givoly

מדהים. בהחלט אלגנטי. מאוד אהבתי את החור בבסיס הדובסוני והחץ היפה הזה של המסמר... אני ממש נהנה מ-Astrohopper שפיתח @Artyom - יושב קבוע על הדובסוני שלי ופותר את הבעיה לגמרי. בהחלט מרגיש ״לא פייר״ למצוא כל כך בקלות אובייקטים.

אחד הדברים שעוד לא תפסתי, זה צילום של תחנת החלל הבינלאומית כצללית על גבי השמש או הירח במעברם. לשם כך צריך כמה דברים: לדעת מתי, ואיפה, יהיו המעברים. לצלם את המעבר באופן בטוח (במקרה של השמש), באופן שיהיה ניתן להפיק את התמונות/סרטון. אקצר ואומר שעוד לא ממש הצלחתי להגיע אפילו לתוצאה קרובה למה שאני מחפש. אבל הבוקר היה נסיון מעניין במסע. כדי לגלות איפה ומתי יש מעברים, יש אתר מצויין - https://transit-finder.com/. האתר מזהה את המיקום (או שאפשר להזינו או לבחור ממפה) ואז אפשר לראות בשבועיים הקרובים בערך את כל המעברים של לווינים גדולים בקרבת השמש או הירח. צריך לדעת שהדברים האלה אינם קבועים ולכן עשויים להשתנות - ולכן, לפני נסיעה לאתר מרוחק, תמיד צריך לבדוק לפני שיוצאים. בנוסף לתחזית עבור המיקום המוזן, אפשר לצפות במפה ולראות את הנתיב בו יהיה ניתן לראות את המעבר חולף על פני האובייקט השמימי (שמש או ירח, כאמור). וכך אפשר לתכנן גם נסיעה למקום יותר מוצלח לצורך התצפית. אני מפעם לפעם מסתכל באתר הזה ורושם ביומני מעברים מעניינים. אני מחפש בעיקר את תחנת החלל הבינלאומית ( International Space Station - ISS), למרות שהאתר גם מראה מעברים של ה-HST (Hubble Space Telescope) וגם של תחנת החלל הסינית. ומדוע? כי ה-ISS גדול משני האחרים בהרבה. וגם הוא מאוד קטן ביחס לדיסקה המלאה של השמש או הירח - בין 35 ל-200 פעמים קטן יותר, תלוי במופע. ה-HST הרבה פעמים פי 1000 קטן מהשמש/ירח וה-CSS הוא כ-300 פעם קטן מהשמש בד״כ. מאוד מומלץ האתר. כך הופיע המעבר שצילמתי הבוקר: אז היה לי ביומן היום ב-6:38 בבוקר מעבר של תחנת החלל. אבל אתמול בלילה יצאתי למרפסת וראיתי שאין לי זווית על השמש הזורחת כשהיא בגובה 6 מעלות בלבד מעל האופק - וזה היה אמור להיות גובהה של השמש בעת המעבר של ה-ISS. אז פשוט מחקתי את הפגישה מהיומן, והבנתי שאחכה ליום אחר. ובשעה 6:10 השעון של אשתי העיר אותה, ומשום מה, לפני שנרדמתי שוב, נזכרתי שאולי אוכל לתפוס את המעבר הבוקר... השאלות שעברו לי בראש בעודי שוכב במיטה עם עיניים עצומות: לאיפה אלך שיהיה סיכוי טוב לתפוס ממנו את המעבר בגובה 6 מעלות? האם מהגינה ליד הבית יש באיזהשהי נקודה תצפית גבוהה מספיק בלי הסתרה של השמש? האם אצטרך לנסוע כמה דק לגבעה בטוחה יותר? כמה זמן יקח להגיע/להקים? באיזה