Artyom

במחשבה שנייה... לא. טלסקופים מתאימים למי שאסטרונומיה מעניינת אותו. לא קשור למחיר. אם אין רצון ללמוד או זה לא מעניין לצפות בגרמי שמיים עמומים גם ציוד מתוחכם לא יעזור. אם יש רצון עם ציוד זול אפשר להפיק המון. כמה שאיכות הציוד מקלה ועוזרת היא משנית לרצון. ראיתי אנשים מפסיקים כשבידיים יש ציוד נהדר וראיתי אנשים שמפיקים יש מאין אבא שלי בנה טלסקופ מצינור קרטון ענק ושתי עדשות על חצובת מצלמה וצפינו בירח כי אין היה להשיג משהו יותר טוב. מאוחר יותר השתדרגנו לטלסקופ 50×20 כמובן ללא דיאגונל ואני זוכר איך צפינו בכפולים בילדותי. אולי זה מנטליות והתנאים של איך שגדלתי אבל נראה לי גם טלסקופ זול עדיף על אין טלסקופ בתנאי שקונים כזה בגלל תקציב מוגבל ולא בגלל שלא רוצים להשקיע.

פשוט... כי הפיינדר הזה הוא כמה חתיכות פלסטיק עם 3 ברגים, שתי עדשות ושתי שיערות. הוא הרבה יותר זול מנקודה אדומה. כמובן שאני אחליף מתישהו. אבל בתכלס הופתעתי שהוא עובד. ולמה לשים בכלל? כי עם עינית ברירה מחדל יש רק כ 2 מעלות fov. זה לא מספיק

בהחלט מסכן מי שיקנה אותו בלי לדעת את כל הטריקים. מצד שני, אם אתה יודע מה לעשות, או מסבירים מה לעשות, זה יכול להיות אחלה טלסקופ. הרבה יותר שווה מההצעה ה"מקובלת" בטווח המחירים הזה - משקפת. בנוסף יש כאלה שכבר קנו ולא יודעים מה לעשות. אז אם עש כמה צעדים שישפרו את המצב מhobby killer למשהו שאפשר להשתמש בו וליהנות הרי זה רצוי

