Artyom

חיפשתי טלסקופ קטן שאוכל לזרוק לתיק גב או למזוודה שלא ישקול הרבה ועדיין יאפשר צפייה מהנה האובייקטי אסטרונומיים בהירים יחסית. מפרט: שובר אור אכרומט, מפתח 60 מ"מ אורך המוקד 400 מ"מ יחס אורך המוקד F/6.6 משקל כולל חצובת צילום זולה 1.4 ק"ג פיינר אופטי 24x5 דיאגונל מיישר 45 מעלות ועינית K20 (קלנר 20 מ"מ נמכר באמזון ובאלי בין 65 ל־75 דולר הסיבה העיקרית שרציתי אותו זה המשקל הקל ומחיר נוח - כך שאם ילך לאיבוד עם המזוודה הנזק לא יהיה גדול ה־OTA עצמו אומנם עשוי מפלסטיק אבל קשיח ועושה את העבודה יש dew shiled מתפרק. פוקוסר 1.25 חלק ועושה את העבודה. בא עם compression ring. אברציות כרומטיות מאוד קלות אפילו יחס F/6.6. דיאגונל ועינית דיאגונל 45 מעלות אולי מתאים לתצפית נוף, בגדול חסר תועלת. מאבד הרבה אור. לא מתאים לצפיה בגובה. עינית 20 מ"מ Kelner אומנם סבירה מבחינה אופטית ויש לה eye-relief טוב נותנת אולי 40 מעלות AFOV. אפשר להשתמש בה אם אין משהו אחר. לא השתמשתי בהם בתצפית אף פעם. הפיינדר להפתעתי הרבה יותר שימושי ממה שחשבתי שיהיה. כמובן, כדאי לשדרג לפיינדר נקודה אדומה (הזמנתי בדרך), אבל בתכל'ס השתמשתי בו כל הזמן הזה ונתקלתי בלא מעט מקרים בהם ההגדלה הקטנה הזו הייתה שימושית. הצד הטוב שלו - מגדיל, מראה קצת יותר כוכבים מעין בלתי מזוינת ראיתי אפילו M7 דרכו במדבר. אחרי כיוונות מאפשר להגיע מדויק גם בהגדלות גבוהות למטרות שרואים בעין. גם בא עם חור קטן שמאפשר לעבוד כפיינדר ראשוני. גם ההמלצה להכריב אות המחזיק הפוך כך שירחיק אותו כמה שיותר קדימה, כך הלחי לא ייתקל בעינית כשמסתכלים דרך הפיינדר הצד הפחות טוב - הוא מוחזק ע"י 3 ברגים וזהו. בניגוד לפיינדרים יותר טובים שיש להם טבעת, קפיץ ושני ברגי כיוונות, זה כמעט בלתי אפשרי לכוון אות הפיינדר עם ברגים. מה כן עובד? מכוונים טלסקופ למטרה, ופשוט מזיזים את הפיינדר (הברגים לא עד כדי כך חזקים) ומכוונים - עובד הרבה יותר טוב. למעשה לא להתייחס לברגים ככלי כיוון אלא משהו שמחזיק את הפיינדר. ואז הכיוונון הופך לפשוט. עוד נקודה לא לטובת הפיינדר, זה שיש לא מעט השתקפויות אם יש אורות חזקים בסביבה והם עלולים להפריע. בתנאי חושך סבירים כבר אין בעיה. החצובה היתרון היחיד שלה היא המשקל שלה. זה גם החסרון. כיוון זו חצובה ל"צילום" היא לא מאוזנת ותיפול אחורה בצפייה במטרות גבוהות. צריך לאזן אותה. בשביל זה צריך להוסיף וו וחבל עם גומיות שייצרו איזון. מצב זה כבר אפשר להשתמש בה ולכוון בקלות, אבל כשיש רוח משמעותית, יש רעידות חזקות שלא יאפשרו צפייה בהגדלות גבוהות. בפועל עבדתי איתה גם עם רוח - בהגדלות x20-x40 בלי בעיות מיוחדות. הגובה ללא פתיחת עמוד מרכזי הוא כ־110 ס"מ וזה היה נוח לצפייה בישיבה. אפשר להשתמש בה גם חצובה שולחנית - בצורה זו היציבות תהיה יותר טובה. הוספת וו: חבל/גומיות לאיזון אפשר לראות כאן דיון על החצובה זו באופן כללי ואיך להשמיש אותה במה צפיתי באיזה תנאים השתמשתי בעיניות אספריות 23 ו־10 מ"מ וגם ב־6 מ"מ מה שנקרא red-line. שנתנו הגדלות של 17, 40 ו־66 בהתאם. בנוסף השתמשתי בברלו x2 עם עיניות 10 ו־6 שנותנות הגדלה של x80 ו־x133. גם ניסיתי לעבוד עם עינית 4מ"מ בהגדלה של x100. אבל הבעיה הייתה יותר עינית מכל דבר אחר - היא נותנת תמונה מעט מטושטשת. החצובה אחרי כיוונונים אפשרה צפייה גם ב־x100, השתמשתי בדיאגונל דיאלקטרי של svbony, וגם במיישר של Celestron. מספר מילים על אברציות כרומטיות בצפיה בירח ובכוכבי הלכת ראיתי מעט מאוד אברציות