עבור לתוכן
  • צור חשבון

המסע לעבר צילום מעברים של תחנת החלל הבינלאומית (ISS)


תגובות מומלצות

אחד הדברים שעוד לא תפסתי, זה צילום של תחנת החלל הבינלאומית כצללית על גבי השמש או הירח במעברם. לשם כך צריך כמה דברים:

  • לדעת מתי, ואיפה, יהיו המעברים.
  • לצלם את המעבר באופן בטוח (במקרה של השמש), באופן שיהיה ניתן להפיק את התמונות/סרטון.

אקצר ואומר שעוד לא ממש הצלחתי להגיע אפילו לתוצאה קרובה למה שאני מחפש. אבל הבוקר היה נסיון מעניין במסע. 

כדי לגלות איפה ומתי יש מעברים, יש אתר מצויין - https://transit-finder.com/. האתר מזהה את המיקום (או שאפשר להזינו או לבחור ממפה) ואז אפשר לראות בשבועיים הקרובים בערך את כל המעברים של לווינים גדולים בקרבת השמש או הירח. צריך לדעת שהדברים האלה אינם קבועים ולכן עשויים להשתנות - ולכן, לפני נסיעה לאתר מרוחק, תמיד צריך לבדוק לפני שיוצאים. בנוסף לתחזית עבור המיקום המוזן, אפשר לצפות במפה ולראות את הנתיב בו יהיה ניתן לראות את המעבר חולף על פני האובייקט השמימי (שמש או ירח, כאמור). וכך אפשר לתכנן גם נסיעה למקום יותר מוצלח לצורך התצפית.

אני מפעם לפעם מסתכל באתר הזה ורושם ביומני מעברים מעניינים. אני מחפש בעיקר את תחנת החלל הבינלאומית ( International Space Station - ISS), למרות שהאתר גם מראה מעברים של ה-HST (Hubble Space Telescope) וגם של תחנת החלל הסינית. ומדוע? כי ה-ISS גדול משני האחרים בהרבה. וגם הוא מאוד קטן ביחס לדיסקה המלאה של השמש או הירח - בין 35 ל-200 פעמים קטן יותר, תלוי במופע. ה-HST הרבה פעמים פי 1000 קטן מהשמש/ירח וה-CSS הוא כ-300 פעם קטן מהשמש בד״כ. 

מאוד מומלץ האתר. 

כך הופיע המעבר שצילמתי הבוקר:

image.png.374186438dcdeada3846197f16af81e8.png

אז היה לי ביומן היום ב-6:38 בבוקר מעבר של תחנת החלל. אבל אתמול בלילה יצאתי למרפסת וראיתי שאין לי זווית על השמש הזורחת כשהיא בגובה 6 מעלות בלבד מעל האופק - וזה היה אמור להיות גובהה של השמש בעת המעבר של ה-ISS. אז פשוט מחקתי את הפגישה מהיומן, והבנתי שאחכה ליום אחר.

ובשעה 6:10 השעון של אשתי העיר אותה, ומשום מה, לפני שנרדמתי שוב, נזכרתי שאולי אוכל לתפוס את המעבר הבוקר... השאלות שעברו לי בראש בעודי שוכב במיטה עם עיניים עצומות:

  • לאיפה אלך שיהיה סיכוי טוב לתפוס ממנו את המעבר בגובה 6 מעלות? האם מהגינה ליד הבית יש באיזהשהי נקודה תצפית גבוהה מספיק בלי הסתרה של השמש? האם אצטרך לנסוע כמה דק לגבעה בטוחה יותר? כמה זמן יקח להגיע/להקים?
  • באיזה טלסקופ אצלם? דובסוני 8״/1200 - גדול, חד, אבל אין לי פילטר שמש לכל ה-8״. ניוטוני 5״/650ממ, אבל בשבילו חצובה משוונית עוקבת - לוקח המון זמן להקים, ומאוד כבד כל התהליך, שובר אור 600/120 - אבל גם הוא די גדול/כבד ועל חצובה משוונית... יקח קצת זמן לסחוב ולהקים, שובר אור קטן יותר,... ואז נזכרתי שיש גם פשוט מצלמת DSLR ועדשותיה. העדשה הארוכה ביותר, 150-600.
  • באיזו מצלמה אצלם? האם במצלמה פלנטרית יעודית? האם בטלפון מחובר לעינית של טלסקופ? אבל ברגע שחשבתי על הטלסקופ כמצלמת DSLR, נשללו כל האופציות האחרות. אמנם ה-DSLR יצלם רק ב-1080p, ולא תהיה המון רזולוציה, אבל יש לה זום טוב, וב-1080/30fps אפילו אפשר לעשות זום דיגיטלי למרכז הסנסור ולהגיע להגדלה מתאימה שהשמש תופסת את כל הפריים - ויש 1080 פיקסלים לגובה. אבל עבור המעבר של 2.5 שניות, זה עדיין אומר 75 פריימים בודדים. אם כל הפריים של השמש בתמונה, ותחנת החלל כ-120 פעם קטנה ממנה, זה אומר שהתחנה יכולה להיות בגובה 8 פיקסלים בערך... אבל, כמובן, שהשמש טופסת חצי מזה - אז תחנת החלל היא בגובה של בערך 4 פיקסלים... לא צריך לצפות להרבה פרטים בצורה הזו.
  • איך אביא את כל הציוד ואקים אותו מהר? אמרתי, אני צריך לזוז קל. יש לי 10-15 דקות בסה״כ לקום ולהכין הכל ולצאת ולסדר הכל, לכוון ולצלם... אז חשבתי על ציוד קל - חצובה Oben קלה ומצלמת DSLR עליה.
  • איזה פילטר שמש אשתמש? יש לי בבית 3-4 פילטרים לשמש, אבל אף אחד מהם מעולם לא היה על העדשה 150-600 שלי. יש פילטר 72ממ, אבל למרות שחיפשתי (ויש לי הרבה מתאמים) לא היה לי מתאם מתאים להבריג אותו על העדשה הגדולה יותר. אז חטפתי את פילטר שמש של הטלסקופ 120/600 והדבקתי אותו ל-lens hood של העדשה 150-600 בפחות מדקה. זהו, יש פילטר.
  • איזה פרמטרים בצילום יתאימו? ידעתי שרציתי חשיפות קצרות ובעדיפות, 60 פריימים בשניה, אבל בגלל המעבר הארוך יחסית של 2.5 שניות, גם 30 פריימים בשניה יכולים לעבוד.

זהו - כשדמיינתי במוחי שיש פתרון לבעיה, קפצתי מהמיטה וזזתי מהר, התלבשתי מהר. הדבקתי את הפילטר לעדשה, וידאתי שהבטריה טעונה ושמתי בכיס בטרית גיבוי טעונה (זה טוב שכל הבטריות טעונות תמיד). חטפתי חצובה וגם ראש gimbal למקרה שיהיה לי זמן להרכיבו ויהיה עוד יותר נוח. יצאתי מהבית, כ-100 מטר לראש גבעה לא גבוהה בגן קרוב, והשמש עוד לא עלתה מעל הבניין שבאופק... הקמתי חצובה. ואז בצבצה השמש והרגשתי אופטימי. התחלתי לעשות פוקוס ככל הניתן ולתאם פרמטרים, נסיונות קצרים של צילום סרטונים.  רציתי שתהיה הקלטה של 2 דקות - מבערך 6:38 עד 6:40 (המעבר המדוייק אמור היה להיות ב-06:38:54.94, ולקחת בדיוק 2.82 שניות. אז כיוונתי שעון  בטלפון לצלצל ב-6:38, שלא משנה מה, אתחיל להקליט אז... ושבזמן הזה השמש תעבור את הפריים של המצלמה המצלמת סרטון ב-1080p60. הפרמטרים שנבחרו בסוף: f/8, ISO800, חשיפות של 1/400 שניה, בלי זום דיגיטלי (שאגב, ב-3x הגדלה לא הורס איכות כלל, כי פשוט משתמש במרכז הסנסור, רק יורד לקצב 30p). פוקוס ידני, רק באמצעות זום 10x ב-live view של ה-Canon T7i - אז קשה לדעת אם מפוקס מספיק. כיוונתי פוקוס לפי כתמי השמש. הנחתי שה-ISS יהיה בערך כהה כמוהם. הייתי אופטימי שאני רואה בבירור את כתמי השמש... (אבל כאן גם כשלתי, לדעתי).

