השוואה של השפעת מפתח בטלסקופ אכרומטי

[nirzon]

בדקתי את ההשפעה של מפתח שונה בצילום על טלסקופ אכרומטי קטן שיש לי, Zhumell Z70 - זהו טלסקופ חביב עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 400 מ"מ, כלומר, F5.7.

הטלסקופ מגיע עם מגן מסך שיש לו פתח קטן של 42 מ"מ, שהופך אותו ל-F9.5, שנועד בעיקר לדעתי לצפיה בירח עם פחות אברציה כרומטית.

יצרתי לטלסקופ מספר צמצמים, ובדקתי אותו על אזור עשיר בכוכבים, סביב אלבירו, הכוכב הכפול (נמצא בצד ימין של התמונה). עבור כל צמצם ביצעתי צילום של Live Stacking למשך דקה של חשיפה, 15 פריימים, כל פריים של 4 שניות. כל אחד מהפריימים, ערכתי עם סיריל באותו אופן בדיוק. להלן התוצאות:

צמצם 60 מ"מ F6.6:

 

צמצם 55 מ"מ F7.3:

 

צמצם 50 מ"מ F8:

 

צמצם 42 מ"מ F9.5 (מכסה מקורי):

 

ניתן לראות כי ככל שמקטינים את הצמצם הכוכבים נראים פחת "נפוחים" והצבעים שלהם יותר "נכונים". הצבעים בולטים כמובן באלבירו. אני חושב שכדאי לחזור על הניסוי עם קובצת כוכבים יותר בהירים, אולי כמו הפלאידות, או לתת יותר זמן, בשביל להרגיש את ההבדלים יותר בצורה ברורה.

[Ehud Spiegel]

השוואה יפה!
האמת, שלי נראה שהתמונה מצויינת גם בצמצם מינימלי של 60ממ

נערך היום ספטמבר 1 על-ידי Ehud Spiegel

[Artyom]

אני דווקא חולק על המסקנה שלך והנה למה

הפרדה. אם תסתכל במקבץ הכוכבים המסומן בחץ אלכסוני אתה תראה שב־60 ממ אתה בקלות מפריד 4 כוכבים, ב־55 אתה כמעט מפריד 4 אבל הרביעי קשה ב־50 אתה רואה 3 כוכבים אבל אחד מהם די מרוח וב־42 יש 3 אבל הם ממש מרוחים.

אם לוקחים את הכוכב הבעייתי ביותר (סימנתי אותו ב חץ אופקי חתכתי את האמצע וציירתי גרף הפרופיל בכחול) אז ב־60 הוא מעט יותר גדול (רוחב חצי גובה 17 פיקסלים) ב־55 הוא דווקא יצא הכי צר של 13 פיקסלים בחצי גובה, ב־50 וב־42 זה 15 ו־16 כך שייתכן פשוט הדאטה שנפלת ב־55 היה קצת יותר יציב או משהו קרה שם או אולי הצורה בחתכתי - לא יודע. בפועל הבדל מאוד קטן במקרה הבעייתי ביותר. כמובן אם קח פליאדות הם ייראו לך מנופחים... אבל זאת לא הדוגמה.

לפי דעתי התוצאה של 60 הכי טובה מבחינת פרטים ומבחינת כוכבים "מהודקים" יותר, כן יש השפעה מעטה על כוכבים מאוד בהירים (שרופים לחלוטין) 

 

 

[Artyom]

לפי דעתי אין מה לעבור את ה־CA=3. חישוב CA זה      F/D/D*25.4 כש־F זה אורך המוקד במ"מ ו־D זה מפתח במ"מ

[nirzon]

איזה קטע. הכנסתי עכשיו את התמונה הזו ל-Plate Solving, ומסתבר שבכלל פיספסתי את אלבירו, ובגדול.

הכוכב הכפול עם הצבעים שם זה בכלל מישהו אחר, זה צמד שקוראים לו HD184848 ו-HD184878 - במקרה אלו גם שני כוכבים בצבעים שונים.

אלו כוכבים במגניטודה 8-9 - בקיצור באמת אי אפשר להבחין בשום הבדל במגניטודות כאלו, בעיות של אברציה ניתן לראות רק בכוכבים הרבה יותר בהירים...

 

 

[Artyom]

אני חושב שאתה מפספס נקודה.

