Artyom

במהלך השבוע הבא אפשר יהיה לראות את כל כוכבי הלכת והירח במהלך הבוקר. כוכב הלכת חמה יהיה קרוב לגובה שיא (ב־5 בבוקר בסביבות 10 מעלות) צדק ושבתאי גבוהים (~45 מעלות ב־5 בבוקר). ירח יעבור ביניהם. כל כוכבי הלכת הנראים לעין יהיו גם מסודרים לפי המרחק שלהם מהשמש משאמל לימין: חמה, נגה, מאדים, צדק ושבתאי. גם אורון (אורנוס) ורהב (נפטון) יהיו באותו האיזור. אז מי שיקום במהלך השבוע הבא לפני הזריחה ירוויח מצב בו יוכל לצפות בכל גרמי מערכת השמש העיקריים. מי שיביא פילטר שמש יוכל גם לקנח בתצפית השמש ולמעשה להשלים את כולם ממש. (צילום מ־Stellarium גרסת שולחן העבודה לינוקס רהב-נפטון גם שם רק משום מה לא מוצג בתכנה)

ואיפה הכיסא?

יאללה בוא נעביר את המכות לכאן: פה בבקשה נתמקד בדיון על אופטיקה של שוברי אור

בואו נמשיך פה... המלצות לתצפית ויזואלית בלבד ל דובסוני שולחני דובסוני ריצפתי קטן (5.5 עד 😎 דובסוני בינוני (10-12) דובסוני ענק כי אני רוצה גדול!!! ניוטוי קטן (114-150) על חצובה Mak SCT שובר אור אפו גדול 100 עד 130 (כי שילמתי הרבה) שובר אור אפו בינוני 70 (כי אני רוצה אפו אבל אין לי מספק כסף לאפו גדול) שובר אור אכרומט מהיר < F/5 (כי אתה עיוור צבעים) שובר אור אכרומט F/6-F/7 כי אני רואה צבעים אבל מתעלם מהם. שובר אור אכרומטי איטי (כי קניתי 70/700 כי זה היה זול) משקפת קטנה 50-70 כי בא לי לצפות מהר ונוח משקפת גדולה 90-100 - כי יש לי שתי העיניים לעניות דעתי: מה שמשנה זה מה שאתה משתמש בו הכי הרבה והוא הכי נוח לך - כמובן כל עוד המפתח מתאים. כי ניסיון הוא קריטי - אז אם יש לך גדול אבל הוא לא מספיק נוח אתה לא תצפה בו. או פשוט לא יהיה לך מקום לאכסן. אני בדעה לא פופולרית חושב שאכרומט 4" זה אחלה טלסקופ אם אתה רוצה ניידות וזמינות מריבית - אין מה להשוות ניידות של חצובה שנכנסת יחד עם הטלסקופ לתיק לעומת שולחן. וניוטוי שבכל זאת קצת יותר גדול. בעיות האברציות אומנם מורגשות באובייקטים בהירים, לשאר הדברים פחות קריטי. נוחות, 0 זמן הקמה, 0 כיולים, אריזה מאוד קטנה זה שיקול חשוב ביותר. כמובן לא לכולם. יאללה מכות!

טוב... בואו נעצור את הדיוק האינסופי אם שובר אור אכרומטי שווה או לא שווה ולמי. כי לכל אחד יש יתרונות משלו - גם אם לא כל אחד רואה. פה פתחתי דיון על איך אפשר לשפר צפייה באובייקטים בהירים בהם האברציות נראות לעין בצורה פשוטה כשזה עדיין לא פוגע ברזולוציה הנראית לעין למי שרוצה (אגב יש עוד תופעות מעניינות בגלל גודל ה־exit pupil). אף אחד לא מתכוון להקטין את 102 ל־60 או 70 במקרה כללי. אף אחד לא מתווכח עם עובדות שאוברציות משפיעות על חדות. אבל ת'אמת. אני לא ראיתי הבדל בהשוואת לניוטונים כשהתסכלתי כאותם באובייקטים (לא בהירים). אולי אני עיוור צבעים או לא איכפת לי או לא יודע על מה הסתכל - הרווחתי! אני לא מצלם. אני צופה ונהנה. אם אקבל נגה עם פחות בצבעים אחלה. מי שירגיש ש־70 או 60 מ"מ יפריעו במקרה שלו בהגדלה שלו שלא ישים - יש אפשרויות. אתה יכול להשתמש ואתה יכול לא להשתמש. האם זה פתרון אולטימטיבי? ממש לא גם ב־APO ראיתי הילה על נגה, וב־Mak התמונה הייתה נהדרת. מי שרגיש ל הילה צבעונית או שרוצה אופטיקה יותר טובה שיקנה Mak ניוטוני או SCT. אני מזכיר שוב לא בשביל זה פתחתי את הדיון.