רציתי מזמן טלסקופ קטן וקל שאוכל לקחת בקלות לכל מקום (כמעט) כמו שאני הייתי לוקח את המשקפת שלי אבל גם לקבל הגדלה טובה, אפשרות צפייה נוחה בלי לשבור את הגב. אז הזמנתי SVBony SV501P 60mm שעלה 76$ בעלי־אקספר. ראיתי עליו גם סקירה טובה מאוד שבתכל'ס צדקה ברוב נקודות - אבל בתכל'ס סוג זה של טלסקופ או travel scope על כל מיני וריאנטים נמכר ע"י מספר רב של חברות. מאפיינים כלליים של כולם. משקל עד 2 ק"ג כולל חצובה אורך מוקד קצת סדר גודל של 400 מ"מ מפתח נע בין 50 מ"מ ל־80 מ"מ כוונת אופטית זולה דיאגונל 45 מעלות "מתקן" חצובה קלה מאוד עם חיבור 1/4" שמיועד בעיקר למצלמות עיניות שברוב המקרים אפשר לזרוק לפח או להשתמש בהם כפקק לדיאגונל כל שמה שאני אכתוב פה רלוונטי פחות או יותר כל סוגי הטלסקופים האלה. אז הטלסקופ הגיע. ברגע שלקחתי את הקופסה מנק' איסוף הבנתי כמה הוא בעצם קל. בחיים לא הייתי חושב שמדובר. הנה הוא אחרי שהרכבתי: אז נתחיל מהדברים הטובים: אפילו שהטלסקופ עצמו עשוי מפלסטיק איכות הבניה היא טובה. פוקוסר חלק ונעים. עשות נראות מצופות. בא עם חיבור vixen וגם 1/4" של מצלמה מה שמאפשר לשים אותו על חצובה נורמלית. חיבור פיינדר סטנדרטי (סלטסטרון תלמדו). אביזרים (כנראה לא מעניין את רובם) דיאגונל... שמיש. לא יותר מזה. עינית Kelner 20mm. מבחינה אופטית בסדר אבל שדה ראיה צר ממש. אולי AFOV 40 מעלות בהשוואה לעינית אחרת של 20 מעלות שישי לי. רוב הסיכויים יאספו אבק בפינה. אולי דיאגונל יכול לשמש לצפרות/נופים. פיינדר 24x5 - מעולם לא השתמשתי בפיינדר אופטי, אבל הופתעתי כי הבנתי שהוא באמת עובד. כיוון שאין לי כרגע red-dot להחליף אז החלטתי שאשתמש בו, ולמען האמת בסדר. על הצד החיובי בא עם חור קטן שמשמ כפיינדר ראשוני וגם תוך שימוש הבנתי שאפילו הגדלה פי חמש ומפתח קטנטן מבליטה כוכבים בשמיים ועוזרת בניווט במיוחד כשהשמיים עם הרבה זיהום אור על הצד הלא טוב השחרה בפנים כנראה לא קיימת וגם field stop איננו. מה שדי מקשה כשיש לידך פנסים. אברציות כרומטיות של עדשה בודדת. אבל ללא ספק, הוא עובד - כך שאמשיך להשתמש בו לעת עתה. הצד הכי מציק זה איפוס - די סיוט. כי הם התקמצנו לשים קפוץ ושני ברגים ב־90 מעלות. המשחק עם 3 ברגלים לא פשוט בכלל במיוחד עם חצובה לא יציבה - אבל הגעתי שמה שמצביע עליו פיינדר אני רואה בשדה הראיה בהגדלה של x100 (שאגב זה לא טרוייאלי אפילו ל־RDF). אז כמובן שדבר ראשון שמתי דיאגונל נורמלי ושמתי עיניות נורמלית (השמשתמשתי ב־Aspherics של SVBony 23/10/4 ב־AFOV של 62 מעלות) ומה ראיתי עד עכשיו בבורטול 8? צביר M7 תלמי - נראה יפה, צביר M6 קצת חיוור אבל עדייו רואים לא רע בהתחשב בגובה נמוך - שניהם בהגדלה 40. אף אחד מהם לא יכולתי לראות עם המשקפת. צביר כדורי M13 שהיה די דהוי ולמען האמת קשה לראות כי היה בגובה 70 מעלות וגם בורטל 8 והפנסים של השכנים לא ממש עוזרים Mizar פוצל יפה ב־x40 וגם ב־x100, לא ראיתי הילות צבעוניות - רואים טבעת דיפקציה ברורה. לפי הראשם הראש באור יום אברציות כרומטיות מאוד מבוקרות (זה בכל זאת F/6.6) - אבל צריך לחכות לירח וכוכבי לכת להחליט. עכשיו נעבור לחצובה כידוע הטלסקופ הטוב ביותר יהיה טוב כמו החצובה שתשים אותו עליה. מצד שני, אם אתה רוצה לזרוק אותו לתיק גב אז... אי אפשר לשים חצובה אסטרונומית בתיק גב. אז נתחיל בהשמשה - איך לגרום חצובה הזו לתמוך