jonzm

משומש - OTA C9.25, עם מסילת Losmandy במחיר של 1084$ + 121 $ משלוח ארצה (ומיסים כמובן) https://www.bhphotovideo.com/c/product/802420316-USE/celestron_91027_xlt_c9_1_4_a_xlt_9_25.html/overview

יכול להיות לי 🤪 אנסה לשחק קצת עם אפשרויות בזמן הקרוב, ונראה מה יצא...

כן, מכיר - וחשבתי לשים לי סקוצ'ים על קייס ישן. אני פשוט רוצה לנסות ליצור משהו שגם יוכל לעבוד לי עם SSE, קצת כמו מה ש- @Ehud Spiegel עשה. הכל טוב - זה יקרה בסוף.

+1 למסקנה בסעיף 4 - השארתי השבוע את השובר אור שלי פתוח על החצובה הידנית (סה"כ באזור ה-6 ק"ג, לרבות עינית ודיאגונל 2"), ואתמול היו לי חמש דקות, ראיתי שאוריון בפוזיציה טובה, אז יצאתי לחצר, העמדתי את הטלסקופ, ומיד הגעתי אליו. תענוג. אם היה לי מתקן לאפליקציה של ארטיום או ל-SSE, זה בטח היה אפילו יותר פשוט.

שלח ליושופס. זו חבילה קטנה, 30$ דמי משלוח (לפני הנחות).

בעקבות שיחות הבארלו - יש עכשיו ב-telescopes.net בארלו x2 יד שניה של astro-physics במחיר של 140$ (בתוספת דמי משלוח): https://telescopes.net/astro-physics-2x-barlow-used.html

הי נועם, בניגוד לתצפית ויזואלית, שבה שדה הראייה שמתקבל מהטלסקופ משתנה בהתאם לעינית שבה אתה משתמש, שדה הראייה בצילום נשאר קבוע כל עוד אתה משתמש באותו טלסקופ ובאותה מצלמה. השימוש בבארלו או ברדיוסר (האחד מגדיל את אורך המוקד שלך והאחר מקטין אותו) ייתן לך שדה ראייה מצומצם יותר (במקרה של בארלו) או רחב יותר (במקרה של רדיוסר). לכן, במקרה שלך, אם היית רוצה לתפוס את כל הירח בפריים אחד עם המצלמה הנוכחית ועם הטלסקופ הנוכחי, אתה צריך להשתמש ברדיוסר שיקטין לך את אורך המוקד. אבל - וזה חשוב - לא ברור שזה מה שאתה רוצה. מצטרף להצעה של גיא - בוא לתצפית, ושם תוכל גם לראות איך אחרים עובדים (ויזואלית וגם בצילום או ב-EAA) וגם לשאול הרבה שאלות. זו הדרך הכי טובה ללמוד.

סחטיין! ודאי לאור ראשון לוודג׳. נראה לי שעם איזון טוב אתה יכול להגיע גם לחשיפות גבוהות יותר - אני הצלחתי חשיפה של דקה עם c9.25, אבל זה היה סיוט להגיע לזה. עם שפורפרת 6״ אמור להיות יותר קל.

נועם, לגבי שדה הראיה שלך - זה כמובן תלוי באורך המוקד של הטלסקופ ובגודל החיישן של המצלמה. עם הטלסקופ שלך, זה שדה הראיה שלך (עם ובלי בארלו - צהוב עם אדום בלי): בכל מקרה, צילום של עצם כמו הירח הוא לרוב של חלק מסוים בו, ואם רוצים פנורמה אז מאחדים כמה תמונות יחדיו.

שיהיה בהצלחה! מה הערכת הזמנים?

מסכים עם ניר - יש גם משהו מעולה בעבודה ידנית, או כמו שאמרתי לגיא כשיחקתי עם הדובסוני שלו ברמה - מדהים כמה זה כיף כשזה פשוט: מסתכלים, ותוך כדי דוחפים ימינה, דוחפים שמאלה והכל קורה. פעולה ידנית גם מאוד עוזרת להכרת השמים, ואחר כך גם עם גוטו יותר קל לך לעבוד ולהביא את הטלסקופ בדיוק לאן שאתה רוצה.

