SVBONY SV105 - מצלמת EAA לעניים

[nirzon]

קיבלתי אתמול בדואר מצלמת SVBONY SV105 שקניתי בתור צעצוע. לא ידעתי בדיוק מה אפשר לעשות איתה, ובטח עם הטלסקופ שלי. דובסוני 6 אינטש ידני F8. לא הדבר הכי מתאים לצילומים.

https://www.svbony.com/sv105/

המצלמה עצמה מוגדרת כמצלמה פלנטרית, כלומר, מיועדת בעיקר לכוכבי הלכת ולירח. מדובר על מצלמת 2MP עם רזולוציה של 1920 על 1080. גודל פיקסל של 3 מיקרומטר, קצב צילום מירבי של 30 פריימים בשניה, וזמן חשיפה מקסימלי של חצי שניה. זהו.

לפי כל הביקורות, באמת אפשר לצלם איתה כוכבי לכת וירח, וזהו. אפילו בתור מצלמת כיוון (Guide) אומרים שהיא לא מספיק רגישה.

היא עלתה לי 43 דולרים מעלי אקספרס.

בכל אופן, קניתי אותה יותר לצורך שעשוע ומשחקים. לא באמת לתצפיות רציניות.

אז בזמן שאני כרגע בשלבי צילומים של unboxing והסברים על החוויה שלי מהמצלמה הזו (נכין איזה סרטון יוטיוב נחמד כזה), יצאתי אתמול לחצר לראות מה אני מצליח לעשות איתה. לא היה שום כוכב לכב או ירח בסביבה, אז התמקדתי בהתחלה בכוכבים הבהירים ביותר, שזה אומר קודם כל ארקטורוס.

לקח לי קצת זמן, עד שהבנתי שאני חייב לכייל את הפיינדר בצורה הכי מדוייקת בשביל להצליח לראות מה שאני רוצה דרך המצלמה. בכל אופן, מדובר על כיוון ידני. מסתבר שהשדה שאני מקבל עם הטלסקופ שלי והמצלמה הזו הוא ממש קטן, בסביבות 0.3 מעלות. אולי אמצא לעצמי איזה רדוסר שיגדיל לי קצת את השדה. בין השאר זה אומר שלא אצליח לבצע צילום של כל הדיסקה של הירח בלי רדוסר.

אז אחרי שהצלחתי לראות את ארקטורוס במצלמה, כולל הצבע הכתום היפה שלו, והצלחתי להשתמש בו לצורך כיוון פוקוס עדין, אמרתי לעצמי ששווה לנסות ללכת על אובייקט המסייה הכי בהיר שיש כרגע בשמיים - וזה צביר הכוורת, M44. בין השאר, בגלל שאותו אני יכול לראות גם עם הפיינדר, וככה לדאוג לכיוון.

להפתעתי הרבה, הצלחתי לראות חלק מהכוכבים של הצביר, ויותר מכך, אפילו לבצע סשן EAA קצר, עם Live Stacking, כאשר זמן החשיפה שנתתי למצלמה היה 15.625 מילי שניות, מה שאיפשר גם לקבל תמונה ללא מריחה (הטלסקופ ללא עקיבה) מצד אחד ומצד שני איפשר ל-Sharpcap ביצוע Alignment על חלק מכוכבי הצביר, וככה הצלחתי לבצע סשן של כ-50 פריימים שנתן לי את התמונה הבאה:

נשווה את התמונה הזו לתמונה שלקחתי מסקיי ספרי:

את הריבוע הכחול באפליקציה הגדרתי כריבוע של 0.3 על 0.3 מעלות - מה שמראה לנו כי זה בערך רוחב השדה שאני מקבל כרגע עם המצלמה. חוץ מזה - הכוכבים העמומים ביותר שרואים בתמונה מתקרבים למגניטודה של 10. די יפה, בהתחשב בציוד שהשתמשתי בו, ובכך שהצביר היה כבר בגובה של 21 מעלות, ועוד מבורטל גבוה, 6-7.

שמתי לב שעל מנת ש-Sharpcap יצליח לבצע Alignment במהלך Live Stack, אני צריך שיהיו לי במצב הזה בתוך התמונה כוכבים בבהירות של 6-7 לכל היותר.

המטרה הבאה, חוץ כמובן מהירח וכוכבי הלכת - צביר הרקולס, M13 - ננסה אולי להגדיל את זמן החשיפה קצת בתקווה שזה לא יגרום לי למריחות.

זהו... לפחות אני יודע שיש לי איזושהי מצלמה שממש עובדת, שאוכל לנצל אותה טוב יותר ברגע שתהיה לי פלטפורמה משוונית שתאפשר עקיבה.

עריכה קטנה
החלפתי את התמונה בתמונה שעיבדתי קצת יותר טוב ורואים בה טוב יותר את הכוכבים. אפשר אפילו להבחין בצלליות של כוכבים בבהירות 12.

[Guy]

יפה מאוד, תתחדש!

מעניין לבחון אותה על טלסקופ עם עקיבה ולראות למה היא מסוגלת

[nirzon]

לפני 3 דקות Guydive אמר:

יפה מאוד, תתחדש!

מעניין לבחון אותה על טלסקופ עם עקיבה ולראות למה היא מסוגלת

אני מתכנן לעשות את זה - לבקר מישהו לאיזה סשן EAA ואז לנסות שם גם אותה.

[Joe]

איזה כייף! תתחדש ותהנה מהצילום! עכשיו אתה גם בונה פלטפורמה משוונית לדובסוני?

[givoly]

אני השתמשתי בה כמצלמת עקיבה. עם סקופ 30 ממ f/4 פשוט. Phd2 עם המחשב. עושה חשיפות של שניה (מעבר למה שאמור להיות) ועובד סבבה. לא ניכר הבדל מול הסטנדרד של הasi120. רק שכמובן לא נתמכת על ידי ASIAIR. 
 

חושב שיהיה מעניין לראות על צביר כדורי. חשיפות של חצי שניה לדעתי. למנוע מריחה.  

נערך היום מאי 30 על-ידי givoly

[Ilan Shapira]

תתחדש!

עם מצלמה כזו תוכל בכיף לצלם ירח ולתת לתוכנות כמו Autostakkert  או PIPP ליישר את הפריימים ולחתוך את המיותר - אותו הדבר לכוכבי הלכת.

עם חצי שניה חשיפה זה יכול להיות מאתגר לצלם דברים אחרים אבל כבר הראת כאן שזה אפשרי. יהיה מעניין לראות מה עוד תוציא איתה

[nirzon]

היתה לי אתמול בערב איזה רבע שעה לנסות לעשות משהו.

הצלחתי לתפוס קצת את M13. אני חייב להגיד שנראה שעקיבה ממש חשובה, במיוחד לאובייקטים מאד חשוכים.

Sharpcap מסוגל לעשות באמת Alignment, אבל רק בתנאי שיש לו מספיק מידע, כלומר כוכבים מספיק בהירים בכל פריים. באזור של M13 זה היה מאד קשה, ובהרבה נסיונות הוא פשוט לא הצליח בזה. פעם אחת הוא "תפס" ואז קיבלתי את התמונה הזו.

לצערי התבלבלתי קצת עם התוכנה ולא שמרתי אותה כמו שצריך. מה שיש כאן זה רק צילום מסך באיכות נמוכה שקצת שיפרתי אותו אחר כך.

שימו לב לפסים האופקיים - זה למעשה בגלל שאין לי עקיבה, ואז התמונות ש-Sharpcap אוגר אחת על השניה פשוט מכסות כל פעם אזור קטן יותר ויותר מהתמונה, עד שהאובייקט יוצא לגמרי מהמסגרת. כך שה-Stacking של האזורים התחתונים של התמונה יוצאים הרבה יותר ברורים מאשר האזורים העליונים . שוב - החשיבות של עקיבה.

בכל אופן - אני די מרוצה, בסופו של דבר - בעין אין לי סיכוי לראות ככה את M13 מהבית.

[nirzon]

אני ממשיך להשתשע עם המצלמה, והיום בבוקר ניסיתי לצלם איתה את השמש, תחת פילטר אור לבן. כמובן שלא ניתן להכניס את כל הדיסקה של השמש לתמונה. כמו כן, הורדתי את זמן החשיפה של כל תמונה ל-0.1221ms - כשמצלמים את השמש, לא חסר אור.