בטלסקופ בהגדלות של x100. לחסרי סבלנות אפשרי - כל מה שראיתי לפני נעשה על החצובה הזו. דבר ראשון יש סרטון יפה בערוץ נקרא Small Optics שבדיוק דן בנושא חצובה כזו - שזו למעשה סוג חצובה שבא עם כל טלסקופ בסגנון זה. ההמלצה שלו הסתכמה ב־3 דברים: לשים וו ומשקולת (אגב משהו שמקובל גם בצילום) לשים קצת אבקת גרפיט בכל המשתחים הנעים כדי התנועה תהיה חלקה יותר לקפל את החצובה לכדי חצובה שולחנית. אז אם שתי ההצעות פשוטות ומקובלות, הרי לקפל חצובה לגמרי מאבד את כל הרעיון של חצובה ניידת. בנוסף זה לא פותר את הבעיה של חוסר איזון בצפייה לגובה. אז התחלתי: דבר ראשון בניתי וו בעזרת דיבל לקיר גבס, שעטפתי באיזולירבנד דחפתי פנימה במקום פקק גומי והברגתי וכמובן וו פירקתי את הראש והוספתי קצת אבקת גרפיט מחוד של עיפרון (לא יודע כמה זה עזר) ועשיתי כמה בדיקות סיסטמטיות (לשים עינית 4ממ לתת מכה ולראות כמה זמן לוקח לרעידות להיפסק): פתחתי את החצובה לגמרי (כולל מוט מרכזי) - זמן להרגעה - 10 שניות (!) - לא שמיש בעליל קיפול מוט מרכזי והידוק במרכז גילח איזה 2-3 שניות הוספת משקולת של 1 ק"ג על הוו מורידה בצורות שונות בין שנייה לחצי שנייה (ההערכה שלי שזה יעזור יותר בתנאי רוח) ניסיתי לקפל את הערכה השלישית של הרגליים, ניסיתי גם לא להוציא אותם עד הסוף אלא רק ב־2/3 ועוד. שורה תחתונה התצורה האופטימלית ביותר היא: מוט מרכזי פנימה עד הסוף ומהודק היטב מקפל את החלק השלישי ב־1/3 (להוציא 2/3) או גם את החלק השלישי והשני להוציא רק ל־2/3 אופציונלי גם משקולת זה הוריד זמן הרגעת רעידות לכ־4-5 שניות. אומנם לא אידיאלי אבל כבר נסבל - אפשר לפקס אפשר לצפות. עוד משהו נוסף שזיהיתי שרוב הרעידות לא באות מהחצובה אלא מראש החצובה. עכשיו מה עושים עם שליטה על גובה? בהתחלה ניסית את הפתרון שעבד לי בעבר - הבקבוק: התנועה הפכה לחלקה עקיבה לקלה סה"כ עשה תנועה חלקה, אבל כשניסיתי בבוקר לצפות בשבתאי גיליתי שהרעידות הן לא הגיוניות. חזרתי לבדיקות שעשיתי קודם עם מדידת רעידות וגילית שהבקבוק הגדיל את זמן הרעידות שוב ל־10 שניות! טוב, זה לא מקובל! כיוון שהוא מוסיף המון מומנט אינרציה על ראש חצובה עשות מפלסטיק - לוקח הרבה יותר זמן להרגיע את הרעידות. בדיוק הגיע בדואר ראש חצובה כדורי. אבל התגלו שתי בעיות (א) אין מקום לראש להסתובב כי נתקע בפלטת חיבור (ב) הזזת טלסקופ הצידה מגדילה מומנט אינרטציה בצורה משמעותית (הגדלת זרוע) ואז זה שוב יירעה את מצב הרעידות. ובחצובה זו לא ניתן להחליף ראש. כך שהשארתי את הפתרון בצד (או שתהיה לי חצובה אחרת או אבנה מתאם שלא דורש להתלבש על ראש קיים) ואז הגיע הפתרון הפשוט ביותר - חתיכת חבל וכמה לולאות גומי. פשוט משתמשים בו מקום משקולת איזון - מחברים לולאה או שתיים לוו למטה בהתאם לגובה בו רוצים לצפות וקסם קורה - אפשר לאזן חצובה, אומנם צריך להחליף בין מספר לולאות אם רוצים לצפות ממש גבוה, עדיין מצאת שזה לא קשה לכוון למטרה אפילו בהגדלה x100. וגם לעבוד בגובה של כמעט 70 מעלות. בקיצור... הצלחתי להשתמש את החצובה... האם היא נעימה לשימוש - לא ממש. האם אפשר להשתמש בה: לשבת בצורה נוחה בכיסא, לכוון למטרה, להגיע להגדלה פי 100 בלי להתעצבן ולשבור אותה יחד עם הטלסקופ? כן! בהתחשב בעובדה שהיא לא שוקלת כלום כנראה זה מחיר שאפשר לשלם אני אמשיך לחקור דרכי שיפור החצובה וסקירה אופטית של הטלסקופ. המשך יבוא

