Ilan Shapira

הפרק בבלוג

אתמול בערב השמיים היו נקיים לחלוטין ו @jonzm קפץ לביקור עם הציוד שלו וסיידר לחימום. יונתן בדיוק קיבל מאונט חדש, קומפקטי מאוד אבל בעל כושר נשיאה עצום. המאונט + החצובה הקלילה והשובר אור 102ממ מהווים מערכת grab and go ללא פשרות. התרשמתי מאוד מהיכולת של המאונט הזה לאזן את שובר האור גם בזמן החלפת עיניות כבדות והמראות דרך ה Astro Tech פשוט נפלאים. גם הירח וגם ערפילית אוריון סיפקו תמונה חדה שרק שוברי אור איכותיים יכולים לתת. תענוג אמיתי. @jonzm - מחכים לסקירה את הירח לא צילמתי אתמול אבל לקראת הסוף עברנו ל EAA והפעם ניסיתי את ה Astro Tech שלי - ה 60ממ. לקח לי המון זמן להגיע לפוקוס עד שיונתן רמז לי בעדינות שהעדשה עדיין מכוסה ויהיה קשה לראות משהו בצורה כזו. התחלנו עם ערפילית אוריון וקיבלנו גם אותה וגם רמזים לערפילית האיש הרץ, ראינו את הלהבה ואת ראש הסוס מבצבץ לו, את M46, M35, הרוזטה וכאתגר ניסינו את ערפילית קליפורניה. ההפתעה הייתה עצומה כשממש ניתן היה לראות את הערפילית זה היה בתור קוריוז ומסתבר שזה אכן ניתן לצפייה ב EAA מהבית. התמונות נשמרו As Seen ישירות מתוך Sharpcap ועברו מעט משחק של Highlights, Blacks & Shadows ומעט Dehaze. זה היה EAA נקי, בלי סטאק באפליקציות כמו DSS ובלי שום פריימים של קליברציה (הגיע הזמן להכין כאלה). כדי לסנן קצת את זיהום האור הוספנו פילטר - NPB שנועד לשימוש וויזואלי ולא מתאים כלל לצילום. הפילטר מעביר O-III, H-Alpha & H-Beta. מעבר להילות מסביב לכוכבים בהירים הפילטר די עזר להלחם בזיהום האור שמסביב - צילמנו מתחת לפנס רחוב. עוד דבר אחד שחסר - מסיכת בחטינוב לפוקוס וזה יהיה הדבר הבא שיוזמן. הפוקוס "לפי העין" היה אולי סביר אבל רחוק מאוד ממה שאני רוצה לראות. נתחיל באוריון. כאן גם תפסנו לווין - לא ממש חוכמה בימים אלה - ומצד ימין ניתן לראות את האיש הרץ שהתיישב לנוח בדיוק על כתם אבק שלא מוכן לרדת מהחיישן כבר תקופה. הטרפזיום שרוף והכוכבים הבהירים עטופים יפה בהילה די גדולה אבל כל השאר נהדר. פרטים כאלה לא ניתן לראות וויזואלית מהעיר נמשיך באותו האזור - ערפילית הלהבה + ראש הסוס + NGC 2023. המון רעש בתמונה אבל הסוס די הפתיע - לא ציפיתי לראות אותו בצורה כזו בכלל. ערפילית הרוזטה. את הצביר במרכז זיהינו די מהר ולאחר שניים שלושה פריימים הערפל שמסביב החל להתגלות ואיתו כמות לא מעטה של פרטים, כולל שבילי האבק הכהים בערפילית, כולל ה Y בחלק התחתון הימני M35 ו NGC2158, הפעם בשדה אחד: מכיוון שקבוצת הכוכבים ליאו כבר הייתה בגובה מספק, כיוונתי את הציוד ל M96. תמונה לא להיט גדול אבל M96 אכן נמצאת במרכז, M95 בחלק העליון מצד ימין ומצד שמאל במרכז אפשר לראות את M105, NGC3384 ואת NGC3389 הקינוח של הערב הייתה אחד האובייקטים שאני מאוד אוהב - Needle Galaxy כאן הלחות כבר נתנה אותותיה ושמתי לב שאת המחמם לא הגדרתי על חימום גבוה יותר כמו שהיה צריך בתנאים כאלה. לא נגעתי בתמונה בשום צורה - היא מעבר לכל שיפור אבל הגלקסיה שם, על פס האבק הברור שלה, הצורה המוארכת והגרעין היחודי שלה. לקחים: 1. להוריד את המכסה מהטלסקופ לפני השימוש! 2. לבדוק שהחימום מספק על מנת להלחם בלחות 3. 60ממ זה מפתיע מאוד ל EAA בשדה רחב 4. להמשיך ולצפות בשמיים בכל הזדמנות שרק אפשר - יש המון מה לראות ומה ללמוד 5. חברה טובה תמיד משפרת את החוויה

