Ilan Shapira

אתמול, שישי בערב הייתי פסימי לגמרי לגבי מצב השמיים עם כל האובך ששרר במהלך היום. לשמחתי @givoly שלח הודעה שהשמיים התנקו ומשם הדרך לנסות לצלם את הירח הייתה קצרה מאוד. דווקא לירח התנאים לא היו מתאימים במיוחד, היציבות הייתה די גרועה וקשה היה לקבל פוקוס אחיד לאורך זמן אבל חייבים לנסות, לא? הדבר הראשון שאותו ניסיתי היה לצלם פנורמה של כל הירח. את המופע הזה עדיין לא יצא לי לצלם בצורה מלאה וקפצתי על ההזדמנות. צילמתי ארבע סרטונים של 1000 פריימים ומהם ערמתי 200 לכל אחד וחיברתי בפוטושופ וזו התוצאה. הגרסה המוארת יותר צפון הירח כאן כבר ניסתי לעבוד עם יותר פריימים וצילמתי עשרה סרטונים של 1000 פריימים כל אחד ומתוכם ערמתי 1200 פריימים בתקווה לצוד את האיכותיים ביותר. בהשוואה זריזה נראה לי שהתמונה הזו מספקת יותר פרטים עם פחות רעש למרות הפרטים הלא מעטים, יש לאן לשאוף מבחינת יציבות האוויר (לא בשליטתי) ופוקוס טוב יותר. עדיין, ים הקור, או Mare Frigoris נראה יפה מאוד כולל "גלים" מבזלת ומכתשים רבים. גם האזור שמעליו עם כל המכתשים שנראים מהצד יצא לא רע. אהבתי במיוחד את המכתש בפינה הימנית העליונה - Endymion, מכתש בקוטר של 122 קילומטרים. מתחתיו, שני מכתשים שהגדול מביניהם נקרא Atlas והקטן יותר Hercules. בפינה השמאלית התחתונה אפשר לראות את המכתש Posidonius שבו ניתן לראות מערכת של Riles, מכתש פנימי ומספר גבעות. דרום\מרכז הירח מאפיין נוסף שגם @givoly צפה בו הוא Rima Ariadaeus, חריץ\עמק די ישר שנקרא על שם המכתש Ariadaeus שנמצא בקצהו הימני. אורך העמק כ 300 קילומטרים. תמונה זו לא צולמה בנפרד אלא זום פנימה על הפנורמה אז למרות הכל יצאו תמונות טובות עם כמות עצומה של פרטים ומאפיינים שאפשר לתאר עד השנה הבאה. מקווה לחזור לירח גם היום ולהתמקד במזרח ים הגשמים.

