Ilan Shapira

תודה גל, זה לא באמת מסובך. זה ממש תלוי לאן אתה רוצה לקחת את זה. מעבר לפילטר הספציפי הזה שאכן לא זול, הטלסקופ לא חייב להיות איזה טריפלט אפוכרומטי ששובר את הבנק, להיפך. והוא דם מאפשר החלפת טלסקופים שזה יתרון עצום. מה גם שאפשר לעבוד עם אור לבן - ויש לא מעט מה לראות בשכבה הזו. מוזמן להתרשם לפני שתחליט לרכוש משהו בכיוון

יפה מאוד יונתן. הצוק הכתום שם ממש תופס את העין. יופי של אובייקט וצילום

ברוך הבא גל. שמח שאתה מפיק תועלת מהטלסקופ שרכשת. כמו שג'ו ציינה, יש כמעט אחת לחודש תצפית באזור יערות המרכז, שם התנאים טובים מרוב המקומות המיושבים ואפשר להפיק יותר מהציוד. לגבי EAA, רק צריך לחפש כאן בבלוגים ובפורומים, יש המון מידע, סיכומי תצפית ותמונות שאנשים לוקחים תוך כדי. ציינת בעבר שאתה מגשש גם בכיוון של השמש. בבלוג שלי חלק נכבד מהפרקים עוסק בשמש. אתה מוזמן לקרוא: בלוג

לפוסט המלא

שום אלגנטיות, מכוון. בסופו של דבר עידוש כבידתי התגלה קודם והוכח בלי טלסקופ שעולה 10 מיליארד דולר. מה גם ש Hubble הראה אותו יפה מאוד ועל כן, התמונה הזו לא נכללת כאן בכלל