זה גם אחלה פתרון - כל מהשנוח - אגב, אם לא היה לי 4" אלא משהו קטן יותר הייתי משדרג למשהו כזה. אבל אין טעם לשדרג מ־4 ל־5. ולגדלים אחרים זה כבר משקל אחר וחצובה אחרת. אני בדיוק הסתכלתי על הפינה סלון בה אפשר לשים דבר כזה... רק יש לי בבית מישהו חמוד בן שנתיים שיפרק לי אותו ויפילו אותו מיד (או פירק עדשה במשקפת של הבת שלי לרמה שלא ידעתי שניתן לפרק). אפילו התיק בו מאוכסן שובר האור יחד עם חצובה עכשיו קשור עם רצועה אחרי שהוא הפילו אותו. עוד כמה שנים שהוא יהיה גדול או דירה תהיה יותר גדולה אני בהחלט אסתכל בכיוון הזה :-)

נראה לי לא הבהרתי את הנק' שלי: באכרומט סביר (לא מאוד מהיר) יש בפועל מספר קטן שאוביקטים שאברזציות כרומטיות באמת מפריעות: אחד מהם זה נגה וכמה וגם ניתן לראות מעט בירח ובצדק - אבל שם זה מפריע פחות (עדיין ירח וצדק נראים נהדר) רצוי גם לציין להגיע להגדלות גבוהות מאוד לפעמים די קשה בגלל עקיבה וכד'. אז בהנתן המצב, אם הוספת חתיכה קרטון תאפשר צפיה נעימה יותר בנגה בצדק ובירח הרי אחלה (אגב, התמונה לא נראית פחות חדשה ב־x110 ממש לא, אם אגיע ל־x165 עם 4 מ"מ אז חתוך 70 מ"מ) אף אחד לא מנסה להפוך אכרומט לאפו באותה איכות או לניוטוני. כמו בכל מערכת יש אילוצים. אז אם הוספת חתיכת קרטון תעזור מה רע? לגבי ההמלצה לניוטוני שולחני - אני מסכים שזו בחירה נהדרת להרבה משתמשים. אבל עינית בגובה בינוני נמוך שאשפר לסובב אותה בכל מיני כיוונים זה דבר שמאוד מקל נוחות הצפייה לילדים (בכל הטסקופים עם עינית אחורית כמו שובר אור או Mak או SCT). חצובה בעיניי זה פתרון הרבה יותר נוח מכל פתרון שולחני (לא כולם יסכימו אבל זה בסדר) אז בעיניי עדיף לי לוותר על אינץ' ולקבל טלסקופ על חצובה. אז אולי הפתרון העדיף בעיניי זה ניוטוני על חצובה טובה - עדיין זה פחות נוח לילדים אבל זה לא פתרון שולחני. אבל זה ב"עיניי". כל אדם והמצב שלו זה לא שאני לא מסכים שניוטוני שולחני הוא פתרון טוב. אבל אופטיקה זה לא הכל והאמת ככל שאני לומד ורואה אני מבין שצריך קודם כל שתהיה מערכת נוחה. ואינץ' לשם ולשם זניח. ונוחות זה עניין אישי. לכן, ככל שאני לומד אני רואה שקביעות "זה הדבר הטוב והנכון" הן בעצם פחות נכונות למקרה פרטי. קודם כל if it works it isn't stupid - ואגב לא ראיתי דובסוני גדול אחד שהוא לא בא עם איזו משקולת מאולתרת.

מצאתי את הדיון הזה ב־CN: https://www.cloudynights.com/topic/355643-chromatic-aberration-chart/ שמראה איזה יחס F ואיזה מפתח נותן איזה אברציות כרומטיות. משהו שיעזור בחירת גודל הצמצם.

