את התצפיות מהבית שלי אני עורך תמיד מהחצר. יש לי חצר דרומית, מוקפת בעצים גבוהים, מה שמשאיר לי אפשרות לתצפת לכיוונים מזרח, דרום ומערב, החל מגבהים של 26 מעלות בערך, ובאזורים מסויימים יותר. בנקודה מסויימת בחצר אני יכול גם לראות את הצפון, אבל אז אזורים אחרים מוגבלים. באופן כללי, הייתי אומר שמהחצר יש לי גישה ל-30 עד 40 אחוזים מהשמיים בלבד. למזלי, מישור המילקה ברובו גלוי לי, וככה אני יכול להנות מהירח וכוכבי הלכת.
אני מניח שלרוב החובבים שמתצפים מהבתים שלהם יש מגבלות דומות. אחד התענוגות הגדולים ביציאה לתצפית מחוץ לבית היא היכולת לתצפת לכל השמיים, ב-360 מעלות (שוב, תלוי באזור התצפית, אבל זה פקטור מאד חשוב בבחירה שלו).
אני גר בזכרון יעקב (בורטל 6-7), בבית דו משפחתי עם שתי קומות, והגישה שלי לגג מעט מוגבלת, ודורשת טיפוס של קומה אחת בסולם. הרבה שנים אני מפנטז על לקיים תצפית על הגג, ממנו יש לי 360 מעלות של שמיים, כמעט מגובה אפס (באזורים מסויים יש לי מגבלה בגג של 10-15 מעלות, שהיא די זניחה).
אתמול סוף סוף הגשמתי את החלום הזה. סחבתי לגג בזהירות את החצובה, הטלסקופ, מחשב ששולט בהם, ועוד כמה דברים, והקמתי לעצמי נקודת תצפית על הגג. בתמונה אתם רואים את החצובה, עם הטלסקופ שלי. הנוף בתמונה הוא לכיוון מזרח. לכיוון דרום יש לי שם גג רעפים לא גבוה במיוחד שמגביל מעט את התצפית לכיוון הזה החל מגבהים של 10-15 מעלות. באמת לא נורא.
ניצלתי את המיקום הזה בשביל לבדוק כמו שצריך עוד משהו שלא ממש השתמשתי בו הרבה עד עכשיו, פילטר דואל בנד של סבוני, SV220, שמיועד לתצפת בעיקר על ערפיליות פליטה.
אחרי איפוס החצובה (חצובת מיד אלט-אז), וכיוון פוקוס ידני, ירדתי לבית, והתחלתי במשחק. אל המערכת שנשלטת על ידי מחשב NUC, אני מתחבר דרך רשת ה-WIFI הביתית, ב-Remote Desktop Connection.
מאחר והרכבתי את הפילטר דואל בנד מראש, עם רדת החשיכה, אין ממש הרבה עפיליות פליטה שאפשר לתצפת עליהן (סוף חודש מאי), ולכן בהתחלה השתעשעתי קצת עם תצפיות על ערפילית הטבעת (M57) וערפילית הינשוף (M97), וחיכיתי שדברים מעניינים יותר ומתאימים יותר לפילטר, יזרחו.
האובייקט הראשון שהקדשתי לו תשומת לב רצינית היתה ערפילית הנשר (M16):
את זה קיבלתי לאחר 23 דקות. אני ממש מרוצה מרמת הפרטים שמקבלים. עמודי הבריאה יצאו יפים וברורים, ויש לזכור שזה צולם בגובה נמוך למדי, מתחת ל-20 מעלות (מצד שני, היה לילה מאד צלול וטוב, אז זה מפצה על הגובה הנמוך).
אחריה, הקדשתי קצת זמן לערפילית המשקולת, M27, אבל אני לא שם כאן את התמונה שקיבלתי, כי נתתי לה יותר זמן באזור גבוה יותר בשמיים מאוחר יותר.
מערפילית המשקולת, עברתי ללגונה, M8, שכבר הגיעה גם לגובה של 20 מעלות או יותר.
גם זו תוצאה של בערך 23 דקות.
אחר שעה 23:00, הפניתי את המבט לערפילית הצעיף המערבי, NGC 6960
כאן יש חצי שעה, ושוב, יש לקחת בחשבון שהיא היתה די נמוכה בשמיים. אני ממש מרוצה מהתמונה הזו עם הפילטר, שדאג לעמעם מספיק את הכוכב שבדרך כלל שורף חלקים של הערפילית שקרובים אליו. להפתעתי, אין סביבו גם את ההילה, שאופיינית לפילטר הזה.
הסיבה שצילמתי אובייקטים נמוכים כל כך, היא גם בגלל שלא היתה לי סבלנות כבר לחכות להם שיעלו, ורציתי להספיק אותם לפני שאני הולך לישון, וגם בשביל לבדוק את טווח האובייקטים שאני יכול לכסות מהגג.
אחרי חצות, נתתי למערכת לרוץ בצורה חופשית על עוד שני אובייקטים, וביקשתי משארפקאפ שישמור לי תוצאות כל 60 דקות של חשיפה מצטברת, וככה קיבלתי את שתי התמונות הטובות ביותר שלי ללילה הזה:
ערפילית הקרסנט, NGC6888:
וערפילית המשקולת, M27:
אני מאד מרוצה גם מהתצפית בגג, והיכולת להגיע לאובייקטים ממש ב-360 מעלות ובגבהים די נמוכים, וגם מהפילטר דואל בנד, שנתן לי פרטים יפים מאד על הערפיליות שצילמתי.
עכשיו אני מתחיל לחשוב איך אני מסדר לעצמי גישה קצת יותר נורמלית לגג, כי לטפס על סולם עם ציוד, וגם לעלות ולרדת בו בחושך, אפילו בלי ציוד - בשביל להקים את העמדה כמו שצריך, זה לא הדבר הכי חכם או בטיחותי בעולם.
תגובות מומלצות
הצטרף לשיחה
אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך