Ilan Shapira

@Guydive זה מזכיר את העמוד מזג אוויר הנסיוני שבנינו כאן בעבר

מרשים בהחלט! נהגתי לצלם את הירח עם הסלולארי בעבר ומעולם לא חשבתי ליצור פנורמה כזו ולא עשיתי Stack. התוצאות כמובן היו בהתאם 🙂 יש כאן מידע חשוב ומקיף שיכול לעודד רבים שרוצים לתעד ללא ציוד באלפי שקלים אך חוששים לעשות זאת או לא יודעים כיצד. תודה על השיתוף

מצאתי אותו בתוך מוזאיקה שצילמתי מזמן של הירח ב 98% הארה. צולם באותו היום שבו צילמתי את Pythagoras. בחודש הבא אני רוצה לצלם תקריב שלו

אמנם לא צילמתי מיום רביעי אבל מצאתי את התמונה הזו של Pythagoras שצילמתי בספטמבר. חודש הבא אני מאוד מקווה להתמקד ב Rainer Gamma - המכתש האובלי שנמצא שמאלה מ Kepler

אם אתה מנסה להפטר מאברציה - אז השדרוג הוא מ 2" או 3" ל 5" או 6" כי אתה מקטין את המפתח בצורה מלאכותית. ולגבי זה שרק הפלנטות מושפעות מאברציה - זו אמירה כל כך לא נכונה. הצבעים בכוכבים נראים לא טוב, בצבירים כדוריים בגלל שהאור מתפקס למקומות שונים אז מאבדים הפרדה, לא מעט הפרדה. גם בערפיליות התמונה לא חדה כמו שמצפים ממנה. בצילום אפילו עם מצלמת מונו הכוכבים נפוחים. אני לא מנחש כאן, אני מדבר מנסיון אישי עם טלסקופ אכרומט 102ממ f/6.5 איכותי יחסית (שמסרתי). ואני באמת חושב שאופטיקה בהתאם למחיר זה כן פקטור סופר חשוב. אחרת אפשר להחזיק זכוכית מגדלת ביד אחת ועינית ביד השניה ולמצוא את המרחק המדוייק שבו ניתן לצפות דרך העינית. זול, קל, לא דורש חצובה בכלל וניתן למיקום בכל גובה 🙂 לגבי גובה העינית - בניוטוני שולחני גובה העינית הוא אחד לאחד כגובה השולחן\כסא\רצפה עליהם הוא יושב. מה גם שאלה טלסקופים קצרים כך שההבדל בגובה העינית בין זניט לבין האופק הוא יחסית זניח. שוב, מקרה פרטי הוא מקרה פרטי אבל כל מי שישאל לגבי טלסקופ חדש - יקבל ממני את אותה התשובה

אני ראיתי כזה דובסוני - יש לי אחד כזה ללא משקולות 🙂

המקום העיקרי שאני רואה את הצורך להגדיל את יחס אורך המוקד הוא בצילומי שמש כשעובדים עם Quark. שם המטרה העיקרית היא להביא את המערכת ל F/30 ומעלה (שזה כולל את הבארלו 4.2 שמובנה בתוך ה Quark) כי זה משפר את התפקוד של האתלון ואפילו אפשר להגיע עד F/50 אבל שם כבר יש Diminishing return משמעותי. אבל, כשלוקחים טלסקופ ומצמצמים את המפתח בעשרות אחוזים מאבדים רזולוציה - והרבה רזולוציה ועל כן לרוב לא נעשה את זה, מה גם שאם משתמשים במערכת כזו לצילום זמני החשיפה עולים באותה צורה שהאברציה יורדת. F/10 ומעלה נחשב למכשיר איטי. תוסיף לזה את המפתח המצומצם ובגדול איבדת את כל היתרונות. זה יכול לעבוד לירח אבל די זהו. זו הסיבה שאני ממשיך להחזיק בדעה (המנוגדת לשלך) שניוטוני שולחני יהיה עדיף מבחינת תועלת אופטית, נשים את "הקושי" לניוד בצד כי זה באמת עניין אינדיווידואלי - וסליחה, בשביל שביט כזה או אחר שמגיע פעם בכמה שנים אפשר למצוא מיליון פתרונות אחרים, כמו פתרון הייטקי שנקרא שולחן. ומבחינת איזון ומכניקה לא צריכים להוסיף משקולות, או בקבוק אבל זה כבר דיון אחר. במחיר של 200-300 יורו, יודע מה? 400 יורו, אתה מקבל מפתח של 130-150ממ שלא דורש הקטנת מפתח כדי להפחית אברציה כרומטית - כי פשוט אין כזו. אני ממש לא רואה איך אפשר להשוות שובר אור 4" עם מפתח מצומצם שהופך אותו ל 2-3" על מנת להפטר מהאברציה יכול בכלל להתחרות (אופטית) עם ניוטוני 5-6" במפתח המלא. בניוטוני אתה מקבל תמורה על כל שקל בעוד בשובר האכרומט אתה זרקת בסביבות 40% מהעלות לפח רק כדי לפתור בעיה אופטית מובנית של המכשיר, תלוי כמה צמצמת את המפתח. כמו שאמרת בעצמך, וגם אני בעשרות מקומות שונים - אין מכשיר אחד שמתאים להכל - לא, גם דובסוני לא יפתור הכל ובגלל זה אני משתמש גם בשוברי אור. אבל אם מחפשים את הטוב בכל העולמות, מחשבים יתרונות חסרונות ויחסי עלות תועלת המסקנה שלי היא חד משמעית ובגלל זה אמשיך לא להמליץ על אכרומט למשתמשים חדשים

