עבור לתוכן
  • צור חשבון

השוואה של השפעת מפתח בטלסקופ אכרומטי


תגובות מומלצות

בדקתי את ההשפעה של מפתח שונה בצילום על טלסקופ אכרומטי קטן שיש לי, Zhumell Z70 - זהו טלסקופ חביב עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 400 מ"מ, כלומר, F5.7.

הטלסקופ מגיע עם מגן מסך שיש לו פתח קטן של 42 מ"מ, שהופך אותו ל-F9.5, שנועד בעיקר לדעתי לצפיה בירח עם פחות אברציה כרומטית.

יצרתי לטלסקופ מספר צמצמים, ובדקתי אותו על אזור עשיר בכוכבים, סביב אלבירו, הכוכב הכפול (נמצא בצד ימין של התמונה). עבור כל צמצם ביצעתי צילום של Live Stacking למשך דקה של חשיפה, 15 פריימים, כל פריים של 4 שניות. כל אחד מהפריימים, ערכתי עם סיריל באותו אופן בדיוק. להלן התוצאות:

צמצם 60 מ"מ F6.6:

Stack_16bits_15frames_60s_zhumell_z70_400mm_60mm

 

צמצם 55 מ"מ F7.3:

Stack_16bits_15frames_60s_zhumell_z70_400mm_55mm

 

צמצם 50 מ"מ F8:

Stack_16bits_15frames_60s_zhumell_z70_400mm_50mm

 

צמצם 42 מ"מ F9.5 (מכסה מקורי):

Stack_16bits_15frames_60s_zhumell_z70_400mm_42mm

 

ניתן לראות כי ככל שמקטינים את הצמצם הכוכבים נראים פחת "נפוחים" והצבעים שלהם יותר "נכונים". הצבעים בולטים כמובן באלבירו. אני חושב שכדאי לחזור על הניסוי עם קובצת כוכבים יותר בהירים, אולי כמו הפלאידות, או לתת יותר זמן, בשביל להרגיש את ההבדלים יותר בצורה ברורה.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני דווקא חולק על המסקנה שלך והנה למה

הפרדה. אם תסתכל במקבץ הכוכבים המסומן בחץ אלכסוני אתה תראה שב־60 ממ אתה בקלות מפריד 4 כוכבים, ב־55 אתה כמעט מפריד 4 אבל הרביעי קשה ב־50 אתה רואה 3 כוכבים אבל אחד מהם די מרוח וב־42 יש 3 אבל הם ממש מרוחים.

אם לוקחים את הכוכב הבעייתי ביותר (סימנתי אותו ב חץ אופקי חתכתי את האמצע וציירתי גרף הפרופיל בכחול) אז ב־60 הוא מעט יותר גדול (רוחב חצי גובה 17 פיקסלים) ב־55 הוא דווקא יצא הכי צר של 13 פיקסלים בחצי גובה, ב־50 וב־42 זה 15 ו־16 כך שייתכן פשוט הדאטה שנפלת ב־55 היה קצת יותר יציב או משהו קרה שם או אולי הצורה בחתכתי - לא יודע. בפועל הבדל מאוד קטן במקרה הבעייתי ביותר. כמובן אם קח פליאדות הם ייראו לך מנופחים... אבל זאת לא הדוגמה.

לפי דעתי התוצאה של 60 הכי טובה מבחינת פרטים ומבחינת כוכבים "מהודקים" יותר, כן יש השפעה מעטה על כוכבים מאוד בהירים (שרופים לחלוטין) 

achroana.png.60aa5bf83b6f8def75b9d4da314453d5.png

 

 

יישומון AstroHopper ניווט אוטומטי בלי לשבור ראש

הטלסקופים שלי: Celestron AstroMaster 102AZ, SVBony sv501p 60mm

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

איזה קטע. הכנסתי עכשיו את התמונה הזו ל-Plate Solving, ומסתבר שבכלל פיספסתי את אלבירו, ובגדול.

הכוכב הכפול עם הצבעים שם זה בכלל מישהו אחר, זה צמד שקוראים לו HD184848 ו-HD184878 - במקרה אלו גם שני כוכבים בצבעים שונים.

אלו כוכבים במגניטודה 8-9 - בקיצור באמת אי אפשר להבחין בשום הבדל במגניטודות כאלו, בעיות של אברציה ניתן לראות רק בכוכבים הרבה יותר בהירים...

 

9126951

 

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אני חושב שאתה מפספס נקודה.

הבחירה מאוד תלוי באובייקט ובמה אתה רוצה לראות. הנה דוגמה של M51 שצילמתי עם 102/660 שזה זהה מבחינת CA ל־80/400

 

image.png.b86e18c012ef88d1fd5a08c5ac7382a6.png

אפילו שזה ללא צמצם ועם פוטנציאל ל־CA מטורף. בפועל זה לא רלוונטי. אבל ברור שאם תיקח פליאדות תראה הרבה CA וכוכבים מנופחים... (האמת אתה תראה קצת CA גם ב־ED)

אז אני חושב שכל מקרה לגופו. בעיניי, כל עוד אין הרבה כוכבים מאוד מהירים בפריים אין מה לשים צמצם. וגם אם יש כמה בודדים אבל הם לא ה"עיקר" אז גם.