שני טלסקופים משומשים ומעניינים למכירה כעת ב-B&H: 1. Celestron 8" RASA - במחיר של 1400$ (ועוד 101$ משלוח), במצב טוב מאוד - https://www.bhphotovideo.com/c/product/802417039-USE/celestron_91073_8_f_2_0_rowe_ackermann_schmidt.html 2. SkyWatcher Esprit 100ED - שובר אור מעולה, במצב טוב במחיר של 1656$ (ועוד 180$ משלוח) - https://www.bhphotovideo.com/c/product/802417135-USE/sky_watcher_s11410_esprit_ed_apo_100mm.html/overview

אילן, איזה כיף לקרוא, ולשמוח על הלילה המדהים שקיבלתם, גם אם לא יצא לי להיות שם בעצמי... ממש עושה חשק, ורק צריך לקנות ציוד חורף מתאים... ינואר במדבר נשמע מאתגר, אבל עם פרסים למתמידים 😀

לפי הנתונים הטכניים של המצלמה, יש לה חיישן בגודל של 1/3״, שזה די קטן. מה שאומר ששדה הראיה של המצלמה יהיה קטן מאוד. ראה את התמונה הבאה שממחישה את מה שתצליח לתפוס עם טלסקופ 6״ ביחס מוקד של 5. כמובן שיחס מוקד גדול יותר (כלומר מרחק מוקד גדול יותר) יוביל לשדה ראיה מצומצם עוד יותר. ה-sv105 בסגול, ה-ASI120 בצהוב, ה-ASI533 בירוק, ומצלמה DSLR Full Frame בתכלת. בקיצור - מצלמה פלנטרית נועדה לצילומים פלנטריים, ולא לצילום גרמי שמיים גדולים...

ממש יפה! מאוד אהבתי את שינויי העוצמה של הצבעים השונים באזורים שונים של התמונה.

הי רועי, ברוך הבא! לגבי הטלסקופ עצמו, נראה לי שיש לא מעט דיונים על הנושא בפורום, ואני מניח שכבר עברת עליהם. לגבי עזרים וציוד נלווה - השמיים הם הגבול. אתה צריך להחליט גם כמה אתה רוצה להוציא וגם האם המיקוד שלך הוא בתצפית ויזואלית או בצילום, כי העזרים שונים באופן מהותי.

נראה לי שלא תתחרט - גם מפתח יותר גדול וגם עיצוב פשוט יותר. נתראה בקרוב! נתנו לך הערכה מתי יגיע?

איזה כיף לקרוא ארטיום, הפליאה והחדווה של ילדים בתצפיות היא חלק משמעותי מהחוויה, וגם כמובן הזמן המשפחתי. מקווה שה״חיידק״ יקנן היטב ושמעכשיו היא תוציא אותך לתצפיות...

יקח עוד זמן 🙂 זו תהיה מתנת יום הולדת מאוחרת מתישהו ב-2022.

מובן לחלוטין - אבל כמאונט נישא, הוא בליגה משל עצמו ויכול לסחוב את ה-9.25 שלי בלי בעיות.

Rst-135E כי הגב מחייב 🤪

זה מניח ש-goto מביא אותך במדויק לאובייקט, או שיש למצלמה שדה מספיק רחב כדי שאוכל לתקן. כנראה הפתרון הוא מצלמה יותר טובה מה-ASI120, אבל אני כרגע בחסכון להחלפת מאונט, אז יש עוצר קניות.

סיכום קצר של התצפית מיום חמישי - היה נחמד אך רטוב!