אתם יודעים מה - ממש לא מסכים. עברתי גם על אתרים בארץ וגם על FLO לעשות השוואה של מה אפשר לקנות באותו המחיר כמו אכרומטי F/6.5 ים מפתח 4" אפשר - לקנות דובסוני שולחני 5 או 6" - אפשר לקנות 5" או 4.5" על חצובה לרוב בינוניות מינוס משוונית לרוב. לפעמים bird Jones. - בflo ראיתי שגם אולי 6" דובסוני גדול בלי להתחשב במחיר המשלוח מה ההבדל? אומנם אופטית שולחני 6 או גדול הם טובים יותר מבחינת המפתח. הם הרבה פחות ניידים. אחד מצריך שולחן נפרד והשני משמעותית כבד יותר. זה לא משהו שאתה יכול לשים על הכתף וללכת. גם לתצפת מהמרפסת אובייקטים בגובה נמוך זה בעייתי ללא חצובה (שביט ליאונרד למשל). אלה על חצובה, לרוב רק 4.5 או 5" ונותנים מעט מאוד יתרון על שובר או 4" אם בכלל. הם לרוב עדיין גדולים יותר פיזית. אז לא רבותי. ניוטוני/דובסוני למרות סגולותיו לא תמיד פתרון עדיף בכל הנסיבות. הוא לא מענה לכל הבעיות. אילו היה לי דובסוני מכל סוג שהוא בפירוש חלק לא קטן מהדברים שראיתי הייתי מפסיד: מפגש שבתאי ומאדים. נגה ומאדים. שביט ועוד ועוד אז אני חולק מכל וכל לקביעה הגורפת לגבי הניוטוני כפתרון עדיף בכל מצב וגם מבין היטב שמפתח הרבה יותר משני לניסיון מעשי וזמינות של הציוד לצפייה.

יש AstroMaster 70 אורך מוקד 900 שזה נותן F/13 נמכר בארץ ב־980₪ שזה בדיוק 1000₪ פחות מ־102 (בחנות של ברקת) ב־FLO גרסת 60mm של AstroMaster סדרה עם F/12 נמכרת ב־133£ במקום 259£ עבור סדרה טיפה שונה 100mm גם F/6.5 אז אתה רוויח חצי מחיר אבל יכולת הצפיה ב־DSO תהיה יותר מוגבלת יותר. זה דווקא ממש מגניב שיש דרך כל־כך פשוטה לשפר את התמונה של כוכבי לכת והירח.

https://www.celestron.com/products/astromaster-lt-60az-telescope אני זוכר ש AstroBisquit ממש אהב את המראה של צדק בטלסקופ הזה. מצד שני הוא יהיה טוב אך ורק לכוכבי לכת בהירים והירח אבל לא ממש יראה DSO למעט הבהירים ביותר. לעומת זאת 102 שלי הוא טוב מאוד לDSO ועכשיו אפשר לשפר גם תמונות של כוכבי הלכת והירח. אגב בצילום זה נראה הבדל דרמטי בעין זה פחות בולט. בגלל זה אני רוצה לראות נגה כי שם זה באמת מפריע. בירח במציאות זה nice to have

הנה תמונות לדוגמה שעשיתי עם צמצם 60mm ובלי. די מדברות בעד עצמן. תמונת הצמצם

היום ראיתי את הסרטון על הפיכת "אכרומט" ל"אפוכרומט"... https://www.youtube.com/watch?v=xiVz6fpT9-k טוב... ברור שזה לא בדיוק. אבל הרעיון הבסיסי הוא די פשוט ומזמן חשבתי לנסות אותו אם מקטינים את המפתח של הטלסקופ ולמעשה מגדילים את מספר ה־F. אז זה מקל על תיקון אברציות - למעשה החלק הקשה ביותר לפקס בא מקצוות העדש ואם חוסמים אותם יש פחות אברציות. אז יצרתי צמצם מקרטון שמקטין את המפתח מ־102mm לכ־60mm ובכל הופכים את הטלסקופ מ־F/6.5 ל־F/11. ובדקתי על הירח (כי אור לא חסר שם ו־60mm עדיין מאפשר הגדלה של כ־140 יותר ממה שאני יכול להגיע עם עיניות שלי) שתי תופעות: בהחלט יש פחות הילות צבעוניות ועדיין רואים אותם בקצת הירח אבל פחות. וההילות הקטנות שעדיין היו בתוכך המכתשים עצמם נעלמות יותר קל לפקס כי עם הגדלות מספר ה־F גם Depth of focus גדל ואז קל יותר להגיע לפוקוס מירבי. מעניין. עכשיו צריך לחכות לצדק שיעלה בשעות נורמליות ובמיוחד לנגה כדי לראות כיצד זה משפיע (שוב יש שפע של אור ועדיין 60mm עדיין לא מביא למגבלות דפרקציה)

