ליקוי חמה חלקי - אוקטובר 2022

Yossi Zamir in שמש
לא מזמן רכשתי מדריך מעולה שמוקדש כל כולו לתצפיות ויזואליות
"The Night Sky Observer Guide" .
המדריך כולל מספר ספרים עבים שכוללים מאות אובייקטים בעיקר של חלל העמוק עם הסברים מפורטים על כל אובייקט ,כולל תיאורים של תצפיתנים שצפו בהם דרך טלסקופים בקוטרם שונים מקטנים , בינוני עד הגדולים. אבל השוס בספר מבחינתי אלה הרישומים הרבים והאיכותיים של חלק גדול מהאובייקט.
אני אישית מאוד מחבב רישומים אסטרונומיים,בעיני הם מספקים התרשמות יותר מהימנה לתמונה שרואים בתצפית ויזואלית לעומת הצילום ובנוסף יש משהו קסום בציור,איזשהי אסתטיקה שאותי כובשת.
הינה שתי דוגמאות להמחשה מהספר
Propeller" Galaxy"
Black Eye" galaxy"
בתחילת הספר הראשון ישנו פרק בו מרוכזות המלצות שונות בהקשר לצפיה ויזואלי כמו : חשיבות של ראית לילה ,הגדלות מומלצות, התמצאות בשמיים,כיוון שדה ראיה וכדומה. מה שמאוד סיקרן ותפס אותי היה חלק באותו הפרק שמסביר איך לבצע רישום אסטרונומי( Sketch) ,מפורטים ממש לפי שלבים.
הכותבים מציינים שלמעשה אין צריך להיות צייר "על" לטובת ביצוע הרישום ומדובר בטכניקה שיחסית פשוטה.
מאוד התלהבתי מרעיון לנסות באמת בעצמי, כי לגמרי הייתי בטוח עד שקראתי את הסבר בספק שזה לא משהו שאדם ללא כל רקע בציור יכול לבצע. מפה לשם הזמנתי סט עיפרונות ונייר ציור מד"ר AliExpress ויצאתי לדרך.
התחלתי מרישום של הכפולים, מהקל אל הכבד ,כי במקרה של כפולים בסך הכל מדובר על מספר כוכבים בודדים שיש בשדה והיה נראה לי שכדאי להתחיל בזה . מה שצריך זה להעריך טוב ככל האפשר מרחקים בין הכוכבים ,מיקומם היחסי בשדה ובהירויותם היחסית.
רישום 1.
כפול באוריון, Meissa
רישום 2.
סיריוס AB,כפול קשוח במיחוד לפיצול בגלל הפרשי מגניטודות גדולה בין סיריוס A ל B
שני הרישומים קודם נעשו על נייר לבן ולאחר מכן נסרקו למחשב ובוצע invert לצבעים
רישום נוסף שניסיתי היה רישום מתצפיות על כוכבי לכת שמככבים אצלי במרפסת בשעות הערב : צדק ומאדים. כאן הטכניקה טיפה מורכבת יותר אבל עדיין בגדר הסביר.
מאדים הגיע החודש ( ינןאר 2025) לניגוד אז החלטתי להוציא את הדובסוני 12 אינץ מהמחסן בו הוא שהה במשך כשנה. הטלסקופ עבר ניקוי יסודי,שימון הבסיס וכמובן קילמוץ.אז במשך שבועות אחרונים פשוט השארתי אותו במרפסת עם כיסוי ובכך בין רגע הטלסקופ הגדול היה מוכן לתצפית עם זמן התייצבות טמפרטורה מינימלי. השתמשתי בו לתצפיות על כוכבי הלכת.
אין ספק שהמראות שמתקבלות ב12 אינץ פשוט מטריפות את החושים כי בתנאי יציבות טובים אין בעיה להגיע להגדלות 400 ,500 ולקבל מלא פרטים שאין דאך לראות ב8 אינץ.
אז בחזרה לרישומים:
רישום 3.
מאדים
השוואה בין שלושה טלסקופים 102 רפרקטור,8se שמידטקסגריין, 12 אינץ רפלקטור. נחשו מה? הקוטר ניצח
רישום 4.
עוד מאדים ,
הפעם יותר קרוב לניגוד ,עם פרטים שטח בולטים
רישום 5.
צדק עם מעבר צל של Io
רישום 6.
צדק ,GRS ושלושת הירחים
ניסיונות נוספים שפחות צלחו היו על שמש וירח . ירח הטכניקה מאוד מורכבת וכבר דורשת יכולות ציור.גם שמש מאוד טריקי וגם פחות נחמד לשבת בחום ולצייר, כך ששם כנראה אסתפק בתיאורים מילוליים או בצילומים המעולים ממצפה שמש של אילן.
מה שנשאר עוד לנסות אלה רישום צבירי כוכבים וdso .מקווה שיצא לי לצאת סוף סוף לתצפית בדרום ולהתנסות בזה בשטח. בינתיים עשיתי קצת תירגול על יבש בבית ונראה שזה משהו שיכול לעבוד.
מעבר מסיפוק בקבלת תוצאה ויזואלית של צפיה ויכולת לשתף אותה לאחרים ,שמתי לב שעצם פעולת הרישום משדרג את חווית הצפיה האישית שלי,מעמיק אותה כי מצריך תשומת לב רבה יותר לפרטים שנצפים. אז כמובן שצריך לשפר עוד טכניקה ודיוק אבל אני לגמרי מרוצה מההתחלה ומיכולת נוספת כתצפיתן חובב.
P.S. ניסיון כושל של רישום שמש ,יצא לי שם איזה קומקום במקום פרומיננס
אתמול ערכתי תצפית כוכבי לכת וירח לחברים ממקום העבודה שלי. זו כבר התצפית השלישית שאני עורך ככה, וזה הפך להיות אירוע קבוע של מקום העבודה.
את התצפיות הללו אני מקיים תמיד עם כניסת שעון החורף, מה שמאפשר לאנשים להגיע מייד בסיום יום העבודה, עם הילדים, בשעה נורמלית. כמובן שאני בוחר את היום שיהיה ניתן לצפות בו גם בירח וגם לפחות בכוכב לכת אחד.
