, ולמרות שבהתחלה ניסיתי ללכת בהתאם לסדר שניר הציע ברשימה שהכין, בשלב מסויים סידרתי את הרשימה ב-SkySafari לפי זמן ההגעה לזניט, והתחלתי לרוץ.
אחרי שסיימתי את הסבב הראשון של אובייקטים לפני שישקעו, התפניתי לערוך תצפית לתלמידים שהתענייננו - הסתכלנו יחד עם אוריון, הפליאדות, ולמיטבי הלכת שלא התייאשו, על צביר כדורי נחמד (כבר שכחתי איזה) בשביל הכיף. באיזשהו שלב הצטרפו גם ארבעה תיירים גרמנים שהקימו מאהל ליד, וגם הם נהנו מאוד.
בתמונה: מה שאפשר לראות מאוריון כשאין זיהום אור ליד (צולם באייפון דרך העינית)
מה אומר - היה לילה פשוט מדהים - מעבר לכך שהצלחתי לראות 104 מתוך 110 האובייקטים שבקטלוג מסייה (לא הצלחתי את שלוש הגלקסיות של אנדרומדה, M31, M32 ו-M110, שהסתתרו מיד אחרי השקיעה מאחורי גבעה, וגם לא את הגלקסיה M77; לקראת הבוקר לא הצלחתי לתפוס את הצביר הכדורי M30, ואת הגלקסיה M74).
האובייקט הראשון של הלילה נצפה בשעה 19:58 - M33, ונראה כמו כתם עמום ולא יותר מזה; גם האובייקט האחרון - M55, היה מאוד מאוד עמום ממש לקראת הזריחה. אבל באמצע - וואו - כמה גלקסיות, צבירים פתוחים וכדוריים ראיתי! וכמובן שהערפיליות כיכבו במלוא הודן - בערפילית הטבעת אפשר היה להבחין באופן מובהק בצורה הייחודית; M13 הוא ללא ספק אחד מהצבירים הכדוריים הכי יפים שראיתי, ועם הגדלה מספקת עם בולי יכולתי להפריד אותו לאלפי כוכבים קטנים ויפהפייים; והצביר הפרפר או צביר פתולמי (M6 ו-M7) היו מהממים בשדה הרחב של שובר האור עם עינית 36מ״מ. זו הייתה גם הפעם הראשונה שבה הצלחתי להבחין בעין בספירלות של חלק מהגלקסיות - M94, M63 וכמובן - M51 שבה ניתן לראות שתי גלקסיות אחת ליד השניה.
בתמונה: צביר פתולמי (M7) במלוא הודו, צילום אייפון דרך העינית
לקראת הזריחה כיוונתי את בולי אל עבר כוכבי הלכת שחזרו אלינו. למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי את נגה ככוכב בוקר, והסהר שהתגלה בעינית היה בוהק ויציב בהרבה מכל פעם שראיתי אותו לקראת ערב. מאדים עדיין נראה כדיסקה אדומה-צהובה קטנה, ואני כבר מחכה לראותו מקרוב לקראת נובמבר-דצמבר השנה. גם שבתאי אמר שלום, אך את צדק כבר לא הצלחתי לראות לפני שהשמש זרחה, והתחלתי להתקפל.
בתמונה: נגה, מאדים ושבתאי לקראת זריחה
בתמונה: מתארגן ליציאה
לאורך כל הנסיעה חזרה לא יכולתי להפסיק להתרגש מהמראות היפהפיים של הלילה, ולמעשה הצער היחיד שנותר הוא זה שלא יכולתי לחלוק את הפלא הזה עם חלק מכם בזמן אמת, אז תאלצו להסתפק בפוסט הזה.
מקווה שבקרוב נצליח לארגן תצפית משותפת כהלכתה, שבה נוכל לשוב להתפלא ולהתענג - ביחד - על הקסם שמעלנו.