כתבתי פוסט על מאפיינים לצפייה בכרומוספירה של השמש: לפרק המלא

אחרי תקופה של צילומים, הגיע הזמן קצת לעשות סדר - מה הם המאפיינים של שכבת הכרומוספירה בשמש ואיך לזהותם. למרות שבמבט חטוף (ולא יותר מזה!) בעין ללא עזרים השמש נראית ככדור לבן\צהוב ללא שום מאפיינים, צפייה באמצעות פילטרים מתאימים חושפת עושר עצום של פרטים דינמיים מרהיבים ביופיים. השמש היא אובייקט מורכב שמתנהג בצורה שהמדע לא יכול להסביר עד הסוף - טמפרטורת שכבת הקורונה שגבוהה מפני השטח והבדלי מהירות הסיבוב בין קו המשווה לבין הקטבים שאחראית מצידה להמון מהדברים היפים שניתן לראות על פני השמש הם רק דוגמאות. כאן ארצה לשים את האצבע על המאפיינים הבולטים ביותר שניתן לראות עם טלסקופים ביתיים ופילטר מתאים. הפוסט מתמקד בשכבת הכרומוספירה, השכבה האמצעית מתוך שלוש השכבות המרכזיות של אטמוספרת השמש. אחד מאורכי הגל החזקים ביותר של שכבה זו נקרא h-alpha, אורך גל שנפלט מאטומי מימן כאשר הם משנים רמת אנרגיה. אורך הגל הזה נמדד ב 656 ננומטר והוא נמצא בחלק האדום של הספקטרום - ממש בקצה הספקטרום הנראה. שכבה זו היא מאוד חיוורת ולא ניתן לראותה כי האור הנפלט מהשכבה שמתחתיה - הפוטוספירה - הוא הרבה יותר חזק והוא זה שמאיר את כדור הארץ. את השכבה הזו ניתן לראות יפה בזמן ליקוי חמה מלא. בזמן ליקוי מרכז השמש מוסתר על ידי הירח ומסביבו ניתן לראות שכבה דקה מאוד של אור אדום: התמונה נלקחה מתוך: https://scied.ucar.edu/learning-zone/sun-space-weather/solar-chromosphere על מנת לבטל את השפעות הפוטוספירה ולצפות בשכבה זו בלי לחכות לליקוי מלא משתמשים בפילטר יעודי שנקרא Fabry Parot Etalon. פילטר זה מכיל שכבות של מראות חצי שקופות במרחקים מדוייקים אחת מהשנייה שנותנות לחלק מהאור לברוח וחלקו מוחזר למראה שממול. כאשר משטחים אלה מיושרים כראוי ובמרחק מדוייק מאפשרים מעבר של h-alpha, או 656.3. פילטרים אלה לא פשוטים לייצור כאשר הבדלים מזעריים במרחקים בין המשטחים משנה את רוחב הגל שעובר ולכן גם המחיר המאוד יקר שלהם: יש פחת גדול בזמן הייצור ובקרת איכות מסובכת. על מנת להגיע לפילטרים במחיר סביר לצרכן הביתי, הם מגיעים עם שיטות שונות לשליטה מסויימת במרחקים בין המשטחים - אם על ידי לחץ אוויר (של חברת Lunt) או על ידי חימום חשמלי (של חברת Daystar). פילטרים ברמה מדעית שרוחב הגל שלהם ידוע מראש ובמדוייק יעלו אלפים רבים של דולרים. על מנת לא לסטות יותר מדי מהנושא, אעמיק בפילטרים האלה בפוסט אחר מאפיינים עיקריים בשכבת הכורומוספירה ממליץ להקליק על התמונה ולעשות זום. כמות הפרטים די גדולה. Spicules - סילוני פלזמה ברוחב של כמה מאות קילומטרים (כ 300) הנפלטים מהפוטוספרה אל הכרומוספירה במהירויות של כ 15 - 110 קילומטרים בשניה ונעלמים תוך מספר דקות. עדיין לא ברור מה גורם להם אבל חושדים שהם אחד הגורמים לזה שהחלק העליון של אטמוספרת השמש חם הרבה יותר מאשר פני השטח. ניתן לראות מאפיינים אלה גם על פני השטח וגם על רקע השמיים ממש קרוב לקצה השמש. Plage - אזורים בהירים יותר בכרומוספירה, דבר המרמז על חום רב יותר מהאזור הסובב אותם. הם ניתנים לצפייה לרוב מסביב לאזורים פעילים אבל יש לא מעטים מהם גם באזורים "שלווים" יותר. Solar Flare - התפרצות עזה