יפה מאוד ניר! לא מעט פרטים וחיבור מצויין. בהחלט מרשים

בגדול? אתה יותר מצודק. גם במחירים כפולים הניוטוני עדיף ואף יתן עשרות\מאות אחוזים יותר איסוף אור לעומת המחיר, ללא אברציה ומכשיר נוח יותר לשימוש 🙂

זה אולי זול יותר אבל אין הרבה כאלה ובסופו של דבר, אם מדובר באותו סוג עדשה בגודל שונה - לא יהיה הבדל וויזואלי/צילומי. מה שתפסיד זו היכולת לעבוד במפתח המלא לאובייקטים חיוורים ומבחינת המחיר אני לא בטוח כמה תחסוך באכרומט - אם תמצא 60 f/11

יפה, השיטה הזו של הקטנת המפתח לטובת הגדלת ה F היא פרקטיקה ידועה ושימושית לא רק להקטנת האברציה. כאשר קרני האור מגיעות בזווית רחבה לנקודת הפוקוס אז ההבדל בין נקודת הפוקוס של האדום, ירוק וכחול הוא גדול. האור שמגיע ממרכז העדשה מגיע בזווית חדה יותר ועל כן הפיזור קטן יותר - שם קרני האור כמעט מקבילות אחת לשניה. כמובן שהקטנת המפתח תשפיע על רזולוציה וה F הארוך ישפיע על זמני חשיפה לצילום DSO. מה שציינת לגבי צילום/וויזואלי עושה שכל. המצלמות רגישות לאברציה הרבה יותר מהעין. ההדגמה שלך מצויינת.

נכון, ירח מלא 100% - אין צללים. למרות שאולי אולי תראה קצת צללים ממש על הקצוות. אבל ירח מלא מציע משהו אחר - הוא מאפשר לראות בצורה מודגשת את "קרני" הפגיעות מסביב למכתשים, דבר שפחות רואים כאשר האזורים האלה קרובים לטרמינטור

התמונה היומית. למרות החלקים שיצאו פחות בפוקוס, יש לא מעט חלקים, ביחוד ליד הטרמינטור שיצאו מאוד מעניינים. Clavius - הצל שמוטל מהמכתש השני בקשת המכתשים הפנימיים מראה יפה את ההר שנמצא בחלקו הדרום מערבי. Valis Alps - יצא לא רע ואפשר להבחין בחלקים מהחריץ המרכזי. Mare Sarenitatis, מואר כמעט לגמרי אבל ניתן להבחין בלא מעט מכתשים קטנים מפוזרים בכל רחבי הימה. ועדיין יש לי עוד לא מעט לחפש בתמונה הזו ומאתמול ולהכיר את האזורים האלה טוב יותר ולא לשכוח לסמן באקסל

אני מאמין שכן. יש לי תמונות אחרות שצילמתי בדיוק מסביב לעמק ושם כנראה אפשר למצוא תמונה חדה אפילו יותר. העמק כאן גם יחסית חשוך כי הוא קרוב לטרמינטור ולא רציתי לשרוף את שאר התמונה (לא בהצלחה מרובה). בחודש הבא אני אנסה להתמקד באזור עם בארלו ומצלמה אחרת. זה ידרוש תנאים טובים אבל שווה לנסות. תנאי ראות ויציבות הם הכרחיים לזה והיו בעבר גם תמונות ברורות יותר של החריץ. זה האתגר העיקרי בצילום פלנטרי - למצוא את היום המתאים

