Ilan Shapira

הלונט החדשים קפצו במחירים כי הם עברו לייצור טלסקופים היברידיים - לשימוש יום ולילה. זה נעשה על ידי שימוש בעדשות טובות יותר ולדעתי זה חבל מאוד. אם כבר קונים לונט עדיף שהוא יהיה ייעודי לשמש ותו לא. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שהמחיר ההתחלתי של הלונטים הוא רק התחלתי. כדי לקבל Blocking filter צר יותר צריך להוסיף כסף, בשביל פוקוסר נורמלי צריך להוסיף כסף וזה כבר אלפי דולרים וזה לפני double stack וחצובה. אני מאוד מרוצה מהקווארק כי עם שני הטלסקופים אמנם אין לי דיסקה מלאה אבל יש משחק עם רוחב השדה ואותו הקווארק יתאים גם לשובר אור גדול יותר

לגבי הטריפודים (לשאלה המרכזית עדיין צריך להקדיש מחשבה), רובם מתאימים לחיבור ספציפי. מאונט של Skywatcher לא יתחבר לטריפוד של iOptron. מצד שני יש מתאמים כמעט לכל הסוגים. אצלי ה Rowan הוזמנה עם חיבור של EQ5 ולטריפוד עץ גם יש ראש שמתאים. אז זה פחות שיקול. לגבי ההשוואה בין הדגמים צריך לחפש ברשת. בזמנו דיברו על ה EQ5 או HEQ5 כמאונטים מדוייקים מאוד, אבל לא בטוח שה iOptron נופלים מהם. תנסה למצוא מאונט שיסחוב כמעט פי שניים או אחד וחצי מסה"כ משקל הציוד.

לא מכיר את הפילטרים עצמם אבל זה די הגיוני ומזכיר לי את ההתנסות שלי עם הפילטרים הראשונים שקניתי של ES. UHC & OIII ה UHC הוא רחב בהגדרתו בעוד ה Oiii צר יותר כי הוא מעביר אזור אחד של הספקטרום. בכל מקרה, בעוד ש UHC אכן משפר חלקית ערפיליות גם ממקום חשוך, הוא לא מהווה ולא יכול להוות תחרות ל Oiii גם הפשוט ביותר.

ההתקדמות נהדרת ועל התוצרים כבר אמרתי לך את דעתי. זה נהדר ונראה שיש רק לאן להשתפר עוד

יופי של סיכום והתמונות 💥

נהדר. מזדהה איתך בתהליך ואוהב את התוצאות. תמשיך להעשיר את הקהילה

נהדר. אין ספק פילטרים מוסיפים מימד חדש בערפיליות. שמח שהייתה תצפית מוצלחת

כן, אצלי הוא מונח על הרצפה כי החיבור לחשמל לא מסתובב עם המאונט אז אין סכנה של ליפוף. אם זה משהו שצריך לשבת על המאונט עצמו אז זה אכן פחות מתאים

לא השתמשתי במייצב ומטען קניתי באותה החנות. שלי המטען די איטי ולמצבר גדול יותר זה לא ממש יעיל

אני בזמנו רכשתי מצבר פריקה מלאה 12V 7a להפעלת ציוד. זה מצבר קטן אבל אם זו רק החצובה זה מספיק ללא מעט שעות, הוא די קטן וקל והמחיר זול לעומת ליתיום. תמיד אפשר לרכוש מצבר עם יותר קיבולת שיחזיק ליותר זמן וגם לצרכנים נוספים כמו חימום נגד לחות. משלמים יותר בכסף ובמשקל.

נשמע שהיה לכם ערב נהדר, כן ירבו! נהנתי לקרוא

יפה!