בטח, רוב הציוד שלי נקנה מהחנויות באנגליה וגרמניה. המלאים והמבחר גדולים מכל מה שיש בארץ, המוצר מגיע תוך ימים בודדים (בהנחה ונמצא במלאי) והשירות מצויין. המחיר, גם אם לא זול בעשרות אחוזים עדיין משתלם מעט יותר ממוצרים דומים בארץ.

מהמם יהונתן, כמה שאני אוהב את האזור הזה בשמיים. בשעה שבה צילמת עם הטמפרטורה הנכונה קיבלת פרטים נהדרים, רואים יפה ענני אבק בגלקסיות.

תודה יוסי, בהחלט לא מזניח את האור הלבן. הדיסקה המלאה עם כל כתמי השמש זה נהדר ואני בטוח שעם ה SCT אפשר להוציא תוצאות נהדרות. אז אוכל לצלם תקריבים בשני אורכי הגל, באמת יהיה מעניין

לגבי פוקוסר חשמלי - אני רואה בו אביזר צילום הכרחי. אפילו עם חצובה אולטרה יציבה, ברגע שנגעת בפוקוסר עם היד, התמונה רועדת ולוקח לה זמן משתנה להרגע, עד שזה קורה קשה להחליט האם יש שיפור לטובה בפוקוס או לא. זה תהליך שללא פוקוסר אוטומטי יכול להיות מתסכל מה גם שלא תמיד מסך המחשב נמצא קרוב. בנוסף, תוכנות צילום רבות מכילות יכולות של עזרה בפוקוס ברגע שיש פוקוסר חשמלי והשיפור בתפוקה הוא עצום. גם אני רכשתי חצובה של ioptron מחו"ל ובינתיים מרוצה מאוד. אין ספק שהחיבור המהיר למחשב בלי כבלי EQMOD למיניהם הוא מרענן בהחלט. תודה על השיתוף במסע שלך, זה מעניין לקרוא ואנחנו מספר חברים בקבוצה שעוברים דרך די דומה.

יש כיסויים של Telegizmo 365 שמתוכננים לשמור על ציוד גם במזג אוויר קשה אבל כל עוד יש כניסה של אוויר מלמטה זה לא אידיאלי ולכסות גם מתחת לרגליות הופך את כל העסק למסורבל. בכל מקרה, אני גם בתוך המצפה בינתיים דואג לאחסן את המצלמות ושאר ציוד רגיש יותר בתוך ארגזים אטומים עם שקיות של סיליקה ג'ל. מבחינת לחות בזמן הצילום, יש מגני לחות עם או בלי גוף חימום וניתן לרכוש רק סרט חימום. טלסקופים מסוג SCT הם הכי רגישים ללחות כי העדשה המתקנת מקדימה די חשופה והטמפרטורה שלה מגיעה מאוד מהר לנקודת הטל (גם בחורף וגם בקיץ) ואז כבר אי אפשר לצלם עד שנפטרים מהלחות (פן, מפזר חום...). אבל לחות משאירה משקעים כשהיא מתייבשת או עובש אם מאחסנים את הטלסקופ כאשר העדשה עדיין לחה - עדיף להמנע ממנה. אם אתה מעוניין לחסוך לעצמך זמן ומאמץ ויש לך מקום בתוך הבית, אולי כדאי לשקול עגלה בסגנון הזה: ככה אפשר בקלות לנייד את הטלסקופ פנימה והחוצה בלי מאמץ.