רשימת האובייקטים שנצפו, לפי סדר צפייה:
שם נפוץ
שם קטלוגי
סדר צפיה
Pinwheel Galaxy,Triangulum Galaxy
M 33
1
M 34
2
Little Dumbbell Nebula,Cork Nebula
M 76
3
M 79
4
Orion Nebula
M 42
5
M 43
M 78
7
Pleiades,Seven Sisters,Subaru Cluster
M 45
8
M 41
9
Crab Nebula,Taurus A
M 1
10
M 50
11
M 93
12
M 47
13
M 46
14
Starfish Cluster
M 38
15
M 35
16
Pinwheel Cluster
M 36
17
M 37
18
M 48
19
M 67
20
Beehive Cluster,Praesepe
M 44
21
M 95
22
M 96
23
M 105
24
M 68
25
M 65
26
M 66
27
Sombrero Galaxy
M 104
28
Bode's Nebulae
M 81
29
Bode's Nebulae,Cigar Galaxy,Ursa Major A
M 82
30
M 101
31
M 40
32
Whirlpool Galaxy,Lord Rosse's Nebula,Question Mark
M 51
33
M 109
34
Sunflower Galaxy
M 63
35
M 108
36
Owl Nebula
M 97
37
M 106
38
M 3
39
M 94
40
Black Eye Galaxy
M 64
41
M 60
42
M 59
43
M 91
44
M 90
45
M 88
46
M 85
47
M 61
48
M 49
49
M 98
50
Coma Pinwheel Galaxy,Pinwheel Galaxy
M 99
51
M 100
52
Markarian's Chain
M 86
53
Markarian's Chain
M 84
54
Virgo A
M 87
55
M 89
56
M 58
57
M 53
58
Spindle Galaxy
M 102
59
M 83
60
M 4
61
M 80
62
M 5
63
M 62
64
M 19
65
M 107
66
Butterfly Cluster
M 6
67
Ptolemy's Cluster
M 7
68
M 9
69
M 12
70
M 10
71
Lagoon Nebula
M 8
72
M 69
73
M 70
74
Trifid Nebula
M 20
75
M 21
76
M 23
77
M 28
78
M 14
79
Sagittarius Star Cloud,Delle Caustiche
M 24
80
M 54
81
M 22
82
M 18
83
Omega Nebula,Swan Nebula,Checkmark Nebula
M 17
84
M 25
85
Eagle Nebula,Star Queen nebula
M 16
86
M 26
87
Hercules Cluster
M 13
88
Wild Duck Cluster,Salt and Pepper Cluster
M 11
89
M 92
90
Ring Nebula
M 57
91
M 56
92
M 71
93
Dumbbell Nebula,Apple Core Nebula
M 27
94
M 15
95
M 29
96
M 39
97
M 52
98
M 75
99
M 2
100
M 103
101
M 72
102
M 73
103
M 55
104
יותר מדי זמן עבר מתצפית השטח האחרונה שלי, והציפייה לקראת יום חמישי האחרון היתה גבוהה. לצערי, לפחות חלק מהציפיות לא התגשמו, ועדיין – הייתה תצפית מהנה, אם כי רטובה משהו...
אתחיל בתכנון – הפעם החלטתי להתחיל לתצפת באמצעות רשימה מתוכננת מראש, ולעבור על גופי מערכת השמש שיהיו זמינים לצפייה במהלך התצפית, וכן להתחיל מעבר סיסטמטי על קטלוג מסייה. SkySafari הוא כלי מצוין בהקשר זה – גם בשלב התכנון (ראו הפוסט הזה של @Ilan Shapira) וכפי שנראה עוד מעט, גם בשלב התצפית עצמה.
לשטח הגעתי בסביבות 18:30, כשעה לאחר השקיעה; אחרי התארגנות מהירה, כיילתי את ה-9.25 שלי (באמצעות SkySafari) והפניתי אותו לצפיית בזק בנוגה בטרם יישקע (בעת הצפייה נוגה כבר היה רק 8 מעלות מעל לקו האופק). ההפרעות האטמוספריות היו משמעותיות, ועדיין, הצלחתי להבחין בצורה יפה בצורת הסהר של כוכב הלכת, ובהמשך לעבור מהר לצילום פלנטרי באמצעות ה-ASI120. התוצאות לפניכם – לא מדהים אבל משהו.