של קרינה אלקטרומגנטית מהשמש. התפרצויות אלה מלווות (לא תמיד) בתופעה שנקראת CME - Coronal Mass Ejection שמתבטאות בחומר רב שנזרק מהשמש אל שכבת הקורונה (השכבה השלישית והחיצונית של השמש) ואף מעבר. התפרצויות כאלה שולחות רוח סולרית עזה למרחקים אדירים ואם הן פונות לכיוון כדור הארץ, רוח זו מגיעה אלינו ועלולה לשבש מכשירים אלקטרוניים ובעוצמה מתאימה גם להרוס אותם כמו שהיה באירוע קרינגטון שבו קווי טלגרף עלו באש ואף פגעו במפעילי טלגרף. לשמחתינו השדה המגנטי של כדור הארץ מגן מרובן וההתפוגגות של האנרגיה הזו נראית יפה מאוד כזוהר הצפוני. בתמונה התפרצות כזו נראית כאזור בוהק ושרוף לגמרי מרוב עוצמת האנרגיה Sunspots - כתמי שמש הם אזורים המופרעים משדות מגנטיים חזקים החוסמים מעט את מעבר האנרגיה אל שכבת הפוטוספירה. בזכות זה, אזורים אלה קרירים יותר בהשוואה לאזורים הסובבים אותם ונראים יפה מאוד גם על שכבת הפוטוספרה. לכתמי השמש שני חלקים עיקריים - אומברה (Unbra) הוא החלק הכהה יותר במרכז הכתם. למרות שהוא נראה שחור לחלוטין בהמון תמונות, ניתן לראות בו לפעמים גם מאפיינים פנימיים. והפנומברה (Penumbra) - אזור זה מהווה מעין מעטפת לכתמי השמש הגדולים ואפשר לדמיין אותו כצינורות הולכת אנרגיה שנהדפים ממרכז הכתם לצדדים על ידי אותם שדות מגנטיים. כתמי שמש נראים נהדר גם באמצעות פילטר h-alpha ופילטר אור לבן (שמראה את שכבת הפוטוספירה) Pores - נקבוביות אלה הן כתמי שמש קטנים יחסית ומאופיינים על ידי גודלם ועל ידי כך שאין להם Penumbra. בחלק מהמקרים הם מייצגים התחלה של כתמי שמש גדולים וניתן לאורך זמן לראות את התפתחותם ואפילו התאחדות של מספר נקבוביות לכתם גדול. הם גם נראים מלווים כתמי שמש באזורים פעילים Filament - פילמנטים הם קשתות של פלזמה שנשאות על גבי שדות מגנטיים היוצאים מהשמש ופונים לכיוונינו. לרוב הם במבנה של קשתות - יוצאים מנקודה אחת וחוזרים לשמש בנקודה אחרת. פילמנטים נראים על פני השטח שפונים אלינו ונראים כהים יחסית לשטח שמתחתם ומסביבם. זאת בגלל שכאשר הפלזמה נזרקת למעלה היא מתקררת ולכן נראית כהה יותר. בתמונות ניתן לראות מגוון עצום של פילמנטים ובתמונה השמאלית התחתונה הם נראים בהירים יותר. זאת מכיוון שזו תמונת נגטיב. Prominences - התפרצויות שנראות יוצאות מקצה השמש ועל רקע השמיים שמסביב לשמש. התפרצויות אלה זהות לחלוטין למאפיין הקודם - Filament וההבדל היחיד הוא זווית הצפייה שלנו. בעוד ש Prominence נראות על רקע השמיים, ה Filaments נראים על רקע פני השטח. התפרצויות אלה יכולות להגיע לעשרות ואף למאות אלפי קילומטרים מפני השטח של השמש Filaprom - מאפיין זה הוא שילוב של השניים הקודמים - Prominence & Filament. מכיוון שמאפיינים אלה יכולים להגיע למימדים עצומים, ישנם לא מעט מצבים שבהם ניתן לראות חלק מההתפרצות על רקע השמיים וחלקה האחר על רקע השמש. דוגמא ניתן לראות יפה בתמונה השמאלית התחתונה. ישנם סוגים רבים של filaments & prominences והסוגים השונים ידרשו פרק נוסף כדי לא להאפיל על כל השאר 🙂 הזהרה - אסור בשום צורה להביט בשמש דרך טלסקופ ללא אמצעי הגנה מתאימים. גם בטלסקופ קטן מאוד הנזק לעין יהיה בלתי הפיך מהר מאוד. בפעם הבאה אנסה לסקור את המאפיינים בשכבת הפוטוספרה.