טוב SV105 הגיע מאמזון. עכשיו צריך לבדוק כיצד הכל עובד שם.

זה כבר לא קיים ב־stellarium או sky-safari ואחרים?

בקופסת PI כבר יש הכל. צריך רק להוסיף live-stacking שבתכל'ס לא מסובך. יש גם מחשבים קטנים שעושים את זה שנמכרים בשוק. הרעיון לעשות הכל מטלפון.

הבעיה שהמצלמות בד"כ לא שוות הרבה. הסיגנל על הפנים. אבל כן התכנית גם לתמוך במצלמה מובנית. התראה מידע למתכנתים בינתיים Android Studo עושה לי אלרגיה. כל־כך התרגלתי לעבוד עם CMake וכלים שלא עושים auto-magic. כשההפרדה בין קוד מקור ומשהו שנוצר אוטומטית כל־כך ברור. שהוא פשוט עושה לי בחילה. כבר לא חשבתי שבשנתי 2022 עדיין עובדים בשיטות של ימי הביניים. טוב... לאט־לאט

כידוע היום כדי לבצע live stacking צריך להביא מחשב נייד עם SharpCap לתצפית. זו בעיה ממספר סיבות צריך להביא מחשב נייד למקום בו צופים בכוכבים (לא משהו שאתה רוצה לעשות אחרי יום עבודה מול מסכים, לפחות אני) צריך להשתמש ב־Windows... מי משתמש בזה היום בכלל? טוב נו אני על לינוקס מ־2005 בערך ושכחתי מה זה. התכנה אומנם טובה אבל מבחינתי, אני לא נוגע בקוד סוגר אלא אם אני ממממממש חייב (כי אין דבר שיותר משגע אותי מחוסר יכולת לתקן באג קריטי שתמיד מתגלה) לרובכם כמובן סיבות 2 ו־3 לא ממש רלוונטיות, אבל 1 דווקא כן. לא חסרים פתרונות חלופיים וניידים כמו Rapsberry PI ועוד כל מיני מחשבים קטנים שניתן לקנות ולעבוד איתם. אבל, ראיתי שיש מצלמות שעובדות על Android (כמו sv105/sv205) ומתחברות עם ממשק סטנדרטי UVC... ופה עלה הרעיון. למה לסחוב מחשב לתצפית, כשבפועל לכל אחד יש מחשב בכיס עם כוח עיבוד שכל מחשב נייד בתחילת שנות 2000 היה מקנא? רעיון בסיסי: לחבר מצלמה לטלפון חכם (אנדרואיד) עם כבל USB או אפילו להשתמש במצלמה מובנית. להוסיף ספק כוח נייד - במידת הצורך לרכוש תמונות ולבצע live stacking תוך שהתוצאה מוצגת על המסך של טלפון חכם. מה נדרש: לכתוב אפליקציה שעושה זאת! סקיצות לפרויקט ממשקי מצלמה ממשק מצלמה מובנה - יש API מובנה ל־Android ותיארתית אפשר לעבוד ישירות עם V4L2 - ממשק מצלמה ללינוקס. ממשק מצלמה גנרי UVC (מימוש בעזרת libusb + libuvc). משהו שכל מצלמות רשת עובדות ואפשר להסב אותם למצלמות שנכנסות לעינית - יש אפילו ערכות לזה. מצלמות פלנטריות של svbony כמו sv105/205 אפשר לחבר מצלמות DSLR עם ממיר HDMI ל־UVC (מסתבר שיש דברים כאלה) ולעבוד ב־1080p (שלטובת EAA נראה לי מספיק) למצלמות ZWO ASI מסתבר יש SDK גם לאנדרואיד - כמובן API משלו - לא UVC אלגוריתמים של live stacking להביא בעיקר לטובת DSO ולא לכוכבי לכת בהם זורקים חלק מהתמונות - בסוף התהליך - פחות EAA. לאסוף darks/flats לפני הצילום ולחסר/לתקן אותם בזמן אמת לבצע רגיסטרציה פשוטה לינארית ללא סיבוב - לפי בדיקה ראשונות phase