Artyom

מעניין מאוד. אני לאחרונה מפקס עם עם מסכת בחטינוב וזה על פניו נראה טוב. אני לא יודע למה פוקוס לא מושלם. יכול להיות בגלל שזה סנסור של 1.2MP סה"כ. למעשה התמונות של צבירים פתוחים בסביבוני 105 נראו לי קצת יותר חדות. צריך אולי לנסות להריץ stacking ב siril ולראות אם אין לי איזו בעיה באלגוריתמים. מה שכן קצת מחשיד זה שלכוכבים יש צורה טיפה משולשת. אני מקווה שזה לא sensor tilt. כי בכל זאת לא מדובר בפוקוסר איכותי ובמיוחד שעם asi 224 אני חייב להוציא אותו רחוק כי אי אפשר לעבוד עם דיאגונל

מעניין. רק זה ישרוף את כל הכוכבים... אם אני לא אשים הגבר מקסימלי אני כן יכול לקבל טווח דינאמי גדול יותר. אבל נקודה מעניינת שצריך לחקור/לבדוק

הכוונה בgain של המצלמה? לפי הגרפים של 224 שיערתי ש-200 הוא די אופטימלי מבחינת הרעש. עדיף להגביר עוד?

תודה. גם לי הייתה תחושה שצריך כבר flats... אנסה

זה כן. פתוחים הם קלי קלות ותוצאות טובות גם ערפיליות סה"כ בסדר - רואים. ב־m1 אין כרגע יותר מידי פרטים אבל רואים (ראה למטה), גם flame רואים. לגבי גלקסיות גם לא לקחתי את הקלות ביותר (חוץ מ־81) בגלל שהרוב הבצד השני של המרפסת וחסומות. m42 m50 m1

אפשר לקחת flats בדיעבד? או שפירוק הרכבה של המערכת נשנה דברים?

רק darks

ניסיתי אתמול לעשות קצת EAA בתנאים הבאים: בורטול 8 מהמרפסת. טלסקופ 60/400 אכרומט (sv501p) ראש חצובה AZ GTi מוד AZ מצלמה ASI 224MC עם IR/UV cut צולם עם gain=200 (שמביא readout noise לסביבות 1e) עם זמני חשיפה של 2 ו־5 שניות (2ש זה אופטימלי בתנאי בורטל 8 לפי הנוסחת בחירת זמן חשיפה) בוצע תיקון darks אתמול התמקדתי בעיקר בגלקסיות שאותן אני בעיקר מתקשה לראות ובפועל ראיתי בעיקר במדבר (ראו תמונות של live stack למטה) את המבנה בעיקר הצלחתי לתפוס מ־m82 בכל השאר הצלחתי תפוס בעיקר את ה־core. גם לאורך צילום לא הרגשתי שיפור משמעותי (כמובן כן השיפור מורגש מאוד בתמונות הראשונות) עדיין הסיגנל מאוד חלש ואני ממש מתקשה להוציא פרטים אפילו באובייקט פשוט יחסית כמו m81... אני כן רואה שאם אני מנסה למתוח אני רואה אי אחידות ברקע שמסתיר חלק מהסיגנל (הנה ניסיון מתיחה של m81 ו־82) בכל מקרה אני בעיקר מצליח לזהות את ה־core אבל לא את המבנה (חוץ מ־82 שבאמת יצאה לא רע בכלל אחרי המתיחה) הנה תוצאות live stacking m81 61x2s m82 91x2s ngc2403 43x5s tigers eye ngc2841 78x2s