בימים האחרונים עולם האסטרונומיה עצר את נשימתו לקראת התמונות הראשונות של המצפה המתקדם ביותר שנשלח לחלל. הטלסקופ, רק נזכיר על קצה המזלג, הוא מצפה בעל מראה גדולה מאוד מצופה בזהב ומיועד לצפות באורכי גל של אינפרא אדום. למה דווקא אינפרא אדום? כדי לצפות באובייקטים מרוחקים שעד היום היו מחוץ להשג יד המדע. היקום כמו שהתגלה מתפשט וככל שאובייקט רחוק יותר הוא מתרחק במהירות גבוהה יותר, מה שמסיט את האור שמגיע ממנו לצד האדום של הספקטרום (אפקט דופלר). מכיוון שהשמש גם היא פולטת אורכי גל של אינפרא אדום וזה ממסך את האור החיוור שמגיע מגלקסיות מרוחקות, James Webb נשלח למרחק של 1.6 מיליון קילומטרים מכדור הארץ שם המראה שלו פונה הרחק מהשמש כדי לא "להסתנוור" ממנה. מה אמור הטלסקופ הזה לתת למדע? יכולת לראות רחוק יותר מכל מכשיר - לזמן הכי קרוב למפץ הגדול ששם היקום התחיל להאיר, לגלות הרכב אטמוספרי של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות ולספק פרטים שלא נראו עד היום. המסע של James Webb לנקודת L2 אחרי טיסה של חודש ותהליך ארוך של מספר חודשים בהם המראות יושרו והתקררו וכל המכשירים נבדקו NASA פרסמה את התמונות הראשונות. התמונות כוללות צביר גלקסיות, ערפילית שבה נוצרים כוכבים, ניתוח אטמוספרי של כוכב לכת מרוחק וערפילית פלנטרית. סה"כ מגוון של מטרות שונות שאמור להציג את יכולותיו של המכשיר המרשים הזה. NASA ייצרה הייפ די גדול ודיווחה שהמדענים בכו למראה התמונות ובזמן הפרסום שלהן אני בהחלט יכול להזדהות עם המשפט הזה - התמונות פשוט מדהימות בכל קנה מידה. מאז הפרסום אני מוצא את עצמי בוהה בתמונות האלה ומנסה לעכל כל חלק וחלק בהן. עכשיו, אחרי ימים של בהיה בתמונות התחזקה אצלי ההחלטה (הוויזואלית) מי מהתמונות היא המועדפת עלי היכן ניתן לראות את התמונות ברזולוציה המלאה שלהן? בעמוד הפליקר הייעודי שנאסא פתחה. הפוסט נכתב מתוך נקודת המבט שלי - לרוב בתור צופה ולא מדען ומתייחס לתחושותי לגבי התמונות. אני ממליץ בחום להעמיק בדף של @Ella Shartiel - שערכה עבודת רקע ומחקר מקיפים: איך זה שכוכב אז מה ראינו עד היום? הרכב אטמוספרי של כוכב לכת מרוחק על פניו לא מרשים מבחינה וויזואלית או נראה כמו תהליך פוקוס אוטומטי לא תקין בצילום אבל הגרף הזה מציג יכולת מדהימה של הטלסקופ "להראות" ממה מורכבת שכבת האטמוספירה של כוכב לכת מרוחק. זה נעשה על ידי ניתוח האור שנפלט מהכוכב. אור זה כאשר הוא עובר דרך האטמוספרה של הכוכב נשבר על ידי החומרים המרכיבים אותה וכל חומר שובר את האור לאורך גל שונה. מה שמדהים בכל הסיפור הזה זה המרחק של הכוכב מאיתנו - 1150 שנות אור מאיתנו - והיכולת לזהות הרכב אטמוספרי בפירוט שכזה. Carina Nebula בית יולדות לכוכבים בתמונה רק חלק ממלכת הדרום, ערפילית Carina שמביישת בגודלה את מלכת הצפון - ערפילית אוריון. ענן של גזים שמהם נוצרים כוכבים ועוצמתיים שהקרינה הנפלטת מהם מאירה את הענן הנהדר הזה ומפזרת את הענים שמסביבם. צביר הגלקסיות הקומפקטי Stephan's Quintet מדובר בתמונה לא פחות ממשוגעת שמאוד רצוי להוריד ולהתבונן בעיון רב ובזום על כל חלק מהאזור הזה. מעבר לגלקסיות המרכיבות את הצביר עצמו ניתן לראות עוד המון גלקסיות רחוקות הרבה יותר (ולחשוב שהצביר מרוחק מאיתנו "רק" 300 מיליון שנות אור) מותו של כוכב: ערפילית הטבעת הדרומית מדובר בכוכב שדומה לשמש שלנו שמת לפני אלפי שנים ומרוחק כ 2500 שנות אור מכדור הארץ. הכוכב שמ ופלט את כל החומר שבנה את הערפילית הוא דווקא הכוכב החיוור יותר מתוך צמד כוכבים והוא נמצא בשעה 8 מהכוכב המרכזי הבהיר. גודל הערפילית הוא 0.4 שנות אור בלבד והפירוט שמתקבל בתמונות הוא (שוב) חסר תקדים, מה שמביא אותי לתמונה החביבה עלי: במבט ראשון רואים שדפנות הערפילית שפונות אל הכוכבים מספקות פירוט עצום והתמונה היא תלת מימדית כאשר אנו מסתכלים כאילו אל תוך מנהרה של חומר מתערבל. כאשר עשיתי זום פנימה נשימתי פשוט נעתקה. זה מבט אל תוך כדור של גזים משתוללים אשר מוארים מבפנים על ידי הכוכבים שבפנים וניתן לראות ממש שכבות של גלי הדף שעיצבו את הערפילית. ממש מבינים את מבנה הערפילית ואת זה שאנו צופים דרך הקיר שפונה אלינו, רואים את הזוהר של הכוכבים ואת הקיר האחורי. הקירות שבצדדים מספקים את תחושת העומק המרהיבה הזו. כאשר מבינים מה רואים כאן, קשה שלא לחשוב שבעבר, כל החומר הזה שמפוזר על פני 0.4 שנות אור היה מרוכז בכוכב אחד בקוטר של כ 1.5 מיליון קילומטרים בלבד - זה 4.6 שניות אור! זה נתון שלמוח לוקח זמן לעכל. ההרגשה היא ממש כאילו טסים בחללית במעמקי הערפילית ועוד רגע ניתן להושיט יד ולגעת בדפנותיה. אמנם תמונת צביר הגלקסיות נותן המון פרטים על אובייקטים מרוחקים מאוד והגרף של ההרכב האטמוספרי של כוכב הלכת מראה יכולות אדירות של הטלסקופ אבל זו התמונה שלפחות לי נתנה את התחושה של טיסה בחלל ואת היכולת לדמיין את תנועת החומר הנדחף הרחק מהכוכב שפלט אותו. ההשקעה העצומה והציפיה המתוחה לתמונות הוכיחה את עצמה ולנו נותר להמשיך לצפות אל היקום דרך החלון החדש ש James Webb פתח