מה שאמרת לגבי ה SSE והצורך להמתין עד לזיהוי מלא זה כל כך מובהק, גם הרעידות שגורמות לעיכובים זה משהו שיכול לתסכל מאוד. אני לא נגד הטכנולוגיות האלה, להיפך, יש להן שימוש מצויין וגם אני לעיתים משתמש ב digital setting circles לטובת push to. לפי מה שראיתי, לפחות לגבי ה SSE, אני לא הייתי מסתדר איתו ודי בטוח שללא פיינדר הייתי מקפל אחרי שעה ונוסע הביתה.

יופי של קריאה. גם כל הלפני וגם התצפית עצמה. נשמע כמו חוויה נהדרת. נראה לי שניצחת במרתון השנה 🙂

תודה! הנסיעה לדרום באה לי בדיוק בזמן. סיימתי את ההספר השני והתחלתי את השלישי

לבלוג

גלקסיות. אחרי שצפיתי בכמה מהגלקסיות הבהירות ביותר ב EAA מהבית, שמחתי שנפתח חלון של מזג אוויר סביר לתצפית במדבר בליל שני\שלישי ומיהרתי לפנות את הלו"ז כדי להנות מהשמיים. התנאים - אובך לא קל שאפילו את תחנת הכוח אשלים היה קשה לראות דרכו גם כאשר התקרבתי לאזור. לא ממש מעודד אבל הר הנגב נמצא גבוה ולרוב מעל האובך. גם הפעם השמיים הפכו כחולים ככל שהתקרבנו לאתר ולמרות שעד לגובה של כ 20 מעלות הכל היה מלוכלך, השמיים מעל הראש הבטיחו תצפית לא רעה. ואכן, כאשר החשיך כוכבים החלו לצוץ בהמוניהם והתחלנו לצפות. כבר מהתחלה ניתן היה לראות שהשמיים לא במיטבם. אובייקטים שאמורים היו להראות בצורה מאוד ברורה היו חיוורים מאוד ועמומים יותר מהרגיל וגלקסיות, אפילו בבהירות של 11-12 היו קשות מאוד לאיתור. מה שעוד ליווה אותנו לפחות עד חצות הייתה רוח מציקה שהצליחה להרעיד כמעט כל טלסקופ, כמעט. אחרי התקף לב קצר בגלל עננים שכיסו את השמיים השמיים התנקו והראות התשפרה פלאים. פתאום ניתן היה לאתר בקלות יחסית גם גלקסיות בבהירות 14. הגלקסיות הבהירות יותר הפכו לברורות הרבה יותר וסיפקו לא מעט פרטים. קיצור תולדות הלילה מתארגנים ללילה עשרה אנשים בלילה אביך באמצע השבוע עם ירח ששוקע מאוחר זה מספר מכובד למדי הטלסקופ מקולמץ ומוכן לפעולה גיל מציץ דרך ה Obsession 15" שמוליק עם הטלסקופ 16" שהוא בנה בעצמו מסביב למראה של זמבוטו ניר מכין את הציוד, כולל טלפון עם האפליקציה AstroHopper הנהדרת שנכתבה על ידי @Artyom ומשמשת כמערכת push-to שעוזרת במציאת אובייקטים בשמיים. שמעתי את ניר מספר פעמים אומר תודה לארטיום במהלך הלילה. את הערב התחלנו עם שקיעת שמי החורף, עם הפליאדות, קבוצת שור, אוריון והכלב. הלילה החל כאשר הירח מלווה אותנו עד לשעה 22:00. למרות שהירח היה ממש קטן הוא הצליח למסך כמעט את כל השמיים ולא ממש סייע לראות עצמים חיוורים. מהרגע שהוא שקע לחלוטין, השמיים השתפרו מעט אבל האובך המשיך להציק ולהסתיר מטרות מעניינות. בשלב מסויים, החלו להגיע עננים מכיוון צפון מערב ולכסות את השמיים וחלק מהאנשים חשב לפרוש. @Jonathan Elihis צופה בטלסקופ שלי ומחפש גלקסיות בליאו על רקע שמיים השמיים המשיכו להאפיר וקיבלנו אווירה של סוף העולם. מה שכן הרוח המציקה נרגעה מעט עם בוא העננות. רואים כמה האובך והעננות מגבירים את זיהום האור המגיע מכיוון צפון - מצפה רמון והבסיסית מסביב. לשמחתנו, אחרי שעה של הפסקה שאותה ניצלתי להקשיב לסוף הספר השני של ה Expanse תוך שאני יושב עם הראש למעלה ובוהה במה שנשאר מהשמיים, הגיע רוח ופשוט ניקתה את השמיים מאותו הרגע קיבלנו שמיים שהזכירו ימים טובים יותר. אז נכון, השמיים לא היו ברמה של חיפוש גלקסיות בבהירות של 16.7 אבל בהירות 14 נראו בקלות יחסית וציד הגלקסיות שלי החל. זה היה הזמן לעבור למצב עבודה ללא הסחות דעת ופשוט שמתי אוזניות על הראש, בחרתי בהופעה חיה של Led Zeppelin והתחלתי את התצפית. עברתי שוב ב coma berenices וקיבלתי מראה משופר של גלקסיית המחט, הצביר הכדורי M53 וגלקסיית הלוויתן והגלקסיות הנלוות אליה. ההבדלים בין מה שראיתי בתחילת הערב לבין מה שראיתי בחלק השני היו תהומיים. המחט פתאום "התארכה" לה פתאום בכמעט פי שתיים וסיפקה הרבה יותר פרטים. משם עברתי ל Leo, שם צפיתי בשתי שלשות של גלקסיות, אחת בבטן האריה והשניה, המפורסמת יותר, Leo Triplet, בזנבו. הרוח שניקתה את האובך והעננות עשתה עבודה לא רעה בכלל וכל הגלקסיות נראו בצורה מפורטת. כמובן שבתקופה כזו, שום תצפית לא שלמה ללא ה Markarian Chain, שרשרת גלקסיות גדולה מאוד שמתחילה במעין כדור של גלקסיות וממשיכה בסוג של שרשרת גלקסיות נהדרת שהולכת ומתעגלת. "על הדרך" בזמן השיטוט בשרשרת הזו אפילו מצאת מספר גלקסיות שעד היום לא ראיתי, או לא תיעדתי. את הלילה סגרתי בסביבות שלוש לפנות בוקר והספקתי לחזות בזריחתו של מרכז שביל החלב. בלילה כזה השביל מתעתע ונראה כמו ענן שמגיע מהמזרח אבל כאשר רואים את קבוצת עקרב לא נשאר מקום לספק. התחלנו את הערב עם שמי החורף וסיימנו עם שמי הקיץ. אי אפשר לסיים עם המדבר ללא תמונה של פריחה באור יום רשימת האובייקטים הכמעט מלאה בהם צפיתי בלילה ההפכפך הזה: # Target Common Names Target Catalog Numbers 1 NGC 4627 2 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631 3 NGC 4656 4 Sombrero Galaxy M 104,NGC 4594 5 Omega Centauri NGC 5139,C 80 6 NGC 3628 7 M 65,NGC 3623 8 M 66,NGC 3627 9 NGC 3389,NGC 3373 10 NGC 3384,NGC 3371 11 M 105,NGC 3379 12 M 96,NGC 3368 13 Whirlpool Galaxy,Lord Rosse's Nebula,Question Mark M 51,NGC 5194 14 M 53,NGC 5024 15 NGC 4627 16 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631,C 32 17 NGC 4656 18 M 53,NGC 5024 19 Markarian's Chain NGC 4477 20 NGC 4468 21 NGC 5033 22 IC 4213 23 NGC 4479 24 Markarian's Chain NGC 4461 25 NGC 4388 26 NGC 5005 27 Markarian's Chain NGC 4473 28 IC 4182 29 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4438 30 NGC 4387 31 NGC 4402 32 Markarian's Chain NGC 4458 33 NGC 4559,C 36 34 Markarian's Chain M 84,NGC 4374 35 Needle Galaxy NGC 4565,C 38 36 NGC 4474 37 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4435 38 M 88,NGC 4501 39 Markarian's Chain M 86,NGC 4406 40 NGC 4459 41 NGC 5014

ברוך הבא לפורום. יש התארגנויות גם לדרום וגם למרכז, משתדלים פעם בחודש כשהתנאים מאפשרים. שלחתי גם הודעה בפרטי

תודה תמיר. גם אני אוהב מאוד את הסגנון הזה כי הוא מייצג כמעט בצורה טובה את מה שרואים בעינית. כמעט. את זמני החשיפה אוסיף לפוסט.

