Artyom

אההה זו התראה. פשוט תתקין ותעבור הלאה. אחרי התקנה שים לב שקודם מחברים מצלמה ואז פותחים אפליקציה. לפעמים וידאו לא מתחיל בsvbony מיד. אז סוגרים ופותחים שוב

אין לי מושג. אני בדקתי על 10 ונראה לי 12. גם 11 אמור לעבוד.

שחררתי גרסה 0.0.3: https://github.com/artyom-beilis/android_live_stacker/releases/tag/0.0.3 השיפורים העיקריים: הוספתי auto-stretch שנראה גם נותן תוצאות שיפרתי שמירה לטובת debugging ב־offline שיפרתי אלגורתם עקיבה והחלטה שהתבדרנו תמונות שנעשו עם הגרסה (איכות הפוקוס לא טוב, וגם רדיוסר משפיע לרעה)

אני דווקא אציע משהו אחר. תצברי קודם ניסיון באסטרונומיה ויזואלית - בעיקר כי זה יותר פשוט. כמו לרכוב על אופניים לפני שעולים על אופנוע כבד. צילום אסטרונומי הוא מורכב לכן לפני שקופצים למים עמוקים הייתי מציע לצבור ניסיון - ללמוד לצפות, לראות מה יש בשמיים, לזהות אובייקט וללמוד מה אפשר או אי אפשר לראות ובאיזה תנאים. . בד"כ זה לא כוון וצלם. זה דורש הרבה כלים ואיבוד לאחר או תוך כדי. אפשר בקלות ללכת לאיבוד או להתקל בבעיות מערכותיות בלי להבין איך לפתור. בכל מקרה צילום ותצפית ויזואלית זה שני עולמות שונים. מה שתראי בעין ייראה מאוד שונה מצילום ולהפך. אחרי שיהיה לך ניסיון בויזואלי זה יהיה יותר קל להכנס לצילום כי כבר תכירי את הציוד והתנאים ותוכלי לעשות troubleshooting לחלק מהבעיות (כמו למשל למה לא מצליחים להגיע לפוקוס) ולא לפתור את כל הבעיות של ציוד ביחד. עקיבה, goto, איפוס, פוקוס, מצלמה, ספקי כוח, תכנה, הגדרות ביחד.

כלומר אתה רוצה תמיד להתחיל במצב קיצון כדי לכיוון את הטלסקופ ואז להפעיל עקיבה כדי לקבל טווח תנועה מקסימלי... אם כך בהחלט רעיון טוב!

למה דווקא ימינה? בכיוון התנועה?

אם אתה שם מנוע צעדים אין טעם במשוקלת כי הוא כבר יתן לך מספיק מומנטום להזיז את את הבמה בקלות.

נתחיל ממה שכתבת בסוף: בלם. בלם מבוסס נותן כוח קבוע לכן מה שיקרה שהפלטפורמה או תאיץ או תאיט אלא אם יש מנגנון בקרה בבלם שמפעיל כוח יותר חזק אם מהירות גדלה. הבעיה פה שכמובן אתה צריך מנגנון מאוד מדויק. מה שכן אפשר לעשות מערכת מכנית לחלוטין להוסיף מנגנון מטוטלת/שעון שיבטיח תנועה במהירות קבועה. אבל פה לא בטוח שזה יהיה הרבה יותר פשוט מנגמנון דיגיטלי. או אולי כן, אבל פה לפחות תהיה שליטה מאוד מדויקת על מהירות התנועה. אפשר אולי בלם מבוסס נוזל בו התנגדות היא גדלה עם המהירות. אבל אני לא בטוח שדבר כזה יהיה פשוט לבנות ולכייל. לגבי מנוע DC אותה בעיה עם אתה נותן מתח קבוע בלי שום משוב אז השליטה על מהירות תהיה מאוד קשה כי מספיק שמתח משתנה טיפה (הסוללת התרוקנה קצת), או שנגד משתנה קצת מזייף. שינוי קטן באיזון/חיכוך - אם אין לך משוב שיתקן תהיה בעיה לעקוב אחרי תנועה. קח רכבת צעצוע. שים אותה במעגל ותנסה למדוד זמני הקפה במדויק. מה הדיוק? כמה זה עקבי? עכשיו תזיז טיפה מסלול. משהו השתנה? כמובן אם אתה תשים encoders ומשוב זה היה מדויק - אבל שוב זה כבר מנגנון מורכב. מנוע צעדים לעומת זאת זה משהו שנותן לך מהירות מאוד מדויקת וזה גם open-loop. מנוע צעדים בד"כ נותן 200 צעדים בסיסים ועם microstepping אתה יכול להגדיל את זה בעוד x16-x32. אם יש לך רדוקציה מספיק גבוהה לא אמורה להיות בעיה. מה שחשוב שהוא נותן תנועה מאוד מדויקת. לגבי רעידות. קח בחשבון חלק ניכר מחצובות ממונעות היום בשוק משתמשים במנועי צעדים. לגבי בקר. לא בניתי כזה מעולם, אבל לפי הבנתי לוח arduino, בקר מנוע ומנוע ינתנו לך את המענה. בזמנו שרציתי לבנות מגנון עקיבה מצאתי את האתר הזה: https://www.4project.co.il/ יש שם מגוון רכיבים ובמחירים סביבים - מה שחשוב זה בארץ אז אם משהו חסר לא מתאים זה קל"ב לפי דעתי או שתחשוב על שעון מכני/תדפיס רכיבי שעון (יש אגב star-trackers מכניים גם היום בשוק) או תשים מנוע צעדים עם בקר פשוט. בנוסף נראה לי אתה יכול לקנות בקרים בנויים עם שליטה מדויקת במהירות, למשל חיפוש זריז בגוגל מביא אותך לך: https://www.aliexpress.com/item/1005004235707329.html

