סיכום תצפית מחצר הבית בזכרון יעקב

[nirzon]

הסיפור של התצפית הזו התחיל אתמול, כשהייתי ברכבת, בדרך חזרה הביתה מאזור המרכז. פתאום אני רואה את @Yossi Zamir מדווח כי רואים יפה את החרמון (ועוד בלי שלג) וגם את הר מירון מיקנעם... מה שאומר שמיים נקיים ויפים.

הגעתי הביתה (לזכרון יעקב) ממש עם השקיעה, וכמעט לא האמנתי למה שראיתי... זה היה זה:

בתמונה רואים את צדק ושבתאי, ואת דולפין מעליהם.

ההרגשה היתה כאילו מישהו סובב את הכפתור של הבורטל מספר אחד למטה. בחיי.

מייד אמרתי לעצמי, שביום כזה, זה פשע שלא להוציא את הטלסקופ מהמחסן, ולעשות איזה חימום קנה לקראת התצפית של יום שישי (אני אישית מתכנן לעלות הפעם לרמת הגולן, לא לרדת לדרום).

כשהכל היה כבר מוכן, נזכרתי בחבר שלי לקבוצת הריצה, חובב צילום (לא אסטרונומי), שביקש ממני הנחיות איך לצלם את גלקסיית אנדרומדה. שלחתי לו מייד הודעה שהיום זה היום, ואז עלה לי לראש, לנסות לצלם אותה ככה סתם, עם הטלפון, לא דרך טלסקופ.

תראו מה יצא:

ניתן לזהות יפה את M31 כמעט במרכז התמונה, בשליש העליון שלה, כאשר סמוכים אליה נמצאים 32 ו-35 מאנדרומדה (35 קצת מימינה ומתחתיה, 32 קצת יותר ימינה מעליה).

עכשיו פניתי לצפות בכוכבי הלכת. אני חושב שמעולם לא ראיתי את שניהם כל כך ברור. בשבתאי ממש ראיתי צבעים בחגורות העננים, את רווח קסיני, ואולי אפילו טיפה יותר -הבדלים בתוך הטבעות עצמם. כמובן גם מלא ירחים מסביב לו. בצדק חגורות העננים פשוט היו כל כך ברורות וצבעוניות, שאפילו עם עינית 25 (הגדלה של פי 48), הצלחתי להבחין בהן בקלות, כאשר כל הירחים שלו בתוך התמונה. כמובן שבהגדלה מקסימלית של 300 הוא היה מרהיב.

הפנתי את הטלסקופ לאנדרומדה, וצפיתי קצת בגלקסיה, ניסיתי גם לראות את M33, אבל למרות שזיהיתי בודאות את הסביבה שלה, לא הצלחתי להבחין ביותר מאשר הגרעין שלה. אולי מי שסובב את הכפתור של הבורטל, עדיין לא עשה את זה עם כל הלב. צפיתי כמובן גם ב-Double Cluster, יחסית קרוב, שזה תמיד כיף.

עוד סיבוב של הטלסקופ ל-M15 שהוא תמיד יפה וברור מזכרון יעקב. ניסיתי גם לצפות ב-M72, אבל, כרגיל, זיהום האור בזכרון לא מאפשר לי את זה (שוב, סיבוב הכפתור לא עשה את העבודה).

השארתי את הטלסקופ בחוץ (מתחת לגגון, עם כל המכסים במקום), הלכתי לישון, והתעוררתי בארבע לפנות בוקר, להמשך תצפית.

בשעה הזו, אוריון כבר היה יפה גבוה בשמיים, תראו איזה יופי (כמעט צילום באותה נקודה כמו התמונה הראשונה כאן):

והצלחתי אפילו להוציא תמונה לא רעה של ערפילית אוריון עם הטלפון דרך הטלסקופ, כמובן אחרי שסקרתי אותה הרבה זמן בעין. אני חייב לציין שבעין רואים הרבה יותר ממנה, מאשר בתמונה, אבל בתמונה רואים גם צבעים, שלא הבחנתי בהם בעין.

כמובן שהפנתי את המבט (ואת הטלסקופ) לפליאידות, ושוב אמרתי לעצמי, שאני חייב משקפת בשביל להנות מהן כמו שצריך.

את התמונה הזו עשיתי בטלפון:

 

לקינוח, שמתי לב פתאום שאורנוס בעמדה נהדרת לפנות בוקר, העלתי את ההגדלה שוב למקסימום שלי (300), וראיתי את הדיסקה הכחלחלה שלו בלי בעיות. תמיד נחמד.

השעה חמש בבוקר הגיעה, התארגנתי לריצת הבוקר שלי, עם קבוצת הריצה שלי (רצי מנשה). היום רצנו באזור קיסריה, עוד הספקתי להראות לכולם את אוריון גם בשמיים, וגם את תמונת הערפילית בטלפון.

במהלך הריצה, ראינו עוד סוג של "אובייקט" נחמד, קצת צעיר ביחס לכוכבים, אבל עדיין בן 2000 שנה - האובליסק של קיסריה:

 

זהו. עכשיו אני מוכן לתצפית הרצינית ביום שישי.

נערך היום אוקטובר 7 על-ידי nirzon

[Yossi Zamir]

סיכום יפה.

אני ניצלתי את השקיפות המעולה ל-EAA על כמה ערפיליות, אולי אנסה לסכם בצורה מסודרת בהמשך.

סולם הראות המקורב שלי (במובן היומיומי) שבדרך כלל אקוויוולנטי לשקיפות:

מוחרקה בלבד 1/5

נצרת 2/5

הר תבור 3/5

הר מירון 4/5

הר החרמון 5/5

אתמול היינו בקצה הסקלה או מאוד קרוב לזה 😃

 

[Guy]

יופי של סיכום ניר. אין ספק שאתה מוציא את המקסימום מה - 6 אינץ׳ שלך. וסחתיין על המשמעת לקום ב 4 בבוקר לתצפית וריצה 😅

[Ilan Shapira]

סיכום נהדר ניר, כתוב יפה ומעביר את ההרגשה כאילו אנחנו היינו בתצפית הזו.

איבדת אותי עם הריצה עוד לפני הזריחה 😀, קשוח.