שחר אמר את זה טוב יותר ממה שיכולתי לחשוב עליו. תצטרפי לתצפית, תנסי עיניות של אחרים - זה חלק מהחוויה - ורק אז תחליטי. לא לשכוח שעיניות לשדה רחב יהיו 2" וזה ידרוש דיאגונל מתאים וזה ידרוש מתאם שנקרא Visual Back וכן הלאה. גם אם לא תנסי לעבוד עם מה שקיבלת, יהיה לך קשה להעריך את השיפור עם עינית אחרת 🙂

תתחדשי! מצטרף להמלצה של גיא - חכי עם הקניות. אם תאהבי את התחום הן ישארו חברות מאוד טובות שלך. יש לי את הטלסקופ הזה והוא אכן נהדר ומתאים למגוון שימושים, כולל צפייה בירח וכוכבי לכת, כוכבים כפולים וצבירים כדוריים וצילום פלנטרי ואף מעבר בתלוי החצובה. אם אני זוכר נכון - הדגם שלך קצת שונה - ניתן לחבר לחשמל כשעובדים מהבית. מחוץ לבית חייבים מצבר כי הסוללות שניתן לשים בו לא מספיקות להרבה זמן

מסירות מרשימה ויופי של תוצאה ניר. השלב הבא הוא שסביסוני ישלחו לך ציוד לבדיקה חינם. זה יהיה צעד נבון מאוד שיווקית בעבורם

לאחרונה רכשתי רדוסר & פלאטנר מ Telescope Service לשובר אור 125ממ שלי. זה רדוסר שנמכר במיוחד לטלסקופ הספציפי הזה ועל כן מייד כשפתחתי אותו ניסיתי לחבר אותו לטלסקופ אבל ברם, הוא לא מתחבר... מסתבר שהרדוסר מגיע עם חיבור T63 בעוד בטלסקופ החיבור הוא T68. לזה לא ציפיתי. מחפירה מעמיקה יותר באתר, מצאתי תגובה של אדם שרכש וציין את הצורך במתאם. מייד שלחתי מייל ל Telescope-Express וקיבלתי את התשובה הבאה: The product description is a bit misleading indeed. We will change that asap. I would send you the required adapter with free shipping Is that alright with you? התשובה כמובן הייתה כן. כששאלתי האם אני צריך לעשות משהו לטובת זה? הם גם אמרו רק free shipping. והם ענו לי שלא - ביום שני בבוקר (דיברתי איתם ביום שישי) הם פשוט ישלחו את המתאם שדרך אגב עולה לא מעט כסף - 37 יורו. יום שני בבוקר קיבלתי מספר מעקב. נכון לכתיבת שורות אלה תיאור המוצר לא השתנה - או שהם מנסים להרוויח כמה דולרים נוספים על גבם של צרכנים שישלמו את מחיר המתאם, או שפשוט עדיין לא הגיעו על זה. מבחינתי האישית, מעבר לעיכוב של מספר ימים אני מאוד מרוצה מהחוויה וזו אחת הסיבות שאני ממשיך להמליץ על חנויות בחו"ל ועל telescope service בתור אחת החנויות המומלצות ביותר.

