שחר

כמובן שאני לא מתווכח עם המומחים, אבל חצי אינץ' זה לא קטן? בהנחה ותשתמש בנגלר 31, יש לה field stop קרוב ל2 אינץ'.

זה לא גורם שהשוליים של השדה יקבלו פחות אור?

איזה יופי שהמראה בנויה, ועוד יותר טוב שהיא ממש איכותית. לגבי המשנית - 4.5" זה לא קטן מדי? אצלי בטלסקופ המראה המשנית היא בקוטר של כרבע מהקוטר של הראשית, והוא f/6. פה 4.5" זה פחות מרבע מקוטר הראשית, וזה f/3.6, שאמור להצטרך משנית גדולה יותר. הלוואי שיגיע מוקדם מהצפוי, אלה חדשות ממש טובות!

תודה! אני סך הכל מנסה לעשות את הכי טוב שאני יכול. לא יודע למה אצל אחרים זה לא קורה ככה...

תודה! גם אני מחכה... בעיקר לפלטפורמה😅 תודה! תודה! אמרתי כבר לאילן שאני חושב שהשיפור של העקיבה יהיה בעיקר ברמת הקושי. אני חושב שהוא יהיה מינורי מבחינת התוצאות של כוכבי הלכת. בירח השיפור יהיה משמעותי יותר, לפי דעתי.

הפרק בבלוג https://forum.astro-group.net/blogs/entry/150-תהליך-ההתקדמות-שלי-בצילום-פלנטרי/

את הטלסקופ שלי (דובסוני 8 אינץ' ידני) קניתי לפני שנה (בנובמבר 2021), ובאותו זמן לא הייתה לי שום כוונה לצלם בעזרתו. מכיוון שצילום לא היה שיקול, קניתי את הטלסקופ הידני הכי גדול שיכלתי, במקום להוציא חלק מהכסף על עקיבה. באמצע מאי, אחרי שהשתמשתי בו כמה חודשים, ניסיתי בפעם הראשונה לצלם דרכו. כיוונתי לירח, הצמדתי את הטלפון לעינית של הטלסקופ, וצילמתי תמונה בודדת. בשלב הזה לא ידעתי בכלל על הגדרת חשיפה וiso, פשוט נתתי לטלפון לבחור את ההגדרות (מצב אוטומטי). בגלל זה חלק מהירח יצא "שרוף". בשבועות שאח"כ צילמתי עוד כמה תמונות כאלה, ולמדתי איך להתאים את החשיפה והiso, כדי שלא יישרף. במקביל ניסיתי לצלם סרטונים ולערוך מהם תמונה עם סטאקינג וחידוד לפי המדריך הזה, עם התאמות נדרשות לירח בתוכנות. רוב ההתאמות מפורטות פה (התהליך מאוד דומה גם אם לא רוצים לייצר פנורמה). הצילום לא היה פשוט בלי מתאם לטלפון, כי יש נקודה ספציפית שבה הטלפון צריך להיות כדי לקלוט את האור שיוצא מהעינית. אם הטלפון זז, צריך למצוא אותה מחדש. למרות זאת, היו כמה תמונות שהצלחתי להוציא: אחרי כמה נסיונות כאלה, הגעתי למסקנה שאני צריך מתאם לטלפון שיחבר אותו לעינית, אז הזמנתי מעליאקספרס אחד כזה. לפני שהמתאם הגיע שבתאי כבר התחיל להופיע בשעות נוחות, ולכן ניסיתי לצלם סרטון שלו עם הטלפון מוחזק ידנית. זה היה מאתגר הרבה יותר מהירח (אל תעשו את זה לעצמכם, תקנו מתאם בשביל זה), אבל הצלחתי לצלם משהו. תוצאה שאני מאוד גאה בה. התמונות שלי השתפרו אחרי הגעת המתאם, ועם לא מעט לימוד עצמי והבנה של התאמה נכונה של חשיפה, iso וזום. הנה כמה דוגמאות: צדק הגיע לשעות נוחות רק אחרי שהיה לי כבר מתאם, ועדיין הייתה לי אצלו עקומת למידה. מהתמונה הראשונה שצילמתי אותו, שיצאה נוראית לכל הדעות, ועד תמונות שאני ממש מרוצה מהן. בשלב הזה הייתי מרוצה מהתמונות, ומצלמה פלנטרית הייתה בתכנון, אבל לא לטווח הקרוב. תכננתי לקנות מצלמה רק אחרי שתהיה לי פלטפורמת עקיבה משוונית. אבל המציאות עולה על כל דמיון, וכש@Assaf Hochberg מכר מצלמה במחיר מעולה, קפצתי על המציאה. גם פה הייתה לי עקומת למידה, ולמרות שהיה לי חסר בהתחלה בארלו שהייתי צריך בשביל המצלמה, התמונות הראשונות של צדק ושבתאי יצאו טובות בהרבה מכל מה שצילמתי עם הטלפון. הנה אחת בין הטובות שלי, עם פרטים על גנימד (ירח של צדק, הירח הגדול ביותר במערכת השמש): והתמונות הטובות ביותר שלי של צדק ושבתאי עד היום: התמונה הזו היא מהטובות ביותר שראיתי שצולמו עם טלסקופ בקוטר 8 אינץ' (אני יודע שאני לא אובייקטיבי.😅 עדיין...), ובהתחשב בעובדה שזה צולם בלי עקיבה, אני סופר מרוצה. גם בצילומי ירח המצלמה מאוד שיפרה, והתמונות הבאות הן תמונות של אזורים שצילמתי גם עם הטלפון לפני כן (מופיעות למעלה). אפשר לראות את השיפור בצורה ניכרת. זה המכתש petavius, שמופיע בחלק העליון של תמונת הירח השניה בפוסט הזה. והשלישיה פה מופיעה (רק מסובבת) בתמונת הירח השלישית בפוסט. השיפור ניכר. אני מקווה ללמוד ולהשתפר עוד, בעיקר בצילומי ירח. כשתהיה פלטפורמה משוונית מוכנה, צילומי הירח ישתפרו בצורה ניכרת.