שם לב אם אתה מצלם ערפיליות עם UHC הוא גם חותך סגול שזה גם משפר מצב.

בקיצור... מה שהייתי עושה הייתי מתחיל עם מפתח מלא ואם פתאם אני רואה שזה לא מוצא חן בעיניי בגלל כוכבים מאוד בהירים באובייקט הייתי שם צמצם.

יישומון AstroHopper ניווט אוטומטי בלי לשבור ראש

הטלסקופים שלי: Celestron AstroMaster 102AZ, SVBony sv501p 60mm

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

דוקא הבדיקה הזו על כוכבים ממגניטודה 8-9 מראה כי אין בעיה לעבוד עם מפתח גדול במצב כזה, כמו שאמרת.

אני חושב שבאובייקטים שיש בה כוכבים ממגניטודה נמוכה יותר, אאלץ להקטין מפתח.

אעשה עוד בדיקות.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לפני 1 שעה nirzon אמר:

אני חושב שבאובייקטים שיש בה כוכבים ממגניטודה נמוכה יותר, אאלץ להקטין מפתח.

 

נכון מאוד. זה גם תלוי בכמות הכוכבים, בכמה הם משמעותיים למה שאתה מצלם.

יישומון AstroHopper ניווט אוטומטי בלי לשבור ראש

הטלסקופים שלי: Celestron AstroMaster 102AZ, SVBony sv501p 60mm

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

המשכתי הערב עם בדיקות הצמצם, ובצורה אחרת לגמרי.

הפעם צילמתי את הירח, שהיום האיר ב-89%. לקחתי 1000 פריימים, וערמתי מתוכם שליש.

ניסיתי שלושה מפתחים שונים - במפתח מלא, 70 מ"מ, עם צמצם 60 מ"מ ועם צמצם 42 מ"מ.

בכל תצורה עיבדתי את התוצאה הסופית בדיוק באותה צורה ועם אותם פרמטרים.

להלן התוצאות:

במפתח מלא (70 מ"מ):

030923-Moon 89% 70mm

 

עם צמצם 60 מ"מ:

030923 - Moon 89% 60mm

 

עם צמצם 42 מ"מ:

030923 - Moon 89% 42mm

 

התוצאה הרעה ביותר היא בוודאות זו של ה-42 מ"מ.

בין השתיים האחרות, נראה לי שזו עם ה-60 מ"מ קצת יותר טובה, אבל קשה באמת להחליט.

בכל מקרה - יצאו לי תמונות חמודות של הירח.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

עשיתי אתמול קצת צילום עם הטלסקופ אכרומט 102/660 עם אורך מוקד אורך יותר לתפוס כמה אובייקטים קטנים ברזולוציה גבוהה. הטלסקופ הזה הוא "לא מתאים" לצילום בעליל. רמת ה־CA שלו הוא כמו של ST80 כלומר 80/400...

דבר ראשון - בצילום ערפיליות עם פילטר לא־כל־כך־צר SVBony UHC וגם IR/UV (שזה בערך 50nm בסביבות OIII ועוד 70 באיזור Ha). הוא חותך את כל האיזור הסגול והתוצאה היא מעולה:

הנה עמודי הבריאה (כ10 דקות צילום)

pillars.jpeg.31a641b5038b46219367d3e8de6006a8.jpeg

 

והנה השוואה של Dumbbell עם ובלי UHC פיטר (נחשו איזה עם פילטר)

רואים שללא פילטר יש מספר כוכבים מנופחים מעט אבל זה לא גורע מחוויות צפייה

dumb.jpeg.455f7d7ac3715cb43b1fc02768adad4a.jpeg

 

בנוסף צילמתי צביר פתוח וכדורי ללא פילטר.

M71 

m71.jpeg.5c1248b872b78e803f959cfd919fa3fd.jpeg

M11 WildDuck

wild-duck-m11.jpeg.6b56f271b298981f7f07a25303d6d05d.jpeg

 

מבחינתי המסקנה:

  1. ברגע שמצלמים ערפיליות עם פילטר UHC או פילטר ערפיליות כלשהו (גם לא מי יודע צר) אפילו CLS שחותך בסגול המצב לא מצריך שום צמצם. לא משנה כמה כוכבים בהירים - האיזורים שבהם האכרומט מתקשה לתקן מסוננים.
  2. כל עוד אין כמות גדולה של כוכבים מאוד בהירים גם עבודה ללא צמצם נותנת תוצאה טובה מאוד (אם אפשר לעצום עין על כמה כוכבים בודדים שטיפה יותר גדולים

בקיצור... אם אין תקציב לקנות ED/APO אפשר להוציא תמונות נהדרות גם עם אכרומט. ממש לא חייבים לרוץ על ההתחלה על טלסקופ של עולה $300-$600 

 

 

יישומון AstroHopper ניווט אוטומטי בלי לשבור ראש

הטלסקופים שלי: Celestron AstroMaster 102AZ, SVBony sv501p 60mm

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לפני 35 דקות nirzon אמר:

אבל עדיין יש את הקטע של עקיבה, וזה כבר יעלה לפחות איזה 300-400 דולרים

לא רק עקיבה אלא גם מצלמה שתעלה $200-$300.