ומה עשית עם DSO? כשסתם עשיתי חישוב גס וכדי שלא יהיו מריחות עם אורך המוקד הקטן שלי של 660 מ"מ והפרדה של 1.37 arcsec צריך זמן חשיפה של לכל היותר 0.1 שניה. עכשיו אצלך אורך המוקד כפול, וגם רזולוציה מקסימלית קטנה יותר זה אפילו יותר בעייתי. אומנם 0.1 זה מתקרב לגבול המצלמה של 0.5 אבל בכל זאת... אם שיש כל־כך הרבה רכש שמריחה של מספר פיקסלים לא משפיעה?

וכל אלה צילמת עם הדובסוני 6" ללא עקיבה? מרשים

טוב. לפי האתר של SVBony המצלמה הזו תומכת באנדרואיד. אבל לא ברור אם יש תכנה ל־stacking עבור אנדרואיד שמתחברת למצלמת USB אפסיק "לגנוב" את הדיון

ניר... ניסית לחבר את המצלמה לאנדרואיד? https://www.svbony.com/blog/SV105-Camera-with-Your-Android ראיתי שבאופן תיאורתי זה אפשרי (עם ספק כוח חיצוני קטן). יש לי מחשבה לחבר מצלמה כזו לטלפון נייד לעשות עליו real-time-stacking ואז להציג על המסך של הסלולרי. תחשוב על EAA קומפקטי בלי מחשבים, בלי עקיבה (גם ככה החשיפה מוגבלת ל־0.5s) וכד'.

קראתי קצת בנושא exit pupil והבנתי שברגע שמתקרבים לגודל המקסימלי (7mm) הדרישה למיקום העין הופכת לרגישה יותר. בקיצור 32 מ"מ אצלי נותן בערך 5 מ"מ של exit pupil וזה מתקרב לבעייתי.

עובדות ידועות: מפתח גדול פי 2 אוסף פי 4 יותר אור שינוי הגדלה פי 2 מוריד את בהירות פני השטח של אובייקט פי 4 אבל אם כך תהיתי. אם מסתכלי במשקפת 7x50 אז המפתח גדל בהשווה לעדשת עין בערך 50mm/7mm בריבוע זה כ־50 כולמר המשקפת אוספת פי 50 יותר אור מהעין (בהנחה שעישונים פתוחים לגמרי). מצד שני, ההגדלה פי 7 מורידה את בהירות שטח האובייקט פי 7 בריבוע - 49. אז איך אנחנו מצליחי לראות הרבה יותר כוכבים במשקפת מאשר בעיניים. עד שמצאתי באחד הפורומים תשובה טריוויאלית שלא חשבתי עליה. כוכבים הם בעצם point light source לכן אין משמעות להגדלה. לכן surface brigtness שלהם לא משתנה בגלל ששטח שלהם בעצם לא גדל עם ההגדלה (לעומת שאר השמיים) אז אם מסתכלים על צבירה כדורי בהגדלה נמוכה - הוא נראה כמו עיגול אפלולי. אם שמים הגדלה נגיד פי 4, אז בהירות האפלולית יורדת פי 16, אבל הכוכבים הבהירים ביותר נשארים באותה בהירות בערך - בגלל שהם לא ממש מוגדלים (בערך) ולכן הם ייראו הרבה יותר בהירים ביחס לסביבה ואז אפשר יהיה להפריד כוכבים בהירים. למעשה הגדלה על צביר כדורה עוזרת להפריד אותו בגלל שמגדילה את הניגודיות בין כוכבים לבין שאר הצביר. מצד שני אם מסתכלים על אובייקט גדול יחסית כמו ערפילית אז ההגדלה תוריד את הבהירות פני השטח של האובייקט יחד עם כל הסביבה. אז לכן לאובייקטים כאלה כדאי לשים הגדלה נמוכה יותר כדי להפריד אותם טוב יותר. מעניין... אם כך - לפי תיאוריה. אם אני רוצה לראות ערפיליות או גלקסיות כדאי לי בעצם לשים את ההגדלה הנמוכה ביותר (כל עוד הן מספיק גדולות). אז שתי מחשבות: אם אני צופה באובייקט גדול יחסיצ אני אשתמש בהגדלה x20 במקום x30 אז בעצם אותו האובייקט (בהנחה שהוא לא ממש קטן) ייראה בהיר יותר פי יותר מ־2. בצבירים דווקא כדאי לשים יותר הגדלה כדי להנחית את בהירות הרקע (כמובן כל־עוד הוא נכנס לשדה הראיה ואין בעיות אטמוספירה) האם זה נכון? ואם לא איפה אני טועה. ואם כך כדאי לי אולי להשיג עיניות עם הגדלה עוד יותר נמוכה נגיד 32mm/48° מעומת 23mm/62° - שייתנו לי פחות או יותר אותו שדה הראיה?