פרסמתי פה סקירה ועשיתי עדכון לאחר שקיבלתי ברלו x2 והתייחסתי לנושא CA בצורה יותר מסודרת - למעשה מה שהרגשתי שבהחלט רמת CA נמוכה היא לא עניין סובייקטי שלי אלא גם מגובה ע"י מספרים. פרסמתי גם סקירה ב־cloudy nights שהם התפתח דיון מעניין. סקירה פה באתר:

מסכים לחלוטין לגבי דיסקית (שייבה) אני אישית הייתי גם שם שני ברגים לפזר את הלחץ. כמה infill עשית? הדפסת בבית או השתמשת בשירות?

טוב עשיתי כמה תמונות בתנאי ירח עם 60/400 ועם רדיוסר 0.7... האמת זה היה מתאים לדברים גדולים. לא לכדוריים/ערפיליות קטנות - אבל כל הגדולים היו ליד הירח עשיתי השוואה: למעלה stretch חדש וstacking שמתעלם ממה שמחוץ ל־frame - כלומר מחלק בגורם קבוע כל התמונה באמצע ה־stretch שהיה קודם חלוקה לפי מספר תמונות לפיקסל ספציפי למטה ה־stretch חדש אבל חלוקה לפי מספר תמונות לפיקסל ספציפי. דעתכם?

זה פחות או יותר אומר לממש מחדש AstroHopper באפליקציה. בנוסף plate solving זה סיפור בפני עצמו. בקיצור פרה־פרה. כרגע אני רוצה להגיע לאפשרות לצלם בצורה עקבית ולקבל תמונות טובות (שזה אומר גם auto-stretch) - יש המון עבודה ומעט זמן. ועכשיו גם תקופה שקשה לצלם - משמע לדבג אלגורתמים - עננים+ירח. חייבים להגיע ל־UI סביר - ואני לא מומחה אנדרואיד בכלל. להוסיף מצלמת טלפון שלפי דעתי לא פחות חשוב. בכל מקרה לאור מורכבות הממשק ובעיה באופן כללי אני חושב בכלל על הרצת כל העסק על לינוקס שכרגע אין פתרון שם ל־live-stacking למיטב הבנתי. (אני בכלל לא עובד על וינדוס ואין לי וינדוס בבית) גם מדאיגה אותה המגבלה למצלמות UVC בלבד. לא רואה איך אני אצליח להרים פרויקט כזה לבד - מורכב מידי עם יותר מיד רכיבים חיוניים - ובעיקר ככל שאני מתקדם אני עדיין מבין שתצפית ויזואלית זה פשוט עולם הרבה יותר כיפי לכן אני מעדיף כרגע להתרכז במשהו שייתן ערך מינימלי - לעשות live-stacking על טלפון