אבל פה למשל, אם יש לך טלסקופ עם עקיבה אבל עם אורך מוקד מאוד ארוך/איטי ואתה רוצה שובר אור לשדה רחב (בדיוק המקרה שלך)

או להפיך אתה רוצה לעשות zoom-in משהו עם אורך מוקד גדול מפתח גדול. למשל 102/660 שהוא ED או APO לא יעלה על AZ GTi או דומים בגלל המשקל. לעומת זאת רוב האכרומטים הרבה יותר קלים.

ובסוף. לעקיבה אתה יכול לקנות חצובה EQ עם מנוע יד 2 במחירים מאוד סבירים.

בסוף כשיש לך תקציב גדול באמת לקנות טלסקופ ED שגם יקבל flatner/reducer זו השקעה טובה. אבל אם אין לך תקציב או אתה רק נכנס לתחום ואז אתה משקיע במה שאפשר.

למשל אני השקעתי ב־AZ GTi קניתי מצלמה יד 2 בסיסית מאוד ונהנה. אז זה טוב לדעת שאפשר לקבל תמונות לא רעות בכלל בלי להשקיע סכום גדול בטלסקופ. או אם אתה רוצה מספר אורכי מוקד שונים.

יישומון AstroHopper ניווט אוטומטי בלי לשבור ראש

הטלסקופים שלי: Celestron AstroMaster 102AZ, SVBony sv501p 60mm

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לפני 1 דקה nirzon אמר:

ובכלל - צריך גם מחשב נייד, או לפחות טאבלט איכותי (אם משתמשים ב-OLS)... ההוצאות לא נגמרות אף פעם.

כן. אבל לפחות טאבלט אפשר לקנות לילדים 😎 וגם מחשב נייד לצרכי עבודה 😉 

בקיצור לפחות כשמדובר במשהו שהוא dual-use אז יותר פשוט. מעבר לזה שברוב הבתים כבר יש טאבלטים או מחשבים ניידים

(אגב OLS רץ על על טלפון - אם כי פחות נוח בגלל גודל המסך)

יישומון AstroHopper ניווט אוטומטי בלי לשבור ראש

הטלסקופים שלי: Celestron AstroMaster 102AZ, SVBony sv501p 60mm

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לפני 1 שעה Artyom אמר:

או להפיך אתה רוצה לעשות zoom-in משהו עם אורך מוקד גדול מפתח גדול. למשל 102/660 שהוא ED או APO לא יעלה על AZ GTi או דומים בגלל המשקל. לעומת זאת רוב האכרומטים הרבה יותר קלים.

אם רוצים זום-אין במחיר זול, ניוטוני הרבה יותר אפקטיבי מאכרומט.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

לגבי מחשב - מחשב האסטרונומיה שלי הוא מחשב נייד ישן... יש כל כך הרבה כאלה... כאלה שכבר אינם בשימוש מסיבה זו או אחרת. החזרתי אותו לראשיתו, הוספתי קצת זכרון והחלפתי hdd ל-ssd. הוצאה כללית של $50, והמחשב קם לתחיה וסוחב את כל משימות האסטרו בלי בעיה. עוד $25 וגם הבטריה יכולה לחיות כמה שעות בשטח. אבל זה לא תמיד מצליח (הבטריה). וזה יותר טוב מהטבלט שעלה לי $70 ובינתיים גרוטאה שאין מה לעשות איתה לדעתי...

אהבתי את ההשוואה של @Artyom Beilis על המשקולת... באמת מסביר את ההבדל בצבעים שטיפוסי בתמונה הזו.

ה-178 שלי מגיעה עם IR-cut מובנית. https://astronomy-imaging-camera.com/product/asi178mc-color/

אבל ה-294 כנראה ללא. זה יכול להסביר את הבדל הצבעים... 

עוד לא ממש שיחקתי עם פילטרים. צריך לראות באמת איזה פילטרים עוזרים ובאיזה מצבים...

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הצטרף לשיחה

אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך

אורח
הוסף תגובה

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • פעילות אחרונה

    1. 7

      התמודדות עם בעיות דיוק של NexStar SE8

    2. 8

      הרכבת גלגל פילטרים לדובסוני: לתצפית ויזואלית

    3. 2

      איפוס חצובת אלט-אז (או אולי גם EQ) בעזרת פלייט סולבינג - שאלה

    4. 2

      איפוס חצובת אלט-אז (או אולי גם EQ) בעזרת פלייט סולבינג - שאלה

    5. 2

      איפוס חצובת אלט-אז (או אולי גם EQ) בעזרת פלייט סולבינג - שאלה

  • נושאים

×
×
  • צור חדש...

Important Information