התצפית תוכננה בתחילה לתחילת חודש נובמבר, אבל נדחתה בשל מזג האוויר. אתמול, שיחק מזג האוויר לטובתנו, וקיבלנו יום יבש, כמעט ללא עננים, ואפילו לא קר מדי (יחסית לחודש דצמבר).
המיקום הוא סמוך למקום העבודה, בחניון העפר שצפונית לאגם האקולוגי בהוד השרון. זו רחבת עפר גדולה (אחרי גשם יכולה להיות בוצית למדי), שאין עליה תאורה ישירה, וכמעט ולא עוברים בה רכבים. באמת מקום מוצלח לתצפית כוכבי לכת וירח באזור המרכז.
זו רחבת העפר, בזמן ההכנות שלי לתצפית. מקום העבודה שלי נמצא בבניין הגבוה שרואים במרכז התמונה.
לצורך התצפית הבאתי איתי את הדובסוני 10 אינטש שלי, כמובן על הפלטפורמה המשוונית שבניתי עבורו. שובר אור קטן ואיכותי על חצובה ידנית טובה, ובנוסף קיבלתי בהשאלה מטל עזרא את הסיסטאר שלו, אותו חיברתי לטאבלט 10 אינטש. את הסיסטאר מיקמתי קצת רחוק משאר הטלסקופים, שהאנשים המצטופפים סביבם לא יזיזו אותו בטעות. הטאבלט היה מונח על שולחן ליד הטלסקופים.
בזמן התצפית עצמה, שמתי עינית ES 4.7/82 על הדובסוני, המביאה אותו להגדלה המכובדת של 266. הגדלה שאיתה ניתן לראות יפה מאד את כוכבי הלכת. הפלטפורמה היתה מוצפנת היטב, והעקיבה בהגדלה הזו היתה מצויינת, ללא שום סחיפה מורגשת של כוכבי הלכת בעינית. התלבטתי בתחילת הערב אם לנסות להרים את ההגדלה אפילו יותר. בצירוף של ברלו 3X ועינית ES 11/82 יכולתי לדחוף את הדובסוני גם להגדלה של 341. זוהי הגדלה מצויינת שמאד מחמיאה לכוכבי הלכת, אבל התנאים אתמול היו לא מיטביים, היציבות היתה בינונית ומטה, ומכיוון שרציתי גם לקראת סוף התצפית לתת לאנשים לצפות בצדק, שהיה די נמוך, החלטתי שהגדלה של 266 תספיק.
עוד דבר חשוב, הבאתי שרפרף קטן, לטובת הילדים הקטנים, שיוכלו בקלות להגיע לעיניות. אולי הייתי צריך להביא שניים כאלו, לשני הטלסקופים. רוב הזמן השרפרף עמד ליד הדובסוני.
על השובר, אותו ייעדתי לתצפית לירח, שמתי עינית זום 7-21 מ"מ, שנתנה עליו הגדלות של בין 20 ל-60. עבור הירח זה היה מספיק בהחלט. נראה לי שרוב הזמן צפינו בירח בהגדלה של 30-35.
את הסיסטאר כיוונתי בהתחלה כמובן לירח.
בשעה 17:30 התחילו האנשים להגיע. נתתי להם הדרכה קצרה, מה זה בכלל טלסקופ. על ההבדלים בין מחזיר אור לשובר אור. מה זה טלסקופ דובסוני. איך ומאיפה להביט, ואיך לשחק עם הפוקוסר. נאלצתי לחזור על ההסברים הללו מפעם לפעם, כשאנשים נוספים הגיעו.
היתה התלהבות לצפות בשבתאי ובטבעות שלו, כמו גם בירח. גם הטאבלט שמחובר לסיסטאר קיבל הרבה תשומת לב, והילדים נהנו להזיז, להגדיל ולהקטין את התמונה של הירח עליו. הדגמתי להם שזו תמונה בזמן אמת על ידי הסתרה של העדשה עם היד, ככה שראו שהתמונה "נעלמת" בזמן שאני עושה את זה.
תמונה שלי מהתצפית. כמובן עם הלייזר הירוק (אפשר לראות את השרפרף ליד הדובסוני).
במהלך התצפית נתתי הסברים קצת על קבוצות הכוכבים שראו באותו רגע בשמיים, קסיופיאה ומשולש הקיץ השוקע. אוסף כוכבי הלכת, צדק, שבתאי ונוגה, יחד עם הירח, איפשרו לי להדגים ולהסביר יפה מהו מישור המילקה, ואיך כוכבי הלכת זזים ביחס לכוכבים האחרים בשמיים. הסברתי קצת מה ההבדל בין כוכב לכת פנימי כמו נוגה, לחיצוניים כמו שבתאי וצדק, וגם מה זה ניגוד (הניגוד של צדק היה בדיוק יומיים לפני התצפית).
בהמשך התצפית, צדק עלה קצת, ואחרי שכולם ראו את שבתאי בדובסוני, כיוונתי אותו אליו. ראו אותו לא רע, אבל גם לא טוב. הוא היה נמוך מדי והיציבות לא היתה להיט. למרות זאת, היו כאלו שהצליחו להבחין בצל שאירופה הטיל בדיוק אתמול על הדיסקה. כיוונתי גם את השובר הקטן לצדק, מה שנתן תמונה יפה מאד של הדיסקה והירחים הגליליאניים.
בשלב מסויים, אנשים התחילו לשאול אם אפשר לראות עם הסיסטאר עוד דברים מלבד הירח. הם כמובן רצו לראות את כוכבי הלכב איתו (מה שממש לא כדאי לעשות עם המכשיר הזה). לקחתי אותם לסיור על ערפיליות המשקולת והצעיף, שהופיעו יפה מאד על הסיסטאר תוך מספר דקות. היתה התלהבות גדולה מערפילית הצעיף.