אומנם אני לא מומחה. אבל או שהייתם צריכים לחכות עד שישקע הירח או לתכנן יום אחר :-) בכל מקרה ניסיון זה דבר שצריך לצבור

רק רציתי להבהיר נק. ברור לי ש8" או 12" יותר טוב מ4. פה אין ספק. גם ברור לי שבחלק מהמקרים ההבדל יכול להיות ענק. מה שדיברתי זו שאלת כדאיות שדרוג מול עלות כספית ובעיות אכסון והובלה שימושיות ונוחות. בשלב זה בו אני לא מצליח לצאת מספיק למדבר ואפילו 8" בעייתי מבחינת אכסון כדאיות השדרוג כרגע מוטלת בספק במקרה האישי שלי

האמת אני בטוח שדברים חיוורים ב־300 מ"מ ייראו יותר טוב - וראיתי. ואני בטוח שיש אובייקטים שבהם ההבדל יהיה עצום. מצד שני, לא כל אובייקט הוא מספיק מרשים באופן כללי. מבחינתי השיא של הערב היו דווקא Lagoon Nebula ו־Swan Nebula. הם באמת היו מיוחדים. גם M81/82 שהיו ביחד. בכל מקרה, צריך להתחשב גם בשיקול כמה פעמים אצליח לצאת למדבר בעתיד ומה יקרה עם דוב 12" למשל שיישב רוב הזמן בבית - כי פשוט 4" הרבה יותר קל ומהר להוציא. כמה זה יעלה? נגיד 12" אפשר לקנות בבערך 5,000₪. אבל איפה אני אשים אותו - אין לי בית פרטי/מחסן גדול? אם לקנות קומפקטי - עלות כפולה. גם איך אני אוציא אותו? אז הוא ישמש ביציאה למדבר. צריך קודם להוכיח לעצמי שאני אצליח לצאת למדבר לעתים יותר קרובות אחרת זה סתם משהו שיישב בבית ויצבור אבק. אז אני כן חושב שיש חשיבות הרבה יותר גדולה כמה אתה משתמש בטלסקופ בכל מיני הבטים. מקסימום - אפשר להציץ בעינית של השכן עד שתגיע למסקנה שזה השדרוג שאתה רוצה. אולי המצב היותר הגיוני מבחינת השימושיות זה דווקא EAA. אם כי לא ממש בא לי לבהות במסכים.