לאחרונה קניתי sv501p 60/400 שבא עם פיינדר אופטי שיש כאלה שמגדירים אותו חסר תועלת, זבל או סתם למה צריך אותו. ובאמת הזמנתי נקודה אדומה והוא הגיע אתמול אבל בכל זאת עבדתי איזה כמה חודשים עם הפיינדר שכנראה נחשב שאחד הגרועים אופטיקה 24x5 בפועל וראים field stop בפנים ואולי זה 15מ"מ במקרה הטוב. אין השחרה בפעמים שגורמת להשתקפויות חזקות אם יש אורות בסביבה (של בניינים) עדשות הן singlet עם CA נוראי אין filed stop לעינית שדה ראיה שבדקתי משהו כמו 5.5-6.0 מעלות המחזיק שלו הוא מזעזע שאכיוון היחיד שאפשר לעשות זה להזיז את הצינור בפועל לפעמים עם דיאגונל מסובב זה מפריע לקרב עין לפיינדר אבל מה שמתי לב - כשאני צופה מהמרפסת: אני רואה הרבה יותר כוכבים בתנאי זיהום אור - למשל אם רואה רק vega מתוך לירה, בפיינדר אופטי אני רואה את בטא וגמה לירה גם כן. בזנב של עקרב בקלות מבחין בשני כוכבים קרובים. מעומת זאת RDF דווקא מכהה כוכבים הגדלה של פיינדר מגדילה את הסיכוי למצוא את האובייקט ישר בתוך עינית אפילו בהגדלה גבוהה (כמו כוכבי לכת) בלי צורך להחליף עיניות והאמת הגדלה זה באמת נחמד זה יתרונות לא זניחים אפילו שמדובר בפיינדר שנחשב זבל. אפילו חשבתי שאולי בתנאי העיר עדיף להשאיר את הפיינדר האופטי ורק לקחת את הנקודה האדומה לשמיים חשוכים. ואני רק תוהה מה באמת אפשר לעשות עם פיינדר נורמלי גם 30x6 עם שדה ראיה של 7.5 מעלות. או 50x8...

אני מתקשה להגיע לאחרונה לצילום - גם יש עננים וגם ירח. אבל הוספתי focal reducer של svbony 0.5 - שימו לב F9154A כי יש שני דגמים - זה הוא doublet ובאיכות טובה יותר. עם sv105 נותן רק הקטנה רק של 0.7 (כי צריך עוד מרחק) אבל בפועל כנראה שזה יספיק לי הגעתי לצורת עבודה - המצלמה מחוברת לטאבלט. הוספתי כבל מאריך USB לספק כוח. אני מוצא כוכב כ־reference ב־finder ואז הוא כבר מופיע עם מצלמה ומכוון את עצמי למטרה עם astrohopper. אחרי הוספת reducer אני מקווה שאהיה מסוגל לעשות קפיצות קטנות ולהגיע למטרה במצלמה בלבד בלי להחליף לעינית ובחזרה שדה האיה של המצלמה עם רדיוסר על 60/400 היא 1.18 על 0.66 מעלות. וב־102/660 זה 0.71 על 0.40 מעלות צילמתי קצת ירח עם barlo x2 עשיתי גם stacking וגם בלי - מפתיע מיעוט של CA עם הטלסקופ sv501p 60mm הפשוט. הוספתי auto-stretch אם כי לא בטוח שהוא מספיק טוב. אבל נראה כשיהיה לילה נורמלי בו אפשר לצלם. שיניתי את שמירת ה־darks בדיוק גובה עם floating point כדי למנוע בעיות קוונטיזציה ב־8bit קצת שיפור כל מיני ארטיפקטים הנה תמונות של ירח שצילמתי לא בטוח שפיקסתי את המצלמה מספיק. הראשונה כפי שהיא והשניה עם stacking. כלל לא בטוח שאלגוריתם stacking מתאים לצילום ירח/פלנטרי טלקופ 60/400 עם barlo x2 sv137 וכמובן מצלמה sv105

האמת זה לא מפתיע שהיא לא מחזיקה גובה. היא לא מיועדת לזה. אתה צריך fluid head עם counterbalance מתכוונן למשקל שונה. זה לא בטווח מחירים אלו. נסה לשים אותו על ballhead 🙂

יש פשוט שתי נוסחאות שמחשבות את ההגדלה אחת x2 לכל מילימטר או בערך x50 לאינץ' והשניה היא x2.4 לכל מילמטר או x60 לכל אינץ' - יש המשתמשים באלת ויש בשניה. בכל מקרה אתה לא תוכל הגיע להגדדות אלו בגלל בעיות אטמוספירה. מה שקובע זה המפתח שהוא זהה פה. ההבדל האמתי שהוא המכניקה שפה ההבדל הוא משמעותי יותר מאשר 50מ"מ באורך המוקד