correlation בסיסי עובד טוב ומהיר לסכם את התמונות ולהציג את העדכונים בזמן אמת עכשיו מציאות נתחיל מ־2 עשיתי POC עם תמונות שאספתי עם המצלמה של הטלפון - קל מאוד ליישום יצא פרפר M6 מצוין. כמובן שצריך יהיה לממש לטובת אנדרואיד - אבל עם רקע שלי זה בר ביצוע עם ממשק מצלמה סביר להניח שלא תהיה בעיה. ממשק UVC הסתבר כאגוז קשה לפיצוח. לקחת מצלמת רשת פשוטה. אפליקציה אחת עבודה איתה ללא בעיות. אבל מספר רב של אפליקציות בחנות של גוגל פשוט לא עבדו. לקחתי פרויקט UVCCamera בניתי, יצא לי המיץ והוא לא עובד. עולה אבל לא מתחבר למצלמה! משהו שקרה לאפליקציות רבות אחרות. התראה טכנית מחשבים התחלה אחרי חקירה מעמיקה של libusb ושל libuvc שדרכם בעצם ניתן להפעיל מצלמה גילית שלגרסאות העדכניות ביותר יש מספר שינויים שקשורים לניהול הרשאות - הם לא יושמו בUVCCamera שניסיתי לבנות להריץ (שם ישבו גרסאות ישנות יותר של הספריות האלה). בעצם אחרי שמבקשים הרשאה לגשת ל־USB מקבלים רק file descriptor שאיתו צריך לעבוד. וזה לא נעשה בפרויקט שניסיתי. אבל כיוון שאנדרואיד זה בכל זאת עמוק בפנים לינוקס, התחברתי לטלפון ב־SSH בניתי libusb ו־libuvc ועשיתי התאמות בדוגמה כדי שאפשר יהיה לעבוד עם file descriptor ובעזרת termux-usb התחברתי למצלמת רשת והצלחתי למשוך פריימים! גם זה בר ביצוע. התראה טכנית מחשבים סוף - סיכום מצאתי דרך לגרום לזה לעבוד עכשיו: צריך לבנות אפליקציה בסיסית שתתחבר למצלמת UVC עם הספריות עדכניות ותציג משהו לשלוט במצלמה לבנות ממשק משתמש בסיסי ביותר לכתוב אלגוריתמים של live stacking לצפות בתוצאה ואז אפשר יהיה להגיד ש־prove of concept עובד ולהמשיך הלאה ל־1001 דברים אחרים טוב. חתיכת פרויקט. כמובן הכל יהיה בקוד פתוח. כך שאם יהיו מעוניים להצטרף מוזמנים (במיוחד אנשים שכתבו לאנדרואיד) נקודות מחשבה למה לא Raspberry PI? - כי טלפון חכם יש לכל אחד בכיס ו־Raspberry Pi למעטים בלבד. והרעיון לקבל משהו שכל אחד יכול לנסות בקלות ממשק UVC מוגבל - כן על פניו נראה כך - YUV של 8 ביט זה לא משהו. אבל כיוון שמדברים על EAA ולא צילום - התקווה שזה יספיק. מה עם מצלמות אחרות? על פניו יצרן מאוד פופולרי נוסף נותן תמיכה כלשהי באנדרואיד. אז התקווה שאם נצליח נוכל לקדם עכשיו לעבודה

עשית גם השוואה למה שאפשר לראות ב12" או ב 11" SCT?

נראה לי יש לך שם גלגל מיותר :-)

הזמנתי ראש כדורי ב־־24$ שתומך עד 10 ק"ג - זה ברור שזה overkill אבל הוא בא גם עם אפשרות להזיז קדימה אחורה לטובת איזון. אני אבדוק גם עוד שיטות כמו ה"בקבוק" לטובת המחקר אגב כל הטסקופים בסגנון זה, לא עובדים עם dove-tail אסטרונומי, אלא עם חיבור של מצלמה 1/4". למעשה יש מלא מתאמים של צילום. עכשיו ברגע שזה לצילום הרף של המחירים יורד. (תגית אסטרוניתית היא יקרה להפליא)