כבר בשלב הזה התחלתי להבחין בבעיה שתלווה אותי לאורך הלילה – הלחות. התחזיות לא הצביעו על לחות חריגה, אבל בבדיקה בזמן אמת עלה שהתחזית עודכנה ל-100 אחוזי לחות! זה בהחלט היה מורגש, וההתעבות על כל הציוד התחילה באופן מיידי... לא היה היום הנכון לשכוח בבית את מגן הלחות ל-9.25... 😱
למרות הלחות, החלטתי להמשיך ולתצפת כמה שניתן יהיה. עברתי במהירות לעבר שבתאי, והצלחתי לתפוס אותו במצלמה לצורך אחת מהתמונות היותר חדות שהצלחתי – כלומר, הלחות בשלב זה טרם השפיעה על היציבות או הבהירות של השמיים (באותו שלב שבתאי היה בגובה של כמעט 27 מעלות מעל האופק); משם מהירה על צדק – שוב, התמונה הכי חדה שהצלחתי לתפוס עד כה של הענק הנהדר (38.5 מעלות מעל האופק). לצערי, כאן תמו ההצלחות הפלנטריות שלי; העדשה המתקנת של הטלסקופ כבר החלה לגלות סימני עיבוי, וכיוון מהיר לאורנוס ולנפטון לא הניבו דבר (היה קשה במיוחד להשתמש ב-goto, כי שדה הראיה שמתקבל עם ה-ASI120 הוא מאוד מאוד קטן, כך שאם הכיול לא מדוייק לחלוטין, היכולת למצוא את האובייקט כמעט ולא קיימת, וצריך להסיר את המצלמה, להתקין עינית, לפקס, ואז להחזיר את המצלמה ולפקס שוב – לא אופטימלי; כאן ייתכן שה-Baader Flip Mirror II יכולה לעזור, אבל היא נמצאת יחסית למטה ברשימת הקניות שלי 🙂). על Ceres כבר לא היה על מה לדבר בכלל.
בשלב זה, ובטרם החלפתי לשובר האור (AT102ED), עשיתי תצפית מהירה על מספר צבירים כדוריים – M15 נראה היטב, ולמרות הלחות יכולתי להבחין היטב בכוכבים שנמצאו בתוך הצביר; M30 כבר היה מאתגר יותר וכך גם M2, וכאן הלחות כבר גמרה את הטלסקופ לחלוטין.
קיפלתי את ה-9.25 והתקנתי במקומו את שובר האור (שמגיע עם מגן לחות built-in) – M45 נראו היטב ויפהפה באמצעות עינית Baader Hyperion 36mm, ובשלב מאוחר יותר (בערך 21:45, בזוית של 27 מעלות מעל האופק) גם ערפילית אוריון M42 נראתה לא רע, אבל בשלב זה העננות, שהייתה צפויה להגיע לאזור לקראת חצות הקדימה, ושמה סוף לכל העניין. התצפית עם שובר האור הייתה ויזואלית לחלוטין – ניסיתי לחבר אליו את ה-Z6 שלי, אבל לא הצלחתי להגיע לפיקוס עם דיאגונל, ובגלל העננות כבר לא היה לי זמן להסיר את הדיאגונל ולנסות שוב. אולי אצליח השבוע במדבר, אם מזג האוויר יאיר לנו פנים.
אני לוקח מהתצפית הזו מספר מסקנות:
גם תצפית קצרה יחסית (ורטובה) יכולה להיות מהנה.
יותר כיף לתצפת ביחד, ולא לבד (באמצע התצפית הצטרף אלי חבר עם בתו הקטנה, וכבר היה יותר כיף).
לא לצאת מהבית בלי מגן לחות; הוא לוקח ממש קצת מקום, והוא יכול להפוך את התצפית למוצלחת ממש (או להיפך – בלעדיו התצפית יכולה להיהרס לחלוטין).
SkySafari הוא יופי של כלי – מאפשר לי גם תכנון מוקדם של תצפית; שליטה מלאה בטלסקופ תוך כדי (גם Goto לאחר כיול וגם הזזה ידנית (טריק ה-Tilt to Slew הוא ממש נוח, ומאפשר להמשיך להסתכל דרך העינית תוך כדי תנועה)), וגם מתעד את התצפית כך שאחר כך אפשר לחזור אל האובייקטים שצפית בהם וגם לכתוב הערות תוך כדי.