הרבה מהדיון עבר בווטסאפ ועוד בכמה מקומות אבל רציתי לסכם כאן, למען הבאים אחרי. רכשתי AZ GTi לטובת EAA וההפעלה אותו בתצורת AZ. נתקלתי במספר בעיות מידי פעם החצובה קפאה במקום - וויפי כבה והחצובה לא הגיבה. לפעמים היה צריך לכבות אותה למספר דקות עד שחזרה לעבוד. אחת הבעיה שניתוקי wifi לפעמים קשורים לרמת טעינת הסוללות או אספקת מתח. לכן, בהתחלה חשבתי שזה קשור לספק. עד שהחצובה הפכה לבלתי שמישה לחלוטין אפילו לא הצלחתי להגיע ל־alignment. הפתרון היה שדרוג firmware לעדכני ביותר (נכון לכתיבת שורות אלו 3.40). זה פתר את הבעיה. טיפה קטן - כדי לשדרג firmware מלינוקס אפשר פשוט להשתמש ב־wine עבד ללא בעיה. הדיוק של העקיבה ושל מציאת האובייקט לא היה טוב בניתוח של אחד הצילומים שעשיתי עם זמני החשיפה של 5 שניות גיליתי שכמעט כל פריים יש שגיאה סיסטמטית של תזוזה די גדולה. אפילו שהטלסקופ הוא קל מאוד (סדר גודל של 1 ק"ג) וגמרי בטווח היכולות של החצובה. היה גרף של התזוזה שקיבלתי בזמן הצילום של M1 (אבל התנהגות דומה הייתה גם באובייקטי אחרים) בציר AZ השגיאה הייתה של 0.67 שניות הקשת בשניה. עם גודל הפיקס של 1.9 שניות הקשת זה מגביל את זמן החשיפה לפחות מ־3 שניות תיקון: לפלס חצובה - בעזרת הבועית שנמצאת בראש החצובה ווידאתי שהיא מיושרת - זכרו שבמפרסת תמיד יש שיפוע לכן הייתי צריך לשחק עם אורך רגלי החצובה כדי לפלס אותה לבצע איפוס 3 כוכבים עם מצלמה תוך ווידוי בזמן האיפוס הכוכב נמצא בדיוק מברכז הפריים. לפני האיפוס של החצובה בדקתי שהפיינדר האופטי מאופס במדויק כך שהכוכב תמיד מגיע לפריים אחרי שהכוכב בפיינדר לאפס עליו כשהוא במרכז הפריים כמה שיותר מדויק לעשות תנועות ארוכות של ימינה ומעלה (של כ־1/8 הפריים) כדי למרכז את הכוכב כדי לוודא כי אין תופעות backlash אחרי איפוס כזה לא רק קיבלתי שיפור בעקיבה אלא גם כל אובייקט הגיע למרכז הפריים בצורה די מדויקת. בלי כל צורך לעשות plate solving כדי לוודא כי האובייקט באמת שם העקיבה השתפרה משמעותית גם כן: במקום תזוזה של 150 שניות הקשת ב־200 שניות זה ירד לפחות מ־15 שניות הקשת למעשה החלק בו התזוזה הייתה הכי משמעותית היא של בערך 0.2 שניות הקשת בשניה ועם גודל הפיקסל של 1.9 שניות הקשת זה נותן בערך 10 שניות זמן חשיפה מירבי. בדקתי זאת בכמה אובייקטים וקיבלתי תוצאות דומות

הוספתי שליטה ב־stretch ואז... ה־AZ GTi מסרב לעבוד 😕 בכל מקרה אספתי darks ובדקתי offline את ה־stacking וזה פותר כמעט לגמרי את בעיית הפיסקלים השרופים

כמה עדכונים: הוספתי תמיכה ב־ASI מאוד ראשונית אין עדיין תמיכה ב־bining ללא roi אלא full frame כרגע חשפתי רק זמן חשיפה ו־gain לשליטה על המצלמה טעינת דרייברים עכשיו דינאמית, אפשר לטעון uvc לסביבוני 105/205 או webcam או דרייבר של ASI למצלמות של asi הנה כמה תוצאות עמודה שמאלית מקורית וימנית עם stretch ידני. לא זוכר את זמני האיסוף אבל הכי רבה נראה לי 20 פריימים ל 5 שניות: אוריון, m1 וגם flame מסקנות ראשוניות (מבחינת אלפיקציה): להוסיף שליטה על stretch בצורה ידנית כי auto-stretch לא מספיק טוב. אולי גם להוסיף שליטה על אגרסיביות של auto-stretch לבטל/לתת אפשרות לבטל אופציה ל־white balance אוטומטי (הוא לא ממש עובד) או לתקן white balance באופן כללי לחשוב איך לטפל בפיקסלים שרופים ללא darks להתחיל לעבוד על לשים את זה באנדרואיד