טלסקופ אצלם? דובסוני 8״/1200 - גדול, חד, אבל אין לי פילטר שמש לכל ה-8״. ניוטוני 5״/650ממ, אבל בשבילו חצובה משוונית עוקבת - לוקח המון זמן להקים, ומאוד כבד כל התהליך, שובר אור 600/120 - אבל גם הוא די גדול/כבד ועל חצובה משוונית... יקח קצת זמן לסחוב ולהקים, שובר אור קטן יותר,... ואז נזכרתי שיש גם פשוט מצלמת DSLR ועדשותיה. העדשה הארוכה ביותר, 150-600. באיזו מצלמה אצלם? האם במצלמה פלנטרית יעודית? האם בטלפון מחובר לעינית של טלסקופ? אבל ברגע שחשבתי על הטלסקופ כמצלמת DSLR, נשללו כל האופציות האחרות. אמנם ה-DSLR יצלם רק ב-1080p, ולא תהיה המון רזולוציה, אבל יש לה זום טוב, וב-1080/30fps אפילו אפשר לעשות זום דיגיטלי למרכז הסנסור ולהגיע להגדלה מתאימה שהשמש תופסת את כל הפריים - ויש 1080 פיקסלים לגובה. אבל עבור המעבר של 2.5 שניות, זה עדיין אומר 75 פריימים בודדים. אם כל הפריים של השמש בתמונה, ותחנת החלל כ-120 פעם קטנה ממנה, זה אומר שהתחנה יכולה להיות בגובה 8 פיקסלים בערך... אבל, כמובן, שהשמש טופסת חצי מזה - אז תחנת החלל היא בגובה של בערך 4 פיקסלים... לא צריך לצפות להרבה פרטים בצורה הזו. איך אביא את כל הציוד ואקים אותו מהר? אמרתי, אני צריך לזוז קל. יש לי 10-15 דקות בסה״כ לקום ולהכין הכל ולצאת ולסדר הכל, לכוון ולצלם... אז חשבתי על ציוד קל - חצובה Oben קלה ומצלמת DSLR עליה. איזה פילטר שמש אשתמש? יש לי בבית 3-4 פילטרים לשמש, אבל אף אחד מהם מעולם לא היה על העדשה 150-600 שלי. יש פילטר 72ממ, אבל למרות שחיפשתי (ויש לי הרבה מתאמים) לא היה לי מתאם מתאים להבריג אותו על העדשה הגדולה יותר. אז חטפתי את פילטר שמש של הטלסקופ 120/600 והדבקתי אותו ל-lens hood של העדשה 150-600 בפחות מדקה. זהו, יש פילטר. איזה פרמטרים בצילום יתאימו? ידעתי שרציתי חשיפות קצרות ובעדיפות, 60 פריימים בשניה, אבל בגלל המעבר הארוך יחסית של 2.5 שניות, גם 30 פריימים בשניה יכולים לעבוד. זהו - כשדמיינתי במוחי שיש פתרון לבעיה, קפצתי מהמיטה וזזתי מהר, התלבשתי מהר. הדבקתי את הפילטר לעדשה, וידאתי שהבטריה טעונה ושמתי בכיס בטרית גיבוי טעונה (זה טוב שכל הבטריות טעונות תמיד). חטפתי חצובה וגם ראש gimbal למקרה שיהיה לי זמן להרכיבו ויהיה עוד יותר נוח. יצאתי מהבית, כ-100 מטר לראש גבעה לא גבוהה בגן קרוב, והשמש עוד לא עלתה מעל הבניין שבאופק... הקמתי חצובה. ואז בצבצה השמש והרגשתי אופטימי. התחלתי לעשות פוקוס ככל הניתן ולתאם פרמטרים, נסיונות קצרים של צילום סרטונים. רציתי שתהיה הקלטה של 2 דקות - מבערך 6:38 עד 6:40 (המעבר המדוייק אמור היה להיות