הפרק בבלוג

הפוגה קלה מהעננות של העונה האפורה הזו נוצלה כדי להציץ מה יש לשמש להציע. התחלתי את היום בלחבר את הפילטר אור לבן לטלסקופ הקטן. עד היום התעצלתי לעשות זאת אבל כנראה כשלא צריך להתעסק עם ההקמה של הציוד כל פעם זה מפנה את הזמן לדברים אחרים. הכנתי שני קרטונים עם חורים בגודל של כמעט כל הפתח של מגן הלחות, שמתי את הפילטר ביניהם והדבקתי עם צלוטייפ. כדי להלביש את הסיפור הזה על הטלסקופ לקחתי את הספוג הרב שימושי שלי ויצרתי ממנו גליל שמתלבש בדיוק על מגן הלחות. את הכל חיברתי שוב עם צלוטייפ - לא ממש State of the Art אבל עושה את העבודה 🙂 השלב הבא - פילטר אור לבן ל SCT 8" כדי לקבל "קצת" יותר פרטים. הציוד: Astro Tech 60mm F/6 & ZWO ASI183MM TS-Optics 125mm F/7.8, Baader DERF 135mm, Daystar Quark Chromosphere & ZWO ASI174MM התמונה הראשונה הייתה של כל הדיסקה באור לבן כדי לקבל מושג מה מחכה לי. הפעם אפילו לא פתחתי את האתרים שמראים מה יש על השמש לפני שצילמתי. לא השתמשתי בשום בארלו ועל כן התמונה לא מכילה יותר מדי פרטים אבל אפשר לראות יפה את האזורים הפעילים: AR2936, 2938, 2939 & 2940 (המספרים מסודרים מימין לשמאל - 2936 הוא הימני ביותר). אחרי מבט מעמיק יותר אפשר לראות שעל הקצה המזרחי (שמאל) ישנו אזור פעיל נוסף שממש היום מתחיל לפנות לכיוון שלנו. האזור הזה עדיין לא קיבל מספר. השלב הבא היה לעבור ל h-alpha ולהתחיל להתמקד בכל אזור ואזור. נתחיל לפי סדר המספרים, AR2936 ו 2938 (אין לי מושג לאן הלך 2937, בטח אזור שנעלם במהלך השבוע) אזור מאוד גדול עם כתם גדול ופילמנט יפה מעליו. הכתם הקטן למטה שייך כבר ל 2938 שמתברר כאזור לא קטן בכלל וכדי לכלול אותו בתמונה צילמתי מוזאיקה של שני חלקים: וקצת בצבע. כאן רואים טוב יותר את ההתפרצויות על הקצה העליון. היה צריך לכלול אותן קצת יותר 😞 האזור AR2939: אזור פעיל עם מספר כתמים - אחד גדול ועוד כחמישה קטנים שאני מצליח לספור בתמונה. גם כאן יש פילמנט גדול שיוצר קשת מתחת לכתמים הקטנים. תמונה לא הכי מוצלחת אבל חושפת המון פעילות ופרטים. האזור הפעיל AR2940. התמונה מוצלחת יותר מהקודמות במספר עריכות שונות. אזור מעניין מאוד עם מספר רב של כתמים, פילמטנים ו Plage - אזורים בהירים וחמים יותר. עוד קצת מהאזור המעניין הזה, הפעם עם הקצה של השמש והתפרצות יפה שראיתי רק אחרי העריכה: לצערי לא הצלחתי לחבר את שתי התמונות יחד, או יותר נכון את שתי התמונות האלה והתמונה הבאה של AR2940 שמוצגת למטה: לבסוף, אזור פעיל חדש שרק מתחיל "לזרוח" ועדיין לא קיבל שם. הוא נמצא ממש ליד AR2940 וחבל שלא צילמתי מוזאיקה של שניהם יחד. כאן מעבר לכתם שאפשר לראות ממש קרוב לקצה, ניתן לראות פעילות נהדרת על הקצה ונראה שפעילות רבה בדרך אלינו. תמונה מסכמת עם אפקט של בר מצווה משנות ה80: סה"כ יבול לא רע של תמונות מהמון פעילות, חבל שלא יצרתי מוזאיקה של כל האזור המזרחי והקצה המבעבע אבל באמת שאין תלונות 🙂