עשיתי כמה תמונות, צילמתי סרטון, וניסיתי להתרכז על אחד מכתמי השמש היפים, 3025, ולייצר איזו תמונה יותר מפורטת מתוך הסרטון.

אני כבר מחכה לראות איך אצליח לצלם את כוכבי הלכת עם המצלמה.

 

[nirzon]

התעוררתי הבוקר מוקדם, וראיתי כוכבי לכת בשמיים.
מייד רצתי החוצה עם הטלסקופ והמצלמה וניסיתי לתפוס אותם לפני שהשמש תעלה.

בהתחלה חיברתי את המצלמה ישירות לטלסקופ, ומאד התלהבתי לראות את צדק כמו שאף פעם לא ראיתי אותו בעינית.

(שימו לב שבדיוק הבוקר היה מופע נחמד של הכתם האדום, איו, והצל של איו)

אחר כך הרכבתי את המצלמה עם ברלו 2X, והצלחתי להוציא את התמונות הנחמדות הבאות:

 

כל התמונות כמובן ערוכות ומעובדות מתוך סרטונים שצילמתי.

כפי שציפיתי, אכן ניתן לצפות בכוכבי הלכת עם המצלמה הזו בצורה יפה מאד. יהיה מעניין לשים ברלו עם הגדלה יותר גדולה, לראות אם אפשר לקבל עוד יותר פרטים.

[nirzon]

היו לי עכשיו קצת שמיים נקיים, והצלחתי לאגור 47 תמנות שצולמו בחשיפה של 125ms על M13 עד שהעננים הגיעו.. הפעם שמרתי את התמונה באיכות נורמלית...

האמת - לאחר תרגול, נראה לי שאם לא היו עננים, הייתי יכול לאגור עוד כמה עשרות תמונות והייתי מקבל תמונה יותר איכותית, אבל בגדול, זו האיכות שאפשר לקבל עם המצלמה הזו. אולי עם עקיבה שהיתה מאפשרת זמני חשיפה גדולים יותר (כחצי שניה זמן חשיפה מקסימלי), היה אפשר להוציא יותר.

חוץ מזה, תפסתי גם כמה תמונות נחמדות של הסהר הדק של הירח שהאיר היום ב-3%... אלו תמונות ללא stacking עם מינימום עיבוד. אנסה גם להתמקד בימים הקרובים באזורים מסויימים בירח, ע"י צילום סרטונים, stacking ועיבוד כבד שלהם, אולי אפילו תחת ברלו 2X. נראה לאיזה רמת פירוט אפשר להגיע.

 

[nirzon]

אתמול היה יום עם תנאים נהדרים, וירח מקסים. האמת, צילמתי מלא סרטונים של הירח, במטרה לייצר איזה פסיפס שלו, אבל עוד לא הגעתי לזה.

מה שכן הצלחתי אתמול זה סוף סוף לעשות EAA כמו שצריך, וגם הצלחתי לשמור את התוצרים ולעבד אותם קצת.

אז קודם כל התוצאות:

אלבירו, הכוכב הכפול הנהדר:

 

צביר הרקולס (שוב), M13 - אבל הפעם עם צילום ועיבוד מוצלחים יותר:

 

וערפילית הטבעת, M57, מבחינתי - השיא שלי בינתיים:

 

ועכשיו כמה תובנות:

כמו שהסברתי קודם - בשביל להצליח לצלם ככה, צריך ללמוד את ההגדרות של Sharpcap, ולדעת איך להגדיר לו נכון את העקיבה. ברגע שעושים את זה, ברגע שלוחצים על Live Stacking, הוא מתחיל לזהות כוכבים ולאגור תמונות.

הבעיה הכי גדולה היא שכאשר עושים EAA בלי עקיבה, אנחנו מוגבלים בזמן החשיפה המקסימלי, על מנת שהכוכבים לא ימרחו. אפשר להגיד שהזמן הזה עם המצלמה הזו והטלסקופ שלי עומד על 250ms, שזה ההגדרות איתם צילמתי את הטבעת. גם כאן, אם מסתכלים טוב בתמונה רואים שיש מריחה קלה של הכוכבים. את צביר הרקולס, שהוא הרבה יותר חד, צילמתי עם זמן חשיפה לכל פריים של 15.625ms.