יופי של צילומים ופעילות סולרית! זה מראה יפה כמה צילום שמש הוא רגיש ליציבות השמיים במפתחים גדולים במיוחד

לפרק המלא בבלוג

לפני כחודש החלטתי שאני רוצה מאוד לנסות לעבוד עם פילטרים צרי פס על מנת להתמודד לפחות חלקית עם זיהום האור. ל EAA הפילטרים האלה אכן נותנים פתרון נהדר ומאפשרים בקלות יחסית לראות על המסך פרטים שקשה מאוד לראות במדבר עם מפתחים גדולים אבל EAA זה שלב ביניים בלבד. לטובת צילום התחלתי לעבוד עם N.I.N.A שמאפשרת שליטה מלאה בכל הציוד, נותנת יכולות חיפוש ופריימינג מאוד נוחות ו Sequencer שכאשר אסיים לטייב את כל ההגדרות מאפשר בקלות הגדרה אוטומטית של מספר מטרות, החלפת פילטרים פוקוס אוטומטי ו dithering. לא דברים שאי אפשר לעשות בתוכנות אחרות אבל זה נראה שהתהליך פשוט מובנה מאוד יפה ב N.I.N.A. אז לא, עדיין לא סיימתי תמונה אחת כראוי עם כל הפילטרים אבל הנסיון הראשון היה על ערפילית הנשר ועמודי הבריאה שבתוכה: התמונה בעייתית מהרבה בחינות, פוקוס לא טוב, ובגלל שינוי די גדול באיפוס לצפון גם קשה היה ליישר את הפריימים של המימן והחמצן, הגופרית לא קיימת והחמצן חלש מדי. שלא לדבר על הצביעה החובבנית. בנסיון האחרון הצלחתי לאסוף מספר קטן של פריימים של גופרית אבל המימן כל כך חזק (הירוק) שכאשר הוא בתמונה הוא מאפיל על הכל אז הנה השילוב של חמצן בכחול וגופרית באדום: רואים ממש יפה את ההבדלים בין בין אורכי הגל השונים וגם רואים שיש צורך באיסוף של הרבה יותר מידע. ועוד נסיון עם הנשר - הפעם הורדתי בצורה משמעותית את המימן: בעוד לא מעט מידע הלך כאן לאיבוד, התמונה, למרות שהצבעים עדיין לא מאוזנים נראית פחות כמו ערפילית שעשויה מאבק של קריפטונייט 🙂 אלה צעדים ראשונים אבל היכולת לקבל פרטים על ערפיליות ממקום יחסית מואר כמו ביישוב שלי מאוד מעודדת. אובייקט נוסף, אחד האהובים עלי, הוא ה Veil. שאריות סופר נובה שמכסות שטח עצום בחלל. הנסיון הראשון שלי היה כמה פריימים של חמצן על החלק המזרחי - ערפילית העטלף: גם כאן כמות הפרטים מדהימה והפוטנציאל של האובייקט הזה אפילו מהבית הוא נהדר. הניסוי הבא שלי היה עם הטלסקופ הקטן - AT60ED שאמור לתת שדה רחב עם המצלמה שלי. כאן כבר הייתי צריך לבנות את כל הריג מחדש, לאזן ולהצפין (כי הגבהתי את הפיר) אבל התוצאה הראשונה לא רעה בכלל: סוף סוף העקיבה טובה, השדה עצום, ה Platesolve עובד לא רע ורק צריך לחבר את מיישר השדה במרחק המתאים של 55ממ מהחיישן. מרוב חיפזון לא עשיתי זאת ומה שקיבלתי זה שדה לא ישר בצורה מוגזמת. ניתן לראות את הכוכבים המרוחים בפינות למרות שזה קרופ די גדול. גם פוקוס אוטומטי לא עבד כראוי ואני מקווה שזה יתחיל להסגר גם ברגע שהתמונה תהיה חדה מכל הכיוונים. מה למדתי מהשבועיים הנהדרים האלה? 1. איפוס לצפון איפוס לצפון איפוס לצפון! למרות שקיבלתי עקיבה לא רעה בכלל, העצלנות שלי גרמה ל Guiding לעבוד מאוד קשה וכל זה בגלל חוסר הסבלנות שלי והרצון לראות אובייקטים על המסך כמה שיותר מהר (תודה ל @Liron.na שדחקה בי לשפר את האיפוס) 2. פוקוס אוטומטי הוא הכרחי 3. אני צריך ללמוד איך לערוך תמונות כאלה 4. לקחת פלאטים ודארקים כמו שצריך - באמת הגיע הזמן 5. צריך עוד להבין בדיוק את זמני החשיפה והרגישות האופטימליים אז המצפה עובד והפרוייקט שלי לקיץ יהיה אזור קבוצת ברבור בשדה רחב - ה Veil, North America, Pelican וכל אזור Sadr שאפשר להתחיל לצלם יחסית מוקדם. מעבר לזה, מכיוון ששובר האור הגדול התפנה ומשמש כרגע כמתאם בין הטלסקופ הקטן והחצובה, אני אחזיר אותו למצב של שמש. ככה אפשר יהיה לעבוד גם בלילות וגם בימים ללא החלפת טלסקופים או איזון מחודש בין מטרות.