תתחדש! זה סקופ חלום שהייתי שמח שהיה מצטרף לאוסף 🙂 אתה הולך להנות מאוד וגיא צודק - בינו ישפר לך את הניגודיות מאוד. הוא לא ישפר את היחס באתלון אבל הוא יחשיך את התמונה מספיק כדי שתקבל אפקט דומה. ברגע שתשים בינו לא תוריד אותו

יפה מאוד, מושקע ומלמד. תןדה על השיתוף

תודה. כן, יש עוד כל כך הרבה ללמוד ולהבין, כיף גדול

הפרק בבלוג

חוץ מהשליטה המרוחקת, המצפה מתפקד יפה מאוד. כבר צילמתי ממנו קצת ירח וכמה פעמים את השמש. מה שעדיין לא עשיתי זה נסיון של EAA. לפני שאני בכלל נכנס לסיפור הזה, יש דבר אחד שלא הספקתי לעשות מעולם - לעבוד עם plate solve. חצובות GOTO לא תמיד מביאות את האובייקט למרכז שדה הראיה, במיוחד לא עם המצלמה שלי והטלסקופ שאורך המוקד שלו הוא 1000ממ שנותנים שדה די צר. זה יכול להיות ממש ליד אבל לא תמיד בדיוק. בצורה כזו אי אפשר להתנהל מרחוק כי צריך להשתמש בפיינדר כדי לראות את המיקום ומהעיר זה לא תמיד אפשרי. פעמים אחרות האובייקט חיוור עד שלא רואים אותו כלל ואני לא רוצה "לבזבז" זמן של חשיפה ארוכה כדי להבין האם אני רואה אותו או לא. הדבר דורש שהחצובה תהיה מחוברת למחשב שעליו מריצים SharpCap או כל תוכנת לכידה אחרת. Sharpcap עובדת עם מספר תוכנות מהסוג הזה ומהדף שלהם בחרתי את האפשרות הראשונה: All Sky Plate Solver. אחרי ההתקנה התוכנה מבקשת מעט פרטים כמו אורכי מוקד ומצלמות שאיתן עובדים וזאת על מנת להוריד את האינדקסים הרלוונטיים. הזנתי את שלושת הטלסקופים שישמשו אותי במצפה ואת המצלמה שבה אשתמש והכל מוכן. על מנת לוודא ש Sharpcap אכן מזהה את התוכנה (אוטומטית) בחרתי בסימולטורים של חצובה ושל מצלמה כדי לקבל את כל האפשרויות. מה שאנחנו רוצים לראות זה את האפשרות הזו מתווספת: השימוש אחרי שהטלסקופ מפוקס (במקרה שלי היה אפשר פוקוס טוב יותר), אפשר להשתמש באפשרות הזו אפילו בזמן האיפוס. הכוכב הראשון היה סיריוס והוא היה מעט מחוץ לפריים, לחיצה על האפשרות הזו (Plate Solve and Sync) הביאה את סיריוס למרכז הפריים. לכוכב השני החצובה כבר הגיעה לבד. השקעתי בערב הזה את הזמן לבדוק כמה טוב האופציה הזו עובדת כי רק בעזרת היכולת הזו אני אוכל לעבוד בצורה מרוחקת. לא ממש השקעתי בתמונות אבל שמרתי כמה: הפליאדות, או יותר נכון הכוכב Merope שנמצא מעט מתחת לאמצע השדה. נתעלם מכתמי האבק העצומים שילוו את כל התמונות כאן, הופתעתי לראות שניתן לראות את הערפילית שמסביב לכוכבים, דבר שמשמח אותי מאוד ונוטע תקוות להמשך. גם Astronomy.net זיהתה את הערפילית - IC349 הצביר הפתוח M46 עם הערפילית הפלנטרית שנמצאת בשדה: והצביר NGC2158, השכן הרחוק יותר של M35: אני חייב להתחיל לעבוד עם פריימים של קליברציה - flats & darks כדי לשפר את התמונות, למצוא את היחסים הנכונים יותר לכל אובייקט מבחינת חשיפה מול רגישות, להצטייד במסיכת בחטינוב לפוקוס שחסר לי מאוד ולסיים להשמיש את השליטה המרוחקת בחצובה. נשים את כל זאת בצד, כבר עכשיו אני מקבל תצפית חצי וויזואלית עם פרטים שלא ניתן לראות בצפייה וויזואלית בלבד מהעיר. המצפה פתוח ומתפקד 🙂

נשמע אחלה מכשיר. היכולת להוסיף דיסק היא חשובה מאוד אם אתה מצלם דרך המחשב הזה

ש @רוברט לא ישמע אותך - זה שקל לקופה 🙂

רק ימים יגידו...