זהו להפעם – ממש מקווה לראות את כולם במדבר בקרוב...
בתמונה האחרונה: ה-9.25 לפני קיפול
מספרים על רבי אהוד - @Ehud Spiegel- שהיה בפתח תקוה, שרצה לשדרג את רגלי החצובה שלו על מנת לעזור לגבו הכואב.
בערבו של חג הרווקים הסיני, ובטרם יוציא את מיטב כספו על חצובת Innorel RT90C חדשה, החליט לעלות לרגל לירושלים, על מנת לנסות את הפלא בעצמו, ולראות האם טוב בעיניו. (מסכת כוכבים, דף ג)
בקיצור - היום בערב אהוד קפץ לבקר כדי לנסות את ה-StellarVue M2 שלו על רגלי החצובה שלי, אחרי שהתלהב ממנה בתצפית במצפה משואה במוצאי שבת האחרונים.
המסקנה - שדרוג שווה בהחלט, שמגלח בערך 4.5 ק״ג ממשקל מזוודת האסטרונומיה (שכוללת גם Celestron SE 8 ) בלי פשרות מיותרות, בלי אובדן שיווי משקל, וככל הנראה בלי רעידות נוספות, והכל במחיר שווה לכל נפש.
גם אני נהניתי מהבדיקה, וגיליתי שה-StellarVue יכול להחזיק את ה-C9.25 שלי יפה מאוד.
בסוף הבדיקה, יצאנו לרגע לרחוב עם ה-StellarVue ושובר האור החדש שלי, הרכבנו מהר, והספקנו לעשות תצפית רחוב קצרה על הירח, שבתאי וצדק. ברגע שהתחלנו נאספו סביבנו אנשים - זה התחיל בנערה ששמחה לראות את הירח, המשיך בחבורת צעירים ערבים שראו לראשונה את הירח ואת שבתאי, והסתיים עם עולה חדשה מארצות הברית, שני נהגי אמבולנס, וצעיר חרדי שרק בשביל קריאות הפליאה שלו על הבורות שעל הירח היה שווה לפתוח את הטלסקופ.
אה, וככה גם יצא לי לראות שאיכות האופטיקה של ה-Astro-Tech בהחלט מרשימה, וכמעט שאין לו עיוותים כרומטיים (ראיתי פס כחול דק מאוד על הירח, שלא ניתן היה להבחין בו על צדק).
בקיצור, הצלחה מסחררת.
תתחדש אהוד, ותודה על ערב קצרצר ומהנה 🙂
בתמונה - אהוד מסיים הסבר קצר באנגלית בעוד הפרמדיקים של מד״א צופים בירח.
המונח "תצפית ניחומים" יכול להטעות. שלא תבינו אותי לא נכון, אכן יש משהו מנחם בלראות שמים מהממים, בהירים ונקיים, גם אם הם קצת (הרבה) מזוהמים באור מהיישובים הסמוכים. אבל ניחומים? ביחס למה? נכון, לא יכולתי לרדת למדבר החודש לתצפית "רצינית" לאורך כל הלילה (ולפי מה שראיתי בפורום, היה מ-ד-ה-י-ם! מחכה לסיכומים J). אבל אני לגמרי לא מרגיש שהתצפית שהייתה היא מעין "פרס שני". להיפך – היתרון של להיות מסוגל לצאת במוצאי שבת (ככה זה כשאתם זוג "מעורב" של חילוני ודתיה), לקחת איתך את שני הילדים הגדולים בערב של לפני בית ספר, ולדעת שתוך 45 דקות בלבד אתה מגיע למקום חשוך (יחסית), ושבו אתה נפגש עם החבר'ה הנהדרים מהפורום, ויכול לראות שורה של אובייקטים במספר טלסקופים (ומשקפת אחת, תודה אהוד!) ואחרי שלוש שעות להתקפל – נשמע לי לא רע בכלל!
