התרשמות מטלסקופ סלסטרון Starsense Exploree DX 102

[Ehud Spiegel]

שלום,

מזה מספר שבועות אני מחכה לתפוס מבצע על טלסקופ רפרקטור מעניין שישמש גם לטיולי סופ"ש קצרים. לפני כשבועיים תפשתי יד שניה ב-B&H במחיר 250$ (במקום יותר מ-400$ לחדש) לטלסקופ Starsense Explorer DX 102, שיתרונותיו הם 102mm (כלומר עדיין קליל אך גם בעל מפתח סביר), slow control בשני הצירים, והיתרון המעניין מכולם שפיתה אותי סופית לנסות - מנגנון הנעילה על גרמי שמים תוך שימוש במצלמת הטלפון הסלולארי.

בתחילת שבוע זה קיבלתי את הטלסקופ, נראה כמו חדש. במשך שלושה לילות בדקתי את מנגנון הנעילה והתוצאה מדהימה, עולה על כל הציפיות: לאחר כיול מהיר וקל של המצלמה על פנס במרחק מספר מאות מטרים, כל מה שנותר זה לכוון את הטלסקופ לאיזור כהה יחסית בשמים - ולהזכער אני גר בפתח תקווה, בורטל 9, והוא ננעל! זה מדהים! גם כשלא רואים בשמים כמעט אף כוכב, הטלסקופ ננעל ויודע היכן הוא נמצא, וזאת בעזרתplate solving וניקוי על פני מספר פריימים, בדומה ל-sharpcap. לאחר הנעילה, כל מה שנותר זה לבחור מתוך תפריט מונגש מעולה במה רוצים לצפות - כאשר התפריט לוקח בחשבון את המיקום והשעה המדוייקים, ומבדיל בין מה שניתן לראות בעיר לבין מה שניתן לראות מחוץ לעיר, כולל הסברים על כל דבר . מסך הטלפון מראה מיד חיצים ברורים להיכן להזיז את הטלסקופ, ולשם מכוונים אותו ידנית. כשהתזוזה נפסקת התוכנה עושה plate solving מעודכן ומדייקת בעוד איטרציה את האיפוס על המטרה. תאמינו או לא - התוצאה קרובה למאה אחוז הצלחה! נדהמתי. 

המשמעות הינה בפועל אפשרות ייתור מנגנוני goto (אני לא מתייחס כרגע לעקיבה), ייעול התצפית וקיצור זמנים להסטת הטלסקופ למטרה, וכל זאת ללא צורך בחשמל.

במוצ"ש נישן בעזוז ואני מתכוון לבדוק את הטלקופ גם משם. בנוסף אני מתכוון לבנות מצאם לאביזר כך שאוכל להתקינו ישירטת גם על השפופרת 8" SCT, ואז לבדוק את הביצועים על ה-AZ-EQ5שלי במוד ALT-AZ ידני.

עדכונים יבואו.

[Artyom]

שמעתי על זה רבות אפילו התלבטתי אם לקנות 80mm עם SSE (שהיה אפילו זול יותר) או 102 ללא שהיה משמעותית יותר יקר (בארץ), גם ראיתי לא מעט ביקורות טובות סה"כ

האמת היא שהבעיה העיקרית שאי אפשר לקנות Star Sense Explorer ללא טלסקופ. אם היה אפשר הייתי קונה מזמן. ראיתי הרבה אנשים קונים טלסקופ פשוט רק בשביל המכשיר הזה. אם הם היו מוכרים בנפרד הייתי קונה מידי.

בסוף כתבתי את Skyhopper :-) 

אשמח לשמוע עוד דיווחים מהשטח

נערך היום מאי 7 על-ידי Artyom

[Ehud Spiegel]

שלום,

ראשית אני חייב לכם עידכון איך היה בעזוז. 

ובכן, מעבר לכל הציפיות - ה-Starsense Explorer DX 102 תיפקד מצויין, ללא טעות אחת בניווט! כן היו כמה שניות של באג בו הוא לקח אותי במעגל, אך סגירת האפליקציה ופתיחתה מחדש סידרה את העניין.