התצפית בגן יבנה היתה מוצלחת מאוד. נרשמו לאירוע מבעוד מועד כ 200 אנשים והגיעו הרבה יותר! המזל שהיינו שלושה עם טלסקופים - צפריר, אורי ואני, ואחרי השעה הראשונה שבה רובנו צפינו בירח נשאר טלסקופ אחד עם הירח והשניים האחרים כוונו לכוכבי הלכת הגדולים. נציגי המועצה המקומית הגיעו להתרשם וזה גם המקום להודות להם שכיבו לא מעט אורות מראש (כל מה שנמצא בדרום) ולמרות שמדובר במוצאי שבת, הקפיצו את החשמלאים בנסיון לכבות אורות נוספים. ההתרשמות היתה גדולה והאירוע הבא שנרים שם יקח בחשבון את הלקחים. אני אישית נהנתי מאוד מהסקרנות ומקריאות ההתפעלות של הקהל, מהסדר המופתי ששרר שם ומחברתם של צפריר אורי ושי קשטר מהורייזן שעבד מול המועצה בשבועיים שקדמו לאירוע. סיום התצפית עם האחרונים שנשארו ורצו לצפות שוב

יופי של סיכום. נשמע שהיה הספק יפה מאוד למרות הרוחות והתנומה ואהבתי את ההקשר ל EAA 😀 תודה על השיתוף!

לפרק המלא

לא, לא מדובר בהדבקה חוזרת של מגיפת הקורונה אלא בלולאות פלסמה שנוצרות במקרים רבים אחרי solar flare - התפרצות חזקה מאזורים פעילים. לולאות אלה ניתן לראות כפילמנט כהה כאשר הן קורות מעל פני השטח שפונים אלינו, או כלולאות על רקע השמיים כאשר האזור הפעיל שמייצר אותן נמצא על הקצה. את הלולאות שנוצרות באפשרות הראשונה קשה לראות על רקע פני השטח אבל כאשר הן קורות על הקצה, מדובר בתופעה מרהיבה במיוחד. בפרק הזה אראה לולאה שצילמתי במצפה שלי ובנוסף, על מנת לנסות להבין טוב יותר את התהליכים שקורים, אצרף סרטונים שנלקחו ב SDO - Solar Dynamic Observatory - מצפה שנמצא בחלל ומתעד את השמש במגוון אורכי גל ואזורים שונים באטמוספרת השמש. הלולאה כפי שצילמתי מהמצפה בשני חלקים - בחלק הראשון צילמתי את קצה השמש בחשיפה ארוכה יותר ורגישות גבוהה יותר והחלק השני של פני השטח. אפשר לצלם גם ביחד ולשחק בעריכה אבל ניסיתי את השיטה הזו בפעם הראשונה והתוצאה יצאה לא רע (חוץ מהחיבור בין שתי התמונות שעשיתי ברישול משהו). הלולאה היא שילוב של שדות מגנטיים חזקים ופלזמה שנעה על גביהם, בדיוק כמו ב prominences & filaments אבל כאן מתקבלת צורה מאוד סימטרית ואורך החיים של הללולאות האלה הוא קצר מאוד יחסית להתפרצויות אחרות. 20 דקות אחרי שצילמתי את הלולאה הזו חזרתי לאותו המקום אבל לולאה כבר לא הייתה שם. ניתן לראות יפה מאו את האזור הפעיל עם כתמי השמ ואת ההתפרצויות שבולטות מקצה השמש. מעל כולם ניתן לראות לולאה חיוורת. בסרטונים הבאים ניתן לעקוב אחר התפתחות האזור הפעיל במשך 48 שעות ובסוף כל סרטון רואים את שיא הפעילות. ציינתי שלולאות כאלה נוצרות גם אחרי solar flares. כדי לראות התפרצויות כאלה צופים באורך גל AIA 0131 Å שמראה התפרצויות בקורונה (אטמוספרת השמש) בטמפרטורות גבוהות מאוד - 10 מיליון מעלות. שימו לב לפינה הימנית העליונה. בנוסף, ניתן ללמוד לא מעט באורך גל של AIA 0171 Å שמיועד בעיקר ללולאות קורונה בטמפרטורה של כמיליון מעלות ומציג אור הנפלט מאטומים של ברזל מיונן ומעבר ללולאות, מציג יפה אזורים על פני השטח שבהם השדות המגנטיים חזקים במיוחד - האזורים הבהירים. כאן ממש ניתן לראות את האזור מבעבע ואת הלולאה תופסת כוח וגודל. ומעבר להתפרצויות המגנטיות שניתן לראות בשני הסרטונים האחרונים, מעניין לראות גם מה קורה בחלקים העליונים של הכרומוספירה, שם ניתן לראות פילמנטים של חומר שמועף אל מעל השמש. סרטון זה מצולם באורך גל של AIA 0304 Å ובניגוד לצילומים של חובבים באורך גל של H-Alpha, מימן מיונן, כאן ניתן לראות בעיקר הליום לולאה נוספת שצילמתי בחודש מאי ממש לפני שהיא התפרקה כליל. כאן כבר מדובר באירוע עצום בגודלו, מעל 150 אלפי קילומטרים ואף יותר והיא תוצאה של CME - Coronal Mass Ejection, התפרצות עצומה שזרקה חומר לחלל וחלקו לא יחזור לשמש יותר אלא יתפזר ברחבי מערכת השמש. לקינוח, לטובת ההמחשה של גודל הלולאה, אותו הצילום עם כדור הארץ ששתלתי בתוך הלולאה 🙂. בחישוב גס מאוד אפשר להעריך שכדור הארץ נכנס כשלוש פעמים לתוך גובה הלולאה ואת זה ניתן לתרגם לכ 35-50 אלף קילומטרים! עוד יום מעניין על השמש ויש עוד לא מעט לשתף - בפוסטים הבאים