כמו כן, בגלל שאין עקיבה, נוצרות שתי בעיות: אחת, האובייקט שאותו מצלמים זז, ולכן לאחר זמן די קצר (10-20 שניות) יוצא מאזור התמונה, ו-Sharpcap למעשה עוצר את ה-Stacking. כמו כן, מאחר והוא זז, ה-Stacking נעשה על אזורים שונים של התמונה מעשית עם מספרים שונים של תמונות.

הדרך שאני עבדתי היתה להגיע למצב שהאובייקט המבוקש ממש במרכז התמונה (נניח, הטבעת), ואז להתחיל Live Stacking. התוכנה מספרת לך כמה תמונות היא מצליחה לצרף. ברגע שאני מבחין ש-Stacking נתקע, זה אומר שהאובייקט יצא מהתמונה, ואז צריך להזיז את הטלסקופ מאד בעדינות קצת "לפני" האובייקט, מה שמאפשר לתוכנה לחזור לאגור תמונות ברגע שהוא עובר בתוך התמונה מחדש. לצורך כך השתמשתי בפיינדר סקופ, שצריך להיות מכוייל ממש ממש מדוייק. כאשר הייתי מרוצה מהתמונה שמרתי אותה בפורמט 16 ביט (Save as 16 bit stack) - שיוצר לי קבצים בפורמט TIFS.

היום בבוקר, פתחתי את הקבצים הללו עם GIMP (תוכנה חינמית לעריכת תמונות), ועם הפילטרים שיש בתוכנה, ערכתי את התמונות והצבעים שלהם למצב שרואים כאן.

סיכום ביניים

אני מרגיש שהצלחתי להוציא מהמצלמה הזו כמעט את המקסימום שאפשר ממנה, במיוחד כשאני עובד ללא עקיבה. מצד שני - כל העסק מאד מייגע, וגוזל מלא זמן. גם הצילום, גם העיבוד והעריכה אחר כך. לא שאני לא נהנה, אבל נראה לי שאני יותר איש של תצפיות ויזואליות.... מחכה כבר לפעם הבאה במדבר.

[Yossi Zamir]

הרעיון העיקרי ב-EAA הוא לקבל תמונה של האובייקט בזמן אמת על המסך תוך דקות. ברגע שתהיה לך עקיבה המאמץ ייעלם והחוויה תהיה אחרת לגמרי.

זה אף פעם לא יחליף תצפית ויזואלית מבחינתי. אבל נחמד שאפשרי מהבית, עם זיהום האור, לראות על המסך פרטים שגם טלסקופ גדול לא יראה ממקום חשוך. 

[Artyom]

ניר... ניסית לחבר את המצלמה לאנדרואיד?

 

https://www.svbony.com/blog/SV105-Camera-with-Your-Android

 

ראיתי שבאופן תיאורתי זה אפשרי (עם ספק כוח חיצוני קטן). יש לי מחשבה לחבר מצלמה כזו לטלפון נייד לעשות עליו real-time-stacking ואז להציג על המסך של הסלולרי.

תחשוב על EAA קומפקטי בלי מחשבים, בלי עקיבה (גם ככה החשיפה מוגבלת ל־0.5s) וכד'.

נערך היום יוני 9 על-ידי Artyom

[nirzon]

לפני 7 דקות Artyom אמר:

ניר... ניסית לחבר את המצלמה לאנדרואיד?

 

https://www.svbony.com/blog/SV105-Camera-with-Your-Android

 

ראיתי שבאופן תיאורתי זה אפשרי (עם ספק כוח חיצוני קטן). יש לי מחשבה לחבר מצלמה כזו לטלפון נייד לעשות עליו real-time-stacking ואז להציג על המסך של הסלולרי.

תחשוב על EAA קומפקטי בלי מחשבים וכד'.

כלומר לעשות EAA שהוא מאוד

אין לי מתאם כזה, OTG, עבור USB-C - שזה החיבורים של כל מכשירי האנדרואיד שיש לי כרגע.

[Artyom]

טוב. לפי האתר של SVBony המצלמה הזו תומכת באנדרואיד. אבל לא ברור אם יש תכנה ל־stacking עבור אנדרואיד שמתחברת למצלמת USB

אפסיק "לגנוב" את הדיון

[Artyom]

וכל אלה צילמת עם הדובסוני 6" ללא עקיבה?