להשוואה, היה לי גם את ה-8SE. שניהם עבדו מצויין, אך כשאשתי נתקלה בטעות ברגל של חצובת ה-8SE, הלך לי הכיוון של ה-GOTO. בשלב זה השמים היו מוצפי כוכבים חזקים, סיריוס כבר שקע, ולא היה פשוט לבחור בדיוק שני כוכבים שנמצאים בכמה עשרות בהם ה-GOTO משתמש לכיול. בניגוד לזה, כשהזזתי את ה-Starsense Explorer DX 102, תוך שניות הוא ננעל מחדש על מיקומו בשמים. 

מהירות העבודה ב-Starsense Explorer DX 102 היתה גבוהה הרבה יותר, ועמוק לתוך הלילה מצאתי את עצמי מסנן מה כדאי לראות באמצעות כיוון זריז ומדויק ב-Starsense Explorer DX 102, ואם "שווה", אז מכוון את ה-8SE לאותו מקום. 

המסקנה העיקרית היתה שכדאי לממש במהירות מיתקון של ה-SSE על ה-8SE וליהנות מכל העולמות. מיד אספר גם איך זה נעשה ואדגים תוצאות.

[Ehud Spiegel]

שלום,

עכשיו הגענו לעצם העניין.

מצורפים לינקים לשלושה קליפים:

1 - על ה-Starsense Explorer DX 102, עקרון העבודה.

 

2 - המתקן האוניברסלי שבניתי והדגמת המיתקון שלו על ה-8 SCT המוצב על חצובת AZ EQ5., וכיול ראשוני.

3 - הדגמת שימוש ב-SSE עם ה-8SCT על חצובת AZ EQ5.

הסיכום שלי שזה עובד יפה מאוד, ממש כיף לדעתי. הנעילה על כוכבים מדויקת מאוד (בניסוי אחר מדדתי דיוק ממוצע של שמינית מעלה), וההסטה מכך נקודה לכל נקודה, כולל מקצה אחד של השמים לקצה האחר, אורכת שניות ספורות בלבד. המתקן והתוכנה מפקדים בבורטל 9 + ירח מלא, כאשר בעין חשופה אני מבחין אולי בארבעה כוכבים, לכל היותר.

כן, יש גם חסרונות - זווית הראיה של המראה היא 45 מעלות ומעל שלושים אחוז עננות התוכנה מתחילה להתקשה ודורשת יותר איטרציות לנעילה, ולגבי כוכבים קרובים מאוד לזנית היא לוקחת את המשתמש בסיבובים עד שננעלת. מעבר לכל זה - פשוט תענוג צרוף לדעתי.

אני מתכנן לרכוש יום אחד דובסוני 16 אינץ', וברור לי כרגע שאין מה להשקיע ב-GOTO עבורו אלא פשוט להשתמש ב-SSE. עד אז אני מקווה שמישהו יאפשר לי בצפיה במדבר להתקין את ה-SSE על הדובסוני שלו ונראה איך הוא מתפקד.

בראיה קדימה - אין לי ספק שתוך שנים ספורות מנגנון ה-SSE יהפוך לנפוץ מאוד ויחליף חלק ניכר מהשימוש ב-GOTO (פרט לישמושי עקיבה וצילום). אני מייחל ליום שבו יהיה טלסקופ משולב SSE שגם יצלם+יכוון+יעקוב לפי בקשה.

[Guy]

יפה מאוד אהוד. לגבי צפייה עם דובסוני גדול במדבר - מאמין שעד אז כבר תיכנס לכת הסטאר הופינג

[Ehud Spiegel]

שלום,

אני מקבל שאלות בנוגע להבדלים בין SSE לאמצעים אחרים, לכן החלטתי להוסיף כאן מספר הבהרות, בהתאם למה שאני יודע או מבין:

ה-SSE מאתר אוטומטית את מיקומו בשמים לפי הכוכבים בשיטת התאמת פלטות,  ומצביע להיכן להסיט את הטלסקופ על מנת להצביע על כוכב ספציפי, ומבצע תיקון עדין נוסף בסביבת הכוכב. בטלסקופים שמאפשרים הסטה ידנית ההסטה יכולה להתבצע ידנית, כך שאין צורך במקור חשמל נוסף. הדיוק מרשים - חלקיק מעלה סטיה מכסימלית. כל מה שצריך זה איפוס טוב בין הטלסקופ לתמונה בטלפון והקפדה שהטלפון לא יזוז לאחריו; אין בעיה אם הטלסקופ זז. במתקון טוב, אפשר להשתמש באותו איפוס מהצפיה הקודמת, גם אם משנים את מיקום הטלסקופ.