אז במוצאי שבת העמסנו את האוטו בציוד וילדים, ושמנו פעמנו לעבר מצפה משואה. כשהגענו כבר היו בשטח @Ehud Spiegel(עם Celestron SCT 8" על חצובה ידנית מדהימה של StellarVue ו-SSE מכויל להפליא; ומשקפת x25 גם היא על חצובה), @Artyom Beilis(עם שובר אור קטן של Celestron, חצובה ידנית ואפליקציית SkyHopper מתוצרת עצמית) ו- @רוברט (עם שובר אור William Optics Megrez 72 על גבי חצובה רובוטית אלט-אז של SkyWatcher (AZ-Gti?)). בהמשך הצטרפו אלינו צופים נוספים – אחי יחד עם שלושת ילדיו, וחבר של אהוד מהצבא. המגיעים מוקדם דיווחו על שמיים בהירים ועל סהר ירח צעיר שבירך אותם בבואם (קרדיט תמונה לרוברט):
מיד עם ההגעה התחלתי לארגן את הטלסקופ שלי – Celestron SCT 9.25" על מאונט Evolution. החידוש הפעם היה החצובה – במקום החצובה הכבדה להפליא של Celestron – 13 ק"ג – עברתי לחצובת סיבי פחמן Innorel RT90C במשקל זעיר של קצת יותר משלושה ק"ג, ועליה מתאם של Baader Planetarium למאונט. עם הארכת הרגליים רק לפרק הראשון שלהן, החצובה העבירה כמות מינימלית של רעידות (בפעם הבאה צריך להשתמש ברפידות בלימת הזעזועים, ולהחליף את קצוות הרגליים מקצוות גומי לספייקים – יש הכל, פשוט לא השתמשתי) והתוצאה היא מערכת שקלה משמעותית מהמערכת המקורית, ללא שינוי משמעותי לרעה ביציבות. תענוג!
במקביל להקמה, הילדים כבר התחילו לתצפת בטלסקופים של האחרים. הגדולה שלי משתתפת בתכנית בית הספר לחלל של נוער שוחר מדע, וקיבלה שיעורי בית לבצע תצפיות על מספר גרמי שמים, לרבות נוגה. לשמחתי, הצלחנו להגיע ברגע האחרון לפני השקיעה של נוגה, והספקנו לראות בשובר האור של רוברט דיסקית ברורה ואת צורת הסהר של השמש עליה כשהוא היה בגובה של 4 מעלות מעל האופק (!). דרך הטלסקופ של אהוד ראינו את אנדרומדה (M31) כענן לבן, וניתן היה להבחין בבירור בליבה וגם בהיקף העצום של הזרועות שלה (אם כי לא ניתן היה לראות את הזרועות מעבר ללובן עמום). לידה ניתן היה לראות בבירור את הגלקסייה הקטנה שצמודה לה, M32.
אחרי כיול מהיר של הטלסקופ על שלושה גרמי שמיים, התחלנו בתצפיות על כוכבי הלכת האחרים. שבתאי הוכיח את איכות הצפייה באותו היום, כי ניתן היה לראות בבירור את מרווח קסיני בין הטבעות, וגם כמה ירחים; צדק, כרגיל, היה יפהפה, ובעת התצפית ראינו ליקוי של קליסטו שגם נראה בבירור. את רצועות העננים הצלחנו לראות עוד יותר טוב בעזרת הפילטר הכחול של אהוד, שהגדיל את הניגודיות של התמונה.
כאן אעשה הפסקה קצרה כדי לדבר על המכשור המגניב של אהוד – חצובה ידנית של StellarVue שעובדת בצורה כל כך חלקה, כך שניתן בקלות להזיז אפילו שפורפרת גדולה כמו ה-SCT 8" וברגע שמגיעים לנקודה, החצובה שומרת על פוזיציה בלי לזוז בכלל. מאוד מרשים. אל ה"צעצוע" הזה אהוד הוסיף את כלי הניווט המגניב מאוד של Celestron – ה-StarSense Explorer. מדובר באפליקציית טלפון ובמעמד נלווה, שמאפשר לטלפון לראות את זווית השמיים שהטלסקופ עצמו רואה. וכך, באמצעות Plate Solve מהיר ושימוש בגיירוסקופים של הטלפון, קיבלתם מערכת ניווט מהירה ונוחה גם אם אין לכם חצובה רובוטית. נדהמתי לראות עד כמה מדויק ועד כמה מהיר הניווט באמצעותה, גם למטרות עמומות יותר כמו נפטון. שאפו אהוד על השפצור המדליק והנוח (למעוניינים - ראו את הפוסט של אהוד בנושא).