בד"כ בפיינדרים האלה יש 2 ברגי כיוונון ובורג אחד עם קפיץ שנותן מתח. אתה לא אמור להדק אותם אלא לכייל אותם. פיינדר זה רכיב מאוד חשוב. בלעדיו כמעט ובלתי אפשרי למצוא אובייקט עם אורך המוקד שיש לטלסקופ שלך

שוחררה גרסה 1.0.9 עם תיקון כיוון תזוזת המפה ב־iOS לפני alignment על בסיס מצפן בלבד.

מה אורך המוקד של הטלקופ שלך? בגדול אתה אמור לזהות שיש טבעת גם בהגדלה של x50 - בקלות

קודם כל כדי לראות גלקסיות וערפיליות מה שחשוב זה שני דברים: שמיים חשוכים וצבירת ניסיון. מה ה־bortle באיזור שאתה גר? (בדוק פה: https://www.lightpollutionmap.info/) כמובן יש אובייקטים שקל מאוד לראות אותם גם מאיזור עירוני כמו ערפיליות אוריון וגם גלקסיה אנדרומדה. יש אבייקטים שתצטרך לגיע לנגב או רמת הגולן כדי לראות אותם, חלק יספיקו לך גם bortle 5-6 כדי לראות. מעבר לגלקסיות וערפיליות יש המון צבירים פתוחים שאפשר לראות בקלות גם בתנאי עיר ויש צבירים כדוריים (אם כי עכשיו לא בדיוק העונה המתאימה) שגם אותם אפשר לראות לא מעט כאלה מהעיר, אם כי פחות מרשים משמיים חשוכים - אבל זה נכון כמעט לכל דבר למעט אובייקטים במערכת השמש לגבי עיניות, איזה עיניות כבר יש לך ומה המפרט של הטלסקופ שלך (אורך המוקד, מפתח, האם הפוקוסר תומך בעיניות 2")? פה מצטרף למה ש @שחר רייש אמר - זה עניין מאוד אישי - למשל פעם בדקתי עינית מאוד איכותית ויקרה שנותנת תמונה באמת טובה ומצאתי שהיא פחות נוחה לי מעינית שעולה $13 אפילו שיש לה מעט אברציות בקצה שדה הראיה. לכן, לפני שאתה משקיע בעיניות תנסה להבין מה חסר לך (הגדלה/שדה ראיה) והמיוחד אם אתה מכוון לעיניות יקרות הצטרף לתצפית קבוצתית ופשוט להשאיל עיניות כדי לבדוק.

מספר עדכונים. דיבגתי אתמול קצת את האפליקציה בלינוקס נייד. עשיתי קצת צילומים של m42 ו־m41. בעיקר פתרתי כל מיני בעיות. קודם כל בדקתי את התמיכה בטיפול ב־field rotation צילום ב־AZ. במקום לנסות ולעשות רגיסטרציה של כוכבים ולחשב את זווית הסיבוב - אני נותן את שם האובייקט וגוזר ממנו את המיקום ואז בעצם מפעיל software-field-derotator זה מאוד משפט תהליך רגיסטרציה בין התמונות ויוצאים כוכבים יפים ועגולים. הנה דוגמה של הגדרות ה־stacking - כל מה שצריך זה להזין את הזיהוי של האובייקט ולתת אם רוצים דרוטציה ואם רוצים darks הכל מתמלא אוטומטית: הנה כמה תמונות Orion M42 איזור הטרפז 155 lights עם 60/400 עם sv105 (תכלס אפשר היה פחות תמונות) הנה m41 רק 35 תמונות (האמת פה נראה לי לא פיקסתי מספיק טוב)

טוב כמה צילומי מסך (כרגע מלינוקס בלבד ועוד לא אנדרואיד) הממשק ל אבל יש שוב אפשרות ל־stacking והוספתי גם derotation... כרגע צריך לבדוק ב־live אבל כמובן שלמזג האוויר יש תכניות אחרות.