ההבדל בין ה-SSE לעומת GOTO רובוטי או Push-to המסתמך על אנקודרים, הוא שב-SSE לא צריך כיול לפי שניים או שלושה כוכבים, אין השפעת Backlask, ואין איבוד כיול לאורך זמן. גם אם מזיזים את החצובה, ה-SSE ננעל חזרה מיד ללא צורך בכיול, בניגוד ל-GOTO או Push To שמצריכים כיול. ה-SSE גם מאפשר הסטה של הטלסקופ למטרה הרבה יותר מהר ממהירות רובוט GOTO. בחצובה רובוטית עם קלאצ'ים ניתן לשלב את השיטות.

ההבדל לעומת טלפון עם  סקייסאפארי שמוצמד לטלסקופ - סקייסאפארי  מסתמך על  דיוק חיישני הטלפון, שזה מספר מעלות שגיאה, ומצריך כיול. לעומת זאת, SSE מסתמך על חיישני הטלפון רק לספק הוראות הזזה אינטרקטיביות  ולצמצם את זמן התאמת הפלטות ולספק הוראות הזזה אינטרקטיביות, שזה העיקר -הוא מתאים לתמונה שהטלפון רואה פלטות המייצגות את מיקום הכוכבים באותו מקום ובאותה שעה וננעל בדיוק של חלקיק מעלה - מדדתי ממוצע של שמינית מעלה.

המפתח להשגת דיוק גבוהה בשימוש ב-SSE הוא כיול ויציבות. זה אנאלוגי במידה מסויימת ל-back lash של מנגנון רובוטי. הדיוק מושג בזה שמתקון הטלפון לא זז לאחר הכיול; מתקון גרוע יגרום לסטיה קלה כשמסתכלים למעלה יחסית, עקב השפעת כוח המשיכה ביחס לנקודת תפישת הטלפון, וכל חלקיק מעלה מתרגם ישירות לשגיאת גובה עקב זה שבפועל משתמשים בפריזמה 45 מעלות. יש לוודא אחיזה טובה של המתקן בטלפון, וליתר בטחון ניתן גם להדק באמצעות גומיה בקצה השני של הטלפון.

[Artyom]

תגיד לי איך הוא מתמודד עם מכשולים. 

 

למשל אני מרבה לצפות מהמרפסת. ויש לידי בניין שמסתיר חלק מהנוף - וסביר להניח חלקו ייכנס ל־FOV של המצלמה. איך SSE מתמודד עם זה.

אתמול השתמשתי ב־Skyhopper כדי למצוא M3 - הייתי צריך לזהות במו עיניי כוכב בודד (שהיה בכלל בכיוון אחר) ומשם קפצתי לכוכב קרוב יותר וידאתי איפוס ואז כמובן ל־M3.

האם SSE ידע להתמודד עם מצבים כאלה. ותגיד לי מתי אתה תבדוק Skyhopper? אתה לא צריך מראה בשבילו או בכלל מחזיק טלפון סופר מיושר

[Ehud Spiegel]

הי ארתיום,

מתנצל על התשובה המאוחרת - משום מה לא קיבלתי אלרט על השאלה שלך ורק עכשיו נכנסתי לפורום.

ובכן, ה-SSE מסתכל על שדה סופר-רחב של 45 מעלות לערך, לפי מה שמדדתי, ולכן הוא מסתדר לא רע עם הסתרות חלקיות או עננות חלקית. לפעמים זה קיצוני - אני יכול לכאורה לאתר בעזרתו כוכבים בדרום, שמוסתרים על ידי הגג של המרפשת שלי, \היות והוא רואה גם מעליו. ה-SSE מוטה להסתכל יותר למעלה, וזאת מתוך מטרה לאפשר מידע רב יותר כאשר מסתכלים בכוכבים בזוית נמוכה מעל האופק. להפתעתי, לפעמים זה עובד כה יעיל, כך שאפילו עם אניט מחפש כוכב בחמש מעלות מעל גוש דן המואר - ה-SSE מצביע להיכן לזוז.

אבדוק את ה-Skyhopper, בלי נדר, תוך ימים. אם אתה מעוניין אנסה גם לעזור לך לחשוב מה אפשר לשפר.