ה־OTA של 130 של heritage שוקל כמעט 3 ק"ג. ברור שהוא דורש חצובה הרבה יותר רצינית ה־OTA של ה־60mm שוקל משהו כמו 0.5kg עם כל התוספות וטלפון עליו אולי יגיע ל־1. שוב מדובר ב־travel scope שהמטרה לזרוק בתיק גב. גם הציפיות שלי מאווווווד נמוכות - יותר יציב מהמשקפת שמחזיקים ביחדיים כבר טוב. יש לי מספר נקודות איך לעשות משהו שטיפה ישפר את המצב. סה"כ אני רוצה משהו כזה (זה דובסוני 8" שמישהו סוחב על הגב לטיול - פורסם ב־reddit)

הנקודה שהטלסקופ המדובר שוקל פחות מ־DSLR טיפוסי אחרי חיפוש מצאתי שאצל הצלמים השימוש ב־ballhead בתור ציר alt-az די נפוץ: https://youtu.be/aK9u8skL-LM?t=245 (וגם עוד כמה מקורות) הנה תמונה אחת מ־CN עם אחד הדגמים שהתלבטתי ביניהם (אגב היותר כבד) מקור https://www.cloudynights.com/topic/724572-lets-see-your-maksutov-setup/#entry10444016 צריך רק לחשוב איזה ballhead יתאים מבחינת גודל/חוזק/משקל. יש ראשים שעולים 10$ שמיועדים לציוד עד 3 ק"ג (והשובר האור הזה שוקל 0.5 אולי עם כל התוספות כמו טלפון לניווט גג 1 ק"ג)

ראיתי ב־CN שמישהו השתמש ב־ballhead כציר גובה לחצובה (כדי הטלסקופ יהיה מאוזן) קישור תוהה אם הטריק יעבוד גם עבור ballhead פשוט לחצובה פשוטה כשהטלסקופ שוקל פחות ממצלמה טיפוסית? כי אחד הדברים שמצאתי שברגע שמורידים תגית Astronomy ורק משאירים תגיד צילום - מחיר כניסה מאוד יורד הרבה יותר קל וזול למצוא כל מיני מתאמים ופתרונות לחיבור לבורג 1/4" מאשר ל־Vixen DovTail

העניין הוא שהמאק המדובר לא 2 מעלות אלא במקרה הטוב 1.5 - כי היציאה שלו זה לא 1.25 אלא 0.965 - הדיאגונל מביא ל־1.25 ופה אין לך אפשרות להחליף דיאגונל. למרות שגם 1.5 זה בסדר (הייתי כך כמעט שנה עם שובר האור שלי עד שקניתי עינית שדה רחב) אם בבורטל 5 או מטה, משקפת כנראה תהיה בסדר. בבורטל 8 לדוגמה אני לא רואה את הפרפר עם 7x50 אבל כן רואה אותו נהדר בהגדלה של x66 שעושה את הרקע הרבה יותר כהה גם עם צמצם של 60מ"מ, אני גם לא תופס את צביר תלמי עם בורטל 8. כוכבי הלכת בכלל לא שאלה הגדלות של משקפת.

הדיאגונל הטוב שלי דיאלקטרי של SVBony עולה $44 הטלסקופ עולה $75 - כך שאומנם רק דיאגונל הוא 1/2 מהמחיר של הטלסקופ זה עדיין בטווח לא נורא. חוץ מזה הדיאגונל מאלומיניום נראה לי פחות פגיע מטלסקופ עשוי מפלסטיק. וגם יש לי עוד דיאגונל ישן פחות טוב שאני לא משתמש בו אבל לפחות 90 מעלות.