בעזרת מפצל USB זול תוכל להרחיב את כמות הכניסות והיכולת להוסיף עוד 1T באמצעות כרטיס זכרון זה גם סבבה לגמרי. מעבר לנתונים היבשים שנראים לא רע, השאלה היא איך הוא יתמודד עם תוכנות הצילום ושמירה מהירה של נתונים לצילום פלנטרי. מעניין מאוד. אם אתה מנסה את זה, תיקח את גרסאת ה 8GB

תודה! עוד טלסקופ אחד ואבדתי. מצד שני כבר אמרתי את זה בעבר 🙂 בינתיים רק גשמים וחורף עם הבלחות של שמש אבל זה תחביב של סבלנות

זה רק טילטר, לא הייתי משתמש בזה כספייסר והוא גם לא מקבל פילטרים

ב 17 לינואר חנכתי את תצפיות השמש עם המאונט החדש. בחרתי את הטלסקופ הגדול יותר אבל מאוד מהר התברר שתנאי האטמוספרה לא ממש באו לקראתי והיה רעיון טוב יותר להשתמש בטלסקופ הקטן. לצערי גם הזמן שלי היה מאוד מוגבל בבוקר הזה ובסופו של דבר התקבלה תמונה אחת בינונית לכל היותר: בתמונה ניתן לראות את האזור הפעיל AR2930 שמורכב ממספר כתמי שמש ופילמנטים. אחד הפילמנטים שנמצא מעל הכתמים הוא עצום בגודלו וגם בצילום הזה ניתן להבחין כמה הוא גבוה מעל פני השטח. הפילמנטים הקטנים יותר יוצרים קשתות בין הכתמים ונראה שזה היה אזור שאנימציה הייתה עושה עימו חסד. מכיוון שלא יצא לי להמשיך לצלם את האזור החלטתי לראות מה שלומו ביום שאחרי והאתר הטוב ביותר לצרכים כאלה הוא https://sdo.gsfc.nasa.gov/. באתר זה ניתן לקבל אנימציות באורכי גל שונים עד 48 שעות אחורה, ואם רוצים, לקבל גישה לתמונות באורך גל רצוי עד לרזולוציה של 4096 X 4096. מה שיפה שניתן להוריד תמונות באיכות הזו למחשב ולהרכיב מהן אנימציה מותאמת אישית. היכולת שלי בבית היא צפייה באורך גל של H-Alpha - 656.281, או 656A, מה שאומר שאני יכול לראות את ענני המימן המיונן שמרכיבים חלק מהאטמוספרה של השמש. הפרטים שמתקבלים שם הם מאוד מעניינים ויפים לעין ומרמזים על השדות המגנטיים שמפעילים את האזורים הפעילים. כתמי השמש שהם אזורים פחות חמים מסביבתם (ועל כן כהים מאוד) בגלל שהשדות המגנטיים בנקודות אלה כל כך חזקים עד שהם מונעים מחלק מהחום להגיע לפני השטח. הפילמנטים הם ענני מימן שנישאים על גבי שדות מגנטיים חזקים. הם נראים כהים יותר מכיוון שהמימן בהם חם פחות בהשוואה לפני השטח. כדי לנסות ולהבין איך השמש מתנהגת בשכבות שונות השתמשתי בצילומים באורכי גל שונים שצולמו על ידי SDO והתמקדתי במיוחד באזור הזה שהוכיח את עצמו כפעיל מאוד. כל אורך גל נפלט מאזורים שונים של אטמוספרת השמש ומחומרים שונים (מימן, הליום, ברזל, פחמן ועוד) בתמונה הזו שצולמה באורך גל של 304A ניתן לראות את אותו האזור יום אחרי. קל מאוד להבחין שמבנה האזור נשאר די דומה ובאורך הגל הזה ניתן להבחין בקלות באזורים של גז דחוס שנמצאים מעל פני השטח. אזור בהיר יותר מציין דחיסות גבוהה יותר. האור נפלט מאטומים של הליום בחלקים העליונים של הכרומוספירה שמגיעים לטמפרטורה של כ 50,000 מעלות. עד עכשיו ראינו בתמונות רק גז מיונן שמושפע מהשדות המגנטיים