אחר כך הפנתי את הסיסטאר לעבר צביר הינשוף, והצביר הכדורי M2. הנה צביר הינשוף מהסיסטאר:
בסוף הערב, כשכמות האנשים התמעטה, מי שנשאר זכה לראות יפה מאד את הפליאדות דרך השובר (העלתי עליו עינית ES 24/68, להגדלה של 17.5 ושדה רחב).
לסיכום, היתה תצפית מוצלחת מאד, ונקווה שבשנה הבאה נוכל לקיים עוד אחת כזו.
ועכשיו עוד כמה תמונות:
הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂
בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.
במהלך התכנון עלתה השאלה האם הטלסקופ יהיה ידני לחלוטין, או היברידי - כלומר שניתן יהיה להפעיל אותו גם באופן ידני וגם באמצעות מנוע. התשובה לשאלה הייתה תלויה בסוג המנוע - לי היה מאוד חשוב להיות מסוגל לתפעל את הסקופ באופן ידני (גם כדי לתמוך בתצפיות ׳שומרות שבת׳, אבל בעיקר כי יש חדווה מיוחדת בשימוש ידני ובתצפית כמעט בלתי אמצעית) ולא רציתי שקיומו של מנוע יפחית מאיכות התנועה הידנית. בינתיים, בעולם האמיתי שוק הטלסקופים (הדובסונים) הממונעים עבר טלטלה, עם סגירה (זמנית) של StellarCat, היצרן המוביל של מערכות מינוע לדובסונים גדולים (הבעלות על החברה החליפה ידיים לפני זמן מה, וכיום ניתן שוב לרכוש את המערכת). הבעיה הגדולה (עבורי) הייתה שמערכות StellarCat עושות שימוש בכבל מתוח (Tension Cable) כדי להזיז את הטלסקופ בציר ה-Altitude, מה שהוביל לתחושבה פחות חלקה בשימוש ידני. הפתרון בא מכיוון חדש - השמועה הייתה שסרג׳ אנטונוב, היצרן של מערכת ה-Nexus DSC, עובד על תכנון של מערכת הנעה חדשה שתעשה שימוש במערכת מצמדים כדי לאפשר הנעה ידנית חלקה במקביל להנעה ממונעת. יצרתי קשר עם סרג׳ והתקווה הייתה שעד למועד שבו מרקו יתפנה לייצר את הטלסקופ שלי, המערכת החדשה כבר תהיה זמינה להתקנות.
החודשים חלפו להם, ובאביב 2023 התקבלתי ללימודים לתואר שני בבוסטון, מה שהוביל להשהיית פרוייקט הטלסקופ לשנה, ולדחיית מועד האספקה לקיץ 2024. ההתפתחות הזו הייתה חיובית בכל הנוגע למנוע, כיוון שהליך הפיתוח ארך יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר אפשר היה להתקין את המנוע החדש על הטלסקופ שלי בזמן הייצור בסוף יולי 2024 🙂, וכך ייתכן שהסקופ שלי הוא הראשון בעולם עם מערכת ה-Nexus StarDrive החדישה! מאחורי הקלעים, היו המון שיחות תיאום, תכנון ושאלות ותשובות במשולש בין-יבשתי של אוסטרליה (סרג׳), אירופה (מרקו) ואמריקה (אני), עד שבתחילת אוגוסט הטלסקופ יצא לדרך מאיטליה לישראל. אומר שהעבודה עם סרג׳ ומרקו הייתה מאוד מהנה, ושניהם אנשי מקצוע מעולים, וגם בני אדם מעניינים ומאוד שמחתי להכיר אותם. איזה כיף שאנחנו חיים בעולם שבו אדם פרטי יכול לרכוש לו טלסקופ 20״ שבשנת 1945 (השנה שבה התמונה שפתחה את הפוסט צולמה) היה נחלתם של מוסדות אקדמיים בלבד (מקור התמונה - ספר של הוצאת הרווארד על טלסקופים ואביזרים משנת 1945, שחבר נתן לי מתנה לרגל סיום התואר).
אז, בלי עוד הקדמות, אני שמח להציג בפניכם את הבחור החדש בשכונה:
טוב, אחרי מעט ארגזים שנפתחו, וכמה שעות של פירוקים והרכבות, הצלחתי גם להרכיב אותו לראשונה, כך:
האמת? הציפייה ותהליך התכנון והביצוע הארוכים רק העצימו את חוויית קבלת הטלסקופ והרכבתו בפעם הראשונה. ניכר מיד שכל החלקים איכותיים מאוד, ועשויים אך ורק מאלומיניום או מפלדת אל-חלד תעשייתית ברמה גבוהה. הטלסקופ מרגיש מאוד יציב, ואחרי מספר אימונים של פירוק והרכבה, אני יכול להרכיב אותו תוך פרק זמן של כעשרים דקות. מנגנון ההחזקה של המראה (ששוקלת כ-16 ק״ג) הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ומורכב מ-6 משולשים שעל כל קודקוד שלהם נקודת תמיכה שמחלקת את המשקל בין כולם. במקביל, ההחזקה האנכית של המראה נעשית על ידי שני מנגנוני Whippletree מרשימים. בתחתית קופסת המראה מאוורר ThermalTake אימתני ושקט שעוזר בקירור המראה לקראת התצפית (מקבל חשמל במתח 12 וולט).
למעשה, החלק היחידי שבו נתקלתי בבעיית ייצור כלשהי היה בעמוד השירות (שעליו ממוקם מחזיק העיניות ומחזיק לבקר ה-Nexus): אחד מהחורים שאיתם העמוד מתחבר לטלסקופ היה מעט צר מדי, והייתי צריך לשייף אותו עם מקדח כדי שיוכל להיכנס למקום בקלות. חוץ מזה, פשוט מושלם. בחירה תכנונית אחת שקצת הפתיעה אותי הייתה של ברגי הקולימציה - הברגים שמתחת למראה הראשית בעלי ראש גדול ומאוד נוחים לסיבוב וכיוון, אך אלה של המראה המשנית (שלושה זוגות ברגים, כשבכל זוג בורג אחד מושך את המראה כלפי מעלה והשני כלפי מטה) הם בעלי ראש הקס (אלן), כך שנדרש כלי כדי לסובב אותם. כששאלתי את מרקו מדוע בחר דווקא בכאלה ברגים הוא הפתיע אותי ואמר שבניגוד למרבית הדובסונים, הטלסקופים שלו שומרים על קולימציה של המראה המשנית בין הרכבה להרכבה, ולכן אין צורך לבצע קולימציה לפני כל תצפית. הצהרה מעניינת, שאם היא נכונה היא לא פחות ממדהימה. בינתיים, לאחר שתי הרכבות מלאות עם המראה, הקולימטור שלי עדיין מראה קולימציה טובה מאוד. ומה קרה בשטח? על כך עוד מעט.