רק תן לנו שמיים

לפרק המלא

אני כבר חודשיים מסתובב עם תחושת החמצה שלא יצא לי לנסות לצפות בגלקסיית המחט וגלקסיית הלווייתן מהמצפה ובשעה טובה קיבלתי ערב נקי. בפעם האחרונה שעשיתי EAA זה היה באמצעות הטלסקופ הקטן. אני זוכר שהצצתי בגלקסיית המחט אבל אורך המוקד הקטנטן של הטלסקופ השאיר המון מקום להגדלה. מה גם שלא עבדתי עם עקיבה טובה ולא באמת יכולתי לבצע חשיפות ארוכות מספיק. הפעם החלפתי לשובר האור הגדול יותר והטלסקופ הקטן עבר לעמדה של Guide Scope. זו הפעם הראשונה שאני מנסה לעבוד עם PHD2 לצורך עקיבה מדוייקת והייתי מאוד סקרן מה יהיו התוצאות. דבר ראשון, PHD2 היא תוכנה פשוטה. מחברים אליה את החצובה והמצלמה, דואגים לפוקוס ולזמן חשיפה שיראה כוכבים, בוחרים כוכב שאחריו התוכנה תעקוב ומתחילים. עד כאן הכל טוב. התחלתי עם חשיפות צנועות של 30 שניות (לא חוכמה) ולאט לאט עליתי עד לחשיפות של 2 דקות. מעבר לא ניסיתי ואת זה אשמור לפעם הבאה. אז נכון, בחלק מהפעמים אחרי מעבר בין אובייקטים שכחתי להפעיל את העקיבה מחדש וקיבלתי מריחות אבל כאן זה כבר הרגלי עבודה שצריך לסגל. דבר נוסף שלא עשיתי - פריימים של קליברציה. זה סופר חשוב ורואים יפה מאוד בתמונות את גרגר האבק העצום מצד ימין ובכלל חוסר אחידות של הפריים וגרגרי אבק נוספים מסביב. המצלמה פחות מתאימה לחשיפות ארוכות וכמות הרעש הבלתי נסבלת מורגשת מאוד. לזה כבר הוזמנה מצלמה נוספת אבל בינתיים הכנת פריימים של קליברציה גם צריכה להכנס לרשימת הדברים. התמקדתי בגלקסיות - The Needle, The Whale, BlackEye, M105 ועוד. בנוסף תפסתי צביר גלקסיות עצום - Abel 1367. התמונות צולמו עם חשיפות יחסית דומות - בין חמש לעשר חשיפות של דקה כאשר בצביר הגלקסיות הגדלתי לשתי דקות. gain = 20. גלקסיית המחט (NGC4565). גלקסייה ספיראלית שמפנה את צידה לכיוונינו וחושפת יפה מאוד פס אבק שסובב אותה ומסתיר את מרכז הגרעין. מצד ימין ניתן לראות גלקסיה נוספת, NGC4562 ומשמאל את IC3571. קצת על מרחקים - המחט רחוקה כ 39 מיליון שנות אור מאיתנו בעוד IC3571 מרוחקת כ 64 מיליון שנות אור. דווקא NGC4562 קרובה יותר מהמחט בכשלוש מיליון שנות אור אבל היא קטנה ממנה וחיוורת יותר. גלקסיית המחט היא אחת הגלקסיות היפות ביותר לצפייה בעין וניתן לראותה ממקום חשוך גם בעזרת טלסקופ צנוע יחסית. 7 חשיפות של דקה גלקסיית הלוויתן (NGC4631)- גלקסיה ספיראלית שמציגה לנו את צידה וקיבלה את שמה בזכות צורתה שמזכירה מעט לוויתן במבט צד. מרחקה מאיתנו הוא רק 24 מיליון שנות אור וניתן לראות בה המון שבילי אבק. מעליה נמצאת הגלקסייה NGC4627, גלקסיה אליפטית קטנה במרחק של 31 מיליון שנות אור תשע חשיפות של דקה Black Eye Galaxy או בשמה הקליט M64, היא גלקסיה שמכילה ענן של גז בדיסקה הפנימית ושנראה היטב בתמונה. מכאן גם מגיע השם Black Eye. הגלקסיה יחסית קרובה אלינו, רק 14 מיליון שנות אור. ממש השכונה הקרובה. 7 חשיפות של דקה צביר הגלקסיות Abel 1367 ולויין סורר. אם עד עכשיו ראינו גלקסיות קרובות ויחסית בודדות, כאן בשדה אפשר לספור עשרות. צביר זה נמצא מעט מחוץ לזנב האריה (קבוצת הכוכבים) ומכיל לפחות 70 גלקסיות משמעותיות. גם המרחקים כאן הם מעט אחרים - הצביר נמצא כ 300 מיליון קילומטרים מאיתנו והוא חלק מצביר העל coma cluster וקצת זום פנימה למרכז הצביר: חמש חשיפות של 2 דקות בתמונה ניתן לראות גלקסיה מוארכת, שמקבילה מעט לפס שיוצר הלויין. היא גלקסיה ספיראלית הנקראת NGC6697. היא נעה לכיוון מרכז הצביר במהירות של מספר מיליוני קילומטרים בשעה, מה שגורם למערבולות גז עצומות להדחס וליצור כוכבי ענק שתוך כעשר מיליון שנים מתפוצצים בסופרנובה. התפוצצות הכוכבים גורמת לחימום של גז ופליטה של קרינת X-ray שנראית כשובל דק שנמתח מהגלקסיה. מיקום הצביר: http://nova.astrometry.net/sky_plot/zoom1/4553160 לקינוח - צביר כדורי - M53. כאן הטלסקופ קצת יצא מפוקוס אבל הצביר נראה לא רע עם לא מעט כוכבים מופרדים. הצביר מרוחק מאיתנו 58,000 שנות אור, קוטרו כ 220 שנות אור והוא מאיר בעוצמה של 200,000 שמשות! חמש חשיפות של דקה בשלב הבא אנסה לעבוד עם פילטר, להעלות את זמני החשיפה בהתאם ולהשתמש בפריימים של קליברציה כדי לקבל תמונות נעימות יותר לעין.

