הגדלה בהירות ומה שביניהם - האם כדאי למשוך לקצוות?

[Artyom]

עובדות ידועות:

1. מפתח גדול פי 2 אוסף פי 4 יותר אור
2. שינוי הגדלה פי 2 מוריד את בהירות פני השטח של אובייקט פי 4

אבל אם כך תהיתי. אם מסתכלי במשקפת 7x50 אז המפתח גדל בהשווה לעדשת עין בערך 50mm/7mm בריבוע זה כ־50 כולמר המשקפת אוספת פי 50 יותר אור מהעין (בהנחה שעישונים פתוחים לגמרי). מצד שני, ההגדלה פי 7 מורידה את בהירות שטח האובייקט פי 7 בריבוע - 49. אז איך אנחנו מצליחי לראות הרבה יותר כוכבים במשקפת מאשר בעיניים.

עד שמצאתי באחד הפורומים תשובה טריוויאלית שלא חשבתי עליה. כוכבים הם בעצם point light source לכן אין משמעות להגדלה. לכן surface brigtness שלהם לא משתנה בגלל ששטח שלהם בעצם לא גדל עם ההגדלה (לעומת שאר השמיים)

אז אם מסתכלים על צבירה כדורי בהגדלה נמוכה - הוא נראה כמו עיגול אפלולי. אם שמים הגדלה נגיד פי 4, אז בהירות האפלולית יורדת פי 16, אבל הכוכבים הבהירים ביותר נשארים באותה בהירות בערך - בגלל שהם לא ממש מוגדלים (בערך) ולכן הם ייראו הרבה יותר בהירים ביחס לסביבה ואז אפשר יהיה להפריד כוכבים בהירים.

למעשה הגדלה על צביר כדורה עוזרת להפריד אותו בגלל שמגדילה את הניגודיות בין כוכבים לבין שאר הצביר.

מצד שני אם מסתכלים על אובייקט גדול יחסית כמו ערפילית אז ההגדלה תוריד את הבהירות פני השטח של האובייקט יחד עם כל הסביבה. אז לכן לאובייקטים כאלה כדאי לשים הגדלה נמוכה יותר כדי להפריד אותם טוב יותר.

מעניין... אם כך - לפי תיאוריה. אם אני רוצה לראות ערפיליות או גלקסיות כדאי לי בעצם לשים את ההגדלה הנמוכה ביותר (כל עוד הן מספיק גדולות).

אז שתי מחשבות:

1. אם אני צופה באובייקט גדול יחסיצ אני אשתמש בהגדלה x20 במקום x30 אז בעצם אותו האובייקט (בהנחה שהוא לא ממש קטן) ייראה בהיר יותר פי יותר מ־2. 
2. בצבירים דווקא כדאי לשים יותר הגדלה כדי להנחית את בהירות הרקע (כמובן כל־עוד הוא נכנס לשדה הראיה ואין בעיות אטמוספירה)

האם זה נכון? ואם לא איפה אני טועה.

ואם כך כדאי לי אולי להשיג עיניות עם הגדלה עוד יותר נמוכה נגיד 32mm/48°  מעומת 23mm/62° - שייתנו לי פחות או יותר אותו שדה הראיה?

נערך היום יוני 6 על-ידי Artyom

[שחר]

גם כשצופים באובייקט גדול, אם צופים בהגדלה גבוהה יותר אפשר (ברוב האובייקטים, לפחות הבהירים) לראות יותר פרטים.

ההגדרה של כמות האור שנכנסת בעינית זה בעצם הexit pupil, שהוא תוצאת חילוק אורך המוקד של העינית ביחס המוקד של הסקופ (F/number).

יש גם חסרונות לעיניות עם אורך מוקד מאוד ארוך. עינית שנותנת exit pupil גדול מבהירה גם את הרקע, ובמקומות שהם לא המדבר זה ממש משמעותי. הרקע לא יהיה שחור, אלא אפור-כחול (במקרה הטוב).

אתה גם לא רוצה exit pupil יותר רחב ממה שהאישון שלך מסוגל להגיע אליו, כי אז אתה מאבד בהירות בדרך.

[Artyom]

קראתי קצת בנושא exit pupil והבנתי שברגע שמתקרבים לגודל המקסימלי (7mm) הדרישה למיקום העין הופכת לרגישה יותר. בקיצור 32 מ"מ אצלי נותן בערך 5 מ"מ של exit pupil וזה מתקרב לבעייתי.

[Misha Kon]

אלה "כללי אצבע" לפי סוג המטרות ep. לפי זה אתה יכול להתאים את עיניות לסקופ הספציפי . לגבי תיאוריה מאחורי זה תתפוס באחד התצפיות את "דוקטור" ולסוב בטוח תקבל הסבר מפורט

[pregulla]

בשביל לדעת איזה הגדלה הכי מתאימה לאובייקט צריך להסתכל עליו בהגדלות שונות, זה הכלל היחיד שתמיד נכון 😉

כלל האצבע הוא ש exit pupil של 2 מ"מ הוא האופטימלי מבחינת יחס בהירות/הגדלה. כלומר אם האובייקט נכנס לשדה ראיה בהגדלה כזאת, הגדלה קטנה יותר לא תראה יותר פרטים. בדרך כלל אני עובר מעינית פיינדר ישר לעינית 11 מ"מ (exit pupil 2.2mm) ומשם כבר מחליט אם לעלות או לרדת בהגדלה. הרבה פעמים 11 מ"מ זה באמת אופטימלי.

לדעתי אין טעם לעלות מעל 4-5 מ"מ exit pupil אם אתה לא מקבל יותר שדה ראיה, אלא אם אתה משתמש בפילטרים צרים, כמו OIII.

אם יש לך צילינדר זה גם נהיה בולט יותר ככל ש exit pupil גדול יותר. אצלי ב 7 מ"מ אסטיגמטיזם בכוכבים דיי בולט, ב 3.6 מ"מ הוא נעלם לגמרי.

נוחות הצפיה/קלות מיקו העין היא יותר פונקציה של עינית (אברציות של exit pupil או eye relief גדול מדי או קצר מדי), עינית 35 מ"מ שלי נוחה מאד לשימוש, למרות exit pupil של 7 מ"מ.

לגבי משקפות - כלל האצבע הוא שפקטור שקובע כמות פרטים שאפשר לראות הוא בערך (הגדלה)*(שורש מפתח). כלומר 7x50 ו 8*42 בערך זהות (8*6.5 לעומת 7*7.1).