אחרי שנה וחצי שתעסוקה באסטורונומיה, צפיה מהבית בבורטל 8 ומספר לא קטן יציאות למשואה בבורטל 5 הבנתי שאין מנוס וחייבים להגיע למדבר - קיבלתי אישור עקרוני ליציאה ואחרי מספר חודשים של ניסיונות לצאת ראיתי הזדמנות. בהתחלה חשבתי על שישי עם האגודה אבל ענייני משפחה לא התאימו אז קפצתי על רעיון לנסוע ביום חמישי, במיוחד שזה יותר קל על המשפחה (בבוקר יש מסגרות לילדים), בתיאום ושכנוע בקבוצה הצלחנו לארגן 3 אנשים לנסיעה. ארגנתי הכל מראש, ב־17:30 העברתי את השריבט על הילדים לאשתי שחזרה מעבודה ויצאתי לדרך. את סוף הנסיעה עשיתי כבר בדמדומים - המדבר נראה יפיפה - במיוחד שאני לא רואה אותו בשעות כאלה. מיד בכניסת למחנטו"ש גילית רחבה מלאה בצלמים - שמחתי שיהיו הרבה אנשים וחניתי מחוץ לרחבה וטוב שכך היה - פחות סינוור מכל הציוד שלהם. דבר ראשון הקמתי את האוהל והכנסתי ציוד שינה - כי בניגוד לטלסקופ, הייתי פחות מנוסה בהרכבת האוהלים. אחרי שסיימתי להרכיב את הטלסקופ שמתי לב, שלמרות שהיינו רחוקים מחושך אסטונומי והירח היה עדיין די גבוהה יכולתי לראות הרבה יותר כוכבים מאשר במצפה משואה. אמרתי בוא אנסה לתפוס איזה גלקסיה (אאל"ט זה היה M81) ולהפתעתי מידי זיהיתי אותה. מה שלא קרה עד היום. אחרי שהכל היה מאורגן עשיתי סיבוב בין האנשים, ראיתי שמישהו הביא דובסוני 12". שמחתי, כי אני תמיד תוהה ומתלבט אם כדאי לי לשדרג את שובר האור האכרומטי 102/660 לאיזה דובסוני רציני ואם זה שווה את זה. חצי שעה ראשונה פשוט בהיתי בשמיים. לא נגעתי בטלסקופ. הם היו מלאים באשכולות אינסופיות של כוכבים. זה לא היה שום דבר שראיתי עד עכשיו. פתחתי את הרשימה שהכנתי מראש ב־AstroHopper שלי. חלקתי הכל לפי נושאים: צבירים פתוחים מוקדמים (עד שירח ישקע), צבירים פתוחים, צבירים כדוריים, ערפליות וגלקסיות. הבנתי מהר שהרשימה הראשונה כבר לא רלוונטית הגעתי מאוחר מידי והמשכתי לרשימה השנייה כשאני מחכה שירח ישקע. התחלתי בפתוחים M44 - Behive אחר כך M7 Ptolemy ואז הפרפר M6 - שבאמת היה הצביר הכי יפה ודומה פרפר - אבל כל זה יכולתי לראות (חלקית) גם מהבית וגם ממשואה בקלות. עברתי לכדוריים שראיתי גם מהבית אבל הם נראו כמו עפלולית קטנטנה ולא מעניינת. הסתכלתי על צביר אחד די נמוך שעדיין היה נראה כמו עפלולית ואז על Omega Centauri שכולם התפעלו ממנו - עפלולית גדולה יותר. מאכזב. הלכתי לדובסוני 12" שהיה ברחבה וביקשתי בואו נסתכל על Omega Centauri... גם ב־12" זו הייתה עפלולית (בהירה יותר) ללא פרטים. ואז מיד אמרו - תסתכל על M13 Hercules שהוא גבוהה. הסתכלתי בדובסוני 12 ובהחלט ראיתי הרבה פרטים, והוא היה בהיר. חזרתי ל־4" שלי כיווני ל־M13. שמתי הגדלה של 110 ואכן, ראיתי מלא פרטים וכוכבים - למרות שהוא היה פחות בהיר בהשוואה לדובסוני 12"... אבל ראיתי טוב. עברתי על עוד כמה צבירים כדוריים גבוהים M92 ועוד כמה (אני לא זוכר) וברובם אפשר היה להבחין הרבה פרטים (מה שלא קרא לי עד היום)! המשכתי לערפיליות, עד היום חוץ מ־Orion הצלחתי לראות או (ליתר