ב-06:38:54.94, ולקחת בדיוק 2.82 שניות. אז כיוונתי שעון בטלפון לצלצל ב-6:38, שלא משנה מה, אתחיל להקליט אז... ושבזמן הזה השמש תעבור את הפריים של המצלמה המצלמת סרטון ב-1080p60. הפרמטרים שנבחרו בסוף: f/8, ISO800, חשיפות של 1/400 שניה, בלי זום דיגיטלי (שאגב, ב-3x הגדלה לא הורס איכות כלל, כי פשוט משתמש במרכז הסנסור, רק יורד לקצב 30p). פוקוס ידני, רק באמצעות זום 10x ב-live view של ה-Canon T7i - אז קשה לדעת אם מפוקס מספיק. כיוונתי פוקוס לפי כתמי השמש. הנחתי שה-ISS יהיה בערך כהה כמוהם. הייתי אופטימי שאני רואה בבירור את כתמי השמש... (אבל כאן גם כשלתי, לדעתי). ב-6:38 בערך התחלתי את הסרטון. שתי דקות מאוחר יותר, קיפלתי הכל וחזרתי הביתה להסתכל ולראות האם נלכד המאורע - כי במסך ה-DSLR אי אפשר לראות אובייקט קטן כל כך כמו ה-ISS. בבית, העברתי את הכרטיס זכרון למחשב, משם שלחתי ב-airdrop את הסרטון לאיפד - יותר קל לערוך ולמצוא דברים שם. הגדלתי את הפריים וחיפשתי את המעבר. אחרי זמן קצר מצאתי אותו. תחנת החלל לא היתה מספיק בפוקוס, אבל עדיין רואים היטב את המעבר עצמו. חבל, אבל עדיין קרוב. קצת עריכה של הסרטון - קרופ, הגדלת הניגודיות, ועוד עריכות. מצאתי את 3 השניות החשובות, יצרתי בכמה דקות כמה גרסאות - אחת מהירות רגילה, ואחת ⅓ מהירות והעלתי לקבוצת אנדרומדה בווטסאפ. לקחים לפעם הבאה: לעשות צמצם סגור יותר ומהירות חשיפה של כל פריים מהיר יותר - על חשבון ה-iso. יכולתי לעלות ל-iso1600 ול-f/9 ולצמצם 1/800 - ולדעתי, כל זה היה מחדד את התפיסה של תחנת החלל. לבטל את ה-image stabilization של העדשה - יכול להיות שהיה טיפה יציב יותר אם לא היה מנסה לייצב ברקע. לבדוק חוטי חשמל - שמתי לב מאוחר יותר שיש חוט חשמל שנכנס לפריים... לא בטוח שיכולתי להמנע מזה, אבל בכל זאת היה שווה לחפש טיפה. וגם... יהיה הרבה יותר טוב כשתהיה לי את המצלמה החדשה שלי, רק מחכה שתחזור למלאי... (היא תצלם ב-4k/60fps - ויהיה הרבה יותר רזולוציה לעבוד איתו). ברור שאם המעבר נתפס בבית, הייתי מצלם אותו בכמה טלסקופים במקביל עם חצובות עוקבות, מצלמות אסטרונומיות, ועוד. אבל כשהמעבר מחוץ לבית, וצריך לזוז מהר, הציוד שלקחתי היה די אפקטיבי. עוד דבר שכדאי לרכוש - מתאם כדי שכן אוכל לשים את הפילטר 72ממ האיכותי יותר שלי ישירות על עדשת המצלמה. למרות שאני לא בטוח שזו היתה הבעיה של הפוקוס - יכול להיות שפשוט 1/400 שניה חשיפה, מורח את התחנה הנעה מהר. אז הנה התוצאה, במהירות רגילה ו-⅓ מהירות: מהירות רגילה: ⅓ מהירות: אגב, הפס האופקי הוא חוטי חשמל שהיו באופק - שמתי לב רק אחרי הצילום...