הבחירה מאוד תלוי באובייקט ובמה אתה רוצה לראות. הנה דוגמה של M51 שצילמתי עם 102/660 שזה זהה מבחינת CA ל־80/400

 

אפילו שזה ללא צמצם ועם פוטנציאל ל־CA מטורף. בפועל זה לא רלוונטי. אבל ברור שאם תיקח פליאדות תראה הרבה CA וכוכבים מנופחים... (האמת אתה תראה קצת CA גם ב־ED)

אז אני חושב שכל מקרה לגופו. בעיניי, כל עוד אין הרבה כוכבים מאוד מהירים בפריים אין מה לשים צמצם. וגם אם יש כמה בודדים אבל הם לא ה"עיקר" אז גם.

שם לב אם אתה מצלם ערפיליות עם UHC הוא גם חותך סגול שזה גם משפר מצב.

בקיצור... מה שהייתי עושה הייתי מתחיל עם מפתח מלא ואם פתאם אני רואה שזה לא מוצא חן בעיניי בגלל כוכבים מאוד בהירים באובייקט הייתי שם צמצם.

[nirzon]

דוקא הבדיקה הזו על כוכבים ממגניטודה 8-9 מראה כי אין בעיה לעבוד עם מפתח גדול במצב כזה, כמו שאמרת.

אני חושב שבאובייקטים שיש בה כוכבים ממגניטודה נמוכה יותר, אאלץ להקטין מפתח.

אעשה עוד בדיקות.

[Artyom]

לפני 1 שעה nirzon אמר:

אני חושב שבאובייקטים שיש בה כוכבים ממגניטודה נמוכה יותר, אאלץ להקטין מפתח.

 

נכון מאוד. זה גם תלוי בכמות הכוכבים, בכמה הם משמעותיים למה שאתה מצלם.

[nirzon]

המשכתי הערב עם בדיקות הצמצם, ובצורה אחרת לגמרי.

הפעם צילמתי את הירח, שהיום האיר ב-89%. לקחתי 1000 פריימים, וערמתי מתוכם שליש.

ניסיתי שלושה מפתחים שונים - במפתח מלא, 70 מ"מ, עם צמצם 60 מ"מ ועם צמצם 42 מ"מ.

בכל תצורה עיבדתי את התוצאה הסופית בדיוק באותה צורה ועם אותם פרמטרים.

להלן התוצאות:

במפתח מלא (70 מ"מ):

 

עם צמצם 60 מ"מ:

 

עם צמצם 42 מ"מ:

 

התוצאה הרעה ביותר היא בוודאות זו של ה-42 מ"מ.

בין השתיים האחרות, נראה לי שזו עם ה-60 מ"מ קצת יותר טובה, אבל קשה באמת להחליט.

בכל מקרה - יצאו לי תמונות חמודות של הירח.

[Artyom]

עשיתי אתמול קצת צילום עם הטלסקופ אכרומט 102/660 עם אורך מוקד אורך יותר לתפוס כמה אובייקטים קטנים ברזולוציה גבוהה. הטלסקופ הזה הוא "לא מתאים" לצילום בעליל. רמת ה־CA שלו הוא כמו של ST80 כלומר 80/400...

דבר ראשון - בצילום ערפיליות עם פילטר לא־כל־כך־צר SVBony UHC וגם IR/UV (שזה בערך 50nm בסביבות OIII ועוד 70 באיזור Ha). הוא חותך את כל האיזור הסגול והתוצאה היא מעולה:

הנה עמודי הבריאה (כ10 דקות צילום)

 

והנה השוואה של Dumbbell עם ובלי UHC פיטר (נחשו איזה עם פילטר)

רואים שללא פילטר יש מספר כוכבים מנופחים מעט אבל זה לא גורע מחוויות צפייה

 

בנוסף צילמתי צביר פתוח וכדורי ללא פילטר.

M71 

M11 WildDuck

 

מבחינתי המסקנה:

1. ברגע שמצלמים ערפיליות עם פילטר UHC או פילטר ערפיליות כלשהו (גם לא מי יודע צר) אפילו CLS שחותך בסגול המצב לא מצריך שום צמצם. לא משנה כמה כוכבים בהירים - האיזורים שבהם האכרומט מתקשה לתקן מסוננים.
2. כל עוד אין כמות גדולה של כוכבים מאוד בהירים גם עבודה ללא צמצם נותנת תוצאה טובה מאוד (אם אפשר לעצום עין על כמה כוכבים בודדים שטיפה יותר גדולים

בקיצור... אם אין תקציב לקנות ED/APO אפשר להוציא תמונות נהדרות גם עם אכרומט. ממש לא חייבים לרוץ על ההתחלה על טלסקופ של עולה $300-$600 

 

 

[Ehud Spiegel]

מסכים עם כל מילה, ארתיום!