נשמע שבחלקים הרחוקים של כביש 171 לא יהיו הרבה אנשים 🙂

כן, שמענו. יכול להיות שיש כאן מאבק של ראש המועצה לקבל תקציבים. מקווה שזה לא ימשך לאורך זמן

יופי של סט יוסי. אנחנו באותה הבעיה - בלתי אפשרי לא להתפזר עם כל הפעילות שם, כל אזור מיוחד במינו ויש כל כך הרבה. כמה פרטים עם הפילטר אור לבן, אחת היפות

חזק מאוד! מאחל שההמתנה תסתיים במהרה

לפרק המלא

כמו שאני רואה את זה, זה טלסקופ לחיים ואם כבר החלטת להכנס לקטרים האלה, לך על מה שהתקציב, הגובה והרצונות שלך מאפשרים - זה לא המקום לוותר על יכולות שאחר כך תצטער עליהן. היכולת לצפות בזניט ללא צורך בסולם זה אחד הגורמים הכי חשובים בסיפור הזה. מכאן יש את כל דרישות השינוע, מכניקה, אופטיקה ועוד. אני מסכים עם יוסי ששימוש בעקיבה יתן לך את היכולת לצפות ולצלם פלנטות ברזולוציה שלא נראתה כמוה. רק דבר אחד - אם יש עקיבה - אתה תשתמש בה. זה לא מילה גסה, ועם זה מסתדר עם כל השאר, לפחות שתהיה הכנה למזגן, אחת יסודית. אם תרצה לנווט ידנית אתה לא מוותר על היכולת כל עוד המערכת תאפשר זאת. מסע מרתק מאוד!

היי, רמי, אתה מחפש מישהו שיענה על שאלות של ביתך? שלחתי בפרטי

מסכים עם ניר. פיינדר ישר זה תקלה קשה. בתנאי זיהום אור, פיינדר RACI משפר את איכות החיים. שימוש דואלי מאוד עוזר למציאת דברים חיוורים שלא ניתן בכלל לראות בנקודה אדומה\טלרד. מצד שני במקומות חשוכים, אני מוצא שהטלרד מספיק. כן, אולי פיינדר אופטי היה מקצר חלק מהניווטים אבל לא היו אובייקטים שלא מצאתי גם בלי. שימוש דואלי בהחלט יכול מאוד לעזור וזה כבר עניין של הרגל. היום אני מסתדר יופי רק עם טלרד (לא עם נקודה אדומה) אבל אין שום אפשרות להסתדר רק עם פיינדר אופטי לבד

כיף לשמוע. זה בהחלט עולם ומלואו, דינאמי ומספק דברים חדשים כמעט על בסיס יומי - ולפעמים גם שעתי