כן - אבל Manfrotto הן מאוד יקרות - וגם בחיפוש מעמיק בדגמים שלהם, לא מצאתי דברים מושלמים לבעיה שלי - חזק/יציב וקל/קטן (מחיר משני). איך מתמודדים עם זה שזה off axis - כלומר שהמשקל נוטה הצידה - בעיקר בחצובה שהיא קלת משקל כל כך - זה יוצר מומנט לצד - בעוד שהכל צריך להיות מאוד יציב - עדיף שמרכז הכובד ישאר במרכז העמוד... וזה גם מוסיף המון נפח ומשקל לנשיאת המכשיר מראש... אז חושב האם זה רלוונטי. כרגע הנטיה שלי זה שראש וידאו יותר מתאים לזה... כי זו באמת חצובה שנכנסת ב-44 ס״מ מקופלת... ומתחת ל-1.6 קג סה״כ כולל הראש...

@Artyom מספר שאלות: על מה לכוון את המצלמה? צריך שמיים או שזה עובד על כל אובייקט? מה עדיף מבחינת אורך מוקד? איזה שמות הקבצים? איזה פורמט צריכים להיות הקבצים? רזולוציה (מקס/מינימום)? איך יודעים שניית קשת לפיקסל (אם האובייקט המצולם בתוך הבית)? באיזו תוכנה הקלטת את הפריימים מהמצלמה? מה הכיוון לשם כך שעובד טוב? אולי אפשר להוריד קצב פריימים ולהאריך אולי ל-15 שניות, כדי שיעבוד יותר בוודאות בלי לפספס/לזייף?

אהבתי בעיקר את האופציה האחרונה - כי השתיים האחרות בעלות 2 עמודים להגבהה - ולכן אני חושש מאוד לגבי היציבות עבור צפיה בטלסקופ. אז הוספתי את זה לטבלה.

מנסיוני לכוון טלסקופ היושב על ballhead, אינני חושב ש-ballhead הוא פתרון טוב. זה לא יציב או נוח. הפתרון לדעתי או ראש וידאו או ראש שמותאם לטלסקופ עדיף על ballhead. כמו ש @Guydive נתן דוגמא למעלה. לא ניסיתי עדיין עם gimbal אבל אנסה. זה דווקא מעניין אם יכול להיות טוב... האתגר עם gimbal לדעתי זה זוויות גבוהות מאוד. אבל אנסה את זה... אבל gimbal כבר איננו נייד - המשקל שלו בלבד כבר מאוד גדול וזה מגושם לקחת לשטח. אז פחות נוח ולא עונה על הדרישות הנ״ל.

עדכון - הנה כמה דגמים מעניינים שמתחילים לצוץ: $159: https://www.amazon.com/gp/product/B08YRHNJ94 $73: https://www.amazon.com/gp/product/B00LAVA2OW $60: https://www.amazon.com/dp/B09YCQ3S1C ובכלל - הכנסתי הכל לטבלה: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1R7rpZEPdPE4Wd3Kg2CHzXx2MiyfN-KVXE4XpatxPCII/edit?usp=sharing

והכנתי מסמך להשוואות של החצובה. כי היא צריכה להיות קטנה וקלה - אז הנה כבר טבלה עם כמה אופציות: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1R7rpZEPdPE4Wd3Kg2CHzXx2MiyfN-KVXE4XpatxPCII/edit?usp=sharing

נראה מעולה - לא חשבתי על ראש כזה... בהחלט יכול להיות מעניין...

בחרתי - יציב וקל/קטן - מחיר שיקול המשני. אני מחפש את הדבר המושלם להוסיף לטלסקופ שיהיה באמת כלי מעולה. תשובות לשאלות: מה השימוש (תצפיות יום / אסטרו / גוטו / ידני) - תצפית אסטרו, ידני, alt-az, עם ראש סטנדרטי של ⅜״ שאפשר להבריג בו כל סוג של ראש - או fluid head או משהו אחר. אפשר גם ביום לציפורים. אז קטן, ראש מודולרי. משקל מקסימלי של אופטיקה שיועמס על החצובה - לדעתי אפשר להסתפק בעד 4 קג. אולי אפילו פחות. הטלסקופ לדעתי פחות מ-2קג. אז גם זה יתקבל כאופציה. משקל מקסימלי של חצובה שאתה מוכן לו - מעדיף שיהיה מתחת ל-1.5 ק״ג. אבל בטח לא יותר מ-2 ק״ג. תקציב מקסימלי לחצובה + ראש - עד $200. מעדיף פחות מ-$100, אבל זה, כאמור, לא השיקול הראשי -- מחפש את הפתרון המושלם לטלסקופ grab and go בתיק נייד ״עם הכל״.

מדהים הניתוח הזה. אני ספרתי בשניות בלב - נגיעה על החצובה הזו מול חצובה סבירה (חצובת וידאו Velbon Videomate 638). החצובה הזבלית שהגיע עם הטלסקופ לקחה 10 שניות להרגע, ולחצובה הנורמלית לקח פחות מ-2 שניות. אולי תשתף את התוכנה בה עשית את הבדיקות ואנשים יוכלו לבדוק חצובות וחיזוקן בעצמם!!!