מרשים

נערך היום יוני 9 על-ידי Artyom

[nirzon]

זה הטלסקופ שיש לי...

גיליתי כל מיני "טריקים" שעוזרים לי בצילום ללא עקיבה. אולי באמת אכתוב על זה איזה פוסט מתישהו. אני עדיין בתהליך למידה.

כל דבר דורש משהו אחר. צילום ירח שונה מצילום כוכבי לכת, וזה שונה מאד מצילום DSO... תוכנות שונות, אסטרטגיות שונות. עשיתי כל מיני נסיונות וטעויות בדרך.

סתם לדוגמא - במדריך של גיא לצילום כוכבי לכת עם הטלפון, שהוא מדריך מצויין, ולמעשה עבדתי בדיוק איתו עד היום - כתוב שצריך לייצר סרט של הכוכב מיוצב עם PIPP. הבעיה היא שאם אתה מנסה לעקוב ידנית אחרי כוכב הלכת (ולא לתת לו להסחף בתמונה), התזוזות, אפילו הכי עדינות שאתה מבצע עם הטלסקופ, גורמות להרס של המון פריימים, ואז PIPP פשוט לוקח את כולם לסרטון אחד, ואחר כך ה-AutoStakker צריך לזהות בעצמו מי טוב ומי לא, ואם יש יותר מדי פריימים לא טובים, זה מאד קשה לו. אז היום גיליתי שאם במקום לייצר סרטון עם PIPP, מבקשים ממנו פשוט לייצר תמונות, נגיד בפורמט TIFF, אחר כך קל מאד פשוט בעין לבחור את התמונות הלא טובות, כי הן בדרך כלל מרוכזות במקבצים של הזמנים בהם הזזנו את הטלסקופ, למחוק אותן, ואז זורקים ל-AutoStakker רק את מה שנשאר, וזה מאד מקל עליו...

עשיתי את התהליך הזה מחדש עכשיו, על מנת לייצר את התמונה הבאה, שיהיה קל להבין.

הקפתי את האזור בו הטלסקופ זז בקו אדום - וביצעתי בחירה עם העכבר של הפריימים הלא טובים - עדיף כמובן לעשות את זה במצב שחלונות מציג תמונות עם אייקונים גדולים יותר, כאן עשיתי עם קטנים, רק בשביל שיהיה ניתן לראות את המקבץ. את התמונות המסומנות פשוט מחקתי, והשתמשתי בשאר על מנת לייצר את התמונה הבאה:

[Artyom]

ומה עשית עם DSO?

 

כשסתם עשיתי חישוב גס וכדי שלא יהיו מריחות עם אורך המוקד הקטן שלי של 660 מ"מ והפרדה של 1.37 arcsec צריך זמן חשיפה של לכל היותר 0.1 שניה. עכשיו אצלך אורך המוקד כפול, וגם רזולוציה מקסימלית קטנה יותר זה אפילו יותר בעייתי.

אומנם 0.1 זה מתקרב לגבול המצלמה של 0.5 אבל בכל זאת... אם שיש כל־כך הרבה רכש שמריחה של מספר פיקסלים לא משפיעה?

נערך היום יוני 9 על-ידי Artyom

[nirzon]

לא חשבתי שעוד אוסיף לשרשור הזה, אבל אתמול התנסיתי פעם ראשונה ב-EAA אחרי לקיחה של Darks ב-SharpCap.

למי שלא מכיר - הרעיון הוא לצלם מספר תמונות עם מכסה הטלסקופ סגור, ואז להפחית את הממוצע שמתקבל מהתמונות שלוקחים. הרעיון הוא שהפיקסלים של המצלמה רועשים, כל אחד בצורה קצת אחרת, וככה מורידים מהתמונות את הרעש הזה.

האופציה לעשות EAA ב-SharpCap עם Darks פתוחה רק בגרסה בתשלום, ויש אפשרות להתנסות בה בחינם, בלי יכולת לשמור את התמונה.

בקיצור - כל כך התלהבתי ממה שקיבלתי עם ה-Darks, שמייד שלפתי את הארנק ועשיתי לעצמי רשיון לתוכנה (לא מאד יקר). ההרגשה היא שהתמונה נקייה הרבה יותר, וגם הצבעים הרבה יותר מוצלחים. תשוו את התמונות פה למטה של הטבעת לתמונה שהעלתי לפני שבועיים בתחילת השרשור.