תענוג של סיכום יונתן! היה באמת לילה קסום. אנשים טובים, שביל החלב, ומטרות אחרונות של חורף.

טוב שנתת לכתיבה לזרום. למרות שהייתי רק לילה לפני באותו המקום אהבתי לקרוא את החוויות, תודה על השיתוף

אין ספק שזה יהיה בהיר יותר. איזה דיאגונל דרך אגב?

בכלל ללא דיאגונל?

יופי של סיכום ללילה מיוחד. הייתה תצפית נהדרת!

יפה ארתיום, אתה לאט לאט מגיע למערכת עם פחות חוליות חלשות וזה משמעותי. אני זוכר ששדרוג הדיאגונל נתן שיפור עצום

יפה מאוד! אין ספק ששוברי אור מוגבלים מאוד בגודל מבחינה הנדסית. עדשה גדולה היא סיוט לליטוש במיוחד שיש צורך בלפחות שתיים וגוש זכוכית כזה גם אם לוטש בשלמות הוא כבד. שלא לדבר על אברציה כרומטית שמהווה מכשול לא קטן בפירוט שקוטר גדול יכול לתת ועדשה משולשת Triplet בכלל הופכת את כל הסיפור למאתגר. אבל, אם מדברים על טלסקופ לחובבים, לשוברי האור יש מקום חם בלב ולא בגלל ההיסטוריה. שובר אור איכותי נותן תמונה נקייה מאוד וכוכבים חדים שלא נקבל בשום טלסקופ אחר - "המחסור" בהסתרה מרכזית הוא משמעותי. אבל גם כאן כשרוצים לראות פרטים קטנים בעצמים חיוורים, גודל המפתח משחק תפקיד מהותי. מעבר לקוטר גם עניין המחיר הופך את מחזירי האור למשתלמים פי כמה וכמה, נוחים יותר בקטרים גדולים ופותחים פתח לטלסקופים גדולים מ 6-8 אינטש. גם האברציה הכרומטית היא גורם מאוד חשוב - אמנם אין ההסתרה מרכזית אבל... האברציה עושה את שלה וחוסר מיקוד האור לנקודה אחת פוגעת מאוד בחדות והיא גדלה מאוד עם המפתח.