אם זה כולל שלוח 885 אז אחרי מע"מ יוצא 3400. בבקרת קונים 8" עם SSE ב־3600₪ לא נראה לי עסקה טובה במיוחד

צודק. חפרתי עוד כן צריך להתחשב בזה. בקיצור במצב זה עדיף כבר לקנות בארץ

תלוי איך אתה מגדיר 🙂 כי GSO זו חברה ברפובליקה של סין - שהיא בעצם הסין המקורית 🙂 (טאיוואן) חוץ מזה גם בסין העממית יודעים לייצר דברים טובים. רוב הציוד האסטרונומי מייוצר שם.

היו פה דיונים על דובסונים של ברקת בעבר ודובר ב־GSO אבל כמובן וודא עם בעל החנות. גם StellaLyra למיטב זכרוני מיוצר ע"י GSO. ברקת זו חנות די וותיקה בארץ (קניתי שם את הטלסקופ העיקרי שלי ואני לא מצטער) ואני אישית חשוב אם אותו מוצר בארץ ועוד במחיר כמעט זהה - עדיף בארץ כי יש לך סה"כ כתובת נוחה לדבר

אתה בטוח חישבת נכון? זה חישוב שלי: (499.17+ 274.04)*3.88*1.17 + 250 = 3760 כי שים לב זה GBP לא EURO ערך הקניה + מע"ם + משלוח מ־GBP ל־₪ ב־3.88 ועוד 250₪ טיפול במכס נראה לי עשית חישוב בדולר/יורו זה יוצא 3760 (כולל 250 טיפול במכס)

אתה יכול לעשות סימולציה קלות: תוסיף 17% מע"מ תרגם לשקל טלסקופ כנראה לי כמעט זהה לזה שבבקרת

בואו נגיד ככה. ב־FLO דובסוני של skywatcher אחרי משלוח ומעל יעלה לפחות כ־3200₪ (לפי חישוב זריז שעשיתי לפי מחיר בסיס + מע"מ ומשלוח) אבל יכול להיות כמו שנאמר עוד 250₪ למכס. בישראל בבקרת 10" עולה 3800₪ (לפי מה שזכור זה של GSO) אבל בא עם פוקוסר יותר טוב וכנראה עינית קצת יותר טובה. אם זה שווה עוד כ־600₪ (או 350 תלוי במכס)? לא יודע. אבל נראה עסקה סבירה. רק תוודא כי אכן יש במלאי או זמן אספקה נורמלי - כי לפעמים אצל ברקת הטלסקופ מופיע אבל לא במלאי ולא ברור מתי יגיע.

תכל'ס חוץ משעה הראשונה שהעיפה לי הכל וגמרה לי לחשוב מה אני עושה כאן... בהתחלה קצת משקפת ואז התחלתי עם הגדלות נמוכות ב־102 וקראת 11 אפילו הוצאתי את ה־60מ"מ על חצובת נוצה ורוחות נרגעו מספיק כך שיכולתי לצפות אפילו עם זה. היה אחלה ערב. היה כמה דברים שעשו לי את הערב. בפעם הראשונה באמת ראיתי את הטבעת ואת המשקולת כמו שצריך, ראיתי נהדר את M22 ועוד כמה כדוריים (ולמדתי ש־10 מ"מ היא מתאימה בול להם) ערפילות הצעיף ששחר הראה לי עם OIII פשוט הפילה אותי.

לפי מה שנראה NBP וחלק מגרסאות Lumicon UHC מאוד דומים יש גם פילורים UHC דומים אבל נבדלים ברוחב הפס סביב OIII פה פילורים UHC של Optolong ו־ES מאוד דומים עם רוחב פס רחב (כך גם svbony אבל לא ברשימה) ופילרטר Astronomic UHC הוא הרבה יותר צר מסביב ל־H-Beta ו־OIII ודומה ב־H-Alpha ואדום יותר. בקיצור יש לפחות 3 משפחות UHC דומות ל־NBP עם כמה פיקים בתחום אדום וקצת בסגול - צרים סביב OIII/H-Beta רחבים מסביב ל־OIII ו־H-Beta חתוכים מ־H-Apha ואדומה - צרים סביב OIII/H-Beta וחותכים מ־H-Alpha ואדומה. אז איזה UHC תבחרו 😉