לבלוג

יום שבת שימשי נחת עלינו ובבוקר יצאתי למצפה לנסות לצלם קצת ב H-Alpha ולצפות באור לבן בפוטוספרה (פני השטח של השמש). הרכבתי את הטלסקופ הקטן על ה SCT8, ואליו חיברתי את פילטר ה H-Alpha והמצלמה וה SCT8 קיבל פילטר אור לבן ועינית לצפיה. מייד היה ניתן לראות שתנאי האטמוספרה היו סבירים+, דבר שלא ראיתי כבר חודשים. המטרה הראשונה לצילום הייתה סרטון שמראה כשעה וחצי של פעילות על האזורים הפעילים AR2975 & AR2976. אזורים אלה די קרובים, בעלי כתמי שמש שאחד מהם גדול מאוד והשני די מורכב עם גשר של פלזמה שחוצה אותו. ובגרסת הנגטיב + צבע ועריכה מאוד אגרסיבית. כאן ניתן לראות טוב יותר את הפילמנטים מסביב לכתמי השמש הסרטון הסרטון מייצג כ 1:20 שעות של פעילות השמש ומורכבים מכ 120 תמונות. כל תמונה מקורה בסרטון של 22 שניות ובין הסרטונים הפסקה של 18 שניות. מצאתי שהיחס הזה (או 20:20) נותן תוצאה טובה וחלקה יחסית. החיסרון הוא כמובן בכמות המידע - מדובר בכמעט 1TB של סרטונים - וה Stacking גם מצריך מחשב עם קצת כוח וזכרון כדי לסיים בזמן סביר. סה"כ הסרטון הוא באורך של כשלוש שניות וחוזר על עצמו ארבע פעמים התוצאות מצדיקות את המאמץ של המחשב. מומלץ לבחור את הגדרת האיכות הגבוהה ביותר. סרטון בשחור לבן הסרטון בנגטיב. כאן רואים יפה יותר את תנועת הפילמנטים. נראה שפוטושופ התקשתה קצת ליישר את התמונות בצורה מושלמת ולכן יש קפיצות. אור לבן בזמן הצילום צפיתי באור לבן דרך העינית בהגדלה של 142 ודי נפעמתי ממה שראיתי - חד, ברור ומלא פרטים. פעם ראשונה שפילטר אור לבן מספק לי כאלה מראות וכמובן הכתמים הגדולים עזרו מאוד. אחרי הסירטון ב h-Alpha העברתי את המצלמה אל ה SCT8 בכוונה לצלם את כתמי השמש על הפוטוספרה ברזולוציה גבוהה אם אצליח. השמש היא אובייקט לא קטן, קרוב וכמובן מאוד מואר. טלסקופ עם מפתח של 8" אמור בתנאים טובים לקבל תמונות ברזולוציה מאוד גבוהה. למרות שהשעה הייתה כבר צהריים והראות מעט הידרדרה ניסיתי את מזלי והופתעתי מאוד לטובה. זו הפעם הראשונה שאני ממש רואה את הגרנולריות, הגרעיניות של פני השטח, רשת של תאים מוליכי חום שנוצרים על ידי זרמי פלזמה שהחום דוחף מתוך שכבת הולכת החום החוצה על פני השטח. תאים אלה הם שאנו רואים הם הקצוות העליונים של זרמים אלה. תאים אלה דינמיים ומרכזם הבהיר יותר מייצג את האזור החם של זרם הפלזמה שעולה למעלה בעוד בשוליהם הכהים יותר נמצאת הפלזמה "שהתקררה" מעט וחוזרת אל תוך השמש. מעבר לגרנולריות, הכתמים עצמם מספקים המון פרטייםי וממש רואים יפה את מבנה האומברה (החלק הכהה) והפנומברה החלק הבהיר יותר שמקיף את האומברה - שבו ניתן לראות יפה מעין שערות מעין מבנה של שערות. מסביב לכתמים ניתן לראות נקבוביות - כתמי שמש קטנים שלהם אין פנומברה סיכום לא רע ליום שבת אסטרונומי שכבר לא השאיר לי כוח לפתוח את המצפה בלילה