מערכת ההנעה החדשה, Nexus StarDrive, היא עדיין בגדר נעלם. המנועים עצמם נראים איכותיים מאוד - מנועי NEMA-17 עם תיבת תמסורת הרמונית בכל אחד מהצירים, שאמורים להזיז את המערכת בקלות ובאופן חלק. הבעיה כרגע היא שאני עדיין מחכה לעדכון קושחה (Firmware) כדי להפעיל אותם, ובינתיים השימוש בסקופ הוא ידני בלבד (Push-To עם חיבור ל-Nexus באמצעות אנקודרים של 311,296 צעדים בכל אחד מהצירים).
אז אם אנחנו מדברים על הנעה ידנית - אגיד שהיא תענוג. הטלסקופ מרגיש מאוד מאוזן, ועם מערכת הקלאצ׳ים, אני יכול להגיע להנעה חלקה בכוח של אצבע או שתיים מבלי שהטלסקופ יאבד גובה או ימשיך לנוע אחרי שאני מפסיק להפעיל כוח.
בתמונה: ציר ה-Altitude של הטלסקופ, ולידו בורג הקלאצ׳ האדום
ביום חמישי האחרון, מעט אחרי מולד הירח, לקחתי את החבוב (שעונה לשם היפריון, על שם הטיטן אבי השמש והירח) וירדתי לאור ראשון במדבר. הסקופ נכנס יפה לתוך הרכב, ואני מתאר שגם כאן, עם אימון והתרגלות אוכל גם להקטין את דריסת הרגל שלו באוטו, ולהעמיס אותו מהר יותר. הפעם לקח לי כחצי שעה להעמיס אותו (צריך להעמיס כל חלק בנפרד, אז זה קצת מעייף). בכל מקרה, גם במצב הנוכחי יכולתי לקחת איתי עוד מישהו במושב הנהג (למרות שהפעם זה היה רק אני והסקופ).
עברו כ-14 חודשים מאז התצפית האחרונה של בארץ, וההתרגשות הייתה בשיאה מיד עם ההגעה לתחנת הביניים ליד עבדת. הגעתי לשטח והתחלתי להרכיב, חצי שעה לאחר מכן, הסקופ כבר היה מוכן:
לאחר שהטלסקופ פיזית עמד, התחילה קצת התבחבשות - קודם כל, גיליתי שבניגוד לתרגולים בבית, התנועה בציר האזימוט לא חלקה, כי בורג הקלאצ׳ של הציר (שנמצא בתחתית הטלסקופ) נוגע במחצלת לפעמים. איזה מזל שניר היה בשטח, והביא לי שלוש חתיכות איפאה לשים מתחת לרגליות 🙂
הבעיה הבאה הייתה באיפוס ה-Nexus, אבל נפתרה די מהר לאחר שנזכרתי שעשיתי לו אתחול להגדרות יצרן ולא קנפגתי אותו מחדש לעבוד עם האנקודרים שלו. ואז הגיעה שאלת הקולימציה - הצצה מהירה דרך העינית הראתה כוכבים בצורת שביטים, כך שהיה ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה מה? בדיקה עם הקולימטור הראתה שהמשנית מצביעה בדיוק למרכז הראשית (סחטיין מרקו!), כך שנשאר רק לכוון את הראשית, וזה היה פשוט וקל. הצצה נוספת דרך העינית - וראיתי שמיים מדהימים עם נקודות ברורות וחדות!
בינתיים, שכבת העננים הדקה שהייתה בזמן השקיעה כבר נעלמה לה, ואפשר היה להתחיל לחפש מטרות. הגעתי לתצפית עם ציפיות בשמיים, והטלסקופ שבר את כולן:
א. מכניקה - התנועה של הטלסקופ נהדרת. עם פראקור ועינית כבדה מאוד (Televue Ethos 21mm) הצלחתי להזיז את הטלסקופ בתנועות עדינות בשני הצירים, להחליף עינית ועדיין לשמור על המיקום שלו בלי בעיה. עם עיניות קלות משמעותית היה צורך לחזק מעט את הקלאצ׳ של ציר האזימוט, ועדיין הכל עבד נהדר. הדבר הראשון שהפריע לי קצת הוא מגש העיניות, שבו יש מקום לעינית 2״ אחת בלבד, וארבעה מקומות לעיניות 1.25״ - נראה לי שאצטרך לשנות את זה, ולהגדיל לפחות חור אחד אם לא שניים. הדבר השני הוא נוחות הצפייה בזניט - על מנת לעבוד עם מערכת ההנעה של ה-Nexus StarDrive, היה צורך להגביה את הטלסקופ באמצעות רגליות, כך שכעת בזניט העינית נמצאת בערך 2 ס״מ מעל לעין שלי, ואני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות. זה לא נורא, כי לרוב לא צופים בדיוק בזניט או כמה מעלות לידו, אבל זה כן חבל, כי קיוויתי שאני לא אצטרך להתפשר ולהשתמש אפילו במדרגה קטנה כדי לצפות בטלסקופ, וכעת נראה שכן.