שיניתי את ההזמנה מ־SV25 ל־SV501P שהוא 60mm/400 ולא 60mm/420 מסיבה פשוטה - גיליתי ש־SV25 העדשות אפילו לא multi-coated... וה־reviews הטובים שראיתי הם עבור SV501P ולא SV25 ואני התבלבלתי ביניהם. טוב אומנם הוא בא עם דיאגונל 45 ולא 90, אבל לא נורא, דיאגונל טוב יש לי גם ככה. עלות באלי אחרי משלוח ומיסים כ־310₪

טוב הזמנתי את הסביבוני - SVBony 60/420 ולא 80 הוא גם בא עם מראה ולא מנסרה. אני לא באמת צריך את המפתח (כי לא מתכוון לחפש אובייקטים עמומים אלא יותר מה שאפשר לראות גם עם המשקפת - רק בהגדלה טובה) אבל עוד בערך חצי קילו פחות משמעותי זה גם חצי קילו פחות על החצובה לא יציבה... וגם פחות מ־300₪ כך שגם אם לא יהיה שימושי כטלסקופ יהפוך לפיינדר גדול 😆 בקיצור נראה

הבעיה שהוא לא עונה על דרישה אם המזוודה הולכת לאיבוד או תיק גב נופל אז לא נורא...

כן זה בהחלט אופציה מעניינת ראיתי גם אחד זהה של Celestron - 80/400 משקל כולל 1.9. זה כמעט אותו אורך המוקד כמו SVBony (שזה 400 מול 420) אבל 80% יותר אור ל־DSO וגם תמיד אפשר לשים צמצם לטובת כוכבי הלכת ולרדת מ־F/5 המחיר באמזון כולל משולח 560 מעניין בהחלט רק נשאר להחליט אם אני מעדיף 80 או ש־60 יספיקו

אני רוצה טלסקופ קטן וקל לטיולים שאני יכול לזרוק במזוודה ולהעלות למטוס (בלי לשלם תוספות משקל), לשים בטרולי או בתיק גב לטיול רגלי. ברור לי שיכולות שלהם יהיו מאוד מוגבלות. אני לא רוצה משקפת. כי היא הרבה יותר מוגבלת למה שאפשר לראות איתה בגלל הגדלות קטנות - לא כוכבי לכת ואם השמיים עם זיהום אור גם לא צבירים פתוחים. בנוסף אני רוצה שזה יהיה מספיק זול כך שאם המזוודה הולכת לאיבוד או הוא נופל יחד עם תיק גב. אז לא נורא. הנה שתי אופציות Sarblue Maksutov-Cassegrain 750x60mm שהוא F/12.5, באמזון אחרי מיסים הוא עולה כ־450₪. שוקל 2.38 ק"ג עם החצובה בעד: רבים מציינים את האיכות האופטית שלו (למרות 60 מ"מ ומראה "צעצוע"). כוכבי הלכת וירח ייראו טוב מאוד. הוא קומפקטי יותר (אורך רק 20 ס"מ) הוא מאק - פאקטור מגניבות אפשר לראות מה יש בפנים איך מראות בנויוח (ערך חינוכי) נגד אבל שדה הראיה שלו מוגבל לכ־1.5 מעלה לכל היותר בגלל שבפועל הדיאגונל שלו זה גם מתאם בין 0.965" ל־1.25" מה שאומר יהיה עוד יותר קשה למצוא דברים (עם החצובה הלא מוצלחת) פיינדר לא סטנדרטי מבחינת חיבור קשה להחליף הדיאגונל הוא בעצם מנסרה מיישרת וזה גם אומר שכמות האור תהיה עוד יותר קטנה (אם כי נאמר שהדיאגונל טוב יחסית) גם אם שתי מראות ועוד חיתוך עבור מראה תמונות חשוכות יותר SVBony SV25 420x60 עם F/7. עלות 300₪ אחרי מיסים ומשלוח. שוקל 1.44 ק"ג עם החצובה בעד לפי מספר סקירות שראיתי האופטיקה שלו טובה (כמובן ל־60) רכיבים סטנדרטיים פיינדר, דיאגונל 90 בניגוד לרוב הטלסקופים בסנגנון שאפשר להחליף בקלות שדה ראיה רחב - עם עיניות שיש לי בקלות יכול להגיע ל־3.4 מעלות - מה שדי אומר שהצורך בפיינדר איכותי פחות קריטי וגם יכול להיות שימושי מחוץ לנסיעה אני חושב שניגוד למאק יהיה יותר עמיד ל"נפילות" הגדלות נמוכות יותר מתחילות מ־x20 שזה פחות רגיש לאיכות החצובה נגד פחות או יותר מה שיש לי אבל בקטן יותר כמובן אברציות כרומטיות (אם כי עם F/7 זה בסדר גמור) משמעותית יותר ארוך לפני שכולם קופצים ואומרים שהחצובה היא זבל - אני יודע. אבל מדובר ב־travel scope שצריך לסחוב בקלות. גם אצטרך להשאיר אותה מקופלת לחלוטין כדי לקבל יציבות כלשהי (tabletop) ולחשוב על פתרונות יצירתיים לאיזון. אולי בסוף לבנות ראש חצובה אחר שיאפשר איזון או חצובה דובסונית שולחנית מתקפלת - זו לא הנקודה. אז מה המחשבות שלכם?