כומטית (CA). זה הפתיע אותי, הרי יש לי עוד טלסקופ עם יחס אורך מוקד כמעט זהה 102/660 ושם יש הרבה יותר CA! חשבתי שזה עניין של תחושה או הגדלות יותר נמוכות אבל אז קראתי כאן בפורום cloudy nights ונפל לי האסימון. ה־cromatic abberation ratio של הטלסקופ הזה הוא בסביבות 2.8 לעומת 1.6 של הטלסקופ 102/660 ואפילו יותר טוב מאותו הטלסקופ עם צמצם של 80 מ"מ המביא אותו ל־2.6. בעצם כמות CA בטלסקופ הזה באמת נמוכה מאוד (יחסית) ולמעשה הערך 2.8 הוא קרוב מאוד למה שנקרא Sidgwick Standard ששווה ל־3. בתנאי בורטול 8 (רחובות, מרפסת) בהגדלה x66 ירח - נתן הרבה פרטים יפים גדלה x66 תמונה חדש ויפה. עם ברלו ו־10 מ"מ ב־x80 אפשר לזהות יותר פרטים, התמונה חדה. גם כשלקחתי את הטלסקופ לגבול אפילו מעבר x133 עם עינית 6 מ"מ וברלו התמונה הייתה עדיין חדה אבל exit-pupil קטן כבר הפריע. צדק הציג חגורות עננים ברורות, וצללים של ירחים ב־x66. בשבתאי כמובן רואים נהדר את הטבעת וגם רואים חגורת עננים אחת לפחות צבירים פתוחים בדקתי M7 ו־M6. נראו חיוורים בהגדלה של x17 אבל נראו ברורים ויפים בהגדלה של x40 עם עינית 10 מ"מ אפילו גבוהה נמוך יחסית. אם כי עדיין יותר חיוורים ממה ש־102/660 נותן. צבירים כדוריים שראיתי הם M5 ו־M13 נראו כמו כתמים דהויים גם ב־x17 וגם ב־x40. בהשוואה ל־102/660 נראים יותר חלש, אבל גם ב־102 לא רואים שום פרטים. בתנאי בורטול 5 (מצפה משואה) וראים את ערפליות מסביב לכוכבים בערפילית לגונה M8 די דומה למה שרואים ב־102, ה־M13 נראה ברור ובהיר אם כי לא חושף פרטים ב־102 רואים יותר בהיר אבל עדיין לא מצליחים להפריד כוכבים. צבירים פתוחים כמו M6 ו־M7 ברורים ויפים. סה"כ עושה עבודה טובה. בתנאי בורטול 3 (נגב, נחל ברק) טיילתי באיזור הקומקום: לגונה, Trifid נראים ברור ויפה, צבירים פתוחים כמו M7 נראים נהדר. טיול בשביל החלב עם שדה רחב נהדר. אם הזכרון לא מטעה אותי ראיתי גם את ערפילית הברבור. בהשוואה למשקפת 7x50 הצבירים והערפיליות היו הרבה יותר ברורים חדים. בהשוואה ל־102/660 היו יותר חוורים צבירים כדוריים. M22 הציג מעט מאוד הפרדה - אפשר היה לזהות קצת הפרדה ב־x66, לעומת זאת ב־102/660 אפשר היה לזהות כבר כוכבים בודדים הרבה יותר בקלות. M13 נראה חד וברור. ללא פרטים. גם ב־102 היה קשה לזהות פרטים. גלקסיה אנדרומדה, נראית נהדר. רואים את M32 ליד. אבל כמעט ולא ניתן לזהות את M110 (אולי ראיתי אולי דמיינתי - לא סגור). לעומת זאת ב־102/660 הגלקסיה M110 נראית כמו פס מאוד דהוי אבל מזהים בקלות יציבות החצובה איזון עם חבל לגומיה מאוד עוזר לייצב. את הרעידות. בהזזה עדינה רעידות מספיקות תוך מספר שניות. מומלץ להזיז מדיאגונל ולהחזיק את ה"קלאץ'ים" משוחררים כמעט לגמרי. בתנאי רוח, בהגדלות x66 כוכבי הלכת מתחילים לרעוד. אבל כשצפיתי בתנאי הרוח (שהפריעו לצילום) בהגדלות x20/x40 לא הרגשתי שרעידות הפריעו יותר מידי לחוויה. תכל'ס שכחתי מהן. זה הפתיע גם אותי. שורה תחתונה נותן שדה רחב מאוד - מצוין מבחינה הזו איכות אופטית של OTA טובה ומפתיע כמה אפשר לראות עם הטלסקופ עם מפתח כל־כך קטן. משמעותי יותר ממשקפת 7x50, כמובן פחות פרטים בהשוואה ל־102מ"מ כטלסקופ קל לטיולים -מומלץ בשני תנאים: שמוסיפים מנגנון איזון לחצובה או פשוט משתמשים בחצובה אחרת שמים דיאגונל נורמלי ועוד כמה עיניות טובות (אבל עיניות זה תמיד נכון) כטלסקופ למתחילים בתקציב נמוך: לא מיד חייבים לשדרג דיאגונל ועיניות כדי להפוך לשימושי. חצובה טריקית מידי ודורשת המון שפרצורים