[Ehud Spiegel]

עדכון מבחנים:

ביום שישי לפני שבועיים ירדתי לדרום עם האגודה, ולקחתי את מתקן ה-SSE על ה-AZ-EQ5, ללא שום כוונת נוספת או מקור מתח לרובוט החצובה. הכוונה הייתה להתנסות בכיוון ידני לחלוטין של הטלסקופ על החצובה, לפי הנחיות הזזה של ה-SSE. בהתאם לניסויים שערכתי בגג ביתי (מופיעים בדיווחים הקודמים), ציפיתי לשגיאה של רבע מעלה לכל היותר, אך לאכזבתי הייתה שגיאה כפולה לפחות.

לאחר שחזרתי הביתה חיברתי את המתקן שבניתי על הטלסקופ המקורי שלו 102ממ, ביחד עם ה-SSE המקורי - כלומר על מנת להשוות בין מתקן ה-SSE המקורי לבין המתקן שבניתי. טענתי את האפליקציה גם על הטלפון של אישתי, כך שיכולתי לעבוד על שני המתקנים במקביל ( רשיון ה-SSE תומך בעד ארבעה טלפונים מותקנים עם האפליקציה). לוידוא של התוצאות גם החלפתי ביניהם. איתרתי את מקור השגיאה:

- בתצפית בדרום חסכתי משקל והשתמשתי באפליקצית פלס שבטלפון.

- מסתבר שהפלס בטלפון, כאשר שמים אותו בקרבת גוף מתכתי, יצר שגיאה של 3-4 מעלות, וזה גרם להטיית המראה של ה-SSE.

כאשר איזנתי את ה-SSE באמצעות פלס אמיתי (תהליך של שניות ספורות), השגיאה נעלמה, והתוצאות בשני המתקנים היו דומות בדיוק - שגיאה ממוצעת של שמינית מעלה לערך!

ביום שישי שעבר ירדתי עם המשפחה לתצפית במחנטוש. הפעם לקחתי את ה-Celestron Nexstar 8SE  עם החצובה הרובוטית שלו, ובנוסף השתמשתי ב-SSE ככוונת. התוצאה היתה מדהימה - כוון לכוכב עם הרובוט בלבד הניב שגיאה מסוימת שהלכה וגדלה לאורך הערב. לעומת זה, תוך שימוש ברובוט לכיוון ראשוני ואיפוס מדויק לפי הוראות ה-SSE (תוך הזזה דרך שלט הרובוט במהירות איטית), הביאה לדיוק שתואר מקודם, כשמינית מעלה, בממוצע - אבסולוטי בפועל מבחינת העדשה. מצאתי את עצמי עובד במוד של:

שלב ראשון - כיוון באמצעות הרובוט

שלב שני - ללא שום הסתכלות בעינית, איפוס לפי ה-SSE.

ב-100% מהמקרים הדיוק היה מלא לכל צורך תצפיתי!

הצעד הבא יהיה לחזור על הניסוי עם ה-AZ-EQ5.

נערך היום יוני 17 על-ידי Ehud Spiegel

[Artyom]

לפני 1 שעה Ehud Spiegel אמר:

ה שאפילו עם אניט מחפש כוכב בחמש מעלות מעל גוש דן המואר - ה-SSE מצביע להיכן לזוז.

...

אבדוק את ה-Skyhopper, בלי נדר, תוך ימים. אם אתה מעוניין אנסה גם לעזור לך לחשוב מה אפשר לשפר.

מגניב...

לגבי skyhopper בדיוק ב־CN היה מישהו השווה ל־SSE ואמר שהראשון מאוד נוח בתנאי עננים כש־SSE מתחיל לזייף אז תהיתי איך SSE מסתדר עם בניה - כי למשל אצלי מהמרפס יש לא מעט איזור מוסתר.

בכל מקרה אשמח למשוב ולהצעות לשיפור - הקהילה מאוד עזרה לי לשפר את היישום.

[Ehud Spiegel]

לפני 4 שעות Artyom אמר:

מגניב...

לגבי skyhopper בדיוק ב־CN היה מישהו השווה ל־SSE ואמר שהראשון מאוד נוח בתנאי עננים כש־SSE מתחיל לזייף אז תהיתי איך SSE מסתדר עם בניה - כי למשל אצלי מהמרפס יש לא מעט איזור מוסתר.

בכל מקרה אשמח למשוב ולהצעות לשיפור - הקהילה מאוד עזרה לי לשפר את היישום.

SSE מסתדר לא רע כל עוד להערכתי , בערך, עד חצי ממה שהוא רואה ללא הסתרות