טלסקופ ניוטוני לצילום בהנחה משמעותית יד שניה (36 אחוז הנחה) Skywatcher 6" F/4 - 380$ https://www.bhphotovideo.com/c/product/802627990-USE/sky_watcher_s11205_6_f_4_quattro_imaging.html

זו עינית עם afov מאוד רחב. פשוט עם 4 ממ אתה מגיע להגדלה 300. זו הגדלה מאוד גבוהה (שהרבה פעמים גם לא מתאפשרת בגלל תנאים אטמוספריים), ולכן השדה קטן.

עיניות 2" מיועדות למצבים ששדה הראיה גדול מדי בשביל 1.25". ה24/68 ששלחתי היא בערך הגבול של השדה האפשרי ב1.25". פילטר uhc יכול לעזור (רק לערפיליות), אבל לפי דעתי oiii עדיף. אני משתמש בגרסת 2" של svbony. פילטר IR לא רלוונטי, כי העין האנושית בכל מקרה לא רואה את אורך הגל הזה. הוא מיועד לצילום בלבד. אבל אם יש לך את הטלסקופ רק יומיים, אולי כדאי לחכות עם פילטרים.

זה לא מסובך. יש הוראות כאן.

לגבי עיניות עם אורך מוקד יותר קצר - יש אנשים שמרוצים מהעינית 9 ממ goldline של svbony. אין לי ניסיון איתה, אבל אומרים שהיא נותנת תמורה טובה ביחס למחיר. אם אתה רוצה משהו קצת יותר איכותי, כנראה ש10 ממ nirvana תתן אחלה תמורה. (גם אותה לא ניסיתי, יש עליה אחלה ביקורות). גם פה יש את המקורית של es (אני משתמש ב11 ממ, והיא מעולה).

זה אחלה פיינדר. אני הוספתי קישור (בהודעה הקודמת) לאחד קצת יותר זול, שיעשה את אותה עבודה. לגבי העיניות - אתה מרכיב משקפיים? זה יכול להשפיע (דורש eye relief ארוך יותר). אני רואה שאת הmaxvision 24/82 מוכרים עכשיו בעליאקספרס ב215$ (את העיניות שלי אני קניתי בעליאקספרס, יש שם כמה חנויות אמינות שמוכרות ציוד אסטרונומי. רק קח בחשבון שיהיה על זה גם מע"מ, החנות הזו מדווחת). הגיוני שבבלאק פריידי גם יהיו קופונים, ויהיה אפשר להשיג מחיר קצת יותר טוב. אם זה יותר מדי יקר, יש את ה24/68 המקורית של es ב150$ בחנות אחרת בעלי, ואולי שווה לקנות את ה28 מ"מ במקום. שם לא אמור להיות מע"מ (אצלי לא היה, רק ביקשתי מהמוכר שיכתוב מחיר מתחת ל50 דולר על החבילה).

לגבי הפוקוסר - אני קניתי את זה, שהוא כרגע לא במלאי. יש אפשרות אחרת - ערכת שדרוג. יש פה כמה שקנו את זה ומרוצים. אני בעיקרון תכננתי לקנות את זה גם, אבל זה לא היה במלאי כשקניתי. לגבי פיינדר - אני משתמש בטלרד. יש הרבה שמשתמשים בשילוב של נקודה אדומה ופיינדר RACI (עם זוית ישרה). שים לב שאם אתה רוצה להשתמש בשניהם במקביל, צריך מפצל. עיניות זה עולם שלם. לי יש 24/82 של maxvision (שיבוט של explore scientific), שכבר מאוד קשה למצוא אותה, 11/82 מקורית של es, וזום 7-21 של svbony עם בארלו לפלנטרי. בגדול, כדאי לשדרג את העיניות שהגיעו עם הטלסקופ, לעיניות באותו אורך מוקד (אפשר גם לסטות מזה קצת), אבל באיכות טובה יותר. מה התקציב שלך? כתבת לא אלפי שקלים, אבל מה כן?