יותר מדי זמן עבר מתצפית השטח האחרונה שלי, והציפייה לקראת יום חמישי האחרון היתה גבוהה. לצערי, לפחות חלק מהציפיות לא התגשמו, ועדיין – הייתה תצפית מהנה, אם כי רטובה משהו... אתחיל בתכנון – הפעם החלטתי להתחיל לתצפת באמצעות רשימה מתוכננת מראש, ולעבור על גופי מערכת השמש שיהיו זמינים לצפייה במהלך התצפית, וכן להתחיל מעבר סיסטמטי על קטלוג מסייה. SkySafari הוא כלי מצוין בהקשר זה – גם בשלב התכנון (ראו הפוסט הזה של @Ilan Shapira) וכפי שנראה עוד מעט, גם בשלב התצפית עצמה. לשטח הגעתי בסביבות 18:30, כשעה לאחר השקיעה; אחרי התארגנות מהירה, כיילתי את ה-9.25 שלי (באמצעות SkySafari) והפניתי אותו לצפיית בזק בנוגה בטרם יישקע (בעת הצפייה נוגה כבר היה רק 8 מעלות מעל לקו האופק). ההפרעות האטמוספריות היו משמעותיות, ועדיין, הצלחתי להבחין בצורה יפה בצורת הסהר של כוכב הלכת, ובהמשך לעבור מהר לצילום פלנטרי באמצעות ה-ASI120. התוצאות לפניכם – לא מדהים אבל משהו. כבר בשלב הזה התחלתי להבחין בבעיה שתלווה אותי לאורך הלילה – הלחות. התחזיות לא הצביעו על לחות חריגה, אבל בבדיקה בזמן אמת עלה שהתחזית עודכנה ל-100 אחוזי לחות! זה בהחלט היה מורגש, וההתעבות על כל הציוד התחילה באופן מיידי... לא היה היום הנכון לשכוח בבית את מגן הלחות ל-9.25... 😱 למרות הלחות, החלטתי להמשיך ולתצפת כמה שניתן יהיה. עברתי במהירות לעבר שבתאי, והצלחתי לתפוס אותו במצלמה לצורך אחת מהתמונות היותר חדות שהצלחתי – כלומר, הלחות בשלב זה טרם השפיעה על היציבות או הבהירות של השמיים (באותו שלב שבתאי היה בגובה של כמעט 27 מעלות מעל האופק); משם מהירה על צדק – שוב, התמונה הכי חדה שהצלחתי לתפוס עד כה של הענק הנהדר (38.5 מעלות מעל האופק). לצערי, כאן תמו ההצלחות הפלנטריות שלי; העדשה המתקנת של הטלסקופ כבר החלה לגלות סימני עיבוי, וכיוון מהיר לאורנוס ולנפטון לא הניבו דבר (היה קשה במיוחד להשתמש ב-goto, כי שדה הראיה שמתקבל עם ה-ASI120 הוא מאוד מאוד קטן, כך שאם הכיול לא מדוייק לחלוטין, היכולת למצוא את האובייקט כמעט ולא קיימת, וצריך להסיר את המצלמה, להתקין עינית, לפקס, ואז להחזיר את המצלמה ולפקס שוב – לא אופטימלי; כאן ייתכן שה-Baader Flip Mirror II יכולה לעזור, אבל היא נמצאת יחסית למטה ברשימת הקניות שלי 🙂). על Ceres כבר לא היה על מה לדבר בכלל. בשלב זה, ובטרם החלפתי לשובר האור (AT102ED), עשיתי תצפית מהירה על מספר צבירים כדוריים – M15 נראה היטב, ולמרות הלחות יכולתי להבחין היטב בכוכבים שנמצאו בתוך הצביר; M30 כבר היה מאתגר יותר וכך גם M2, וכאן הלחות כבר גמרה את הטלסקופ לחלוטין. קיפלתי את ה-9.25 והתקנתי במקומו את שובר האור (שמגיע עם מגן לחות built-in) – M45 נראו היטב ויפהפה באמצעות עינית Baader Hyperion 36mm, ובשלב מאוחר יותר (בערך 21:45, בזוית של 27 מעלות מעל האופק) גם ערפילית אוריון M42 נראתה לא רע, אבל בשלב זה העננות, שהייתה צפויה להגיע לאזור לקראת חצות הקדימה, ושמה סוף לכל העניין. התצפית עם שובר האור הייתה ויזואלית לחלוטין – ניסיתי לחבר אליו את ה-Z6 שלי, אבל לא הצלחתי להגיע לפיקוס עם דיאגונל, ובגלל העננות כבר לא היה לי זמן להסיר את הדיאגונל ולנסות שוב. אולי אצליח השבוע במדבר, אם מזג האוויר יאיר לנו פנים. אני לוקח מהתצפית הזו מספר מסקנות: גם תצפית קצרה יחסית (ורטובה) יכולה להיות מהנה. יותר כיף לתצפת ביחד, ולא לבד (באמצע התצפית הצטרף אלי חבר עם בתו הקטנה, וכבר היה יותר כיף). לא לצאת מהבית בלי מגן לחות; הוא לוקח ממש קצת מקום, והוא יכול להפוך את התצפית למוצלחת ממש (או להיפך – בלעדיו התצפית יכולה להיהרס לחלוטין). SkySafari הוא יופי של כלי – מאפשר לי גם תכנון מוקדם של תצפית; שליטה מלאה בטלסקופ תוך כדי (גם Goto לאחר כיול וגם הזזה ידנית (טריק ה-Tilt to Slew הוא ממש נוח, ומאפשר להמשיך להסתכל דרך העינית תוך כדי תנועה)), וגם מתעד את התצפית כך שאחר כך אפשר לחזור אל האובייקטים שצפית בהם וגם לכתוב הערות תוך כדי. זהו להפעם – ממש מקווה לראות את כולם במדבר בקרוב... בתמונה האחרונה: ה-9.25 לפני קיפול

אילן, האם יש כאן מספיק מרחב כדי להתקין שני טלסקופים על החצובה? נראה לי ששווה לוודא שכן.