ב. נוחות עבודה עם נקסוס - הנקסוס היא כבר מערכת ותיקה ומוצלחת למדי, שתלויה בעיקר בדיוק האיפוס הראשוני. הפעם לא התאמצתי לאפס בצורה מאוד מדוייקת, ולכן גם תוצאות ה-Push To שלי היו בהתאם. מה שכן, הייתה עבודה נעימה עם SkySafari שהתחבר בקלות לנקסוס (אם כי פעם אחת באמצע הלילה התנתק וסירב להתחבר עד שכיביתי את ה-WiFi והדלקתי מחדש). יהיה מעניין מאוד לראות את שגרת העבודה עם מנוע עקיבה פעיל - נקווה שה-Firmware החדש יגיע אלי בקרוב ושאוכל לבדוק זאת.
ג. אופטיקה - כאן הטלסקופ באמת זוהר. המראה הראשית של Optiques Fullum לא פחות ממרהיבה, ונדהמתי מחדש בכל אובייקט לראות עד כמה היא מדוייקת וכמה אור היא אוספת. השילוב שלה עם מראה משנית של Antares Optics בגודל 4.5״ ועם PV של 1/20 אורך גל (!) הביא לתוצאות מדהימות: צביר הרקולס (M13) הראה כל כך הרבה שמשות, ואפשר היה להבחין בבירור בשמשות הנפרדות בליבה, אפילו בהגדלה גבוהה (6 מ״מ, בערך פי 350) לא הרגשתי שיש ירידה בחדות. היה נחמד במיוחד לראות את ההבדלים בין כושר ההפרדה בדובסוני של ניר שעמד ליד ולהבין עד כמה פי 4 יכולת איסוף אור ואיכות אופטיקה עושים הבדל - כל מי שבא לראות השמיע אנחת פליאה 🙂. ערפילית הצעיף פשוט קפצה לתוך העין עם פילטר OIII, ואפשר היה אפילו לראות בקלות חלקים מערפילית צפון אמריקה. גם הלגונה והטריפיד נראו מצוין, אך מלכת הלילה הייתה, כמובן, ערפילית אוריון - כשהסתכלתי עליה דרך עינית 21 מ״מ, הרגשתי כאילו אני טובע בתוך מרק הערפל הסמיך שמסביב לטרפזיום (שכמובן אפשר היה להבחין בכוכבים הנפרדים שלו בקלות), וגיליתי פתאום שעברה חצי שעה ואני עדיין מסתכל דרך העינית. איזה כיף! לא התאפקתי, וצילמתי אותה עם הטלפון דרך העינית (לא התמונה הכי יפה, ועדיין).
גם כוכבי הלכת היו יפהפיים, ואפשר היה להבחין ברצועות עננים בשבתאי ולראות פרטים משמעותיים על צדק (מה שכן, בגלל הבהירות שלהם, העדפתי לעבוד עם פילטר ND כדי לא להסתנוור). כמובן שאנדרומדה והגלקסיות הלווייניות נראו יפה מאוד, ולמרות שלא היה אפשר לראות את כל אנדרומדה בעינית, היה אפשר להבחין בשני שבילי אבק ברורים בה. ערפילית הטבעת וגלקסיית כדור השלג הכחול היו שתיהן יפהפהיות גם כן. בקיצור - הלילה הזה פתח את התיאבון לעוד הרבה תצפיות נהדרות עם החבר החדש.
אני מרגיש בר מזל שיכולתי לצאת למסע הזה לפני שנתיים, מסע שכמעט נגמר עכשיו (וייגמר לאחר קבלת העדכונים האחרונים למערכת ההנעה). נהניתי מאוד מהמסע עצמו - מלחלום על הטלסקופ, מלתכנן אותו, מליצור אותו יחד עם אנשי מקצוע נהדרים, וכמובן - מלקבל אותו ולהשתמש בו בפעם הראשונה. עכשיו, עם סיום המסע לחצי מטר, מתחיל מסע נוסף, שאני מקווה שיימשך הרבה מאוד הזמן - המסע עם החצי מטר. מחכה לעוד הרבה לילות תצפית איתו, ואיתכם.
במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.
בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
- צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
- גלקסיית אנדרומדה העצומה.
- הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
- אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.
קרדיט – ארז בויום
בחודש יוני 2021 היקום כינס לנו לוח ירח נוח במיוחד. שני סופי שבוע שלמים Back to back, רק לבחור מתי יורדים למדבר לתצפית, והירח מבטיח לא להפריע. כמובן שהתנגדות ללו"ז שכזה היא חסרת תועלת, וכל מה שאפשר לעשות זה לגייס שותפים ולנסות להפיק את המקסימום. המזל הטוב המשיך ומצאתי לי שותפי תצפית לשני סופי השבוע. בסוף השבוע הקודם, פגשתי כמה חברים בתצפית קיץ ראשונה לעונה זו בלילה של שישי, והסופ"ש הזה היה ההמשך, כשההחלטה היתה לנצל את כל סוף השבוע ולעשות את לילות חמישי ושישי.
לתצפית של יום חמישי יצאתי אחרי דרמה קטנה עם הרכב שהטילה סימן שאלה על הסופש, אבל בסוף הסתדרה. התצפית היתה מתוכננת להיות בהרכב מצומצם מכיוון שרוב החברים העדיפו לנצל את ליל שישי. יצאתי מהמרכז לכיוון מחנטוש בשעה סבירה מתוך ידיעה שמחשיך יחסית מאוחר, בכיוון 20:30. הירידות לדרום בימי חמישי אחה"צ מתאפיינות באופן טבעי ביותר עומסי תנועה, ואכן היו לא מעט פקקים שהשתחררו רק אחרי שעברתי לגמרי את באר שבע. השמיים היו מעט אביכים, ועננים דקים החלו לעלות מכיוון מערב, אם כי זה צפוי לפי התחזית ולא חששנו מהעניין.
אחרי סשן הצליום הקצרצר, עברתי לדובסוני כדי להמשיך בחיפושים בקטלוג הרשל 400. שוב בעיקר גלקסיות באיזור שבין קבוצת בתולה, בהירויות שנעות בין 9-12. אובייקטים קטנים ויפים, אני אוהב לצפות בהם בעיקר בעזרת עינית ה – ES 9 מ"מ שקניתי לאחרונה.