@Joe כתב על טלסקופ כזה כאן. @Artyom גם כתב על טלסקופ דומה, ואף ניסה באותות ובמופתים להפוך את החצובה טובה (גומיות, משקולות, ועוד). אני מראש התיאשתי מהחצובה הזו והשתמשתי בה על חצובה Velbon Videomate 638 . מאוחר יותר אף מדדתי שלוקח 10 שניות בערך לטלסקופ להרגע אחרי אחרי נגיעה. זה די אבוד מבחיניתי. ובכל זאת, האכרומטים יכולים אפילו להיות ״סבירים״ ל-EAA, כפי שכתבתי כאן. אבל, התיק של החצובה מצויין. ויש בו מקום לחצובה, והוא קטן מדי בשביל ה-Velbon Videomate 638... אז השאלה כאן - מישהו מכיר חצובה קטנה, שנכנסת לתיק של ה-Meade Star Adventerur 80 והיא חצובה טובה? מחיר הוא שיקול, אבל לא הראשון - ראשית, מהי חצובה קלה ויציבה שעשויה להתאים לטלסקופ grab and go? עדכון: הכנתי טבלת השוואה ממצה בין כל סוגי החצובות הללו: https://docs.google.com/spreadsheets/d/1R7rpZEPdPE4Wd3Kg2CHzXx2MiyfN-KVXE4XpatxPCII/edit?usp=sharing בחרתי ורכשתי חצובה. והיא ממש טובה - היא מסומנת בטבלה הנ״ל. היא דגם של K&F Concept ואני ממליץ. עולה $105 כולל משלוח לארץ, אבל יש עוד $10 הנחה שמצאתי ברשת ורכשתי ב-$95. וגם לא היה מכס או מע״מ או עמילות. אז הגיע תוך שבועיים והיא ממש מחיר נוח. בנוסף, רכשתי חצובה קטנה לשולחן/רצפה. המטרה העיקרית שלה היא לצפרות, אבל היא יכולה לשמש יפה גם לזה. כמובן, לא תצפיתי, אלא רק לצילום או EAA. צילומים כאן של איך החצובה נראית בכמה מצבים עם az gti. ויש גם סרטון של איך יכולה להיות לויזואלי alt-az. סרטון שמראה את החצובה במוד אחד: https://photos.app.goo.gl/b7Y2QDnRmRQ1aPQX9 סרטון שמראה מה ניתן לעשות עם כל חצובה עם ראש כדורי: https://photos.app.goo.gl/wXDZnZVADUaaDGh66 ובתמונה נוספת, הוספתי ראש וידאו ומשקפת 15x70 - וזה ועבד ממש יפה. היתרון של החצובה של אפשרות לפתוח את העמוד המרכזי עוד, נחמד למדי. ראש הוידאו הזה הוא זול (פחות מ-$30), קל, אבל לא קטן מאוד ועובד עד 80 מעלות שזה סבבה עבור משקפת, אבל לטלסקופ טיפלה מגביל אובייקטים ממש בזניט.

נחמד לקרוא את זה. מסכים עם הטלסקופ - מאוד חביב. אבל החצובה זבל. עכשיו מסקרן אותי למצוא חצובה אלטרנטיבית שתיכנס בתוך התיק הזה... שתהיה באמת טובה לצורך אסטרונומי. והנה משהו שכתבתי על נסיון שימוש בטלסקופ הזה לצורך EAA:

כן, אבל כאמור, זה 10 דקות סה״כ עם דיאגונל בסיסי. מציע שנחכה לראות את התוצאה כשאני אצלם בלי דיאגונל... אנסה בשבוע הבא לצלם את זה... אם התנאים יאפשרו, כמובן.

יש לי כמה טלסקופים שמתאימים ל-EAA. בכלל קניתי את שוברי האור האכרומטיים האלה במטרה של צפיה ללא אמצעים אלקטרוניים. פשוט רציתי לבדוק איך הם בשביל המטרה הזו. אכן, אבל גם את זה לא ככ קשה לתקן. לדעתי אפשר לייצר אפילו אוטומציה שמתקנת כמעט לגמרי. ברור שלא השקעתי בזה אבל זה אפשרי. השאלה גם כמה מפריע ומה העיקר והטפל. מבחינתי הערפיליות יותר חשובות.