קצת באיחור אבל הנה התמונה היומית מאתמול (השביעי ליוני): הראות הייתה סבירה. טובה מהיום שלפני אבל עדיין רחוקה מהאופטימום. עדיין לא עברתי על אזורים ספציפיים אבל אפשר לזהות את החריץ בעמק האלפים ובכלל כל הטרמינטור יפייפה. דרומית לים השלווה ניתן לראות מערכות מורכבות של חריצים. גם כאן ניתן לראות חלקים פחות מפוקסים, בחירה לא הכי נכונה של תוכנות תפירת הפנורמות אבל הם מצומצמים יותר כי הפעם חיברתי 19 פריימים שונים.

לא הייתי אומר שטלסקופ מוטות הוא פשרה, בכלל לא אבל זה מאוד תלוי איזה טלסקופ. טאורוס באמת נמצא במקום טוב מבחינת מחיר וממה שראיתי (14" של @Michael Lewinger) הוא מכשיר לא רע בכלל והוא בטוח יענה על הדרישה העיקרית שלך למכשיר קל לניוד לעומת הגודל. את ה TS לא מכיר. כמובן שעדיף לבדוק טוב טוב לפני רכישה - משקלים ונוחות נשיאה, מכניקה - סופר חשוב למכשירים גדולים, איזה פוקוסר אתה משתמש, איזון עם עיניות כבדות + פיינדר ודברים בסגנון.

אני בדיוק עובר על תקריבים. Al Bakri השחף Ritter B, Ritter & Sabine & Rima Ariadaeus, אזור שיצא מפוקס מעט יותר מהפנורמה המקורית. עדיין צריך להבין איך להכניס את זה לשם Dorsum Azara

ישבנו ביחד עם ניר והדבר הראשון היה לתעד את הירח. זו הפעם הראשונה שיש לי תמונות של הירח שלושה ימים ברצף. היוזמה הזו של תצפיות משותפות ושכל אחד מביא את החלק שלו היא פשוט מצויינת. מעבר ל Registax התמונה עברה טיפול קטן ב Shadows & highlights בעורך התמונות של Windows 🙂 . גרסא מלאה בקרוב. אחרי האתגר הזה יהיה לי חומר לעריכה שיספיק לימים רבים

בעיה ידועה למרות שעם 12" אפשר להתנייד בקלות (יחסית כמובן) חשוב להבין שבטלסקופים Ultra light/compact יש חשיבות עליונה למכניקה של המכשיר. ברגע שזה מובן - hubble optics יורד מהפרק. גם הרכבה לא פשוטה שתגרור שינויי קולימציה לא פשוטים וגם תנועה שתפגום בחוויית השימוש. אני לא מכיר את sumerian optics אז לא אוכל לתת דעה אבל, אם אכן אתה מחפש 12" קל, אתה צריך להבין מה התקציב שלך ולפי זה לכוון לדגם הרצוי. כמו שמישה אמר - תתכונן לזמן המתנה לא קצר

זה מעניין. אתמול פוטושופ אכזבה בכך שהיא עשתה בחירות לא הכי טובות באיזה חלקים של הפריימים להשתמש. אנסה עם התוכנה הזו ואשווה את התוצאות

היה ערב קשוח מבחינת ראות אבל ראיתי על המסך לא מעט מהאובייקטים. התמקדתי בחלקם ואנסה להוסיף תמונות תקריב שלהם כשהן יהיו מוכנות. בינתיים, סיימתי את המוזאיקה הראשונה לערב, לצערי אחד הפריימים במרכז הוא דהוי יותר וחלק מהאזורים מהרשימה על הטרמינטור יצאו פחות טוב כמו Rupes Altai ,Ritter B ו Al Bacri. יש מספיק חומר ואני מקווה להשלים את הפסיפס.

כן, אבל זה היה היחיד שמצאתי. אבדוק שוב את הרשימה

חירפתי את נפשי ותחת מעטה עשן מנגלים תיעדתי את הירח היום. זה הנסיון הראשון ואני מקווה למצוא טובות יותר בכל הצילומים. שאלה - האם האקסל מסונכרן לרשימה ב Skysafari? לא מצליח להצליב את הרשימות כמו שצריך

מה שרציתי לשאול - אנסה היום לצלם אזורים מהרשימה ואוסיף לפוסט

בהחלט מגיע לירח את תשומת הלב הזו, תודה על השיתוף!