סיכום עבור 4 מ"מ אחרי תצפית בוקר על כוכבי הלכת. הבוקר צפיתי בכל כוכבי הלכת מלבד חמה בx165. הצד הטוב הם נראים ענקיים וקל לצפות בהם. אבל הצלחתי להרוויח רק מעט פרטים נוספים בהשוואה ל x110. הצלחתי לראות חגורת עננים שלישית בצדק וסוג של הרמז למרווח קאסיני וחגורת עננים בשבתאי . מאדים דיסק הגדולה יותר. בהגדלה הזו אברציות כרומטיות אצלי מורגשות אז צמצם די חושב. נגה עדיין צבוע בצבעי הקשת בגלל הציוד שלי. בקיצור. אני יותר מוגבל ע"י טלסקופ מאשר עינית. אז לסיכום שבשוואה ל 6 מ"מ recline מפרידה כפולים משמעותית יותר טוב יותר קלה לשימוש מ6 - פחות רגישה למיקום העין למרות eye relief קטן יותר. מראה הירח נהדר. הרבה פחות השתקפויות מredline 6 אבל כן רואים בניגוד ל10 ו23 הגדלה יפה על כוכבי לכת. אבל כנראה עם הציוד שלי זה הוסיף מעט מאוד פרטים. כן יש אברציות כרומטיות בסוף שדה הראיה שורה תחתונה למרות שלא "מושלמת" היא עושה את העבודה ושווה כל שקל עבור התרומה שלה.

עדכונים קטנים. לאחורנה רכשתי מאלי את העינית האספרית 4 מ"מ. שבעיקר ייעדתי אותה לירח ולכוכבי לכת. אבל לאור הדיונים האחרונים על פיצולי הכפולים ומפגש בין ירח ל־Porrima פתאום עשיתי כמה וכמה פיצולי כפולים - משהו שלא ניסיתי היום (חוץ מ־Albireo) והנה כמה מסקנות על הירח כשמעלים הגדלה ל־x165 בקום x110 ללא צמצם התמונה מתחילה לאבד חדות בגלל CA - הצבעוניות הופכת למובהקת יותר ונמרחת. הוספת צמצם 80 מ"מ F/8.25 על הירח משפרת את התמונה באמת. ואם ב־x110 זה היה בגדר של Nice to Have ב־x165 זה כבר שמשפיע ממש על איכות הצפייה על הכפולים - כשמגיעים ל־x165 ללא צמצם ההילה הופכת להרבה יותר ברורה ומתחילה להפריע. ברגע שמים צמצם 80 מ"מ ל־F/8.25 אז ההילה כמעט ונעלמת הטבעות דיפרקציה הופכות להרבה יותר ברורות. למעשה קל יותר להבחין בפרטים ובכוכב מבצבץ בין טבעות דיפרקציה שורה תחתונה. זה בהחלט מאוד שימושי. ובהגדלות גבוהות זה כבר הופך למשמעותי.

זה ברור. אבל אם תסתכל ברוב המדריכים לבחירת הטלסקופ ברובם כתוב שמתחת לסכום מסוים קחו משקפת במקום (אפילו אנשים כמו Ed Ting). זה טוב ויפה אבל אפילו טלסקופ קטן ייתן יותר ערך אסטרונומי ויותר כוח וטעם של עוד מאשר משקפת. כמובן עדיף טלסקופ עם מפתח גדול וגם משקפת - ללא כל צל של ספק - על זה אין ויכוח.