דיוק לדמיין) את השמקולת במשואה. התחלתי מערפילית הטבעת. כיוונתי את הטלסקופ. אני רואה המון כוכבים, אבל איפה הטבעת? אחר כך ראיתי שמשהו מופיע ונעלם ברגע שמסתכלים עליו (הבנתי שכנראה שזה שם), שמתי הגדלה x110 ואז הצלתי להזהות דמות של טבעת קטנטנה שנעלמת כשמסתכלים עליה. מצאתי... מרשים? לא ממש. עברתי לערפילית המשקולת m27, הפעם ראיתי אותה בבירור בצורה יפה ובהירה. ואז כיוונתי ל־M17 ערפילית הברבור... מיד ראיתי את הברבור בצורה כל־כך יפה וברורה ואז עברתי ל־M8 Lagoon Nebula וגם היא הייתה מרשימה ביותר, גדולה עם המון כוכבים ליד. הרבה יותר מרשימה ממשקול ומהטבעת. ניסיתי לתפוס את Cat Eye אבל לא זיהיתי (דיעבד אני מבין שזה בסגנון טבעת שקשה לזהות) אז עברתי לגלקסיות. צפיתי ב־M81 וב־M82 ביחד. זה באמת, היה יפה, אבל... רוב הגלקסיות M101 pinweel וגם m104 Sombrero נראו מאוד חיוורות בהשוואה לרקע מלא כוכבים. M51 גם היה רק מזכיר לי שיש שם גרעין והגלקסיה - פה כבר לא הלכתי לדובסוני. אולי פעם אחרתי. בשלב זה שביל החלב היה כבר גבוה ומרשים ביותר. פשוט טיילתי עליו עם המשקפת ואז עם הטלסקופ. פשוט יפה. בנוקדה זו כבר הרגשתי גמור מעייפות וב־1 בלילה נכנסתי לאוהל תוך שאני שומע קולות של יחמורים מרחוק. התעוררתי לזריחה יפה, שועל שמתרוצץ מרחוק והצלמים שמתחילים לקפל את הציוד המטורף שלהם. היה נהדר. כמה הערות טכניות כיסוי אדום לטלפון שמריץ AstroHopper - קניתי עטיפת מחבר אדומה ועטפתי את הטלפון ב־2 שכבות והכנסתי לכיסוי. בשטח בחושך לא הצלחתי לשחזר את החיבור וגם היה קשה לעבוד עם מסך מגע. בסוף הסרתי את הכיסוי ושמתי שכבה אחת בלבד (עם שימוש בפילטר כחול של אנדרואיד) וקשרתי אותה למטה. זה הספיק לחלוטין לכל בעיות של תצוגה לא אדומה לחלוטין. הכיסא שקניתי מ־KSP בשם Cool Stool by Cool Pool מאוד רגיש לתזוזות צידיות או משהו לא ישר וכמה פעמים התקפל בשלב אחד בצורה לא סימטרית. צריך לשבת בזהירות או למצוא פתרון אחר. שדרוג החצובה ע"י משקולת הבקבוק הוכיח את עצמו. החצובה כרגע מאוד נוחה ונעימה לשימוש - אפילו הצלחתי לעקוב אחרי ISS תוך צפיה בעינית ושאלת השאלות שהעסיקה אותי לאחרונה - האם לשדרג לדובסוני 8/10/12"? אומנם כן ראיתי הבדל בין 4 ל־12 ברמת הבהירות ופרטים בשניהם ראיתי אותם הדברים, כמובן ב־12" יותר טוב (לפחות צבירים כדוריים) זה לא "הפיל אותי". כך שבשלב כזה עבורי זה לא מצדיק את ההשקעה הכספית ובעיות אכסון המתלוות לטלסקופ כזה. סיכום המדבר "הרס" לי את מצפה המשואה (חוץ מצבירים פתוחים) השמיים מדהימים... רשימת צפיה חלקית צבירים פתוחים: M44, M7. M6 צבירים כדוריים: Omega Centauri M13 M3 M92 ערפיליות: M8 Lagoon, M27 dumbbell, M17 Lagoon, M57 Ring גלקסיות: M81/M82 M101 M104 וגם M51...

GTI יכולה לעבוד גם במוד משווני... לא כך? @רוברט למיטב זכרוני עובד כך

נקודה טובה. כי טלסקופים כמו אלה של Svbony מגיעים ללא דיאגונל וללא עיניות. אז כדאי גם לקנות. כי למשל עיניות 2" ישמשו יפה גם את הדובסוני