אחרי שעתיים, באיזור 23:30 עברתי לתצפית משוחררת בשביל החלב – מה שבא בא. דבר ראשון שעשיתי היה להרכיב את המשקפת האסטרונומית להתחיל לשוטט בשביל החלב בשדה רחב. יגאל הצטרף ונראה שאהב גם את המראה. מזג האוויר בינתיים התחיל להתקרר מעט והתחילה לנשב רוח תמידית, ועד מהרה מצאנו את עצמנו מממשים את האזהרה להתלבש חם בליל יוני במדבר.
לבסוף שמתי את הבינו החדש בפוקוסר של הדובסוני ויצאתי לשוטט בתוך השביל. זה גרם לי לחשוב על תופעה מעניינת – כשאני צופה באיזור צפוף בכוכבים דרך טלסקופ עם מפתח קטן (נניח שובר אור בקור של 80 מ"מ ופחות), ניתן לראות איזורים כחלחלים בין הכוכבים. די ברור שמדובר באור כוכבים, אבל ההקשר הספציפי קצת מעומעם. ברגע שמתחילים לטייל בתוך השביל בהגדלות קצת יותר גדולות, מבינים שכל האור הכחלחל הזה הוא בתכלס – פשוט מאסות של כוכבים. לדעתי בכל רגע נתון בתוך שדה של 1.5°, ניתן לראות כמה מאות כוכבים. יש משהו בבינו שמדגיש את התופעה – החלוקה של האור לשתיים מעלה את הקונטרסט – השמיים הופכים למאוד מאוד שחורים ככה שניתן לראות כוכבים מאוד עמומים.
בבוקר, אחרי שכל החברים התקפלו חזרה צפונה ונשארתי לבד במחנטוש, יחד עם עוד 2 צלמים (ארז וגלעד), קרה משהו סוריאלסי . באיזור השעה שמונה, נשמע באופק צליל עבה וחזק של מסוק. ואז לאט לאט מכיוון מזרח הגיחו שלושה יסעורים בטיסה איטית ונחתו במרחק של פחות ממאה מטרים מאיתנו. לא ידעתי ממה אני מפחד יותר – שלא ינחתו לי על הראש או שלא ירחיפו לי אבק לתוך האופטיקה... אז הנחיתה עברה בשלום ולאחר שתי דקות הם המריאו שוב והמשיכו מערבה מעל ראשנו:
אחרי הדרמה הקטנה המשכתי למצפה רמון להעביר את היום. התחלתי עם קפה, מאפה ועבודה על הלפטופ בארומה. לאחר מכן רציתי לראות קצת את מצפה רמון מפנים, ישוב הזה שהוא לרוב רק נקודה בדרך לאנשהו, אבל תמיד רציתי להמשיך קצת פנימה ולהישאר שם. לאחר קצת סיבובים עם הרכב, מצאתי חורשה מוצלת ונחמדה. פתחתי שם בצל כיסא יגאל ונחתי לקראת הלילה הקרוב. לקראת שלוש אחה"צ יצאתי חזרה לכיוון מחנטוש. בדרך החוצה נתקלתי בעוד מחזה שכנראה רגילים אליו במצפה רמון:
הלילה השני היה מיועד להיות מעט שונה – אני ואילן הזמנו כמה חברים לתצפית, כמה מהם היו אמורים להגיע עם משפחות וילדים, אז צפינו תצפית עמוסה וצפופה. כשחזרתי למחנטוש אמנם לא היו תצפיתנים, אך הריבוע של הצלמים התחיל להתמלא די מהר. ג'ו ואילן הגיעו אחרי, אילן בהרכב חצי מלא. לאט לאט הגיעו גם החברים האחרים, ועוד צלמים, ועוד אורחים, ועוד ועוד ועוד. בהתחשב שהאגודה לא היתה שם עם אוטוטובוס או שניים, לא זכור לי שמחנטוש היה אי פעם כל כך מלא. הריבוע של הצלמים היה מלא עד אפס מקום וחלקם התחילו להישפך מטה למעגל הדרומי. בסה"כ לדעתי היו נוכחים באיזור האסטרונומי לא פחות מ – 40 רכבים.
קרדיט – ארז בויום
להבדיל מהערב הקודם, בלילה הזה לא היו לי יומרות להספיק דברים. הרשיתי לעצמי להתפזר עם כל מיני אובייקטים, להתערבב קצת, לעזור לאחרים עם הציוד, ולהראות אובייקטים שונים לאורחים שהגיעו. היה בגדול אחלה ערב – להבדיל מהלילה הקודם, מזג האוויר היה מושלם. טמפרטורה מושלמת, אטמוספירה יציבה ברזל. אני בטוח שהרבה צלמים יוציאו תמונות מעולות אחרי הלילה הזה.
לבסוף התעוררנו בשבת בבוקר, והתחלנו בקיפול מסיבי. בניגוד אלינו התצפיתנים שנוטים להתקפל מהר מהר ולברוח מהמדבר על הבוקר, האורחים היו נינוחים יותר וספגו את אווירת המדבר. בינתיים אילן הקים את מערך תצפית השמש המשובח שלו – שובר אור איכותי בקוטר 125 מ"מ, על חצובת ברלבאך וראש חצובה משיבי של Rowan. בפוקוסר – מסנן שמש קווארק.
מאחורי הטלסקופ השתרך לו תור ארוך, וכולם היו סקרנים לראות את השמש על להבותיה והתפרצויותיה, מבוגרים וילדים. תצפיץ קצרה בשמש ורודה (דרך הקווארק),התקפלתי סופית ועזבתי את המדבר עד מולד הירח הבא
אחרי כמה חודשים שלא הייתי בתצפית ראויה לשמה (מאוגוסט עד דצמבר), והתצפית בדצמבר שהייתה קצרה ועם המון אוטובוסים שעברו בלילה, באתי מלא ציפייה לתצפית הזו. התחזית הבטיחה לילה נקי לגמרי ובלי לחות בכלל, ובנוסף הגיעה הזדמנות בשבילי לסיים את קטלוג מסייה, ולנסות את הטלסקופ החדש שלי (sky-watcher evostar 100ed) בשמיים חשוכים.