הנה תמונה של ראש החצובה המדליק (לבושתנו, כל הנוכחים אתמול התמקדו בתצפית ויזואלית, ואף אחד לא צילם אפילו תמונה אחת...):
וחזרה למטרות – אחרי שבתאי וצדק ניצלנו את העובדה שאורנוס נמצא ב-Opposition וכיוונו את הטלסקופ אליו. בהגדלה של x235 (עינית Baader Hyperion 10mm) ראינו בבירור דיסקה כחולה ויפה. גם לי וגם לילדים זו היתה הפעם הראשונה שהצלחנו לראות את אורנוס כך, והשמחה הייתה רבה. תאווים לעוד, ניסינו לכוון את הטלסקופ לעבר נפטון, ולא התאכזבנו – ניתן היה להבחין בבירור בגוון הירקרק של כוכב הלכת, אך לא בשום דבר מעבר לכך.
לאחר שסיימנו לתצפת על חברינו הקרובים, עברנו לגרמי שמים רחוקים – וגדולים – הרבה יותר. הפליאדות (M45) כבר היו בזווית טובה בשמיים, אך כמובן שלא הצלחתי לראות את כולן במפתח הגדול שלי, גם לא עם עינית 36mm (שדה של 1.1 מעלות בלבד). אז מה עושים? מתקינים Reducer כמובן – עם מקדם של 0.63 למרחק המוקד, שדה הראייה כבר גדל ל-1.75 מעלות, וניתן היה לראות את כל האחיות יפה מאוד. ועדיין – התמונה שהתקבלה משובר האור של רוברט יחד עם העינית שלי הייתה יפה עוד יותר (שדה ראייה של 6 מעלות שלמות!) 🙂
אהוד כיוון באותה העת על כמה צבירים פתוחים וכדוריים, וכך ראינו את צביר השפירית (או ET; NGC457), את הצבירים הכפולים (NGC 869 + 884), ואת הצביר הכדורי M15. אני עברתי להסתכל על כוכבים כפולים, כשבראשם Albireo המהמם. אפילו הצלחנו להפריד בין Polaris לבין הכוכב השותף שלו במגניטודה של +9.10 – עדות ברורה לאיכות תנאי הצפייה!
לקינוח, לפני שהילדים יהפכו לדלעת, כיוונתי את הטלסקופ לעבר ערפילית אוריון (M42), והצלחנו לראות אותה בצבע כחול כהה אפילו בזווית נמוכה יחסית בשמיים. גם כאן, תנאי הראות הטובים איפשרו לראות לפחות אחד משני הכוכבים השותפים שבטרפזיום, ככה שהצלחתי להבחין בבירור בחמישה כוכבים, אחד מהם במגניטודה 10. ניסיתי לעבור לצילום מהיר באמצעות הניקון שלי, אבל גיליתי ששכחתי להטעין אותה ולא יכולתי לצלם... 😞
עייפים אך מרוצים, קיפלנו את הציוד לקראת השעה 22:00, וחזרנו הביתה. אני חייב לומר שההנאה של הילדים רק העצימה עוד יותר את ההנאה שלי מהתצפית המאוד מוצלחת – גם הודות לתנאי צפייה מעולים, לטמפרטורה נעימה וללחות נמוכה – אך בעיקר הודות לנינוחות של כל החברים שבאו, שהיו פתוחים לתת הסברים, לענות על שאלות ופשוט ליהנות מהתצפית. המון תודה לכולם!
אז לסיכום – זו לא הייתה תצפית ניחומים בכלל, אלא תצפית מעולה בפני עצמה, שנתנה המון גם לי וגם לילדים. כולנו מחכים כבר לתצפית הבאה!
כמו שכתבתי למעלה, מרוב התרגשות והתפעלות, לא צילמנו אפילו תמונה אחת תוך כדי התצפית עצמה, אבל הנה התוצר - שני ילדים מרוחים לחלוטין בדרך חזרה הביתה...