בגובה יחסית נמוך מעל פני השטח אבל הפעילות לא מסתיימת שם. ברוחב גל של 171A שנפלט מברזל מיונן ניתן לראות מה שנקרא לולאות קורונה בחלקים הנמוכים של הקורונה - החלק העליון של אטמוספרת השמש. בניגוד למימן המיונן (h-alpha) שנמצא בטמפרטורה של כ 6500 מעלות, הברזל המיונן באזור הזה מגיע למספרים קצת אחרים - 600,000 מעלות צלזיוס. אותו האזור ברוחב גל של 171A. כשחושבים על השדות המגנטיים של השמש אפשר לדמיין אותם כלולאה מתוחה שעשויה מגומי שאנחנו רואים רק קצה קטן שלה והיא מוחזקת במתח מעל פני השטח. כאשר מותחים גומיה יותר מדי היא נקרעת בעוצמה. אם הגומיה רטובה אז רסיסי מים יעופו מכוח הקריעה. גם על השמש, כאשר שדה מגנטי "נקרע" הוא משליך למעלה את המימן שתלוי עליו מה שיכול לגרום ל CME - Coronal Mass Ejection - חומר ואנרגיה שמושלכים לחלל בעוצמה. אורך גל נוסף הוא 094A והוא משמש להבנת התפרצויות סולריות. גל זה מייצג התפרצויות סולריות בקורונה ונפלט מברזל בטמפרטורה של 6,000,000 מעלות צלזיוס. כאן האזורים הבהירים מייצגים את החלקים החמים יותר בקורונה. הבדל הטמפרטורות העצום בין פני השטח ה "קרים" יחסית והחלקים הגבוהים של אטמוספירת השמש שמגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד עדיין לא מובן במלואו למדע כבר בשלב זה אפשר לראות מה קורה בשכבות שונות של השמש וניתן להבין את הקשר בין השכבות השונות ואותי זה מעניין מאוד. מכיוון השמש היא אובייקט דינאמי, הורדתי תמונות של ברוחבי הגל האלה מה 16-18 לינואר ויצרתי אנימציות שממוקדות באזור המדובר: 304A ניתן לראות שבשניה השביעית הפילמנט שלנו מתפוצץ וזורק חומר לחלל. 171A כאן ניתן לראות בצורה טובה יותר את הטבעות שנוצרות לאחר ההתפרצות. כאן לא רואים את החומר שנזרק כי ברובו הוא מימן מיונן ורוחב הגל הזה מייצג ברזל מיונן (Iron-9) 094A בסרטון הזה הפעילות על פני השטח די רגועה כי צופים בקורונה ובפרצי אנרגיה חזקים - מה שניתן כמובן לראות באותה השניה השביעית. כדי לעמוד על ההבדלים בין השכבות השונות השתעשעתי עם שני סרטונים - אחד שמראה את ההבדלים בין 304 לבין 171 (אדום ומוזהב) והשני שמציג את שלושת אורכי הגל יחד. בסרטון המשולב הפרטים בכל שכבה פחותים אבל זה יפה לראות את כל הפעילות הזו בשכבות השונות במבט אחד. והסרטון המשולב מה שהתחיל בחצי שעה של הפעלה ראשונית של החצובה החדשה הפך מבחינתי לחוויה לימודית ומעניינת. אני מקווה להעמיק עוד בנסיון ללמוד ולהבין טוב יותר את השמש שלנו.

תודה רבה 🙂 כן, אני מאוד אוהב את הברזל, במיוחד המוזהב שמראה את השכבה הנמוכה של הקורונה. מלא בפרטים די מהפנטים

תודה שחר! הצבעים אינם טבעיים - אורכי הגל המדוברים נמצאים מחוץ לחלק הנראה של הספקטרום (380-750), בצד האולטרא סגול שלו. הצבעים נבחרו על ידי נאסא ומהווים מעין סטנדרט של SDO

לפרק המלא בבלוג

תודה ג'ו! שמח לשמוע שאהבת תודה תמיר, האזור הזה יצא חד וברור תודה רבה! כיף לשמוע