הדיון המשיך בווטסאפ, אז אוסיף רגע התיחסות לסרטון הזה שמעולה למי שמתעניין בצילום אסטרונומי: שצפיתי בו לא מזמן לפני שקניתי את הטלסקופ והחלטתי לקפוץ למים ולנסות. ואז @Guydiveשיתף את המסקנה בדמות הזו: אז רציתי להראות איך אני בשניה מוריד את ה-purple fringe של ה-Orion האכרומט שצילומו משמאל - שתואם את הסקופ שהשתמשתי בו. אז עשיתי קרופ לצילום המסך מהסרטון, והנה התוצאה: זה בפוטושופ ב-Camera Raw Filter ב-Optics ושם מזיזים Purple ימינה ל-״9״. וזהו. אפשר לשקם גם את הצהובים... ואפשר להיות עדין עוד יותר. זה לא ב-EAA - כי זה ממש בעיבוד מאוחר יותר, אבל תמיד היה אפשר להוסיף לתוכנה לבצע בזמן אמת. בכל מקרה, הסרטון הנ״ל הוא על צילום - ולצילום, זה טיפה מקשה, אבל לא המון...

@Artyom אז ככה: יש לי דיאגונל 2״ שנכנס שם והוא מעולה, אבל פשוט עדיף בלי דיאגונל לצילום - רק extender tube שמאפשר להגיע לפוקוס. וזה יהיה בסשן הבא שאעשה עם הסקופ הזה. כי יש והיה בתיק ופשוט שכחתי לשלוף ולהבריג. ניסיתי פעמיים focal reducer של 0.5 והיה פשוט ״זבל״ - לא ראיתי עדיין אחד כזה שאפשר להתבונן בו בכלל בעין - וכן, ניסיתי בעבר לצלם דרכם, ושוב, זבל. אולי כל אלה שאני השתמשתי בהם היו ממש גרועים. אם אתה מוצא משהו טוב, תספר לי. אני עוד לא ראיתי כזה, ומעניין אותי. שכחתי לציין - הכל היה עם שימוש ב-bias ו-darks - כל החומר הזה הוא live אחרי התיחסות ל-darks ו-bias. אני תמיד עושה בהם שימוש (הוקלטו לפני המון זמן, אני לא מעדכן לטמפרטורה, רק משתמש בכאלה שעשיתי בעבר ומזמן). לא עושה שימוש ב-flats בגלל שזה המון עבודה כל הזמן - וכל שינוי קטן כמו סיבוב המצלמה לזווית אחרת, מבטל את השימוש ב-flats. אז flats מבחינתי זה ממש רק עניין לצילום ולא הולם EAA. זה אפשרי, אבל לא הגיוני כל כך. אני ממש לא חושב שבלי עקיבה אפשר לעשות את זה באופן הגיוני. מאוד ממליץ לך על עקיבה כלשהי. חושב שהייתי מגיע לאותה תוצאה גם על iOptron SkyGuider Pro שלי. אתה לדעתי מאוד מאוד תהנה מ-az gti על wedge שיהיה במוד משווני - אם הוא סוחב את הטלסקופ שלך... בהחלט מעניין - שם הבעיה נוספת - כרגע עוד לא הפרדתי בין הטלסקופ 120/600 שעליה לבינה. כלומר זה חתיכה אחת לצורך העניין עד שאעשה אותה מודולרית. ו-600 ממ הופך EAA לטיפה יותר רגיש - ולכן העקיבה תברח לדעתי מהר מדי. בכל מקרה לא חושב שיהיו פריימים של 20 דקות או חצי שעה. 5 דקות אפשרי בטח, אבל 10 כבר גבולי. אז טיפה פחות כיף. האמת, יותר קל על ה-iOptron SkyGuider Pro - איתו הרי הוצאתי תוצאות נפלאות ושומר על הפריים שעות בלי guide.