ממליץ מאוד לעבור מנקודה אדומה לטלרד. זה עולם אחר של ניווט ורוב הזמן בכלל לא תצטרך פיינדר אופטי

אוהל מומלץ מאוד - פתיחה מהירה ל 2 אנשים של דקטלון. הכי נוח מבחינת הקמה ופירוק וזול. יש שני דגמים: המעט יקר יותר אבל שחוסם את אור השמש בבוקר (חשוב) - 400 שקלים https://www.decathlon.co.il/iw/אוהלים-עד-3-אנשים/142650-7777-2-fresh-black-2-.html?sfdr_ptcid=41853_1356_672063510&sfdr_hash=2bff23d6beb061c98ca3cc7b2e2c7cd2&gclid=CjwKCAjwxOCRBhA8EiwA0X8hi5hBB_RlNfhHtYvez754g6j_UURarMe1OH11hg7BP9EOGgGNe-3l_hoCGx0QAvD_BwE#/3787-demodelcolor-8357352/3788-demodelsize-206אנשים_2 או את הדגם שלא חוסם את אור השמש - 280 שקלים https://www.decathlon.co.il/iw/אוהלים-עד-3-אנשים/3346-1262--2-2-.html?sfdr_ptcid=41853_1356_672120145&sfdr_hash=11596dd7fc95495b54678fafe7e17148&gclid=CjwKCAjwxOCRBhA8EiwA0X8hi5dZduN8MLF3LDzjMBN8_GjO1FbO7R5SKx4OrGBFkXaNUa3SP3qhlBoCnf4QAvD_BwE#/42-demodelsize-235ללא_מידה/737-demodelcolor-8492461 מבחינת שק שינה, לחורפים אני משתמש בשק שינה -9 מעלות שמצאתי במבצע בלמטייל בחצי מחיר. כדאי כי לא צריך לישון עם החרמונית בפנים, הוא ממש ממש מחמם. לקיץ תספיק לך שמיכה קלה. עכשיו בסוף החורף שווה לבדוק מבצעים בחנויות טיולים על ציוד חורפי, יש יופי של מציאות.

שולחן קטן, כיסא. שתי מחצלות - אחת לטלסקופ ואחת לאוהל. ממליץ מאוד לרכוש גם מזרן. אני משתמש בשניים מאלה שמוכרים בכל תחנת דלק או שאפשר לרכוש מזרן מתנפח. אל תשכח את הדברים הברורים מאליהם כמו מים קפה/תה ונשנושים.

אני אענה על זה בצורה מאוד פשוטה - חצובה משוונית אמנם מאפשרת מעקב בציר אחד אבל אך ורק אם מצפינים אותה כראוי (Polar Alignment). אחרת מתחילים לזוז בשני הצירים. דבר שני, להגיע לאובייקט עם חצובה משוונית זה לא נוח - התזוזה היא לא ימינה שמאלה \ למעלה למטה אלא באלכסונים מוזרים ולא אינטואיטיביים. דבר שלישי בעוד חצובה כזו יכולה אולי להתאים לטלסקופים שוברי אור או קטדיופטריים שבהם הפוקוסר נמצא מאחור וניתן לסיבוב בצורה יחסית קלה, בטלסקופים ניוטוניים הפוקוסר נמצא בחלק העליון - מה שגורם להם להיות גבוהים מדי או נמוכים מדי. זה נניח עוד נסבל אבל בחצי מהזמן הפוקוסר נמצא בזוויות בכלל לא נגישות, מה שמצריך סיבוב של כל הטלסקופ בתוך הטבעות. מעבר לאי הנוחות שזה גורם (פעולה שצריך לעשות 20 פעמים בלילה לפחות) גם יש סבירות גבוהה מאוד שהאיפוס לצפון יפגע תוך כדי. לגבי מחשבות לעתיד - עדיף תמיד לרכוש בעתיד חצובה משוונית ממונעת. חצובות ידניות שמשודרגות הן לרוב תומכות במשקל יחסית נמוך, השדרוג לא תמיד פשוט, המקום לטעויות די גדול והדיוק בעקיבה לא יאפשר צילום מעבר לירח וכוכבי הלכת - בזבוז נקי של כסף. 130 או 150? אם התקציב מאפשר לך על 150 מעבר למע"מ, יש תשלומים כמו עמילות מכס (תשלום על התנהלות מול המכס) דמי אחסון וניטול - מילה חדשה שהמציאו כדי להצמיד לה סכום כסף. זה יכול להגיע למאות בודדות של שקלים, תלוי בגודל החבילה ומחירה הבסיסי.