איזה טלסקופ יש לך?

קודם כל תתחדש! יש לך מכשיר נהדר, אתה תהנה ממנו. את שלושת הדברים שאתה רוצה לקנות אני קניתי מעליאקספרס, במחיר זול משמעותית מבאמזון. מבחינתי אין פה בכלל שאלה איפה לקנות. אני מוסיף קישורים: מתאם לטלפון, ברלו זול וטוב, קולימטור לייזר וצ'שייר (צ'שייר מיועד לקולימציה, הוא מדוייק יותר מהלייזר, אבל אי אפשר להשתמש בו אם אין אור. לא מתאים אם מאחרים למדבר, למשל). את כל המוצרים שצירפתי אני קניתי בעצמי ומשתמש בהם.

מדדתי עכשיו את הסקיווצ'ר -112 כולל המכסה. לפי המפרט של הgso, הוא באותו אורך. החלק שיכול להיות שכן מוסיף זה הבסיס. אם הבסיס של gso קצת יותר גדול (לא יודע אם זה המצב), יכול להיות שזה ימנע סידור כזה.

לדובסוני של סקייווצ'ר יש אחלה פוקוסר (החלק הלבן שמתחת העינית בתמונה הזו ), החיסרון שלו הוא שיש לו רק מהירות אחת. זה קצת קשה להגיע לפוקוס מדויק ככה. לעומת זאת, לgso יש פוקוסר 2 מהירויות. זה אומר שליד הגלגל הגדול שמשנה את הפוקוס בעוצמה רגילה, יש גלגל קטן יותר שמיועד לפוקוס עדין (מזיז את הפוקוסר ביחס של 1:10 לעומת הגלגל הגדול, נראה בשחור בתמונה הזו ). הרבה יותר נוח לפקס ככה. לגבי הרוחב של הרכב - אצלי בניסאן מיקרה (אותו רוחב ספסל) הטלסקופ נכנס בספסל האחורי עם הבסיס בצורה כזו: ושמתי ספוג על הבורג שבמרכז הבסיס, כדי שהטלסקופ לא יחטוף מכות במהלך הנסיעה. לתוספת ריפוד מהצדדים אני גם עוטף את החלק של הטלסקופ שנמצא על הבסיס במגבת (לא מופיע בתמונה). הקרדיט לרעיונות האלה מגיע ל @Guydive.

אגב, עוד עניין ששכחתי. לדובסוני הסגור מברקת יש יתרון אחר - הוא מגיע עם פוקוסר 2 מהירויות. אני קניתי דובסוני סגור של סקייווצ'ר, ואח"כ שדרגתי לו את הפוקוסר. זה אחד השדרוגים המשמעותיים ביותר שאפשר לעשות לטלסקופ, וזה יתרון גדול שהדובסוני מברקת מגיע כבר עם אחד כזה.

רק מוסיף עוד עניין - לדובסוני אין אברציה כרומטית, ובשובר הזה יש, והיא תהיה מורגשת. לדובסוני יש גם יתרון של יציבות - החצובה של השובר לא הכי יציבה (למרות שהיא טובה יותר מהרבה חצובות שבאות עם טלסקופים למתחילים).

סרטון avi אפשר לעבד כמו שמעבדים סרטון של הירח. עם תמונות tiff של השמש אני לא חושב שיש כ"כ מה לעשות מבחינת עיבוד.

אני לא יודע בוודאות אם אתה יכול לחבר ישירות את המטען הנייד שלך לחצובה, אבל אני כן יכול לומר שאפשרות לספק זרם גבוה יותר היא לא בעיה. החצובה לוקחת כמה שהיא צריכה. הבעיה שיכולה להיות היא אם המתח לא מדויק למה שצריך.

תבוא פעם לראות, תדע😉

שים לב שאם אתה רוצה לצלם פלנטרי איתה, אתה צריך ברלו 2 (קישור לאחד זול יחסית, שעושה עבודה מעולה ביחס למחיר). בנוסף, כדאי לקנות גם פילטר uv/ir cut בשביל צילום פלנטרי. בזה אני משתמש, גרסת 1.25" מספיקה.

כתבת מפורט, ברור ונכון. רק כמה הערות. זה לא קשור לגודל הסנסור, אלא לגודל הפיקסל. ליתר דיוק, לimage scale של המערכת (שילוב טלסקופ ומצלמה). זה נכון, אבל בשביל להכניס חלק מהאובייקטים שציינת צריך מערכת שונה בתכלית ויקרה בהרבה. בנוסף לזה, לא חסרים אובייקטים שנכנסים בפריים עם מצלמה פלנטרית. צבירים כדוריים, כמו שציינת, אבל גם הרבה מאוד גלקסיות.