אני התחלתי את הקטלוג כשקיבלתי את הדובסוני (8 אינץ'), בנובמבר 2021, ולא הספקתי לסיים אותו בגלל מיעוט תצפיות מדבר לאורך השנה, ורווחים לא קטנים ביניהם. בפועל נשארו לי כמה גלקסיות בקבוצות בתולה והדובה הגדולה, והקבוצות האלה מגיעות לגובה טוב לתצפית באזור 1-2 בלילה בתקופה הזו של השנה.
הגעתי למקום די מוקדם, וכבר כשהתחיל החושך ראינו איזה לילה טוב עומד להיות לנו - השקיפות והיציבות היו מדהימות, הכוכבים כמעט לא נצנצו.
את התצפית התחלתי "בנחת", עם תצפית במעט אובייקטים דרך הטלסקופים שלי. ל"טיול" בין הטלסקופים השונים, עם השוואת אובייקטים (בעיקר אוריון...), תוך כדי שיחה עם החברים לתצפית - יש קסם מיוחד משלו, וזה חלק משמעותי מהתצפית בחוויה שלי.
ערפילית אוריון נראתה מדהימה בכל טלסקופ שמפנים לכיוונה, במיוחד היה כיף לצפות בה עם ה16" של @Ran Livne, ועם הפילטר npb של @Ehud Spiegel נגלו עוד המון "שבילי אבק" שלא הופיעו בלעדיו.
ראויה לציון גם ערפילית הרוזטה (ngc 2238), שהראתה המון מבנים בתוך הערפילית עם פילטר oiii, אפילו ב8" שלי. ב12" החדש של ליאור היו יותר פרטים, כמובן, אבל אני מרוצה מהטלסקופ הנוכחי שלי.
ב1 בלילה, כשהקבוצות הרלוונטיות עלו, התיישבתי עם הטלסקופ שלי והתחלתי לחפש את הגלקסיות שחסרות לי לסיום הקטלוג. מדובר בגלקסיות שנמצאות בתוך צביר גלקסיות גדול, כשהאתגר הוא לא למצוא אותן (הן בהירות יחסית, וקלות לצפייה עם 8 אינץ'), אלא לוודא שאני צופה בגלקסיה שאני מחפש, ולא באחת אחרת. עשיתי שם ממש "galaxy hopping", כשאני קופץ מגלקסיה לגלקסיה, ומסמן באפליקציה את כל הגלקסיות שראיתי בדרך. ככה מצטברים המון אובייקטים בobservations בזמן קצר...
את התצפית קינחתי עם השביט (C/2022 E3 ZTF), שהראה זנב יפה ונקודה בהירה במרכז (הגרעין שלו לפי ההבנה שלי).
רשימת האובייקטים המלאה שצפיתי בה בטלסקופים שלי (לא יודע למה זה בסדר הפוך) :
Sombrero Galaxy
ZTF
Spindle Galaxy
Whale Galaxy
NGC 4559
Needle Galaxy
M 49
M 61
NGC 4419
M 88
IC 3583
M 90
M 89
NGC 4551
NGC 4550
M 58
NGC 4606
M 59
NGC 4638
M 60
NGC 4647
M 106
M 48
M 93
M 50
NGC 2438
M 46
M 47
M 41
Rosette Nebula
M 78
Flame Nebula
Orion Nebula
M 34
California Nebula
Double Cluster
Soul Nebula
Heart Nebula
את מעקב השבוע ממש פיספסתי. שבוע ראשון של חזרה לשגרה דורש את הזמן שלו.
מהתמונות הבודדות שצילמתי לאחרונה השמש נראית בפעילות גבוהה מאוד ומספר כתמי השמש הגיע בשיא אף ל 122 בעשירי לחודש.
אבל רק 56 בשישי לחודש. מצד שני כמות קרינת x-ray שנפלטה מהשמש ביום הזה היא גבוהה יותר, מה שמראה על פעילות גבוהה
סה"כ צילמתי פעמיים, ורוב התמונות במקרה הזה הן פנורמיות. ניסיתי אתגר של לצלם את רוב החלק המערבי של השמש אבל משום מה רבע לא התחבר כמו שצריך ונאלצתי לזרוק חלק נכבד ממנה ובמקרים אחרים שתי תמונות פנורמיות שונות התחברו להן בקלות.
בחזרה לפילמנט העצום ולאזור הפעיל שאותו הוא מלווה, AR3092. הפעם בצד המזרחי, זזים להם אל האופק ולצד הרחוק של השמש.
תמונה נוספת מאותו היום, שמראה את רוב היקף השמש, מהמזרח וממש עד ל AR3092 (למטה מימין) מראה כמה פעיל כל חצי הכדור הצפוני
דווקא ביום הזה שבו לא היה לי בכלל זמן וגנבתי כמה תמונות זריזות הגיעה הפתעה - תמונה פנורמית שחוברה משתי תמונות פנורמיות שונות. ללא שום מחשבה מראש. אבל לפני זה, הפנורמה הגדולה של החלק המערבי כולו שנהרסה ונותרה עם רבע שמש, החלק הדרום מערבי.
למרות מספר בעיות בתמונה (כולל הצבע התפוזי משהו) התמונה נותנת תמונת על די טובה וכזו שמאפשרת זום פנימה כדי לגלות עוד ועוד פרטים. חלקים מעניינים נפלו בחיבור הלא מוצלח אבל בסופו של דבר יצא משהו מעניין מאוד.
ולתמונה הפנורמית הכלל לא צפוייה.
שתי פנורמות עם מספיק חלק משותף שמאפשר חיבור. למרות האופי הדינאמי של השמש, החיבור הזה היה אוטומטי. ארבעה אזורים פעילים, משמאל לימין AR3099, AR3096, AR3098& 3094 ואפילו חלק מאזור חמישי בפינה הימנית למעלה
התמונה המפתיעה של אותו היום הייתה האחרונה לעיבוד - גם באמצעים יחסית אוטומטיים, צריך זמן לעבד את כל החומר, זמן שיש פחות ממנו.