אני הייתי על טלסקופים ניוטוניים רוב הזמן ויש לי כרגע 4 כאלה. אבל כל הזמן שמעתי על הרעיון של שובר אור קטן, grab and go וחשבתי להתנסות ולראות אם שווה. אז רכשתי שניים כאלה (לא חדש, יד שניה, ובמחיר טוב) בגדלים שונים - שניהם f/5 - אחד SkyWatcher 120/600 והשני Meade Star Adventurer 80/400. שניהם עם פוקוסור 2״. החצובה של הקטן לא שווה כלום, וכבר הושמשה לצורך אחר. אז לא לרכוש בשביל החצובה. ויזואלית, בדקתי את שניהם במדבר לצד הדובסוני 8״ שלי - והם היו מאוד נחמדים לשדה רחב. הגדלות של 10/15 אפילו ושדה רחב. יותר טוב למשל לצפות בפליאדות או באנדרומדה בהם - בגלל רוחב השדה. לא ראיתי שום בעיה של עיוותים בקצה השדה או אברציה כרומטית / Chromatic Aberration שאמורה להיות בהם. וזאת למעט באובייקטים מאוד בהירים - כמו הירח, ששם זה גם לא מפריע יותר מדי, אבל זה טעם אישי. רואים צהוב/כחול טיפה בקצוות. בכל מקרה, הם לא מתקרבים לאיכות הצפיה בירח או כוכבי לכת שיש בדובסוני 8״ עם מוקד 1200ממ שלו. אבל היה לי ברור שצילום עלול לחשוף את המגבלות ביחס לאפו. אבל אני לא בעניין של צילום - אלא ב-EAA ולפעמים עורך תוצאת EAA. אבל לא רוצה להתעסק בשעות צילום ועיבוד. אלא בעיקר צפיה. אז אמש בדקתי את ה-80/400 על חצובה משוונית עוקבת (Celestron AVX) בבורטל 5 (בתנאים לא ממש אופטימליים של 29 מעלות, ואובך), אז היה נראה יותר כמו בורטל 7 מבורטל 5 שיש כאן בד״כ. חשיפות של 10 שניות או 30 שניות. מצלמה פלנטרית ASI178mc ועם guiding. לטלסקופ יש מכסה עם חור באמצע שמאפשר לחסות את רוב העדשה ולהשאיר רק עיגול בקוטר 4ס״מ חשוף, וזה הופך את הסקופ בעצם ל-f10. זה אומר שנדרש הרבה יותר זמן איסוף אור, אבל זה כמעט מבטל לגמרי את האברציה הכרומטית. ראשית ניסית לחבר את המצלמה ישירות בהברגה לטלסקופ - אבל הוא לא הצליח להגיע לפוקוס. שכחתי שיש ברשותי extender שהיה מאפשר להגיע לפוקוס, והשתמשתי במקום בדיאגונל. ולא רק זאת, השתמשתי בדיאגונל שמישר בשני הצירים ואיננו איכותי במיוחד. עובד טוב ביום לציפורים, אבל לא דיאלקטרי ומותאם לכוכבים (גם כזה יש כרגע ויושב על ה-120/600, פשוט לא היה נגיש). אז חלק מהבעיות שאני רואה כאן לדעתי קשורות לדיאגונל. צריך לבצע את הניסוי הזה מחדש בליעדיו. אבל בחלק מהמקרים בדקתי ב-f10 וב-f5. הנה כמה תמונות והסברים: שלוש דק (10secx18). מוקד 400. סנסור פלנטרי. כל. הפריים ללא קרופ. רבע רזולוציה. ללא עיבוד למעט stack ומתיחה. רואים את הסגול סביב כוכבים בהירים (שאפשר להוריד בקלות לדעתי בפוסט, שזה מעבר ל-EAA) אבל חוצמזה סבבה לגמרי. רואים ממש יפה את הכל חוץ. f5. וזה אחרי 500 שניות בערך: וזה אותם 3 דק אבל עם מכסה שסוגר צמצם באופן משמעותי. לא מדדתי כמה אבל מעביר לדעתי 40ממ קוטר אור מקסימום. אז זה לפחות f10. ועכשיו 500 שניות בערך ב-f10: אלה היו כל הפריימים המלאים כפי שנראו על המסך באיפד - ללא עיבוד בטלפון או במחשב - רק מתיחה ב-asiair. ועכשיו עברתי לאובייקט מאתגר עבור אכרומט - M16. כי יש שם צביר כוכבים בהיר באמצע. הפעם תחילה ב-f10: כאן 5 דקות (10 חשיפות של 30 שניות): וכאן 10 דקות: והסרתי את המחסום להגיע שוב ל-F5, והנה 5 דקות: ו-10 דקות: ועכשיו לקחתי את התוצאה הסופית לעיבוד מהיר במחשב, והנה התוצאה (10 דקות f5): אחרי זה עברתי ל-M33. הנה איך שרואים באיפד ללא עיבוד (10 דקות בלבד): והנה אחרי עיבוד זריז במחשב: אנדרומדה כפי שנצפה באיפד (חצי שעה חשיפה סה״כ): ואחרי עיבוד קל במחשב: מסקנות: די קל להגיע לתוצאות טובות ב-EAA. הכוכבים הסגולים לא מאוד מפריעים - רואים צבעים ופרטים בכל הערפיליות בקלות. אפשר לצמצם את התופעה או בעיבוד לאחר מעשה או בצבירה של יותר מידע ב-f10. לדעתי, לא צריך להשקיע באפו אלא אם עומדים להשתמש בו לצילום פרופר. צריך לבצע שוב בדיקות בלי דיאגונל... זה ישפר עוד יותר את התוצאות הללו.