אז אלו התוצאות:

ככה נראתה לי ערפילית הטבעת על המסך בזמן ה-EAA:

ואחרי קצת עיבוד והדגשת פרטים רואים אותה ככה:

(האמת - אני לא בטוח שזה עדיף, אבל בכל זאת... רואים קצת יותר כוכבים).

 

ניסיתי גם לתפוס את ערפילית המשקולת, אובייקט מעט קשה יותר.

אז זה מה שהצלחתי לראות על המסך בזמן ה-EAA:

ואחרי עיבוד, אפשר טיפה להבחין בערפיליות שם:

ומי שלא מבחין בערפילית, הנה ההוכחה:

 

בכל אופן, עבדתי כאן עם GAIN הכי נמוך, לטבעת זה בהחלט היה טוב, אבל כנראה למשקולת הייתי צריך להגדיל אותו.

היתה לי הרגשה של סשן EAA אמיתי, בייחוד עם הטבעת, אבל גם הנסיון הפחות מוצלח לתפוס את המשקולת לימד אותי המון, בעיקר איך לכוון נכון, ואיך לבצע תיקונים לכיוון בזמן ה-Live Stacking.

אני עובר כאן איזו עקומת לימוד נחמדה, וכל פעם משפר.

[nirzon]

כל פעם אני חושב שאין עוד מה להוסיף, ומתברר שיש.

אתמול היו שמיים נדירים אצלי בבית, ובנוסף קיבלתי כמה ימים קודם רדוסר 0.5 של סבוני. הכי פשוט שיש.

לפי התיאוריה, הרדוסר הזה אמור להפוך את הטלסקופ שלי להיות מעשית כמו F4, כלומר, הרבה יותר מהיר, מה שאמור לאפשר לי לקבל יותר אור על הסנסור של המצלמה בפחות זמן. כמו כן, לפי התאוריה, הוא אמור להכניס לי קומה די עצבנית.

אז במקרה הזה - התאוריה והמציאות די חופפות. השדה הרחב יותר שנכנס לחיישן איפשר לי בקלות רבה יותר לתפוס את האובייטקים, וגם בחשיפות של 125ms, יכולתי להבחין ברוב האובייקטים אפילו בלי סטאקינג. בקצות התמונה אכן רואים יפה את הקומה, אבל במרכזה המצב סביר לחלוטין.

הנה חלק מהאוקבייקטים שצפיתי בהם אתמול ב-EAA עם עקיבה ידנית:

כמובן, הטבעת, M57, סטאקינג של 240 פריימים, שמסתכמים ל-30 שניות של חשיפה כוללת (ב-125ms לכל פריים):

 

המשקולת, M27, אותה לא היה ניתן לראות מייד, אבל אחרי קצת סטאקינג היא ממש הופיעה לי על המסך. 468 פריימים, כמעט דקה של חשיפה כוללת:

 

הצביר הכדורי בעקרב, M4, פעם ראשונה שאני מצליח "לראות" אותו מהבית. הוא גם נמוך יחסית, וגם בכיוון דרום, ומשם יש הילת אור מטורפת שמגיעה אלי (זכרון יעקב) מכיוון חדרה - בבית מעולם לא הצלחתי לראות אותו באמת בעינית, למרות שהוא אחד האובייטקים שהכי קל לנווט אליו. 319 פריימים, כ-40 שניות זמן חשיפה מצטבר.

 

צביר הרקולס, M13. אין מה להגיד עליו יותר. הופיע לי מייד על המסך בלי שום בעיות. 170 פריימים, כ-20 שניות זמן חשיפה מצטבר.

 

אחרון חביב, הצביר M56, לא בולט כמו צביר הרקולס. 514 פריימים, כ-64 שניות זמן חשיפה מצטבר.

 

[Guy]

יפה! חמה שלא תנסה את המצלמה על טלסקופ עם עקיבה?

[nirzon]

@Guydive - הגעתי איתה גם לאילן וגם ליוסי, אבל איכשהו לא מצאנו זמן להתחיל להתעסק עם זה.