יפה מאוד, זה אחד הקומפלקסים המעניינים בשמיים

תודה! ה 102 שלך יהיה מושלם להמון מטרות

הפילטרים שציינת עובדים עם מצלמות צבע. לגבי הצביעה - בטח, יש הבדלים לא קטנים ולערום אותם אפילו ככה אחד על השני מוסיף שכבות של מידע שונה. זה גם לא מסובך כמו שזה נשמע. הפרטים מאוד מאוד הפתיעו אותי. ממש מקווה להשמיש את נינה ולהתחיל לאסוף מידע למשך כמה שעות

לפרק בבלוג

אני כבר תקופה חושב על איך לתקוף את זיהום האור ולשפר את תוצרי ה EAA שלי. מכיוון שהמצלמה שלי היא מונוכרומטית, הלכתי על פילטרים SHO Narrow Band 3nm עם גלגל. מחקר והתייעצות עם חברים הביאו אותי לפילטרים של Optolong. חברה לא רעה בכלל ובמחיר יחסית סביר. הגלגל גם הגיע עם כל המתאמים הנחוצים לחיבור לטלסופ ולמצלמה ויש עוד מקום לארבעה פילטרים נוספים. עשיתי טעות וסימנתי על הפילטר את שמו (לא באמת...) ניסוי הכלים הראשון שעשיתי לפני כשבוע לא היה מוצלח במיוחד בעיקר בגלל בחירת מטרה שמקשה לראות את הייתרונות של הפילטרים האלה, הפעם חיכיתי שמרכז שביל החלב יגיע לגובה שמאפשר לצלם אותו והתחלתי את ניסוי הכלים על שתיים מהערפיליות המוכרות יותר שיש: Eagle Nebula, Lagoon Nebula. הניסוי כלל בעיקר חשיפה דרך פילטר ה HA אבל גם בדקתי מה מתקבל מהפילטרים האחרים בעיקר כדי לקבל הרגשה מה ההבדלים בזמני החשיפה בין פילטר לפילטר. מכיוון שנאלצתי להרכיב חלק מהדברים מחדש, האיזון לא היה מושלם ובשילוב עם תנאי יציבות לא הכי טובים העקיבה לא הייתה מושלמת בכלל. עדיין, גם בחשיפה unguided של 2 דקות קיבלתי תמונות נחמדות ועם מעט מריחות. הוספה של guiding כמובן שיפרה את המצב פלאים. התמונות צולמו עם חשיפות של 2-2.5 דקות עם gain = 66, נשמרו As seen on screen ובפורמט jpg - לא ממש מתאים לעריכה אבל לטובת EAA זה מושלם. את התמונות העברתי דרך Denoize כדי להפטר מחלק מהרעש ודי זהו. הציוד: טלסקופ - TS-Optics 125mm F/7.8 מצלמה - ZWO ASI294MM Pro חצובה - CEM120 טלסקופ עקיבה AT60 F/6 מצלמת עקיבה: ZWO ASI174MM פילטרים Optolong SHO 3nm בעוד ניהול הכבלים לא אידיאלי, לפחות אין כבלים מתנדנדים שעלולים להתפס בכל מני מקומות כאשר החצובה זזה. Eagle Nebula - M16 זו התמונה עם הכי הרבה זמן חשיפה מצטבר, בסביבות 19 דקות והיא כוללת 4 לכל אחד מהפילטרים O-III & S-II וכל השאר HA. סה"כ ממש הפתיע כמה פרטים מקבלים מהבית על הערפילית הזו וכמה ברורים יצאו עמודי הבריאה. Lagoon Nebula - M8 כאן קצת התקמצנתי וצילמתי מעט פחות מעשר דקות ורק 2 דקות O-iii ו 2 דקות S-II כמה מסקנות - להשמיש את N.I.N.A (סרבה לעבוד בגלל ASCOM ישן - יטופל), לשפר את ה Polar Align, לאזן את החצובה מעט טוב יותר ולא לוותר על פוקוס טוב יותר בטלסקופ עקיבה ולהתחיל לעבוד עם פריימים של קליברציה, דבר שאני דוחה ללא סיבה אמיתית. אני יוצא מאוד מעודד מהערב הזה, גם מהבית ניתן לקבל המון פרטים על האובייקטים היפים האלה ועם עוד קצת עבודה אפשר להגיע לתוצאות לא רעות בכלל.