סיכום נהדר!

יפה. נהניתי מאוד לקרוא. ובהחלט מדהים. כמות החומר הגולמי שניתן לעיבוד על ידי הקהילה המדעית (והפרה-מדעית), עצום - יהיו עוד המון בקרוב... אבל זה בהחלט מרשים ומדהים. מה שתמיד מדהים אותי זה שגם אם היינו קרובים לערפילית הזו - לא היינו רואים את זה בעין... זה מדהים.

יפה! אגב, ב-EAA אני בד״כ משלב את ה-dark וה-bias מהספריה שלי - ישנים מאוד, אבל עדיין השיפור ניכר. אני עושה את זה בחשיפות של 10 או 30 שניות. וה-bias הרי משותף לכולם. אני לא לוקח flats בגלל שאי אפשר לסובב את המצלמה בכלל וזה צריך כל פעם מחדש. אז זו טירחה נוספת שערכה לא משמעותי ל-EAA. אבל ה-darks בוודאי חשובים. הלגונה מדהימה. מעניין איך אפשר לעשות EAA צבעוני עם פילטרים... אולי רק עם osc ופילטר כמו uhc, או l-enhance או l-extreme כזה... ולא פייר להשוויץ בהצפנה שלך... זה לגמרי מוגזם ודמיוני המספרים האלה... עם כאלה תוצאות, לא הייתי נוגע בזה שנה... 🙂

האם במקרה אתה לא מחבר את המצלמה נכון? ה-178mc יכולה להכנס בשני אופנים - אחד בהברגה m42 או m48 (לא זוכר איזה מהם), ואחד פשוט במקום עינית - ולא בהברגה. במקרה של עינית, הוא מגיע לפוקוס כמעט כמו כל עינית רגילה. האם חיברת אותה כמו עינית 1.25״ פשוט במקום עינית? כי אז אני לא ממש מבין איך אתה לא מגיע לפוקוס. (יש לי את המצלמה הזו, ויש לי לא מעט טלסקופים, והיא נבדקה על 5-6 טלסקופים ומגיעה לפוקוס בקלילות).

בהצלחה! באיזה שהוא שלב, יהיה לי גם ST80 כזה, ואז יהיה מעניין להשוות side-by-side שלהם. אין לי כרגע, אבל יהיה...

כפי שאמרת האמצעית הכי מוצלחת. יותר טובה מכל תמונה שהספקתי משבתאי עד כי. וניסיתי כמה פעמים עם ובלי עקיבה. השוואה טובה.

יפה מאוד... כבר מת לראות אינטגרציות צבע. הבעיה - איך עושים את זה ב-EAA. אתה פשוט משתמש בפילטר אחד ונשאר שחור לבן, או שעברת לצילום - עם חיבור מאוחר יותר וצביעה בפאלטה מלאכותית?