ב-6:38 בערך התחלתי את הסרטון. שתי דקות מאוחר יותר, קיפלתי הכל וחזרתי הביתה להסתכל ולראות האם נלכד המאורע - כי במסך ה-DSLR אי אפשר לראות אובייקט קטן כל כך כמו ה-ISS.

בבית, העברתי את הכרטיס זכרון למחשב, משם שלחתי ב-airdrop את הסרטון לאיפד - יותר קל לערוך ולמצוא דברים שם. הגדלתי את הפריים וחיפשתי את המעבר. אחרי זמן קצר מצאתי אותו. תחנת החלל לא היתה מספיק בפוקוס, אבל עדיין רואים היטב את המעבר עצמו. חבל, אבל עדיין קרוב. קצת עריכה של הסרטון - קרופ, הגדלת הניגודיות, ועוד עריכות. מצאתי את 3 השניות החשובות, יצרתי בכמה דקות כמה גרסאות - אחת מהירות רגילה, ואחת ⅓ מהירות והעלתי לקבוצת אנדרומדה בווטסאפ.

לקחים לפעם הבאה:

  • לעשות צמצם סגור יותר ומהירות חשיפה של כל פריים מהיר יותר - על חשבון ה-iso. יכולתי לעלות ל-iso1600 ול-f/9 ולצמצם 1/800 - ולדעתי, כל זה היה מחדד את התפיסה של תחנת החלל.
  • לבטל את ה-image stabilization של העדשה - יכול להיות שהיה טיפה יציב יותר אם לא היה מנסה לייצב ברקע. 
  • לבדוק חוטי חשמל - שמתי לב מאוחר יותר שיש חוט חשמל שנכנס לפריים... לא בטוח שיכולתי להמנע מזה, אבל בכל זאת היה שווה לחפש טיפה.
  • וגם... יהיה הרבה יותר טוב כשתהיה לי את המצלמה החדשה שלי, רק מחכה שתחזור למלאי... (היא תצלם ב-4k/60fps - ויהיה הרבה יותר רזולוציה לעבוד איתו). 

ברור שאם המעבר נתפס בבית, הייתי מצלם אותו בכמה טלסקופים במקביל עם חצובות עוקבות, מצלמות אסטרונומיות, ועוד. אבל כשהמעבר מחוץ לבית, וצריך לזוז מהר, הציוד שלקחתי היה די אפקטיבי.

עוד דבר שכדאי לרכוש - מתאם כדי שכן אוכל לשים את הפילטר 72ממ האיכותי יותר שלי ישירות על עדשת המצלמה. למרות שאני לא בטוח שזו היתה הבעיה של הפוקוס - יכול להיות שפשוט 1/400 שניה חשיפה, מורח את התחנה הנעה מהר.

אז הנה התוצאה, במהירות רגילה ו-⅓ מהירות:

מהירות רגילה:

⅓ מהירות:

 

אגב, הפס האופקי הוא חוטי חשמל שהיו באופק - שמתי לב רק אחרי הצילום...

 

 

נערך היום על-ידי givoly
קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

יופי של תפיסה. יש שם קטע (אולי בגלל הפרעות אטמוספריות) שהשוליים של התחנה מיטשטשים, וזה נראה כמו כנפיים של ציפור🙃

אהבתי את החישוב במיטה, מראה את החשק לתופעות המעניינות שהתחביב הזה מספק לנו.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

הצטרף לשיחה

אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך

אורח
הוסף תגובה

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • פעילות אחרונה

    1. 7

      התמודדות עם בעיות דיוק של NexStar SE8

    2. 8

      הרכבת גלגל פילטרים לדובסוני: לתצפית ויזואלית

    3. 2

      איפוס חצובת אלט-אז (או אולי גם EQ) בעזרת פלייט סולבינג - שאלה

    4. 2

      איפוס חצובת אלט-אז (או אולי גם EQ) בעזרת פלייט סולבינג - שאלה

    5. 2

      איפוס חצובת אלט-אז (או אולי גם EQ) בעזרת פלייט סולבינג - שאלה

  • נושאים

×
×
  • צור חדש...

Important Information