תודה רבה יוסי. הגדרת את זה מאוד נכון. הוא פשוט נהדר ולפעמים אין מספיק ממנו 🙂

אין ספק שהוא "קל להשגה" כפי שתיארת ועם זאת, אני מרגיש שאני לא מקדיש לו מספיק זמן. יש לי מספר פרוייקטים בתכנון לגביו ומזג האוויר לאחרונה כל כך מפריע. חבל. מה גם שהוא מכיל לא מעט אתגרים. נדב דניאלי מקבוצת הפייסבוק הסב את תשומת ליבי למאפיין שלא חיפשתי קודם: Rima Marius, יופי של נקיק שיזכה לעוד נסיונות צילום וצפייה

כיף לשמוע! יש כל כך הרבה מה ללמוד עליו ולהכיר בו. שמח שאהבת

הפרק בבלוג

הירח הוא מעין אובייקט מוזר בעולם חובבי האסטרונומיה. רובינו מתחילים בצפייה בירח אבל עד מהרה הירח מתגלה במאפיין פחות רצוי - הוא גורם לזיהום אור די חזק מה שממסך את שאר האובייקטים. כאילו שהוא מנסה לאמר "עזבו את כל השאר, תראו אותי". עם הזמן פותחו אמצעים שמאפשרים תצפית וצילום גם כאשר הירח בשיאו, פילטרים למיניהם, אבל כשהוא בשמיים קשה להתעלם ממנו - לטוב ולרע. אישית אני מאוד אוהב את הירח ויודע שיש בו עוד מאפיינים רבים שעדיין שלא גיליתי. יותר מזה, כל מאפיין נראה מעט שונה כאשר צופים או מצלמים אותו במופעים שונים של הירח - רכסי הרים אימתניים ומשוננים נראים שטוחים כאשר הם מוארים מלמעלה בניגוד לצורתם כאשר השמש מאירה אותם מהצד ואותו הדבר לשאר המאפיינים. דבר זה מוביל לא מעט חובבי ירח לצפות באזורים הקרובים לטרמינטור ולהתעלם מהאזורים המוארים. אין ספק שהתמונות דרמטיות הרבה יותר ליד הטרמינטור אבל באזורים מוארים מאוד ניתן לראות מאפיינים שבשלבים אחרים פחות בולטים. הפעם התמקדתי בכל האזור הדרומי של הירח המלא (99.6%) ולמרות שבקצה ניתן לראות עומק וצללים, דווקא אהבתי את האזורים הפנימיים יותר. בנוסף לדרום, הספקתי לצלם תמונה אחת של מערב הירח - אזור של מישורי לבה שהתקשתה ברובו אבל שמכיל בתוכו מספר מאפיינים יפים מאוד. לצערי היציבות בימים אלה שרובם מעוננים היא לא להיט גדול אבל התוצאות בהחלט משביעות רצון. דרום הירח תמונה זו היא תמונה פנורמית המורכבת מחמש תת תמונות. מה שנותן תמונה רחבה מאוד ובעלת רזולוציה גבוהה. נתחיל עם סרטון שמסכם את שלבי הצילום והעריכה (ממש בפינצטה) של אחת התמונות: התמונה המלאה של אזור הדרום היא בעלת רזולוציה של 8000 * 2500 פיקסלים. מומלץ לצפות במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם. האתגרים בצילום האזורים המוארים בצורה מלאה היא חוסר בניגודיות. בשעה שאזורים שמוארים בזווית מספקים משחקי אור וצל, אזורים מוארים במלואם נראים שטוחים לגמרי. התמונות הבאות הן זום אל תוך הפנורמה ומייצגות חלק מזערי מהמאפיינים הקיימים בה. Mare Humorum: המכתש Schickard המכתש Tycho שפסי האבק שעפו מפגיעת המטאור שיצר אותו נמשכים למאות קילומטרים מסביבו המכתש Schulter שנראה יפה ליד קצה הירח עם מימד עומק והפסגה המרכזית שלו המכתש Letronne - מכתש שהתמלא בלבה וחלקו העליון כוסה לגמרי מערב הירח כאן צילמתי את אזור Aristarchus Plateau אזור מעט מוגבה מעל משטח הלבה שבליבו הוא יושב ומאופיין על ידי מכתש שאת שמה הוא נושא, מכתש לא גדול במיוחד - 40 קילומטרים קוטרו ועומקו 2.7 קילומטרים אבל עם זאת הוא המאפיין הגדול הבוהק ביותר על הירח. ניתן לראות יפה לראות את פיזור האבק מהפגיעה במחתש. משמאלו רואים עמק מתפתל - Schroter's Valley שמאוד מזכיר נחש ובתאורה הזו נראה כמו נחש מעוך משהו. חלקו הרחב נקרא ראש הקוברה על ידי חובבים. האזור אמנם שטוח מאוד יחסית לשאר האזורים בירח והמכתש מהווה מעין "אובייקט זר" אבל זו גם אחת הסיבות שאני מאוד אוהב לצלם\לצפות בו - הוא נותן תחושה של מרחבים שפחות קיימים באזורים אחרים. התמונות צולמו בעזרת טלסקופ SCT C8 ומצלמה ZWO ASI183MM

הייתי מתרחק מה bresser כמו מאש - חצובה משוונית וטלסקופ ניוטוני לתצפיות זה אחד השילובים הפחות נוחים. לחצובה משוונית יש יתרונות מסויימים אבל רובם מתבטלים בשילוב עם ניוטוני בגלל שהפוקוסר נמצא 50% מהזמן בנקודות לא נגישות