תקציב של 500₪ הוא מאוד מוגבל ויגיע עם הרבה פשרות - לבחור בפינצטה ולשדרג כמה דברים מידי. אם אין שום אפשרות לעבור את התציב צריך לבחור בזהירות רבה! כיוון שאתה מדבר על צפייה מהמרפסת (אני משער בעיר) אני הייתי מסתייג ממשקפת בשלב זה. אם תרחיב לקצת יותר מ־1000 תקבל ערך משמעותית יותר - איכות התמונה אפשרות לראות הרבה יותר ולהילחם פחות בבעיות (למשל הדבר הבסיסי ביותר כמו heritage 130 בקוסמוס שעולה 1090₪).

האפליקציה AstroHopper הוא כלי שהופך את הטלסקופ שלך לטלסקופ push-to בעזרת הטלפון החכם שלך קישור לאפליקציה עצמה מדריך משתמש סרט הדרכה ע"י @nirzon שוחררה גרסה 1.0.8 תוקנה בעית מיקום שמות קבוצות כוכבים. השתמשתי בבסיס נתונים קיים בו RA הוגדר בדיוק של שעות בלבד וגרם לטסייה במקום השמות ואפשרו ששמות היו באותו מקום. הבעיה תוקנה. אני מחשב בעצמי את מיקום השמות תוקן שינוי בהתנהגות ברשימת הצפייה שהוכנס ב־1.0.7 - שגרם לכך שלחציה על <> כשנבחר אובייקט אחר לא החזיר את האובייקט מהרשימה. תיקוני תיעוד תיקון מפה לפני אחרי תיקון

אתה מוזמן להציץ ב102 מ"מ שלי בפעם הבאה. לפי דעתי בשדה רחב על dso לא תרגיש הבדל. שמים לב בעיקר על כוכבי לכת והירח. או אם מנסים לפצל כפולים. אבל זה עניין מאוד אישי. תלוי ברגישות שלך... אגב OTA כזה שוקל טיפה יותר מ 2 ק"ג

אם זה לתצפית ויזיאלית לשמש למה צריך חצובה EQ עוקבת או שזה צילום שמש? לשמש למה צריך ED/או Apo? אתה מצלם/צופה באורך גל אחד...

שאלה.. למה במקום ללכת על ED של 100 מ"מ גדול לך על Mak או SCT? למשל SCT של 6" מגיע במשקל של 4 ק"ג מה שמשאיר לך עוד מקום וגם אפשר להוסיף focal reducer? וגם כנראה המחיר יהיה יותר קל לכיס.