וכתם חדש שהופיע מעבר לאופק בחלק הדרום מזרחי (התמונה מסובבת 180 מעלות), AR3100. והפעם לא פנורמה.
זמן לקצת צילומי לילה אם רק העננים יאפשרו
כבר שלוש שנים שמדיי פעם ארזתי תיק, לקחתי את האוטו ללילה למדבר ובילתי תחת כיפת השמיים עם אנשים מדהימים וחושך מוחלט שאפשר רק לדמיין באיזור המרכז.
המחשבה לארגן אירוע קצת יותר מורחב עלתה מספר פעמים, אבל זה אף פעם לא הרגיש נכון; יש תצפיתנים אחרים, יש צלמים ויש מטיילים אחרים שמגיעים להנות מהחושך באתרים המוכרים לקהילה.
זה אומר לנסוע לנ"צ אחר יותר תיירותי, אולי אפילו עם שירותים או לפחות פח.. בכל מקרה זה לא קרה.
לאחר תצפית הקיץ האחרונה בתחילת יולי, ניר ואני חשבנו על לארגן משהו מצומצם למשפחות כדי לשתף את היקרים לנו בקצת מהפלא הזה.
זה התחיל כרעיון, והתגלגל לתצפית משפחות לא קטנה בכלל באחד האתרים העקריים.
היו חששות, אבל כולם בפורום המעולה הזה אנשים בוגרים עם הבנה וניסיון בהתנהלות במסגרת תצפית אסטרונומית, תוך התחשבות באחרים ושמירה על משמעת חושך.
זה התחיל רגוע..
ואז התחיל טיפה להתמלא.. כמו תמיד..
בינתיים צפינו טיפה בשמש.. לא היו כתמים מיוחדים או משהו מעניין מעבר לדיסקה באור לבן. אבל זה נחמד להעביר חצי שעה בלי קשר.
לאחר כמה שעות, עם תגבור של האגודה עם 3(!) אוטובוסים, צלמים בהרכב גדול, ולא מעט מטיילים נוספים מסביב:
יצא הערב הכי עמוס שראיתי עד כה..
למי שמעוניין, להלן הטיימלפס של אילן מהקבוצה בפייסבוק, משובח ומוצלח:
https://www.facebook.com/ilan.shapira/videos/880438769603603/
והקליפ של גיא, בגובה העיניים על הציוד והמאהל, מעולה:
https://www.facebook.com/guyorca/videos/386526250229692/
היה לילה מדהים, השמיים היו צלולים. הגעתי עם מינימום ציפיות (ממש לא ידעתי אם הבן שלי יחזיק עד מספיק מאוחר כדי לראות את שביל החלב, הוא הספיק).
כולם ראו את שביל החלב, חברים ומשפחות שבאו לטעום קצת מדבר. זה יותר סימפטי מאיך שזה נשמע..
מבחינתי האירוע התעלה על כל הציפיות. ישבנו עם משקפות, עברנו בין טלסקופים אחד אל השני, ניר הלווה לי פילטר UHV שהבליט באופן מדהים את הערפיליות המוכרות.
ותודה רבה, באמת היה חסר לי עוד משהו לרשימת קניות.
רשימת האובייקטים בתצפית ארוכה, בעיקר כי התצפית נמשכה עד 2 (אצלי) ובסוף כולם נרדמו עד 22:00..
לעומת זאת - כנראה מהתצפית הבאה אתחיל למלא רשימה מסודרת יותר עבור כל תצפית.
מתישהו בתקווה יהיה לי שוב איך לצלם ולשתף קצת מהשמיים בלילה בפוסטים. עד אז - הנה תמונה (ערוכה מאוד, ולא הכי טובה) של שביל החלב שצלמתי עם הסלולרי על חצובה ביוני '21.
השמיים השתנו ממש טיפה מאז, וזה משהו ששווה לנסוע למדבר פעם אחת לפחות כדי לראות בעיניים.
אז המסע אל עבר צילום אסטרונומי ממשיך לו... יש חצובה ממונעת ומצויינת אז אפשר לסמן וי. ויש מצלמה פלנטרית.
מהר מאוד, בעיקר מרוב התלהבות התחלתי להרכיב את הכל ולראות איך הכל פועל. אך לפני הכל צריך עקיבה מדוייקת. עוד אתגר בפני עצמו היה האיפוס לצפון שדרש ממני לא מעט. ולא הבנתי עד כמה זה קריטי וחשוב בעיקר בצילום DSO.
(למרות שממרפסת ביתי רואים מצויין את פולאריס).
כיוונתי לצדק, שבתאי וירח. כל אחד בתורו 🙂 הרגע הזה שמתקבלת תמונה על מסך המחשב הייתה התרגשות מאוד גדולה עבורי.
תוך כדי צילום פלנטות אני מבינה ש Bresser 6 אינץ' לא מספיק לי בשביל להוציא תמונה מספיק ברורה ואיכותית של צדק ושבתאי. (נסיתי להוסיף בארלו, אבל ההגדלה יותר טשטשה) הירח יצא נפלא איתו.
בפרק הבא אספר לכם שניסיתי לאתגר את עצמי יותר, נסיתי לצלם גרמי שמיים עמוקים עם מצלמה פלנטרית (מהסוג הזה)... זה היה נחמד בשביל ערפילית אוריון לא מעבר לכך 😄 יש מצלמות פלנטריות מדגמים אחרים שבהחלט ניתן להפיק צילום טובים גם של גרמי שמיים עמוקים.
אבל אציין שהופתעתי לטובה מהמצלמה הפלנטרית המיוחדת הזו, הצלחתי לצלם איתה לא מעט, אפילו לתפוס איתה צביר ואת שביט לאונרד. מבחינתי הוצאתי ממנה את המקסימום לפני שתהפוך למצלמת עקיבה.
Yossi Zamir in שמש
Ilan Shapira in שמש
Yossi Zamir in שמש
Ilan Shapira in שמש
Yossi Zamir in EAA
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Joe in הבלוג של ג'ו
Yossi Zamir in שמש