[nirzon]

@Artyom - גם אני מסכים - אבל עדיין יש את הקטע של עקיבה, וזה כבר יעלה לפחות איזה 300-400 דולרים.

@Ehud Spiegel - אולי אתה תטען שאפשר גם לעשות EAA בלי עקיבה - זה לא אותו הדבר.

[Artyom]

לפני 35 דקות nirzon אמר:

אבל עדיין יש את הקטע של עקיבה, וזה כבר יעלה לפחות איזה 300-400 דולרים

לא רק עקיבה אלא גם מצלמה שתעלה $200-$300.

אבל פה למשל, אם יש לך טלסקופ עם עקיבה אבל עם אורך מוקד מאוד ארוך/איטי ואתה רוצה שובר אור לשדה רחב (בדיוק המקרה שלך)

או להפיך אתה רוצה לעשות zoom-in משהו עם אורך מוקד גדול מפתח גדול. למשל 102/660 שהוא ED או APO לא יעלה על AZ GTi או דומים בגלל המשקל. לעומת זאת רוב האכרומטים הרבה יותר קלים.

ובסוף. לעקיבה אתה יכול לקנות חצובה EQ עם מנוע יד 2 במחירים מאוד סבירים.

בסוף כשיש לך תקציב גדול באמת לקנות טלסקופ ED שגם יקבל flatner/reducer זו השקעה טובה. אבל אם אין לך תקציב או אתה רק נכנס לתחום ואז אתה משקיע במה שאפשר.

למשל אני השקעתי ב־AZ GTi קניתי מצלמה יד 2 בסיסית מאוד ונהנה. אז זה טוב לדעת שאפשר לקבל תמונות לא רעות בכלל בלי להשקיע סכום גדול בטלסקופ. או אם אתה רוצה מספר אורכי מוקד שונים.

[nirzon]

צודק. על המצלמה לא חשבתי.

ובכלל - צריך גם מחשב נייד, או לפחות טאבלט איכותי (אם משתמשים ב-OLS)... ההוצאות לא נגמרות אף פעם.

[Artyom]

לפני 1 דקה nirzon אמר:

ובכלל - צריך גם מחשב נייד, או לפחות טאבלט איכותי (אם משתמשים ב-OLS)... ההוצאות לא נגמרות אף פעם.

כן. אבל לפחות טאבלט אפשר לקנות לילדים 😎 וגם מחשב נייד לצרכי עבודה 😉 

בקיצור לפחות כשמדובר במשהו שהוא dual-use אז יותר פשוט. מעבר לזה שברוב הבתים כבר יש טאבלטים או מחשבים ניידים

(אגב OLS רץ על על טלפון - אם כי פחות נוח בגלל גודל המסך)

[שחר]

לפני 1 שעה Artyom אמר:

או להפיך אתה רוצה לעשות zoom-in משהו עם אורך מוקד גדול מפתח גדול. למשל 102/660 שהוא ED או APO לא יעלה על AZ GTi או דומים בגלל המשקל. לעומת זאת רוב האכרומטים הרבה יותר קלים.

אם רוצים זום-אין במחיר זול, ניוטוני הרבה יותר אפקטיבי מאכרומט.

[givoly]

לגבי מחשב - מחשב האסטרונומיה שלי הוא מחשב נייד ישן... יש כל כך הרבה כאלה... כאלה שכבר אינם בשימוש מסיבה זו או אחרת. החזרתי אותו לראשיתו, הוספתי קצת זכרון והחלפתי hdd ל-ssd. הוצאה כללית של $50, והמחשב קם לתחיה וסוחב את כל משימות האסטרו בלי בעיה. עוד $25 וגם הבטריה יכולה לחיות כמה שעות בשטח. אבל זה לא תמיד מצליח (הבטריה). וזה יותר טוב מהטבלט שעלה לי $70 ובינתיים גרוטאה שאין מה לעשות איתה לדעתי...

אהבתי את ההשוואה של @Artyom Beilis על המשקולת... באמת מסביר את ההבדל בצבעים שטיפוסי בתמונה הזו.

ה-178 שלי מגיעה עם IR-cut מובנית. https://astronomy-imaging-camera.com/product/asi178mc-color/

אבל ה-294 כנראה ללא. זה יכול להסביר את הבדל הצבעים... 

עוד לא ממש שיחקתי עם פילטרים. צריך לראות באמת איזה פילטרים עוזרים ובאיזה מצבים...