אולי זה רק אני, אבל יש לי שאלה: למה אתה רץ עם ציוד בלי לצבור קצת ניסיון? תגיע למקומות חשוכים (כן למפגשים) תראה קצת דברים, תצבור ניסיון ותרגיש מה חסר לך. קח בחשבון ששום פילטר או עינית ואפילו מפתח גדול לא יפצו על ניסיון - ניסיון צפייה. אני זוכר הייתי במצפה משואה עם חבר'ה. ניסיתי לראות את ערפילית הטבעת. פשוט לא ראיתי אותה. מישהו (שכחתי את שמו) הגיע עם משקפת ואמר הנה אני רואה אותה טוב. הזמנתי אותו להציץ בעינית אצלי והוא אומר הנה היא בדיוק בשדה הראיה. אני פשוט לא ראיתי. כשניסיתי לראות צביר כדורי בפעם הראשונה פשוט פספסתי אותו (אגב בתנאי העיר) - אבל אחרי הפעם החמישית שהגעתי לאותו מקום ושמתי לב שיש משהו דהוי מופיע שם כל פעם בשרה ראיה... הבנתי שזה מה שאני מחפש. יותר מזה הוא היה נעלם כשאני צופה בו ישירות (יש תופעה גם כזו) אחרי שצברתי ניסיון והבנה אני התחלתי לזהות דברים יחסית בקלות (תלוי מה) - ואני עדיין לפעמים לא רואה גלקסיות בטלסקופ 10" במדבר שאחרים רואים. במקום לחפש פוקוסר, פיינדר ופילטרים (שללא ספק כל אחד תורם), הייתי פשוט מוציא את הטלסקופ ואפילו בתנאי העיר מתחיל לחפש דברים כמה שיותר - יש מלא צבירים פתוחים שאפשר לראות, יש אנדרומדה יש אוריון, יש לא מעט צבירים כדוריים (שאומנם נראים חוורים בעיר אבל עדיין). אז נכון הם לא ייראו מרשימים כמו במדבר אבל זה יתן לך ניסיון מעשי אמתי. יש לך חבילה מאוד מכובדת להתחיל איתה. אין גבול לכמות השיפורים והשיפצורים שאפשר לעשות לציוד, אבל אף אחד אינו תחליף לניסיון. תגיע למפגש אם זה במדבר או לפעמים במקומות חשוכים במרכז הארץ (שאומנם לא שווים כמו מדברים אבל קרובים). ומשם תראה לאן פניך ורצוניך.

אני ממליץ תסתכל פה לגבי פיינדר פשוט הייתי כרגע מוסיף נקודה אדומה. עיניות זה עניין מאוד אישי וגם מאוד תלוי בניסיון. קודם כל לא חסרות עיניות טובות בתקציב מאוד סביר. אבל לפני שאתה קונה הייתי מציע תסתכל בעיניות של אחרים במפגש. למשל אני משתמש בעינית שלדעתי מצוינת שעולה כ$12. היא לא מושלמת אבל היא מאוד נוח לי. לעומת זאת עינית אחרת שעולה כ$200 שראיתי במפגש נתנה לי תמונה קצת יותר טובה בקצה שדה הראיה אבל הייתה הרבה יותר כבדה ולא נוחה לי. לכן אני מציע שתשאיל עינית ותבדוק מה טוב לתקציב שלך ולנוחות שלך

בנוסף אחרי חשיבה רבה אני חושב שאני הולך טיפה להחליף כיוון מבחינת הפיתוח. מכמה סיבות אני רוצה שזה ירוץ גם על raspberry pi וגם על לינוקס ולא רק על אנדרואיד אני לא אצליח ליצור UI ראוי לשמו באנדרואיד אני מכיר הרבה יותר טוב טכנולוגיות web והן C++‎ בפרט: כל האלגוריתמיקה גם ככה ב־C++‎ מטעמי ביצועים אני יודע ליצור web services שעובדים ב־C++‎ מה שייאפשר ליצור backend שלפחות לי קל לפתח - ראה: http://cppcms.com יותר קל למצוא עזרה ממפתחי web מאשר מפתחי Android אז מה הכיוון: האפליקציה באנדרואיד תהיה סרוויס פשוט, כך גם יישום ב־raspberry pi או בלינוקס היא תתחבר מצלמה ותיתן web-service מקומי שאפשר יהיה להתחבר אליו עם דפדפן (כולל מרחוק כמו לקופסת raspberri pi לאו טלפון מבפנים או מבחוץ השירות הזה יהיה חוצה פלטפורמה ויאפשר live-stacking במספר פלטפורמות בו זמנית כולל Android נראה לי זה יהיה הרבה יותר הגיוני מלפתח UI ב־Java וב־Andoird - הפלטפורמות שאני בכלל לא מכיר - כמובן התכנון של התחברות למצלמת הטלפון והתחברות ל־ASI ZWO או שימוש ב־ASCOM Alpaca