סיפור הצופה החדש

[Artyom Beilis]

המפגש בין צדק ושבתאי הדליק בי את הרצון לרכוש טלסקופ. בתור ילד הייתי צופה עם אבא שלי בירח. הייתי ילד קטן ומאוד אהבתי. החלטתי שאני רוצה להיזכר בזה וגם להעביר את השרביט לדור הצעיר. כמובן ההתלבטות הראשונה הייתה במה לבחור. קראתי וצפיתי באינסוף סקירות. בהתחלה רציתי ללכת על שובר אור לא יקר של 70mm. התייעצי עם חברים שצפו בעבר, קיבלתי טיפים: ניידות, חצובה ועוד. מצאתי את החנות cosmos וגם חנות של מצפה בקרת מצאתי מה שמתאים לי בחנות של מצפה ברקת. עשיתי הזמנה... למחרת מקבל מייל הפריט לא במלאי. 

מתחיל סביב טלפונים ומיילים גם עם cosmos ומבין - יש מחסור עולמי בטלסקופים... תיעזר בסבלנות. חיפשתי ב־Amazon המצב לא יותר טוב - וגם המשלוח יקר מאוד. בסוף מה שרציתי לא הגיע (astromaster 70mm) את ה־poweseeker לא רציתי כי היה צריך להשלים מיד הרבה דברים כמו כוונת נק' אדומה. אבל כן הגיע לארץ Celestron AstroMaster 102az ואותו הזמנתי מחנות של מצפה בקרת אפילו שהיה משמעותית יותר יקר. למרות ששוברי אור לא מומלצים פה בפורום אני מאוד מרוצה: צפיה בנוף, ניידות, חצובה יציבה מאוד, הרכבה בשתי דקות.

מגיע הטלסקופ הבייתה, אני לוקח את הבת שלי ויורדים לצפות בגינה בירח... וואו. לפני שעולים מלעלה אני מזהה את האוריון ומכוון לכיוון הכללי של הערפילית ורואה אותה בבירור. אני אפילו חושב שזו טעות ואני בטח מתבלבל. בכל מקרה ירח יפיפה.

אבל מה, הלה? מכוכבי לכת יש רק מאדים (שנראה כמו עיגול אדום וקטנטן) צדק, שבתאי, נגה וחמה שוקעים קרוב לשקיעת השמש.

ואז התחלתי לחפש את ה־DSO. כמובן הדבר הקל ביותר ערפילית של אוריון יפיפיה. אחר כך מוצא את הפליאדות שהסתדרו בדיוק מעל מאדים... ומשם כלום. לא מוצא כלום. תנאי תיאורה לא מאפשרים לראות שום דבר חוץ מהכוכבים הבהירים וגם אז אני מתקשה לזהות קבוצות כוכבים (אפילו בקושי רואים את הפולריס). טוב צריך לחפש חושך. יצאתי לחוף פלמ"חים. לפי שהשמש שקעה צפיתי בספינות בים באסדות הגז וגם במגדל השעון של יפו. אחר כך מנסה לנווט בשמיים יחסית חשוכים... מתקשה לאתר קבוצות כוכבים, אפילו קסיופאה לא מזהה בוודאות (טוב היו לא מעט עננים מהירים שהסתירו בכל פעם משהו) חשבתי שאמצע את אנדרומדה בקלות (הרי היא בגודל של ירח) אבל כלום...

זה היה מאוד מייאש - לא מצליח לנווט ולקרוא את השמיים. אבל בלילה אחד מהמרפסת זיהיתי את הכלב הגדול שנכנס לשדה הראיה אחרי אוריון. כיוונתי את הטלסקופ למיקום המשוער של M41 בסבלנות שוטטתי טיפה עם טלסקופ ופתאום אני רואה המון כוכבים ואני מבין שמצאתי את הצביר והוא נראה ממש יפה! בפעם הראשונה אני מוצא משהו שאני לא רואה בעין (כן יש המון אורות בסביבה)

מזל שירח צעיר מגיע ואני אוכל לראות אותו מהמרפסת והוא יפיפה. הפעם עינית של 10mm הופכת להיות מאוד שימושית עם הגדלה של 66 וחושפת פרטים נהדרים אחרי מיקוד טוב. (עינית של 6mm בדרך מ־amazon כי כרגיל בארץ שום דבר במלאי)

אחר כך אני מחליט לעשות שיעורי הבית על הצביר הכפול. לפני זה צופה הירח החדש היפיפה. האיזור צפון מערב יש המון אור ואני בקושי מבחין בכוכבים של קסיופאה שאמורים להיות מאוד קלים לזיהיו אבל בכל זאת מוצא. ומוודא מול Sky Map שזה נראה כך. מוצא את שני הכוכבים המצביעים בכיוון הצביר הכפול ומתחיל לחפש באיזור ומוצא! הוא לא נראה מרשים במיוחד (כנראה בגלל תיאורת רקע חזקה), אבל אני מרוצה שהצלחתי לאתר עוד גרם שמיים.

הפעם האסימון נפל... סבלנות היא שם המשחק. לא למהר - הכוכבים לא יברחו לשום מקום...

משימות לתקופה הקרובה - להמשיך לעשות עוד שיעורי בית ללימוד השמיים. לצערי מהמרפסת ניתן לראות מעט יחסית (בעיקר דרום מערב) ולצאת החוצה בערב זו לא תמיד אופציה.

אבל מה הכוכבים יישארו שם. לקחת נשימה, לתכנן, ללמוד ואז יהיו תוצאות.

[Ilan Shapira]

כתבת יפה מאוד והזכרת לי מאוד את ההתחלה שלי בתצפיות. כל הכבוד, האובייקטים אכן לא בורחים לשום מקום ועם קצת סבלנות תמצא כל כך הרבה מהם. צבירים פתוחים וסגורים שדות כוכבים ועוד.

מה גם שכשתגיע למקום חשוך באמת אז תבין את העוצמה של המכשיר שיש לך. זיהום אור הוא אוייב מר של התחום הנהדר הזה והירח הוא אכן מתנה לצופה העירוני. לי אף פעם לא נמאס ממנו, כל חודש סדרה של הופעות שונות בכל לילה.

אהבתי לקרוא מה שכתבת ומחכה לקרוא עוד.

[Guy]

יופי של כתיבה! אין ספק שזיהום אור הוא בעיה קשה.

בשביל לראות קצת יותר מן הסתם רצוי לנסוע למדבר או רמת הגולן, אבל גם פארק בריטניה יעשה הבדל גדול. 

תמשיך ככה